הוא עומד בראש קרן יזמות המנהלת 1.75 מיליארד דולר, אך מקדיש משאבים להקמת חברות בפריפריה * הוא נבחר על ידי ראש עיריית ניו יורק להקמת מרכז ההייטק הבין־לאומי, אך ממשיך לעמוד בראש 'פורום ההייטק החרדי' * אראל מרגלית, היזם שפרץ את תקרת הזכוכית של עולם ההייטק, מדבר על הכול וגם מודה: "חושש ממה שצפוי לנו ביום שאחרי המלחמה"
את הריאיון עם ד"ר אראל מרגלית, המייסד והיו"ר של קרן 'JVP' ו-'MargalitStartup City', אנו מקיימים כשהוא שוהה בניו יורק, וזה לא במקרה. הוא אומנם ישראלי בכל רמ"ח איבריו, חש קשר הדוק לארץ מבחינה אידאולוגית וגם כלכלית ועסקית, אך דווקא בימים שבהם מדינת ישראל חווה את אחת המלחמות הקשות ביותר בתולדותיה, מרגיש מרגלית שהוא מוכרח לפעול ביתר שאת ברחבי העולם שהופך למאתגר עבור הכלכלה הישראלית. בימים שבהם רבים בעולם חוששים לעשות עסקים עם חברות בארץ, שכן המדינה אינה נראית כמקום בטוח להשקעה, הוא נלחם בכל כוחותיו כדי להוכיח שהדברים אינם כאלו, ההייטק הישראלי ממשיך לצמוח ולשגשג, ועוד יצליח גם בעתיד.
מצבה של הכלכלה במדינת ישראל מטריד את מרגלית, ועוד נגיע לזה בהמשך, אך מסתבר שהוא לרגע לא עוצר מלהתקדם. מרגלית עומד בראשה של קרן ההשקעות JVP המנהלת כ־1.75 מיליארד דולר. כספיה מושקעים בחברות רבות בארץ ובעולם. הוא רואה את הפעילות הבין־לאומית שלו כחלק בלתי נפרד מהפעילות העסקית, ובתקופה זו מוזמן ללא מעט כנסים כדי לשאת בהם דברים ולייצג את מדינת ישראל.
אבל הדבר המפתיע הוא שבאותה התלהבות שבה מתייחס מרגלית לטכנולוגיות וליזמויות הגדולות בעולם, כך הוא מתייחס גם לחברות שהקים בפריפריות בארץ. כי אצלו מתחבר הכול יחד, כולל העובדה שכמי שמשתייך למפלגת העבודה ואף כיהן כחבר כנסת מטעמה, הוא מתראיין לעיתון חרדי, מצטט לאורך הריאיון פסוקים מהתנ"ך, ואינו רואה בכך שום סתירה.
מהקיבוץ לעולם היזמות
מרגלית נולד וגדל בקיבוץ נען. אביו היה ממקימי 'החברה למתנ"סים', אימו הייתה מורה, שניהם עסקו בתחום החינוך. בגיל שמונה הוא עבר עם משפחתו לדטרויט שבארה"ב כחלק משליחות לכשנתיים. כששבו לארץ הם התיישבו בכרמיאל, אך מהר מאוד עבר מרגלית לצורך לימודיו לירושלים, ומאותו רגע חש עם העיר קשר מיוחד והרמטי. הוא גם מתגורר בה היום. "אני אוהב את העיר הזו ומאוד גאה בה", הוא אומר בפשטות, ובכך מסביר את העובדה שבחר להקים דווקא בה את משרדי הקרן שבראשה הוא עומד.
מאיפה התחיל הסיפור? איך נכנסת לעולם היזמות?
"זה התחיל עוד בימי טדי קולק, כשהייתי יזם צעיר, בן 29 בסך הכול. באותם ימים היה היחס לירושלים בעיקר כעיר רוחנית, היו גם שראו אותה כעיר פוליטית במובן כזה או אחר, אבל עם קולק הצלחתי להעלות את המודעות לכך שירושלים יכולה להיות גם עיר טכנולוגית".
