"מה נעשה היום?" שואלים הילדים בחופשה, "אין שום דבר מיוחד היום", אתם כמעט עונים. אופס… תעצרו! בטח שיש היום דבר מיוחד, אם רק תרצו. תלמדו מהאנשים שקבעו לעצמם אוסף של ימים מיוחדים וארגנו לעצמם המון סיבות למסיבות | החל מיום הגרביים האבודות ועד ליום מלחמות התפוזים, דרך יום ההיפופוטם וכולל גם את יום היתוש, וזה לא הכל, הו לא | אז למה שלא תכריזו לעצמכם על 'יום הבית המסודר שילדים מסדרים בעצמם' או על 'יום ללא שאלות בנושא מה יש לאכול בבית הזה', ופשוט תתחילו לחגוג? | איזה יום יפה לנו היום
איורים: אלה מושקוביץ
מהזדהות עמוקה עם גרב אבודה ועד הטחת תפוזים בפרצוף – לוח השנה של האנושות המשועממת מנוקד באין סוף ימים מוזרים ומגוחכים, שיצורים לא ברורים החליטו שיש לחגוג. מי שהמציא את 'יום ללא קניות' עשה זאת כנראה מאידיאל חשוב, אולם מי שהוליד את רעיון 'יום הבדיחות העולמי' מסתבר שרק חיפש סיבה למסיבה. טוב שמצא.
בין אם אתם חובבי היפופוטמים ובין אם אתם שוחרי גלידה בטעם סלרי, כנראה תצליחו להזדהות עם אחד הימים המוזרים הללו. מספיק שפעם אחת נשרפה לכם עוגה, וכבר יש לכם יום לחגיגה.
יום האנשים שלא יודעים לבשל
התאריך: 13 ביוני
המקום שבו נחגג: אמריקה
יום האנשים שלא יודעים לבשל הוא יום נפלא להבעת הזדהות עמוקה עם כל עקרות הבית שניסו לשחזר את ההצלחות המרשימות מספרי המתכונים ומעמודי הצבע נוטפי השוקולד במגזינים, אבל לא ממש הצליחו.
כמה פעמים אמרת לעצמך: "המתכון הזה – קלי קלות!" וכך בלי דעת נכנסת למסלול אתגרי בלי מוצא? העניין הוא שאחרי שהרתחת את החלב, והקצפת, והקפאת, ורידדת, ושוב הרתחת וחוזר חלילה, בסוף את מזלפת לכוסיות ומסתכלת בצער על ההרים והעמקים שיצרת במו ידייך.
כי אכן, יש משהו לא הוגן בעצם ההצעה לפשוטי העם לנסות לרדד בצק בעובי ננומטר. יש משהו לא פייר בפרסומים מעוררי תיאבון, עם חתימת היוצרת שמספרת שהתמונה היא לא רק להמחשה, ולא תוכנה של בינה מלאכותית יצרה את קוביות העוגה המשורטטת.
כך מתקבלת התחושה שכל אישה עם שתי ידיים מוציאה תחת ידיה יצירות עוצרות נשימה, הלחמניות שלה תופחות ושחומות, הפשטידות שלה – שכבות מדויקות, והקינוחים – חבל לגעת!
מה לעשות שלא כולן הן כאלה?
'יום האנשים שלא יודעים לבשל' מוקדש באהבה לכל הנשים שניסו פעם אחת בתמימות להפגין יכולות קולינריות, והתוצאה לא הייתה משביעת רצון. אולי סתם משביעה, אם הן העזו לטעום.
זה היום לזכור שיש נשים שמחליפות תמיד סוכר במלח, הבצל לעולם לא מזהיב להן כי אחרי לבן מגיע השחור, העוגות שלהן זקוקות למסור כדי להיכנס למנז'טים, ובדרך כלל הן פשוט מוצאות את עצמן בתור כדורי שוקולד ממוחזרים.
איך חוגגים את היום הזה?
רק הצעה: יום אחד נצלם תמונות לא פוטוגניות של מאכלים שמעולם לא זכו להיכנס לקטלוג, ונדגיש בהוראות ההכנה: מה לא לעשות אם אתם לא רוצים כזה בדיוק.
יום ההיפופוטם
התאריך: 15 בפברואר
המקום שבו נחגג: הביצות המצחינות בגני החיות
מתברר שגם ליצורים דוחים ומפהקים, שמסתתרים בעליבות וכבדות בבריכות בוץ, מגיע יחס ומגיעה חגיגה. כן, גם להיפופוטם המגושם החליט אי מי להעניק יום מיוחד.
