ברחוב העיר: כתב 'משפחה' יצא לפגוש את תושבי בני ברק ושמע מהם תלונות קשות על מפגעים תברואתיים, ביקורת נוקבת על בנייה בלתי מפוקחת ותסכול גדול על איכות החיים ] ראש בראש: הטענות כלפי המשמר היוצא והתמיכה המפתיעה במועמד השנוי במחלוקת ] בתוך כך, בעוד צוותי המו"מ של 'דגל התורה' ו'אגודת ישראל' שוברים את הראש על זהות המועמד הסופי, הצנחתו של מועמד חיצוני מטעם שס, מציפה שורת שאלות על המניעים ] מסע מטריד בסמטאות האטימות הפוליטית
תושבי בני ברק כבר יודעים מה הם לא רוצים: מועמד שיוצנח, שוב יוצנח, על בסיס דיל פוליטי
אם יש משהו שמאחד את תושבי העיר בימים סוערים אלה, הוא הוודאות שהעיר זקוקה לשינוי. מדרכות שהופכות למפתני יחידות דיור, מחסנים וחניונים שנסגרים ומעליות שיוצאות לקו האפס-פלוס של גדר הבניין, כדי לאפשר לשכן מקומה רביעית שהוסיף עוד שלש קומות, לשנע את השוכרים אל יחידותיהם. ועוד לא דיברנו על רעש המכושים, הקורנסים והקונגו שהפכו לפס הקול של העיר.
העיר חורגת מכל תשריט תכנוני אפשרי ואין פוצה פה, המדרכות עטויות מרבדי טישו ועטיפות איגלו דהויות, פחי האשפה עמוסים בזבל גולש ואימהות מנסות לשווא לשנע את העגלות על המרצפות השבורות בעודן תרות אחר פיסת הגינה העלובה האחרונה בשכונה, שהתאדתה לטובת בניין חדש של קבלן מקושר או של מוסד שזכה בהקצאה קהילתית 'מסודרת'.
הגענו השבוע אל אתר הבנייה הענק הזה, במטרה להבין מה מתחולל בליבם של התושבים. האם הם אוהבים את המראה של עירם בעשור או בחמש השנים האחרונות? האם הם חשים שהבחירות הקרובות הן היסוד והבסיס לשינוי? והאם הם מאמינים שיש בכלל אפשרות לשינוי, או שהקרקס הפוליטי נודד מעל גבם, בלי שתהיה להם אפשרות בחירה אמיתית בראש עיר שיחולל מהפך?
השאלות, חשוב לציין, רבות מהתשובות.
עיר למכירה. עיריית בני ברק צילום: פלאש 90
מצד אחד, המועמד הטבעי של 'יהדות התורה', חנוך זייברט נתפס כבולדוזר עם הוכחות. כזה שכבר חולל שינויים. אך למזלו הרע של האחרון, העובדה שתחת המשמרת של 'יהדות התורה' (-למרות שבקדנציה האחרונה היא הייתה של 'דגל התורה' ולא של זייברט) העיר הגיעה לקריסה, מתנקמת בו.
מנגד, המועמדות של אוריאל בוסו איש שס שמצד אחד מביאה עמה רוח חדשה, מכעיסה מאוד את אלו שמרגישים שהכל דיל אחד ארצי שלא קשור לטובת העיר. סוג של נקמה ב'סיעה המרכזית' שלא הקשיבה לדרעי באשדוד, או ל'שלומי אמונים' שמתמודדים מולו בערד. "אנחנו לא אמורים להיות שעיר לעזאזל", אומרים התושבים. "באיזה עוד מקום הציבור הופך להיות קורבן של נקמנות אישית ופוליטית על דברים שהתרחשו בעיר אחרת?"
"זאת חוצפה שאין לה אח ורע", מלין ג"י. "מה, אנחנו בובות על חוט? דרעי לא רואה את מה שקורה בעיר? הכל זה דילים וסגירת חשבונות?"