בימים ההם מונה מרגלית על ידי ראש העיר לאחראי לפיתוח עסקי והובלת התחום הטכנולוגי ברשות לפיתוח ירושלים, ובתוך כך הוא פעל לגיוס חברות רב לאומיות מארה"ב ומאירופה, בתוכנית שהצליחה להביא לעיר כשבעים חברות טכנולוגיה שהחלו את פעילותן בהר חוצבים ובגן הטכנולוגי מלחה, והצמיחו את תעשיית ההייטק בעיר.
אלא שמה שהתחיל בירושלים התפתח במשך העשור האחרון לערים נוספות ברחבי הארץ. כיום תוכלו למצוא תחת חברתו של מרגלית בין השאר את מרכז הפודטק בגליל, מרכז בריאות דיגיטלית בחיפה, מרכז הפינטק בתל אביב וכן את מרכז הסייבר בבאר שבע. בסך הכול משקיעה קרן GVP ביותר מ-165 השקעות חברות המניעות את השווקים העולמיים.
כיזם, מה דחף אותך לצרף לעסקיך את הפריפריה? איזה יתרון כלכלי יש בכך?
"זה התחיל בימים שבהם הייתי חבר כנסת", הוא מסביר. "אחת התוכניות העיקריות שלי הייתה לבנות תוכנית אב ליוזמה לאומית. הרעיון הוא לקחת שבע ערים במדינת ישראל ולהפוך אותן למרכזי הייטק וטכנולוגיה. מלכתחילה בחרתי בערים פריפריאליות, כמו באר שבע, כרמיאל וחיפה, כי הבנתי שללא עזרת המדינה אין להן סיכוי להגיע לכך.
"לשאלתך", הוא מוסיף, "אני מאוד מאמין במקומות האלו ונוהג תמיד לומר שאם חדשנות שינתה עיר כמו ירושלים, כאשר פיתחה והביאה אותה למקום אחר, החדשנות יכולה לשנות כל מקום בעולם, ובטח במדינת ישראל. לא באתי לגמול חסד עם תושבי הפריפריה, אלא אני מאמין בכך שכל אזור כזה יכול להשתמש בייחודיות שלו כדי להביא בשורה לעולם היזמות. החזון שלי אינו להפוך את הפריפריה לצפון תל אביב, אלא לנצל את הידע בתחום החקלאות והמזון שיש בצפון לצורך מרכז עולמי לפודטק, ואת היכולות של אנשי הדרום לעולם הסייבר. כיום זה לא חלום, אנחנו לגמרי בדרך לשם, וברור לי שנגיע במקומות האלו להישגים בין־לאומיים".
אראל מרגלית. צילום: ששון חירם
חרדים להייטק
מרגלית מחבר את הדרום לצפון ואת הארץ לחו"ל, ובכלל המילה 'חיבור' מאוד מזוהה איתו והוא חוזר עליה שוב ושוב במהלך שיחתנו. מסתבר שזה גם מה שהוביל אותו לפני כעשור ליצור את החיבור למען שילובם של חרדים בעולם ההייטק. הוא עשה זאת עם היזם איציק קרומבי ואשת ההייטק גב' רחלי גנות. יחד הם הקימו את 'פורום ההייטק החרדי' שמאחד את חברות ההייטק החרדיות, וקיים עד היום.
אתה באמת רואה פוטנציאל לתעסוקת חרדים בהייטק?
"בוודאי. זה לא עניין של השערה, כי כבר שנים רבות שהנשים החרדיות הן חלק מעולם ההייטק הישראלי. אלא שעד לפני כעשור הן נראו בעיקר בתפקידים בסיסיים מאוד ומנהלי החברות לא תמיד שמחו לקלוט אותן, בפרט כי חלק מהעובדות ביקשו תנאים מיוחדים בעבודה, כמו אולמות עבודה נפרדים או משרות אם וכדומה. אלא שאז הגיעה ההפתעה, שכן כעבור כמה שנים התגלו היכולות הגדולות שלהן, וחלק מהן חוו התקדמות גדולה ואף הפכו למנהלות. גם המשכורת שלהן צמחה. ניתן היה לראות זאת בחברות הגדולות ביותר בתחום, שבהן הפכו הנשים החרדיות לחלק אינטגרטיבי מהחברה".
