מול האיומים הביטחוניים הקשים מחוץ וגילויי הסרבנות מבית, דובר צה"ל מתייצב לריאיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד
לא הרבה זמן חלף מאז שתא"ל דניאל הגרי נכנס לתפקידו כדובר צה"ל, בראיון בכורה ל'משפחה' הוא מביע דאגה עמוקה מהאתגרים הניצבים לפתחה של מערכת הביטחון ומעלה אפשרות למערכה רב זירתית ] 50 שנה אחרי מחדל יום הכיפורים הוא מכריז: "אנחנו חייבים להיות מוכנים למלחמה כוללת במספר זירות. זה במשמרת שלנו" ] ריאיון מיוח
זו אחת התקופות הכי קשות במהלך השנה של דובר צה"ל תת אלוף דניאל הגרי. הכל נפיץ. החגים שבפתח, המתיחות בכל הגזרות. ההתגרות מאיראן, לבנון וכמובן האירועים מהחזית הפלסטינית הבלתי נגמרת. הכל מתוח, ובכל רגע יכול לקרות משהו שישנה את סדר יומו. השם ירחם.
עכשיו הוא מתייצב לריאיון אישי ובלעדי מאז כניסתו לתפקיד, ריאיון שבו הוא מדבר לראשונה על הכל.
הגרי מדבר בפתיחות ובדאגה ("כן, אני מודאג") על לכידות צה"ל ("מצליחים לשמר"), תופעת הסרבנות ("יש פגיעה בחלק מהמערכים") וההתמודדות איתה ("אין לנו אפשרות לכפות על אף אחד"), וגם על האיומים האיראניים, הפרובוקציות הלבנוניות, והשאלה ששואלים כולם: ברגע ההכרעה -צה"ל יהיה כפוף לדרג הפוליטי או לבג"ץ?
לא ככה הוא דמיין את הריאיון הראשון שלו. למעשה לא כך הוא תכנן את התפקיד, ובכלל – גם לא את הקריירה. עם גיוסו לצה"ל הוא התנדב לשרת בשייטת 13. "זה באמת מה שרציתי לעשות, אבל לא תכננתי קריירה צבאית", הוא מספר. "אמרתי 'אני אהיה קצין, מפקד צוות ואשתחרר בכבוד'". מה ששינה את התמונה היה מבצע 'שירת הצפצפה' בשמסגרתו אירע האסון הקשה ביותר בשייטת שגבה את חייהם של 11 לוחמי שייטת ואחד נוסף מכוח החילוץ, ארבעה נפצעו וגופתו של אחד מהלוחמים הושארה בשטח.
"זה באמת היה המפגש שלי באופן מעמיק יותר עם המשמעות של השליחות בצה״ל, וזה שאנשים מאבדים את החיים שלהם בשליחות הזו", הוא משחזר. "במקרה הזה אלו גם היו חברים קרובים שלי ומפקדים שלי וזה השפיע עליי מאוד, ואיכשהו זה משך אותי להישאר בצבא, וכך זה התגלגל מתפקיד לתפקיד".
"שלושה מהתפקידים היו מה שנקרא 'מחוץ לתוכנית'", הוא מספר. "הראשון הוא בפעם ההיא שהרמטכ"ל דאז בני גנץ ביקש שאהיה ראש הלשכה שלו, לאחר מכן בפעם ההיא שהרמטכ"ל גדי איזנקוט ביקש שאהיה עוזרו, והפעם השלישית היא כעת. הרמטכ״ל קרא לי וניהלנו שתי שיחות עוד לפני שהוא נכנס לתפקיד, והוא אמר לי שהוא רוצה מפקד מבצעי לתפקיד – ואני נעניתי".
שני התפקידים הראשונים נתנו לו לדבריו "פרספקטיבה על הרמה האסטרטגית בצה״ל, על הקומה המטכ״לית, על בניין הכוח, על יחסי העבודה בין דרג מדיני לדרג צבאי, בין השאר בתקופת צוק איתן". טרם כניסתו לתפקיד הנוכחי הוא עוד הספיק לחזור למקום שבו הכל התחיל, והפעם כמספר קרב 1, כמפקד שייטת 13. "אני באמת רציתי לפקד על שייטת 13 ובסוף זה קרה", הוא מספר. "הרגשתי שאני מגיע לתפקיד עם המטען הנכון".
ומשם כאמור לתפקידו כדובר צה"ל. "הסיבה שהניעה אותי לקחת את התפקיד היא האחריות, האנשים, יש פה אנשים שדומים ליחידה מיוחדת באופי שלהם ובאישיות שלהם. וגם התקופה, לא חשבתי שהיא תהיה כל כך עוצמתית בהקשרי צבא־חברה אבל הבנתי שתהיה משמעותית".