צריך לומר, לפחות חלק מהתושבים עוד חושבים שאין לבוסו כוונה להתמודד עד הסוף. "הוא לא מכיר את בני ברק", טוען בלהט אחד התושבים. "ואף אחד לא חושב שהוא יוכל להתמודד. ספק אם הוא יישאר לגור כאן יום אחרי הבחירות – אם יפסיד", אומר מישהו אחר שטוען כי יהיה קשה לתת אשראי למי שבמוצהר אינו מתכונן להישאר כחבר עירייה ולהילחם מבפנים עבור התושבים תוך המתנה בסבלנות לקדנציה הבאה, כדי לעמוד שוב לבחירת התושבים.
לעומתם, יש כאלו שחושבים כי בכל זאת יש ביכולתו להביא שינוי. "אחרי הכל", הם אומרים, "יש לו ניסיון מוניציפלי. הוא היה חבר מועצה יעיל בפתח תקווה, ובמצב הנתון ראוי לתת לו הזדמנות". הקמפיינרים שבחרו להעלות את המזיקים הנשכנים, החולדות ששוטפות את העיר, מבטיחים שבבואו הנגע ימוגר.
מנגד, גם מועמדותו של חנוך זייברט מגיעה אחרי קדנציה שכמותה לא זכורה זה שנים. העיר התנהלה על ידי ראש העיר היוצא אברהם רובינשטיין, באופן שאינו מותיר ספק לצורך בשינוי. חריגות הבנייה חגגו, התשתיות לא שופרו בקצב הדרוש, וההקצאות נעשו באופן סקטוריאלי ולא ענייני.
תומכיו טוענים כי הוא משלם את המחיר על נזקי ראש העיר היוצא. אלא שמתנגדיו משיבים, שהוא לא כיהן בתקופה הזו כזקיף בכניסה לבניין העירייה. הוא היה ממלא מקום פעיל. הטענה הזו ממש מכעיסה את אנשי 'אגודה'. "שס לא יכולה לבוא ולדבר על מה שקורה בעיר, כאשר במשך כל השנים האחרונות, האגף הממונה על שיפור פני העיר, היה בכלל בידיים שלהם".
ויש גם את הסוגיה הפרסונלית. במהלך השנים צבר לעצמו חנוך זייברט הרבה קבלות, אך דווקא החוזקה הזו הביאה גם כאלו שלא אוהבים. "הוא אולי שירת היטב את משלחיו", הם אומרים, "אך על הדרך נרמסו יותר מדי קהלים, והם נוטרים לו טינה".
אלא שלטובת זייברט עומד בעיקר הסכם חתום וסגור מול 'דגל התורה'. מנגד יש קולות בתוך דגל שמבקשים הפעם להשתמש בזכות ה'וטו' כדי למצוא מועמד אחר. אך סביר להניח שבאגודת ישראל, ישיבו, כי אין תקדים לצעד ברוטלי שכזה, ללא סיבות מספיק מנומקות.
באגודת ישראל חוזרים וטוענים, כי זייברט דאג לכל הקהלים. "מצער שיש כאלו שפשוט רוצים לראות את 'אגודה' חלשה ורופסת, והם מנסים בתרגילי 'וטו' להביא לבחירת 'בובה' ולא ראש עיר עם קבלות. כבר ראינו בעבר לאן זה הוביל".
רחוב ללא מדרכה
האסטרטגים של בוסו אוהבים לנופף בסקרים שמבטיחים לו ניצחון, ולכן, ייתכן שהגעתי לבני ברק מצויד בסטריאוטיפים עכשוויים על התושבים. אפס. שלושת התושבים הראשונים שאיתם שוחחתי, טענו בתוקף שזייברט הוא הפייבוריט שלהם. אם מרצון, אם מחוסר ברירה.
"לא ראיתי שהקמפיין התחיל, אך הבנתי שהוא המועמד ואצביע לו", אומר יצחק, אברך המשתייך לאחת הקהילות הליטאיות הצעירות בעיר. כשאני שואל מה הוא חושב על מועמדותו של בוסו, הוא טוען: "אנשים חושבים שבוסו יביא איתו איזושהי בשורה גדולה, אבל בוא – תשים לב שכמעט כל הטענות הן בנושאים של תברואה, ומי החזיק את תיק התברואה עד עכשיו? שס! אתה מבין? הם רוצים לתת לחתול ששתה את השמנת, גם גבינות וחלב".