מרגלית מציין שבימים בהם התחולל המהפך הוא היה מעורב בדיונים עם רבנים ומובילי דעת קהל בציבור החרדי, שהעלו חששות מפני מה שיקרה כשציבור גדול כל כך של נשים ייכנס לעולם ההייטק, ואולי ייחשף לדברים שלא נחשף אליהם עד כה. "התייחסנו לחששות הללו בכובד ראש, וממש לא בזלזול", הוא מדגיש. "אחרי חשיבה משותפת של כולנו עלה בידינו לפתור בעיה אחר בעיה, ומאז ההתקדמות אינה פוסקת. עובדות חרדיות רבות הפכו לחלק חי, נושם ובועט מחברות ההייטק הישראליות, יש גם כאלו שמשתלבות כשותפות בסטרטאפים קטנים שרואים את הפוטנציאל שלהן ומעוניינים לשתף איתן פעולה. בשנים שלאחר מכן הגיעה גם ההתפתחות אצל הגברים, שנכנסו לאחרונה להייטק ומצליחים שם מאוד".
יש יזמים חרדים שמקימים בעצמם חברות ויזמויות, או רק כאלו שמשתפים פעולה עם חברות קיימות?
"רוב החרדים שמצליחים בהייטק הם כאלו שהתחילו בחברה כלשהי כדי לרכוש ניסיון, ואחר כך הצליחו בה והפכו לבכירים, ואז עברו להקים סטרטאפ משלהם. אין הרבה שמקימים חברות ממש מאפס. אני גם חייב לציין שלמרות ההתקדמות קיים עדיין חסם משמעותי בציבור החרדי, כי חסרה הכשרה מספקת, אבל ידוע לי שעובדים על כך, ובסופו של דבר גברים ונשים חרדים שרוצים להתפרנס בהייטק מוצאים דרך לעשות זאת. כיום חברות ההייטק זקוקות מאוד לעובדים טובים, והעובדה שיש אפשרות להעסיק בהן עובדים חרדים חשובה ביותר.
"המגזר החרדי משכיל, מבין עניין ויודע להתפרנס", הוא מדגיש. "אני עצמי למדתי לוגיקה ואני מבין את המשמעות של להבין דבר מתוך דבר, לדעת מהי מחשבה מופשטת ולדבר על דבר והיפוכו. אלו בדיוק המושגים החשובים שנדרשים כשמגיעים לכלכלה חדשה. לכן אני חושב שלמרות שכל אחד מאיתנו מגיע מרקע שונה, אין שום סיבה שתמנע מאיתנו ליצור שותפות בין האוכלוסיות".
גם מבחינה אידאולוגית רואה מרגלית חשיבות רבה בשיתופי הפעולה בין המגזרים. "אני מכיר דמויות רבות במגזר החרדי ומעריך אותן מאוד. מאז פרוץ המלחמה אני מוצא את עצמי מתרגש שוב ושוב מהפעילות של הארגונים החרדיים באשר הם, ומכך שרבים מהציבור החרדי מתנדבים בהם. עם זאת, אני רואה את מה שקורה בכנסת, את החיכוכים בין המפלגות ואת חוסר ההסכמה. כואב לי על כך שבכנסת לא משכילים להבין שבדיוק כמו שלמשפחה חילונית מגיע להתפרנס בכבוד, כך מגיע גם למשפחה חרדית. כואב לי שהם לא מבינים שהעובדה שמשלבים את החרדים ונותנים להם את הזכויות שלהם, לא באה על חשבון אף אדם אחר במדינה".
וזה מה שגרם לך להצטרף לזירה הציבורית כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה?