הסרבנות מסוכנת לכולנו
נערכים לכל תרחיש. כוחות צה"ל בפעילות באיו"ש. צילום: פלאש 90
אתה מודאג בימים אלה?
"כן. מאוד.
"אני חושב שצה״ל נבנה לפני 75 שנה במודל ייחודי שאין כמוהו בעולם. הוא נבנה במודל של צבא העם, שהסיבה שבן גוריון בנה אותו כמו שבנה אותו, שאגב זה היה תהליך כואב של פירוק מחתרות וארגונים שהיו באידיאולוגיה שונה אלו מאלו, והוא לקח את כולם בצורה אגרסיבית והפך אותם לצבא אחד מאוחד. הסיבה שהוא בנה את זה במודל הייחודי הזה שיש בו גיוס חובה ומילואים היא שמול הצבאות הגדולים סביבנו אנחנו צריכים להיבנות על המרכיב האיכותי.
"העליונות שלנו תהיה באיכות של האנשים, ולכן אנחנו חייבים גיוס חובה שייתן לנו לבחור את הטובים ביותר. אנחנו לא נוכל להיות צבא גדול יותר במניין כי אחרת המדינה תקרוס כלכלית, ולכן אני אישען על צבא מילואים רחב ואם תהיה מלחמה אנשים יבואו. למה? כי המלחמות יהיו פה בהסכמה רחבה ולכן אני בונה מודל שנשען על קונצנזוס. אז כשאתה שואל אותי אם אני מודאג? כן, אני מודאג לשלמותו של המודל הזה".
הדרג הפוליטי קואליציוני ממשיך לטעון בתוקף שאין סיבה לדאגה, היקף הסרבנות הוא מועט ושולי ושאין פגיעה בכשירות. בדרג הביטחוני לעומת זאת יש מי שמדבר במונחים של פגיעה ממשית בכשירות, אבל לדברי דובר צה"ל האמת נמצאת איפשהו באמצע. "כשהחברה הישראלית נמצאת במחלוקת זה משתקף לתוך צה״ל, כי צה״ל הוא בבואה של החברה הישראלית. מבחינת הכשירות אנחנו צריכים לראות שאנחנו משקפים את תמונת המצב של הכשירות עם המגבלות והמורכבות שלה לציבור והציבור מאמין לנו שזאת תמונת המצב. יש פה אתגר גדול כי בסופו של דבר גם יש לנו אויבים ואנחנו צריכים לראות שאנחנו לא נותנים נתונים שישמשו את האויב שלנו, ולכן יש פה אתגר שלא התמודדנו איתו לפני כן".
ומהי תמונת המצב הזו?
"כשירות צה״ל היא חלק מהמוכנות שלו למלחמה והתהליך הזה מורכב משני חלקים: מאימונים, תרגילים שבונים את הכשירות, ומלכידות ורוח לחימה. העיסוק בכשירות, שהוא חשוב, הוא לא האתגר הגדול לדעתנו. האתגר הגדול הוא הלכידות. והלכידות בצה״ל נפגעת באופן משמעותי כאשר המחלוקת ואי ההסכמה משתקפים פנימה לתוך צה״ל. בדבר הזה אנחנו עוסקים הרבה מאוד שעות וימים בכל המגזרים, מפקדים עד אחרון החיילים מקיימים שיחות, מוודאים שכשאנחנו לובשים מדים אנחנו עסוקים בדבר אחד: ביטחון. וזה לא דבר פשוט כשיש מחלוקת בחברה הישראלית.
"בתחום הזה עד כה הצלחנו במערך הסדיר לשמור על הלכידות אבל זה לא פשוט", הוא מוסיף ומדגיש כי אחד הדברים שמאתגרים את צה"ל בלכידות "הן אותן קריאות מבחוץ או קמפיינים מבחוץ שפוגעים בלכידות בצה״ל. דוגמה אחת הייתה הסרטון שנתן הבחנה בין לוחמים בשטח במצוקה, תחת אש, שעולים בקשר מול חיל האוויר והטייס לא מסייע להם כי הוא שואל לדעתם הפוליטית. הדבר הזה מופרך מן היסוד ופוגע בערך הרעות שהוא ערך מרכזי מאוד בצה״ל, ואת הדבר הזה אנחנו צריכים לעקור וזה לא פשוט כאשר עושים קמפיין מהסוג הזה".
ומה לגבי הכשירות?