ההקצאות וחלוקת המשאבים העירוניים הן חלק בלתי נפרד ממארג החיים. אם יש הקפות שניות בחצר חסידית, כינוס רבנים ליטאי ואירוע הקבלת פני רבו ספרדי, כולם דורשים תקצוב. החיים נעשים קשים יותר כשלא מדובר בתקציבים, אלא במבנים או בשטחי ציבור. זייברט נקט שיטה של שליש-שליש-שליש. אבל הציבור הליטאי שומר לו על כך טינה מרובה. החסידים הם המיעוט, טוענים בני ליטא, והחלוקה לא הייתה שוויונית.
ובחזרה לתושבים. "מדברים על הסקטוריאליות והשיטה המפלה של זייברט. מה אתם חושבים? שאם בוסו יהיה ראש עיר זה ייעלם?" תוהה מאיר, אברך חסידי שלא קשה לנחש את השתייכותו. "אין מה לעשות, ככה זה בפוליטיקה. תמיד יש מי שמקבל יותר ומי שמקבל פחות. אבל מפה ועד להגיד שלא קיבלו כלום? נו באמת. זה לא רציני. כל בר דעת מבין שזה לא הסיפור פה. אולי לא יפה לומר, אבל נראה שיש מי שמחפש לנקום בו בגלל המקום שממנו הוא מגיע. אתה מבין למה אני מתכוון", הוא מסיים בחצי קריצה.
מיד אחריו פגשתי את אליה, צעיר המשתייך למגזר הספרדי שביקש טרמפ ממגדלי ב.ס.ר. לכיוון רחוב חזון איש. הדיל בינינו היה פשוט: אני אקח אותו, והוא בתמורה ידבר איתי על הבחירות. "אז אני מרוויח פעמיים", הוא אמר. "טרמפ, ואולי משהו סופסוף יזוז פה בעיר הזו".
"הנה, תראה", הוא מראה לי את הסיפור הבא: לפני יותר משנתיים פנתה בתיה, תושבת בני ברק, לעירייה בבקשה לסדר ולהסדיר את מדרכות הולכי הרגל ברחוב האצ"ל בעיר. זה לא שהמדרכות שבורות או בנויות בצורה לא תקנית. פשוט אין מדרכות. במקום אספלט יש חול דביק ומלכלך, אבנים, בורות, שורשי עצים וגידולי פרא.
אחרי תקופה ארוכה מאוד של המתנה היא קיבלה תגובה לקונית מלשכת ראש העיר לפיה "העירייה פועלת לפי סדרי עדיפויות. הנושא עלה, אך לצערנו אינו נכלל בתכנית העבודה של השנה הנוכחית". שנתיים קדימה, ומתברר שהנושא לא נכלל בשום תכנית עבודה. "היום הייתי שם. היום!" מספר אליה. "הלכתי עם עגלת תינוק על הכביש, כי אי אפשר ללכת על המדרכות עם עגלה. זה נראה לך הגיוני? אנחנו צריכים לסכן את החיים שלנו ולאף אחד בעירייה זה לא אכפת. הדברים האלה גורמים לי לדמעות של תסכול, ברצינות. אני שואל אותך: הגיוני לחיות ככה? היחס הזה שאנחנו מקבלים מהעירייה נשמע סביר?"
ולמי תצביע בבחירות הקרובות?
"לבוסו. יש לך בכלל שאלה?" הוא סונט בי. "למה, יש בכלל אפשרות אחרת? לא מבין את האנשים שמתלבטים, אתם רוצים שהעיר הזו תמשיך להידרדר? האמת היא… כבר אין לה לאן להידרדר. מבאס, אתה לא חושב?"
נהרות של ביבים
את יאיר בן ה-26 אני פוגש ליד איצקוביץ'. הוא מתגורר עם הוריו ועובד כמדריך באחת המסגרות החינוכיות בעיר. במערכת הבחירות האחרונה עבד בעיר אחרת ולא מימש את זכות הבחירה, בזו שלפניה טרם היה בעל זכות הצבעה, אך במערכות הבחירות הארציות הוא מצביע באופן מסורתי ל'יהדות התורה'. הפעם, לדבריו, הוא צפוי להצביע לאוריאל בוסו לראשות העיר.