ההיפופוטמים, עם כל כובד משקלם, עשויים להשיג אתכם בריצה אם ממש תרגיזו אותם. הם גם יפערו לוע בגודל עצום, יחשפו בפניכם את שיניהם הארוכות, ינהמו בקול ויתיזו עליכם מי בוץ מטונפים.
כשמבקרים אותם בגן החיות, הם משתכשכים להנאתם עמוק בבוץ. אולם דווקא בלילה, כשאיש לא רואה, הם נחלצים אל היבשה, מכסחים את העשבייה ושבים בנחת אל הביצה.
יום ההיפופוטמים הוא יום חגיגה לכל מי שיש בו רוח חיים, והחברה, כמו המבקרים בגן החיות, בחרה לדלג עליו, להתעלם מקיומו, לסתום את האף בגועל ולומר לו: "אתה איכס!"
זהו יום חגם של הולכי הצללים, דרי השוליים, נחבאי הביצות באשר הם שם.
איך חוגגים את היום הזה?
לכבוד יום חגם של ההיפופוטמים אפשר ללכת לבקר אותם בגן החיות, והפעם, במקום לסובב את הראש ולסתום את האף בתיעוב, ננופף להם לשלום, כיאה לחיית לא מחמד.
יום הזיכרון לגרביים אבודות
התאריך: 9 במאי
המקום שבו נחגג: בגיגיות הכביסה, במשולש ברמודה ובבולענים של כביש איילון
את יום הזיכרון המרטיט לגרביים האבודות, החליטו המחוקקים לחוג בתאריך אי זוגי, מה שינציח את תחושת הבדידות של הגרב הנותרת.
בכל שנה מוקדש היום לכל הגרביים מרחבי העולם, שתסכימו בוודאי, נעלמות למקום עלום ומעורר סקרנות. כל מי שקנתה פעם זוג גרביים ונפרדה בעל כורחה מאחת מהן, יודעת שהיא לעולם לא תשוב. מסתבר שבמקום כלשהו בעולם, אולי מעבר להרי החושך, בגדה השנייה של הסמבטיון, יש מצבור ענק של גרביים בודדות שחוגגות שם יחדיו את ניצחונן: היעלמות מסתורית תחת עיניה הקפדניות של הטובה שבעקרות הבית.
ביום הזה אפשר להתייחד עם זיכרונן של הגרביים האבודות, אפשר להחליט לעבד את האבל, להבין שמה שהיה לעולם לא ישוב, ופשוט, כן, להשליך את הגרב הנותרת לפח האשפה.
איך חוגגים את היום הזה?
יש מי שחוגג את היום בהליכה בגרב אחת בודדת, ויש המגדילים לעשות וגורבים על כל רגל גרב בצבע אחר. תוכלו גם לאמץ את שיטתו של איינשטיין: הוא מצא כי בהונו הגדולה יוצרת תמיד חור בגרב, ואשר על כן החליט להיפטר מהמטרד הזה לצמיתות.
כן, איינשטיין הלך יחף.
יום ללא קניות
התאריך: יום שישי הראשון
אחרי ה'בלאק פריידי'
המקום שבו נחגג: אמריקה וארצות נוספות
יום ללא קניות נשמע כמו משהו מעולם קדום? לא לראשי המחאה נגד תרבות הצריכה המופרזת של העולם המערבי. לאחר שיום שישי שאחרי חג ההודיה האמריקאי הפך ליום טירוף של קניות בלי סוף, החליט טד דאבה, אומן אמריקני, להגביר את המודעות לצריכה המוגזמת שבאה בעקבות פרסומים אגרסיביים בכל ערוצי התקשורת הקיימים. אגב, גם את העלאת המודעות הוא עשה באמצעות כלי תקשורת שונים…
היום הזה, תפקידו לתת רגע של עצירה, פגישה עם החלק השפוי שיש בנו, זה שאומר לנו שעלינו לצרוך את המוצרים שאנו זקוקים להם, ולא כי כך הכתיבו לנו החברה, התרבות והפרסומת.
בתשנ"ט (1999) הביא ארגון פעילים ירוק את היום הזה לישראל. בתל אביב וירושלים אורגנו אירועים וחולק חומר הסברה בנושא.
בחוצפה ישראלית שאין דומה לה, החליטו כמה מרכזי קניות לפצוח במבצעים דווקא ביום הזה. מישהו כנראה נבהל שם, בחנויות.