"מה שגרם לי להצטרף לכנסת ב־2013 התחיל עשרות שנים קודם לכן, כשעבדתי עם טדי קולק. הבנתי אז שעם כל הכבוד למגזר העסקי שצומח ומתפתח בירושלים, כדי לאפשר לה להפוך למעוז של הייטק חייבים גם פעולות ממשלתיות, כי בלי עזרה ממשלתית זה פשוט לא יקרה. ככל שהתפתחנו לפריפריה, הבנו שהדברים נכונים פי כמה וכמה. כי לא ייתכן לצפות שאזור הדרום יביא כלכלה חדשה בלי עזרת הממשלה, או שבאר שבע תהפוך לעיר סייבר בלי ליצור מגעים להבנה עם הממשלה שנותנת הטבה לחברות בין־לאומיות.
"אני גם מאמין גדול בסקטור הפרטי ובפעילות חברתית בקהילה שמשפיעה על כולנו. זו גם הסיבה שהקמתי עם רעייתי לפני 21 שנה את ארגון 'בקהילה' המאפשר לעשרות אלפי ילדים בסיכון משכונות מצוקה בכל רחבי הארץ, לקבל כלים, סיוע בלימודי מתמטיקה, עברית ואנגלית, לצד הכשרה ביזמות, שיוכלו להפוך לימים לדור המנהיגים הבא של מדינת ישראל. התחלנו בירושלים והמשכנו לצפון, כרמיאל וחיפה, מתוך הבנה ברורה שפעילות חברתית וכלכלית יכולה לשנות כיוון של עיר. אבל כאמור, היה ברור שאי אפשר לעשות את הדברים האלו בלי תמיכת הממשלה. זה לגמרי היה הדבר העיקרי שהכניס אותי לממשלה, ואת הפירות ניתן לראות כיום. במקום שבאר שבע תהיה עיר שנשארת אי שם במדבר, היא הפכה לעיר תוססת שמייצרת אין־ספור מיזמים חדשים, כך גם אזור הצפון ששובר שיאים מבחינת ההישגים שהגיע אליהם בשנים האחרונות.
"אני מאמין שבשותפות הזו צריכה להשתתף כל אוכלוסייה שהיא, מכל מקום בארץ ומכל מגזר", הוא מדגיש. "כיום יודעים שהשקעות בהייטק יכולות להתבטא בהרבה מאוד נושאים, כמו רפואה, מזון, בריאות, ועוד הרבה, ולשם כך צריכים מגוון רחב ביותר של אנשים. אם מדינת ישראל תשכיל לשלב בהתפתחות הכלכלית שלה אנשי מפתח ממגוון הציבורים והאזורים בארץ, זה לא רק יסייע במניעת ההתכתשות בציבור, אלא גם יקדם את הכלכלה הישראלית, כך שהתועלת תהיה כפולה. אין שום היגיון בכך שרק אנשי תל אביב ומרכז הארץ יוכלו להשתתף בעשייה הכלכלית הגדולה של מדינת ישראל. לצורך זה אני מקדיש את חיי, וזו גם הסיבה שבזמני חברתי לכנסת".
אתה רואה את עצמך בעתיד חוזר לשמש כחבר כנסת?
"אני משער שזה לא יקרה. כל אחד מאיתנו צריך לדעת במה הוא טוב והיכן הוא תורם. הצדדים החזקים של החברות שהקמתי מתבטאים בכך שהן חובקות עולם ויודעות ליצור קשרים ולהגיע למנהיגים ברחבי העולם כולו, הן מסוגלות לגייס ממשלות וערים מובילות כדי לעבוד בשיתוף פעולה חזק עם מדינת ישראל. זו הייחודיות שלנו ובכך אנו טובים. אני שואף לפעול מתוך מקום שמעוניין ליצור שותפויות, ולא ממקום שבו לפעמים עושים את ה'איפכא מסתברא', כמו בכנסת. אני רוצה לעבוד ממקום שבו אנשים שואפים שגם אחרים ירוויחו, ולא ממקום שבו אתה צריך להשפיל מישהו אחר ולגרום לו להפסיד כדי שאתה תרוויח. הכנסת היא לגמרי לא המקום המתאים לפעול ברוח זו".