על גלגל הרוטציה. זייברט צילום: פלאש 90
"אנחנו גרים ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב הראשונים כמעט 12 שנה", הוא מספר. "מי שמכיר את האזור יודע שאחת הבעיות המרכזיות כאן, זו מערכת הביוב". לדבריו, "בכל מוצאי שבת הביוב פה עולה על גדותיו והסירחון חוגג. הרחובות מוצפים במים מזהמים. מעבר לריח ולאי הנעימות יש פה גם אלמנטים של סכנת חיים". ושוב חוזרת שורת המחץ שמלווה את התושבים: "ולאף אחד לא אכפת".
"אישית, שלחתי לעירייה שבעה מכתבים בנושא", הוא מספר ומציג את אחד מהמכתבים על מסך הטלפון שלו. "רק על שניים מהם קיבלתי תגובה לקונית ש'הנושא מוכר לעירייה ויטופל בהקדם'. מאז כבר עברו שלוש שנים. שום דבר לא טופל. כלום.
"אתה צריך להבין", הוא מדגיש. "אין לי שום דבר נגד אף אחד, זה לא אישי. בסופו של דבר, העיר מוזנחת. יש כל כך הרבה שירותים בסיסיים שאנחנו לא מקבלים, ובמקום לטפל במה שבאמת צריך, עושים מסיבת עיתונאים מפוארת על פתיחת שירותים בגן ורשה. יופי, זה נחמד, אבל מה עם הביוב שזורם ברחובות? מה עם הארנונה הגבוהה? מה עם תקציבי תרבות? ספריות? למה לאחים שלי זה לא מגיע? למה לי זה לא מגיע?"
ולמה בוסו ולא זייברט?
"עד היום, ראשי העיר לא באמת עמדו לבחירה. הם לא פחדו שהתושבים יזכרו איך הם נהגו וישלמו להם בקלפי – כי גם אם אני, יאיר, אהיה מרוצה וגם אם לא – בעוד קדנציה הוא שוב יחזור ללשכה. אני ממש לא בטוח שבוסו יהיה טוב יותר, אבל עצם העובדה שלראשונה יש בחירות אמיתיות בבני ברק, היא סוג של גאולה לעיר הזו. התחרות עבורנו היא הצלה".
מי מימן את 'ארנה'?
דוד, בן 24, התחתן לפני פחות משלושה שבועות. אני פוגש אותו כשידיו עמוסות בשקיות, בדרכו למקווה הכלים. "זהו, נגמר בין הזמנים, מתחילים שגרה חדשה וצריך גם להתחיל לבשל בבית", הוא אומר בחיוך. התנדבתי לעזור לו, ובתמורה – ישטח בפניי את סיפורי הבחירות שלו. דוד מגיע ממשפחה ספרדית אבל התחנך במוסדות אשכנזיים.
"עוד לא החלטתי סופית וגם לא ראיתי שזייברט מתמודד בינתיים, אבל אני כנראה אצביע לו בבחירות הקרובות", הוא אומר בזמן שהוא מקלף מדבקות ברקוד מרגלי כוסות זכוכית חדשות. "גדלתי פה, בעיר, מהחיידר ועד הישיבה הגדולה, ועכשיו התחלתי ברוך השם ללמוד כאן בכולל. לא מכיר הרבה מחוץ לגבולות בני ברק", הוא מעיר בחיוך.
"בסוף, בינינו, אם אתה מקבל פה משהו בעיר הזו, זה דרך הישיבה או ישיבת בין הזמנים. לא סתם כתושב. דרך הישיבה היו לוקחים אותנו לטיולים וקעמפים והיו אירועים יפים בישיבת בין הזמנים. והנה, פתחו עכשיו גם בריכה בעיר. אתה יודע, אנשים אוהבים להתלונן ולספר איפה לא טוב ומה לא טוב, אבל בסוף, יחסית די טוב פה. יש לי הכרת הטוב לזייברט. לעומת זאת, את בוסו, שיכול להיות שהוא עובד ציבור מצוין, אני פשוט לא מכיר. מעדיף לא להכניס את הראש למחלוקות פוליטיות שלא יקדמו אותי לשום מקום בחיים".