"אנחנו עוקבים אחר כל המערכים בצה״ל בעולם המילואים, כי שם האתגר הגדול שלנו. וככל שיימשך התהליך ואנשים אכן לא יבואו, והם הרי מתנדבים, אין לנו דרך לכפות עליהם, וכל מי שאומר אחרת אינו יודע, אנחנו נראה פגיעה בכשירות. קשה לומר כבר עכשיו מה יקרה בחודש או חודשיים הקרובים. אנחנו רוצים שאנשים יחזרו חזרה ואנחנו עושים איתם הרבה מאוד שיחות".
איך הפגיעה בכשירות מתבטאת בשטח?
"תרגילים לא בוטלו. מה שאנחנו רואים זה במערכים מסוימים בחיל האוויר ששם יש לנו פגיעה. כשירות זה דבר שאפשר להחזיר אותו בתהליך סדור די מהר, לכידות הרבה יותר קשה להחזיר וצריך להבין את זה. במצב שנמצאים בו עכשיו אנחנו רואים פגיעה בחלק המערכים, לדוגמה בית ספר לטיסה. בבית הספר לטיסה יש מתנדבים בני 60-40 עם הרבה מאוד ניסיון, שלא מגיעים (למילואים. ק"ב) ורמת ההדרכה יורדת. אנחנו נלמד איך לתקן את הדבר הזה לאורך זמן אבל כרגע באזור הזה אנחנו מנהלים את זה בצורה ששומרת על המקצועית ושומרת על הניסיון, ובכל זאת זה אתגר". עם זאת הוא מדגיש ש"לא הייתה פעולה מבצעית אחת שלא עשינו במזרח התיכון".
הכירו: עוטף שכם
במקביל לתופעת הסרבנות, גם האמירות הקשות שמופנות כלפי בכירי צה"ל, בין השאר על ידי חברת קואליציה שטענה שהם משתפים פעולה עם מחבלים ועוד, פוגעות פגיעה אנושה בצה"ל, ולטענת דובר צה"ל הגרי הן אף פוגעות בביטחון המדינה. "יש שעון נוסף שבו אנחנו מודדים את עצמנו. במסגרתו אנחנו בודקים מה מהתהליכים שעוברים על החברה הישראלית יכול לערער את צה״ל, כשמתבטאים כנגד מפקדי צה״ל – מה זה עושה לצה״ל", הוא אומר. "האמירות שנאמרו הן אמירות שפוגעות בצה״ל ופוגעות גם בביטחון המדינה. אנחנו צריכים לשמור על הדבר הזה שנקרא צה״ל ולשמור על האמון במפקדים כי אין לנו מפקדים אחרים. וזה מחלחל מהמפקדים הבכירים ועד ללוחמים. זאת אומרת שזה קו ישיר אחד לכולם.
כשנגיע לרגע ההכרעה, למי צה״ל יקשיב? לרשות המחוקקת או לרשות השופטת?
"צה״ל יונק את הסמכות שלו – מחוק 'יסוד הצבא' ומשבועות האמונים של החיילים – שבה נאמר: שצה"ל פועל על פי חוק וכפוף למרות הממשלה. צה״ל הוא צבא העם והתפקיד שלו הוא הגנה על מדינת ישראל ומוכנות למלחמה. אני חושב שהרמטכ״ל מוביל אותנו באופן הנכון ביותר בעת הזאת על פי עקרונות ברורים, ענייניות ואחריות, שכל פעולה ואמירה יהיו מתונות, ענייניות ואחריות מתוך שיקולי ביטחון, וכך אנחנו נפעל בכל אחת מהסוגיות ששאלת אותי עד עכשיו".
רגע לפני תקופת החגים מפנה דובר צה"ל את הזרקור לכיוון הזירה הפלסטינית. "אנחנו נמצאים בעלייה בטרור בשנה האחרונה. יש לנו אתגר ביו״ש שאנחנו נלחמים בו כל יום בעשרות פעולות נועזות של לוחמים ומפקדים שמסכלים טרור. יש לנו 22 גדודים שמגינים על יהודה ושומרון יום ולילה בצירים, ואנחנו נהיה פרוסים בכל אחת מהזירות כדי להיות מוכנים לאתגרי הטרור".
אנחנו רואים ניסיונות לירי רקטות מג'נין והסביבה, זה עניין של זמן עד שנצטרך להתרגל למושג 'עוטף ג'נין' או 'עוטף שכם'?
"האיום המרכזי ביהודה ושומרון הוא ירי מרכב חולף, ואנחנו פועלים אל מול האתגר הזה קודם כל במודיעין מדויק של שב"כ עם צה"ל. בכל מקום שיש בו איומים אנחנו לוקחים סיכונים ופועלים לנטרל את האיום. במקביל אנחנו מגינים על הצירים. הרקטות הן איום שאנחנו עוקבים אחריו. ב'מגן וחץ' גם הרגנו את אחד מהמכווינים המרכזיים מעזה של האיום הזה לכיוון יהודה ושומרון; ובשבוע האחרון עצרנו בג'נין פעיל מרכזי נוסף במערך הזה. אנחנו עוקבים אחרי האיום הזה אבל זה לא האיום המרכזי כיום ביהודה ושומרון, ואני לא רואה אותו הופך לכזה בתקופה הקרובה".