איך חוגגים את היום הזה?
כמה פשוט! 'יום ללא קניות' הוא לא פשוט. ביום הזה, במקום לכתת רגליים ולחטט בארנק, נשב בבית, נהנה מכל האין סוף שכבר קנינו עד היום, ונעשה חשבון נפש לגבי כל הדברים שאין לנו צורך בהם כי קנינו לחינם.
יום טבילת דוב הקוטב
התאריך: 1 בינואר
המקום שבו נחגג: ארצות הברית, קנדה, אנגליה והולנד
אין ספק שביום קפוא כמו האחד בינואר, אין דבר מתאים יותר מטבילה במים קפואים. בחגיגת יום טבילת דוב הקוטב, המשתתפים נכנסים למי הים, ובמקומות מסוימים אף יש צורך לרסק שכבת קרח דקה לשם כך.
בהולנד מציינים את היום יותר מעשרת אלפים איש שצוללים אל מי הקרח בעיירה סכוונינגן.
אמונה תפלה שמצליחה להוציא אנשים שפויים ממעילי הפרווה שלהם ולצלול אל הקרח גורסת, כי שנה שמתחילה בשקיעה בקיפאון, תביא לאומץ לב והצלחה בהמשך. נשמע כמו גרסה מסולפת של "שנה שרשה בתחילה…"
ארגוני צדקה בקנדה מינפו את היום לגיוס תרומות. כאשר אנשים משתתפים בחגיגות וחווים על בשרם איך זה להיות רק רגע בקור המקפיא בלי לבוש הולם, הם נוטים לפתוח את הארנק בידיים רועדות מקור…
איך חוגגים
את היום הזה?
אנו בדעה שאת החגיגה הזו נשאיר למי שהיום הזה הוא יום חגו, ולמי שמים קפואים ביום קרה הוא בשבילו חגיגה.
יום הבדיחות העולמי
התאריך: 1 ביולי
המקום שבו נחגג: ארצות הברית
'יום הבדיחות' עלול להישמע כמו בדיחה גרועה כשלעצמה, שכן אחד הכללים למספרי בדיחות מקצועיים הוא, לעולם לא להתחיל סיפור בדיחה בפתיחה המשכנעת: "אתם חייבים לשמוע את הבדיחה הכי מצחיקה בעולם…"
למרות זאת, היה מי שהחליט להקדיש יום לסיפור בדיחות, גם אם הרעיון לא נשמע מצחיק במיוחד. ביום הבדיחות העולמי, קומיקאים, סטנדאפיסטים וסתם אנשים שיודעים לחייך, מספרים בדיחות מכל הבא ליד.
ביום הזה, כך לפי מספרי הבדיחות, יש סגולה מיוחדת להבין סוף סוף את כל הבדיחות שלא הבנו, וצחקנו כדי שיחשבו שדווקא עלינו על הפאנץ', ורק קיווינו שלא יבקשו מאיתנו להסביר את הבדיחה, כי אז…
יום הבדיחות העולמי בא לעורר את המעלות החיוביות שבהומור. ההומור משכך כאבים, מחליק יחסים סבוכים, פותר בעיות, ויותר מכל – אם תצחקו עשרים דקות ברצף, יש סיכוי שתרדו במשקל.
איך חוגגים את היום הזה?
לכל אחד יש בדיחה-שתיים שהוא זוכר בעל פה. נספר אותן בפעם האלף. אפשר גם להשקיע: לפתוח ספר בדיחות ולהקריא ממנו לכל מי שמוכן לשמוע וגם לצחוק. ביום הזה שוב ושוב נפגיש את האמריקאי, הרוסי והערבי במטוס, במסעדה או בים, ונוכל לשאול את עצמנו: איך הם עדיין יחד, כל כך הרבה שנים?!
יום הגלידות בטעמים יצירתיים
התאריך: 1 ביולי
המקום שבו נחגג: בכל העולם
לא קשה להבין למה החליטו הוגי הרעיון ובעלי החזון, לקבוע את יום חגיגת הטעמים המוזרים לאחד ביולי. כי בינינו, מה נחמד יותר מללקק גלידה על ערסל כשהשמש מרתיחה את הרחובות וממיסה גלידות טובות ירושלים?
יצרני הגלידות ששאפו להגדיל את המכירות שלהם, המציאו את היום היצירתי הזה כבר במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה, מה שהביא קונים רבים לנסות להעז לטעום מרעיונות פרי מוחם הקודח.