"התמימות של דוד", כפי שהוא מכנה אותה, מכעיסה יהודי חסידי כבן 50 שמסרב להזדהות גם בשמו הפרטי. "לא מבין איך אדם שמעיד על עצמו שהוא לא מכיר כלום מחוץ לגבולות בני ברק יכול להגיד דבר כזה. מה קיבלת מהעירייה? כנסים בארנה? זה בכלל עיריית ירושלים מימנה. חכה, תתחיל לשלם ארנונה ותגלה את המחירים ההזויים לעומת מה שאתה מקבל בתמורה ותהפוך פתאום לנטורי קרתא. לא תצביע בכלל".
כשאני שואל אותו למי ייתן את קולו, הוא אומר כי בבחירות הקרובות יצביע ל'יהדות התורה' למועצה ולאוריאל בוסו לראשות העיר. "יש לי תשעה ילדים בלי עין הרע", הוא משתף, "ארבעה מהם נשואים ובת אחת מאורסת. אני גר בבני ברק כבר 32 שנה, ובארבע השנים האחרונות גר בפרדס כץ ליד שתי הבנות שלי. הייתה לי דירה גדולה מאוד סמוך לשיכון ויז'ניץ, מכרתי אותה, ובכסף הזה קניתי דירה קצת יותר גדולה בפרדס כץ ועוד נשאר לי כסף לחתן את הילדים".
וכאן אנו מגיעים שוב לבעיה של שכונות העיר המוזנחות, ה'מתחרדים' של בני ברק, שהתושבים בהן צוברים כעסים בעשור וחצי האחרונים. "זה לא שלפני עשרים שנה היה כאן טוב, אבל לפחות לא היה גרוע", הוא אומר. "הדילים האלה הרסו את העיר".
הוא מתכוון לאיפה ואיפה הנהוגה בחלוקת השלל התקציבי לפי מפתח עדתי וקהילתי ופחות במבט הקרוב לתושב הקטן. "אתה מבין? אתה מסתובב פה, בתוך בני ברק, באזורים המטופחים יחסית. צא לשכונות המקיפות כמו קריית הרצוג ופרדס כץ, טריטוריה של עבריינים שהעירייה לא נכנסת אליה ולא משקיעה בה. למה אשתי צריכה לפחד לצאת מהבית כשמחשיך? למה אני צריך לפחד לצאת מהבית? למה מפנים לנו את הזבל יום כן ויום לא? למה אין מסגרות לנוער הנושר? הסתובבת פעם ברבי עקיבא בליל שבת? ה' ישמור מה שקורה שם בזמן שעסקני 'יהדות התורה' מסתובבים בין 'שולם-זכר' אחד לשני".
אחרי שיחה קצרה עם אותו יהודי, גם דוד מסכים שיש הרבה מה לשפר בעיר, אבל הדבר אינו גורם לו לשנות את דעתו. "אדרבה, אם עכשיו יש בחירות אמיתיות בעיר, אולי הנבחרים הקודמים יבינו שהם צריכים לעבוד טוב יותר, להוכיח את עצמם. אין עניין לפגוע בעסקנים הוותיקים, זו סתם נקמנות של ילדים מתלהבים".
קהילות הקודש
ב'דגל התורה' ניצבים נבוכים מול הסיטואציה והדעות עדיין חלוקות. בינתיים, נמשכות פגישות המו"מ בין צוותי 'אגודת ישראל' לנציגי 'דגל התורה', ולדברי בכירים ב'דגל', הריצה המשותפת בבני ברק סגורה סופית. עיקר המו"מ כרגע הוא על הפרטים הטכניים. "נתמוך בזייברט כי אנחנו מכבדים הסכמים", אומר לי גורם בכיר ב'דגל'.