מירושלים לניו יורק
אריאל מרגלית בועידת ההייטק החרדי 2013, במרכז JVP צילום: JVP
לפני כארבע שנים, אחרי שמרגלית השקיע את מרב המאמצים בהקמת חברות ופרויקטים בערי הספר בארץ, הוא הפתיע כשנבחר על ידי ראש עיריית ניו יורק להשיק את 'מרגלית סטרטאפ סיטי NYC – מרכז הסייבר הבין־לאומי של ניו יורק', הממוקם בלב ליבה של מנהטן, בשיתוף עיריית ניו יורק וארבעת המוסדות להשכלה גבוהה המובילים בעיר. "לפני שנה, בהמשך לשיתוף פעולה עם קבוצת BMW העולמית, הרחבנו את המרכז גם לטכנולוגיות קליימטק שייתנו מענה למשבר האקלים, והיום המרכז מאכלס יותר מ־38 חברות מהארץ, מארה"ב ומרחבי העולם כולו, שמפתחות טכנולוגיות פורצות דרך בסייבר, אבטחת פרטיות, הגנה על דמוקרטיה וקליימטק", הוא מספר.
זה לא סוד שהמלחמה השפיעה לרעה על כלכלת המדינה, גם ביחס לעולם כולו. איך אתה מתמודד עם זה?
"תעשיית ההייטק הישראלית מתמודדת כיום עם אתגרים גדולים. ברור שהמשימה שלנו אינה פשוטה, אבל דווקא בגלל זה אנחנו משקיעים כל כך בפעילות מחוץ לגבולות הארץ. בהיבט הכלכלי אני לא מרגיש שהמלחמה מאיימת עליי. כמי שעוסק בהייטק עשרות שנים, אני מכיר גם זמנים שבהם הוא היה בשפל גדול, ויודע שבסופו של דבר יוצאים מזה ומתמודדים. הבעיה היא בעיקר עם חברות קטנות שגם כיום מתקשות לשרוד, ובעקבות המלחמה שוקעות בקושי גדול עוד יותר".
מרגלית מציין כי בימים אלו ממש הוא שוהה בניו יורק ומתגייס כדי לדאוג לאותן חברות ישראליות. "אני נמצא כאן עם חברות ישראליות שונות העוסקות כולן בתחום ההייטק", הוא מבהיר. "הוזמנתי להשתתף בכנס בין־לאומי גדול העוסק בתחום היזמות, ואני אישית משתדל לעזור לחברות בגיוס כספים ובפתיחת דלתות עם לקוחות. היה לנו גם מפגש עם ראש עיריית ניו יורק, ומרגש היה לראות את התמיכה שקיבלנו ממנו ישירות. המסר שעובר אלינו כל העת הוא: 'אתם טובים בכל ענפי ההייטק למיניהם, אנו זקוקים לכם ואתם זקוקים לנו, בואו נעבוד יחד'. ואגב, זה לא רק ניו יורק, אלא אזורים נוספים בארה"ב, באירופה, ואפילו באסיה, כמו סינגפור ויפן, שבהם פותחים לנו דלתות ומנהלים איתנו עסקים משותפים.
"אפילו באמירויות ובמדינות ערב פועלים איתנו יחד במגוון תחומים, כאשר בימים אלו ממש חברות שלנו מירושלים מסייעות לסעודיה, בחריין והאמירויות במניעת העברות כספים לארגוני טרור למניעת הלבנות כספים. ככל שזה נשמע הזוי, אנחנו משתפים פעולה וחותמים הסכמים עם המדינות האלו גם בימים קשים של מלחמה, מתוך הבנה שיש צורך בשיתוף פעולה של כל מדינת האזור".
זה בוודאי לא פשוט בימים שבהם האנטישמיות נראית בכל פינה בעולם.
"ברור שזה לא קל, אבל אל מול הקולות נגד מדינת ישראל, אני מנסה למצוא את הקולות בעד המדינה, אני מסייע בהסברה, מחפש את משתפי הפעולה ונותן להם את הבמה, כדי שנוכל להראות לעולם שאפשר גם אחרת, וכדי להעיר אותם ולגרום לכך שיהיו גם אחרים שילכו בדרכם. כך לדעתי יש לפעול בתקופה קשה זו. נוסף לפעילות הצבאית החשובה ללא ספק, שמים את הדגש גם על הפעילות הכלכלית ועל הייצוג שלנו בעולם כולו".