כך הגיעו למקפיאים גלידות בטעם מלפפון ובזיליקום, אשכולית אדומה וצ'ילי חריף ועגבניות שרי.
איך חוגגים את היום הזה?
לוקחים קופסת גלידת שמנת תמימה וטובה, נותנים לה לנוח קצת בשמש של החודש החם, ומוסיפים לה כיד הדמיון הטובה מכל אשר לכם במקרר ובמזווה: שמיר, חרדל, רוטב סויה, פופקורן, אפונה וכן על זו הדרך. לא לשכוח לשלוח טעימה.
יום היתוש
התאריך: 20 באוגוסט
המקום שבו נחגג: לונדון
לא ברור מי חשב שיש סיבה לחגוג את הרגע הזה, באמצע הלילה, כשיתוש חצוף עף על עצמו בדיוק ליד האוזן, ואם נרדמנו לרגע על המשמרת, נקום אחרי כמה דקות, מתגרדים עד זוב דם. למען האמת, הלילות האלו לפעמים נראים כמו חגיגה מוזמנת, עת אנשים בוגרים ומיושבים בדעתם מוחאים כפיים באמצע הלילה. לפעמים זה נגמר בזעקת ייאוש: "אוף" ולעיתים בשאגת שמחה: "איכס"…
אולם תגליתו של סר רוס רונלד, כנראה שווה חגיגה בכל זאת. רוס, שהצטרף למשלחת רפואית שיצאה להודו, "זכה" ונדבק בעצמו במחלת המלריה המידבקת. המחלה הזו כנראה לא הייתה ידידותית יותר מדי, ולכן החליט רוס לחקור אותה. הוא גילה כי טפיל המלריה מועבר באמצעות זן מסוים של יתוש, ואם נדייק, זן של יתושה – כי חלק מהתגלית המרעישה היה: לא יתושים עוקצים, יתושות עוקצות. מה שאומר שמעתה, אם תרצו להתלונן על עקיצה אכזרית, תצטרכו לומר: עקצה אותי יתושה חצופה.
איך חוגגים את היום הזה?
בשנת תר"צ (1930) החלו חוגגים ב'מכון רוס' את היום הגדול. החגיגות לרגל היתוש כוללות אירועים, מסיבות ותערוכות, לכבודו של היצור המרגיז בתבל, והכל נעשה תחת כילה לבנה. כן כן, כמו שהבנתם, דווקא היתושים אינם מוזמנים לחגיגה הגדולה.
ואם כבר מחרימים אותם, אפשר ביום הזה פשוט לטוס לאיסלנד, המדינה היחידה בעולם שאין בה יתושים.
הצעת חגיגה נוספת: ביום הזה תוכלו לתפוס יתושה, בעדינות בבקשה, לפתוח לה את הפה ולהניח בו גרגיר אחד של ציטרונלה. היתושה תתעטש ותמות בו במקום.
יום מלחמת התפוזים
התאריך: שלושה ימים בחודש פברואר
המקום שבו נחגג: איבראה שבצפון איטליה
מה דעתכם על תפוז בפרצוף? לא טוב? ואולי שחייה בבריכת תפוזים?
במהלך חודש מרס מתקיים בעיר איבראה יריד אוכל ענק ותערוכות שונות. השיא של היריד מגיע כאשר הקהל מתחלק לשתי קבוצות. קבוצה אחת מייצגת את האצילים מימי הביניים, ואילו הקבוצה השנייה את האריסים, פשוטי העם. כלי המלחמה, כמה פשוט: תפוזים. הקבוצות נלחמות ביניהן על ידי השלכת, שלא לומר התזת, תפוזים אלו על אלו, וכך זירת המלחמה הופכת עיסה כתומה ודביקה, ונהר של מיץ תפוזים זורם ברחובות העיר. 500 טונות תפוזים מושלכות בקרב הכתום והמשחית הזה!
קרב התפוזים של איבראה הוא רק סמל וזיכרון למלחמה האמיתית שהתרחשה אי אז בימי הביניים, כאשר הקיסר הרומי פרידריך ברברוסה המליך על העיר הקטנה שליט אציל אכזר ורע לב, ועל ידי מרד הוא גורש מהעיר. וכך, כשלוחם מקבוצת האצילים חוטף תפוז בפרצוף, נשמעות שאגות שמחה מכל עבר, משל בזה הרגע עזב האציל הרשע את העיר.
תגידו, מישהו כבר המציא את 'יום השפיות העולמי'?