"אני שומע את הטענות של חלק מראשי הקהילות ולא יכול שלא לצחוק: עומדים ראשי קהילות שהוקמו בתקופת הרב רובינשטיין וטוענים שהקהילות לא יכולות להתפתח. הקמתם את הקהילות שלכם בתקופת ובתמיכת הרב רובינשטיין, על איזו מניעה התפתחותית אתם מדברים? השיא היה במוצאי שבת כשניגש אלי ראש קהילה ואמר לי שהם לא יצביעו לזייברט, ואם אנחנו בונים על הקולות שלהם אז שנבחר במועמד אחר כי זייברט מפלה אותם. אחרי בדיקה קצרה התברר שזו קהילה שהוקמה בתקופת הקורונה, שנתיים אחרי שזייברט פינה את לשכת ראש העיר".
הבכיר צודק ולא צודק, כי יש כמה קהילות שהוקמו באופן רשמי בתקופת רובינשטיין, אך לטענתן אצל זייברט לא ניתנה להן האפשרות להתאגד. אבל, בחלק מהמקרים מדובר בהתנגדויות צעירות שאכן, כדברי הבכיר, רוכבות על הגל.
העביר כבר את הכתובת. אוריאל בוסו צילום: פלאש 90
הסיפור של ראשי הקהילות הוא אולי הסיפור הדרמטי של ערב הבחירות הנוכחיות בבני ברק. בערב השבת האחרונה חולקו בבתי הכנסיות בעיר אלפי עלונים השוטחים את טענות ראשי הקהילות בתוספת איום מרומז ולפיו, "אנו סמוכים ובטוחים שאם דרישות אלו ייענו, לא יהיה מי מהציבור שיצביע למי שלא צריך להצביע וד"ל…"
לצד זאת, הטענות הן גם על ייצוג בלתי הולם במועצה. "חרפה זו חייבת להסתיים", נכתב בעלונים שפוזרו בערב השבת האחרונה. "הפתרון לכך הוא לרוץ בנפרד למועצת העיר ולבחון פעם אחת ולתמיד את יחסי הכוחות בין 'דגל התורה' לשאר המפלגות ולדאוג שהחלוקה הנ"ל תהיה מעתה ואילך אך ורק לפי הגודל היחסי של כל מפלגה ומפלגה". לדבריהם, "באופן כזה 'דגל התורה' תגדיל משמעותית את מספר נציגיה במועצה כפי כוחה האמיתי, וכן תוכל לשבץ נציגים חדשים ורעננים שמייצגים את כל הקהלים של מצביעי 'דגל התורה'".
בשבוע שעבר קיימו חלק מראשי הקהילות כינוס בביתו של הגאון רבי יהודה סילמן, שם עלתה הדרישה להטיל וטו על מועמד 'אגודת ישראל', לצד ריצה עצמאית למועצת העיר. "הנושא הזה עלה השבוע גם בפגישות שלנו", אומר אחד מחברי הכנסת ב'דגל התורה'. "לפי שעה, ההבנה גם אצלנו וגם ב'אגודת ישראל' שבשביל למקסם קולות אנחנו צריכים לרוץ יחד כפי שהיה עד כה".
בכיר ב'דגל התורה' טוען שנושא הטלת הווטו על זייברט כבר עלה בפניו של מרן הגר"ד לנדו, אולם הוא הורה לתמוך בו למרות זאת. "יש לחנוך זייברט קשר טוב עם ראש הישיבה והוא גם מגיע לבקר אותו בחגים".
דווקא אותו איש 'דגל' שהיה אולי רוצה מציאות שונה, מודה: "אין לנו ברירה, הסכם חייבים לקיים. אם לא נקיים את ההסכם עכשיו, זה יהיה הסוף של 'הסדרים והסכמים' פוליטיים ביהדות החרדית. מילה זו מילה, גם אם היא מאתגרת".
ישראל פלר
לנער את הלשכה
הסקר מעורר ההדים שפרסם 'משפחה' לפני כחודש, קבע חד משמעית כי מה שמעניין את רוב התושבים הוא מי יפנה את האשפה באופן מיטבי וימנע את תופעות ה'הארלם' בתחומי הבנייה, התחזוקה השוטפת וניהול התקציבים באופן שוויוני.