דרוש רמטכ"ל כלכלי
אחרי קרוב לארבעים שנה בתחום היזמות, אפשר לומר שחווית גם כישלונות?
"ברור, דווקא בחברות הכי מוצלחות שהקמתי עברנו קשיים גדולים", הוא מגלה. "אני לא קוסם ואין לי יכולות מיוחדות, גם לא באתי ממשפחה שעוסקת ביזמות. הצלחתי בזכות העובדה שגם כשהיה קשה ובזמנים של משבר קמתי והמשכתי. נכון, היו כמה וכמה חברות שנאלצתי לסגור, כי הן לא הוכיחו הצלחה כמצופה. ההפסדים היו גדולים, אבל לא נשברתי. הבנתי שזה לא קרה כי שיקול הדעת שלי היה שגוי, אלא כי לפעמים יש חברה שהרעיון שלה יפה, אך הטכנולוגיה שהיא מציעה לא מגיעה לשוק בזמן הנכון. התפקיד של היזם בכזה מצב הוא להרים ידיים בזמן ולומר: 'ניסיתי ולא הלך', ועם זאת לזכור שתמיד אפשר להתחיל דרך חדשה. מדינת ישראל נחשבת כיום למעצמת הייטק, וזה קרה לא מעט בגלל שאנחנו כיזמים לא נשברנו, אלא המשכנו להתקדם מתוך שיתופי פעולה".
איך אתה מסכם את שנת הכספים 2023?
"לצערי יש אזרחים רבים וגם עסקים במדינת ישראל שמצויים בקושי כלכלי גדול בשל המלחמה. קשה לדעת אם הדבר ישתנה בשנת הכספים 2024, כי זה תלוי מאוד במדיניות הממשלתית. ברור לצורך הדוגמה שעסק קטן מקריית שמונה שכבר שמונים יום אינו מתפקד, עלול להתמוטט ללא עזרה שתסייע לו להמשך הפעילות. גם חברות גדולות ולאו דווקא בפריפריה עלולות לקרוס. המלחמה הובילה עסקים רבים למקומות שהם לא היו בהם קודם, ולכן ברור שנדרשת תוכנית לאומית כלכלית חדשה, שבה הממשלה תתמוך בעסקים בכל הארץ, ובפרט באלו המצויים בצפון ובדרום, כמו גם באוכלוסיות שרוצות להשתלב בחברות האלו".
אתה מאמין שזה אפשרי? יש למדינה תקציבים וכלים נדרשים?
"בהחלט כן. בתקופה שבה שימשתי כחבר כנסת התנהל מבצע צוק איתן ויזמתי אז עם ח"כ גפני מתווה של עזרה לעסקים קטנים, שממש הציל אותם. עבדנו ימים ולילות, פגשנו ממש כל עסק במדינת ישראל והבטחנו לו שיקבל מענה. לצד זה גם נעשתה עבודת קואליציה ואופוזיציה כדי לתמוך בעסקים, והשגנו תמיכה משמעותית מאוד. כך למשל נתנו למעסיקים בבאר שבע 40% מהמשכורת של כל אחד מהעובדים לארבע שנים, והיו הטבות נוספות. לצערי אני לא רואה כיום התגייסות דומה של הממשלה, גם לא נראה שהיא מבינה שיש להעניק את ההטבות כאן ועכשיו, ולא לחכות לסיום הלחימה, שלב שעלול להיות מאוחר מדי. משפחות רבות מצויות כעת בבור כלכלי גדול מאוד, והדרך היחידה להוציא אותן משם היא הנעת תוכנית נדיבה של סיוע, אך לא כצדקה, אלא כהשקעה בגופים הכלכליים השונים.
"ידוע שאחרי המיתון הגדול שהיה בארה"ב, הנשיא רוזוולט הביא 'ניו דיל', תוכניות גדולות של ממשלה ועסקים כדי להניע את הכלכלה. גם כיום מדינת ישראל זקוקה ל'ניו דיל', מישהו חדש שינער אותה ויציל את הכלכלה. אנו צריכים רמטכ"ל כלכלי שידע להניע את הדברים קדימה, לראות כל מגזר בהתאם לצרכיו ומה חסר לו, למפות כל אזור בארץ, להבין את הצורך שלו ובהתאם לכך לספק מענה. לצערי לא נראה שזה הולך לקרות".