ומה קורה בגבול הצפוני?
"בגבול הצפוני אנחנו בונים מכשול שישנה את מצב הביטחון. ייארך לו זמן עד שהוא ייבנה אבל הוא פוגע ויוצר הרתעה משמעותית לחיזבאללה ולכן יש לו חשיבות משמעותית. הפרובוקציות שאנחנו רואים בתקופה האחרונה בגדר, והאוהל לדוגמה, הן פרובוקציות כתוצאה מבניית המכשול הזה".
אבל צה"ל לא מגיב לפרובוקציות, וככל שהמכשול הפיזי נבנה, כך המכשול ההרתעתי מתמוסס.
"לא, אני ממש חושב שזה לא מדויק. אני חושב שכשרואים את המכשול הזה מבינים שהתוכניות להחדיר כוחות יפגשו במציאות מורכבת מאוד, והוא יוצר הרתעה גדולה מאוד המכשול הזה, וככל שהוא ימשיך להיבנות כך תגבר ההרתעה. בהמשך לזה, בצפון אנחנו מוכנים ואני מעודד את תושבי הצפון ואזרחי מדינת ישראל לנפוש בצפון. פיקוד הצפון, מפקדי החטיבות, הגזרה הזאת מוכנה היטב, ערוכה היטב ואנחנו יודעים להתמודד טוב עם כל איום שנידרש אליו".
הקונספציה החדשה
רק עכשיו אנחנו מציינים 50 שנה למחדל 73' שהוביל לתוצאות הכואבות במלחמת יום הכיפורים, ויש הרבה מאוד קולות במערכת שטוענים שאנחנו עומדים בפתחו של מחדל 23׳, שבדיוק כמו במחדל 73' היו הרבה שצעקו אבל אף אחד לא הקשיב.
"בנינו תוכנית רב שנתית שתאפשר לנו להתמודד עם האתגרים הגדולים ובראשם איראן. אנחנו מסתכלים על ה'כאן והעכשיו' ושמים מצפן קדימה שנקרא 'מעלות' כדי להיות צבא טוב יותר בעוד 5-4 שנים מהיום, צבא שמוכן לאתגרים שלו, איראן, יכולות אחרות במזרח התיכון גם בהקשרי טילים, גם בהקשרי סייבר. עדיין לצה״ל יש יתרון איכותי על האויבים שלו. צריך לחזק אותו מאוד בשנים הקרובות ואנחנו צריכים להתגייס לעניין הזה כמדינה.
"אנחנו גם זוכרים את זה היטב מיום כיפור. כשמדינת ישראל מאוימת היא יודעת לגייס את כל המשאבים שלה, את כל היכולות שלה, את כל הכוחות שלה, להתלכד ולנצח את האתגר. בכל מחיר. גם אם הוא יהיה מחיר כואב. אנחנו כחברה צריכים להיבנות לזה בחוסן שלנו, כי האתגר יהיה יותר גדול והוא יהיה שונה מיום כיפור, הוא יהיה אתגר על העורף הישראלי, הוא יהיה אתגר מורכב ביכולות. לא עומדים מולנו רק מדינות אלא גם ארגונים. לכן האתגר יהיה אחר ממה שהיה בעבר ואנחנו צריכים להיבנות אליו כמדינה וכחברה וזה חוזר חזרה גם למודל צבא העם".
אם הזכרת את איראן, רק השבוע הרמטכ"ל שיגר איומים ברורים וישירים לעברה. קורה משהו מתחת לפני השטח?
"יש לצה"ל אחריות גדולה להיערך ולהיות מוכנים לאתגר של מלחמה כוללת במספר זירות, צריך להתכונן לזה וזה כולל גם תהליך של בניין הכוח, גם מוכנות וכשירות, וזה במשמרת שלנו, וזו הייתה התייחסות הרמטכ"ל".
איך תסכם את השנה האחרונה?
"זו הייתה שנה של אתגרים ביטחוניים, שנה של אתגרי צבא-חברה, צה"ל פועל וימשיך לפעול כדי לשמור על הביטחון וימשיך לפעול באופן ענייני כדי לשמור על הייעוד שלו גם בשנה הבאה, ועם קצת אופטימיות אני מקווה שנמשיך להיות הדבר המאחד והמלכד גם בשנה הבאה". [