רחשי הלב של התושבים – הם תוצאות האמת שנדרשות בבחירות הקרובות.
בני ברק, עיר שבה תוצאות הסקר הזה כואבות פי כמה, מתמודדת עם הסכם עתיק שדורש כפיפות למועמד אגודת ישראל בסבב הנוכחי, כשדגל התורה ניצבת בפני דילמה: האם להפעיל את זכות הוטו על זהותו של המועמד החסידי.
חשוב לציין, הקשרים בין ח"כ יעקב אשר, שממונה על המו"מ מטעם 'דגל', לבין חנוך זייברט, הדוקים עוד מתקופת כהונתם המשותפת זה לצד זה בעיריית בני ברק. אי אפשר לומר שאשר מתנהל בנגיעה אישית, כשהוא נאלץ לשטוח מול מנהיגי 'דגל התורה' בעיר, מרן הגרמ"צ ברגמן, הגרמ"ה הירש והגרב"ד פוברסקי את בקשת הפעלת סעיף הווטו על מועמדותו של חנוך זייברט לראשות העיר. דעתו של מרן הגר"ד לנדו (שהביא עמיתנו קובי בורנשטיין בגוף הכתבה) במקומה עומדת, אך ההתנהלות בבני ברק, המהווה מיקרוקוסמוס להתנהלות 'דגל' במישור הארצי, תלויה בדעת כלל מנהיגיה הרוחניים החדשים של התנועה.
חשוב לציין כי סעיף הווטו מעולם לא הופעל עד כה, וכל תנועה כיבדה את מועמדותו של עמיתתה. אולם כעת, השתנתה המפה. יו"ר ש"ס דרעי מבקש לאתגר את אגודת ישראל ודגל התורה בבני ברק על רקע הפרת הסיכומים בינו לבין אגו"י באשדוד, וכך נוצר – לא מעט בפעילות מאחורי הקלעים של אנשי קמפיין משופשפים (ונחשו לבד מאיזה צד של המפה) – כיס ההתנגדות של ראשי הקהילות הליטאיות לחנוך זייברט, תוך שימוש בעובדה שיש מועמד חרדי נוסף שעשוי לגרוף את הקולות של מאוכזבי זייברט.
בנוסף, אולי כאמצעי לחץ נוסף על אגודת ישראל, עולים קולות מטעם 'דגל התורה', שאחד מאנשיה יגיש את מועמדותו לראשות העיר. בין היתר, עלה שמו של גודי (גד) סילמן, אחד מהבולטים בלשכת רובינשטיין ובדגל המקומית, שהתפטר מתפקידו כחוק, כדי שיתאפשר לו לרוץ בבחירות הקרובות.
ללא ספק, ההגמוניה האשכנזית על ראשות העיר מתנדנדת בימים אלה באופן שמערער לחלוטין את ראשי יהדות התורה לשלוחותיה, אולי לראשונה בתולדות בני ברק.
באופן אישי, כתושב בני ברק בעבר וכעורך מקומון פופולרי בה באותה עת, ומאידך כמי שנהנה עד לאחרונה מתפקודו מעורר ההשתאות של אוריאל בוסו בעיריית פתח תקווה – דעתי היא שכל תוצאה שתתקבל, תהיה טובה יותר מאשר לפני הצבת המועמדות של בוסו. מה שקורה עתה בשטח, הוא הדבר הטוב ביותר שיכלו תושבי בני ברק לאחל לעצמם.
אדרבה, יידע כל ראש עיר ומ"מ שכיסאו אינו ממתין לו על מגש של כסף בבחירות הבאות. תגובות לקוניות של העירייה על מפגעים חמורים שטויחו בשיטתיות, יטופלו לפתע מהר יותר. הזנחה של שנים תתחיל לקבל פנים חדשות. זה מה שהתושב רוצה, והבחירות הללו, כל עוד שס תחזיק את מועמדה ברצינות עד הגשת הרשימות בי"א בתשרי, יובילו לאוזן קשבת יותר בלשכה ברחוב ירושלים, לא חשוב מי יאייש אותה.