עד שהמדינה תתעשת, איזו עצה אתה יכול לתת לעסקים הקטנים?
"חשוב לי להעביר להם שיעשו הכול כדי לא להיות לבד. קיימים כיום פורומים וקהילות שמחברים בין עסקים קטנים ומאפשרים להם לתמוך זה בזה בזמנים קשים, וגם לחלוק ביניהם התלבטויות. אני גם מקווה שיימצאו הדמויות הנכונות שיובילו אותנו לקראת שנת הכספים 2024, ושכולנו נעבור משלב ההגנה על הבית שלנו, לשלב של בנייה מחודשת של כל אותם משפחות, בתים ועסקים שנפגעו בזמן המלחמה. יחד נמשיך ונסתכל קדימה".
ואיך אתה רואה את היום שאחרי המלחמה?
"תמונת הניצחון של מדינת ישראל לא תהיה רק בשדה הקרב. הניצחון שלנו יהיה בהמשך יצירתיות החברה הישראלית, בכוח של הילדים שלנו, בהמשך פיתוח תעשיית הייטק חדשנית שתמשיך לבנות כמה מהחברות הטובות בעולם. תמונת הניצחון היא גם שיקול דעת אזורי ורצון משותף לחיים, שגשוג, פיתוח יצירתי ועתיד טוב יותר לכולם".
קרן JVP:
- קרן JVP הוקמה בתשנ"ג (1993) ע"י ד"ר אראל מרגלית, יו"ר JVP ו'מרגלית סטרטאפ סיטי'.
- הקרן מנהלת כיום יותר מ־75 מיליארד דולר.
- JVP בנתה והשקיעה ביותר מ־160 חברות במדינת ישראל, בארה"ב ובאירופה.
- הקרן דורגה על ידי Preqinכאחת משש קרנות הון הסיכון הטובות בעולם מבחינת עקביות ביצועים.
- הקרן הובילה עשרות אקזיטים וקידמה 12 הנפקות בנסד"ק.
- תחומי הליבה של השקעות הקרן: סייבר, פינטק, אינשורטק, קליימטק, פודטק, אגטק, מדיה, BI, ביג דאטה ורפואה דיגיטלית.
- המטה המרכזי של JVP ממוקם בירושלים. לקרן משרדים ומרכזי השקעות נוספים בניו יורק, בתל אביב, בקריית שמונה ובחיפה.
Margalit Startup City
- 'מרגלית סטרטאפ סיטי' היא מודל לפיתוח כלכלי-חברתי שיזם אראל מרגלית.
- כל מרכז חדשנות מבוסס על אקוסיסטם תימתי, וחיבור יזמות טכנולוגית-עסקית עם יזמות חברתית ותרבותית: משקיעים, מכוני מחקר, חברות רב לאומיות, סטרטאפים, קהילות יזמים, סקטור ציבורי וארגוני אימפקט חברתי.
- המוקד הראשון של Margalit Startup City החל בירושלים ומאז התרחב למוקדים נוספים בארץ ובעולם: מרכז הפודטק בגליל, מרכז הסייבר בבאר שבע, מרכז בריאות דיגיטלית בחיפה, מרכז הפינטק בתל אביב ומרכז הסייבר והקליימטק הבין־לאומי בניו יורק.
- מרכזי המצוינות של 'מרגלית סטרטאפ סיטי' יצרו עשרות אלפי מקומות עבודה, הובילו לפיתוח כלכלי־חברתי, ושינו מציאות חיים של מאות אלפי אנשים ברחבי מדינת ישראל.
- בתשס"ב (2002) הקים אראל מרגלית עם רעייתו את 'מרגלית סטרטאפ סיטי בקהילה' במטרה לצמצם פערים, לפתח מנהיגות צעירה, ולתת לילדים הזדמנות להיות חלק מדור היזמים הבא של מדינת ישראל.
