זה נשמע כמו צמד אותיות לועזיות ניו–אייג’יות, מאלו שכל מודל או שיטה מתהדרים בהם בעידן הזה. אבל EQ הוא לא רעיון עכשווי או זמני, הוא מפתח להבנה עמוקה של האנושות | EQ, או בשמו העברי המורחב: אינטליגנציה רגשית, הוא משהו שאם האדם שמולכם לא ניחן בו, אתם תרגישו זאת היטב. אבל אם תבינו שזה מה שחסר לו, סביר להניח שתהיו פחות מתוסכלים ומאוכזבים | ומה אם אכן אין לו EQ? יש דרך לפתח אותה באמצע החיים? יש דרך לזהות את קיומה או את אי–קיומה? | השכל של הרגשות
עברו הזמנים שבהם IQ גבוה היה גורם להערצה והתפעלות. היום, יותר מתמיד, השחקן המרכזי הוא ה-EQ.
את מי תעדיפו לבחור לשותפה, שכנה, בוסית או חברה – את זו שהיא חכמה וגאונית, שנונה ובעלת ידע עצום – או את זו שהיא חברותית, זורמת, מתקשרת היטב, כזו שנעים לעבוד איתה ולהיות בחברתה?
עושה רושם שגם אם התשובה היא לא חד משמעית לגמרי, שהרי אנחנו מעוניינים שלאנשים שסביבנו יהיו גם יכולות חשיבה טובות – בכל זאת כף המאזניים נוטה באופן מובהק לאפשרות השנייה. אין ספק שעדיף לנו לוותר על קצת ברק אינטליגנטי, אם המחיר הכרוך בו הוא מערכת יחסים עוקצנית, תקועה, רוויית כעסים ועלבונות.
את ההסבר המורחב על ה-EQ תוכלו לקרוא במסגרת. כאן, בתור התחלה, מספיק שנזכור שאינטליגנציה רגשית היא היכולת של האדם לזהות את הרגשות שלו ושל זולתו, להעריך אותם ולהתנהל בצורה שמותאמת להם.
איך היכולת הזו באה לידי ביטוי בחיי היום–יום? על מה היא משפיעה? איך מזהים אותה אצל עובדים פוטנציאליים? איך מסתדרים עם אנשים שהיא לא קיימת אצלם? והשאלה המסקרנת: האם אפשר לרכוש אותה?
בואו נשמע מה אומרות המומחיות.
החברה ואני
"סיפרתי לחברה על הקושי שלי עם הבן המאתגר. להפתעתי, במקום לקבל הכלה וחיזוק, היא החלה לספר כמה הבן שלה מוצלח ומצליח, וכמה משבחים אותו בישיבה. ברגע הראשון רציתי לטרוק עליה את הטלפון, אבל מהר מאוד הבנתי שחסר לה רכיב בסיסי, וזה מה שהוביל אותה לתגובה מנותקת כל כך: ה-EQ שלה כנראה מוגבל" (חני).
רותי צור–קרלינסקי, מנהלת המחלקה המקצועית במרכז עוצמות שעוסק בקידום התקשורת החברתית, מטפלת בילדים מתבגרים ומבוגרים, מומחית תחום תקשורת חברתית, מסבירה לנו על כישורי החברה אצל מבוגרים.
איך כשירות חברתית תקינה ואף מפותחת באה לידי ביטוי אצל מבוגרים? מהן היכולות העיקריות שנכללות בזה?
"כשירות חברתית מכילה בתוכה מיומנויות שונות, שמתחילות להתפתח כבר מינקות. אצל מבוגרים היא מתבטאת ביכולת ליצור קשר, לשמר אותו ולהתנהל בתוך מערכות יחסים חברתיות בצורה יעילה ומותאמת.
"כשאנחנו מדברים על מבוגר שיש לו כישורי חברה מוצלחים, אנחנו מדברים על האישה הזו שמצליחה לתקשר חברתית במעגלים השונים בצורה נכונה: היא מתנהלת נכון בקשרים החברתיים עם החברות שלה; מנהלת שיח מותאם עם הבוסית, כזה ששומר על ההיררכיה ולצד זה מביא את הצרכים שלה לידי ביטוי; מתמודדת נכון עם קונפליקטים במשפחה ועוד. היות שיש לה יכולת חברתית תקשורתית מפותחת, היא תצליח לשמור על קשרים ואווירה חיובית בסביבות השונות".
מה גורם לבן אדם להיות תקשורתי יותר? האם נולדים עם היכולת הזו? ואם לא, איך מפתחים אותה?
צור–קרלינסקי מציינת שקודם כל חשוב להבין את הקשר בין אינטליגנציה רגשית לבין כשירות חברתית: "בעצם, כלל היכולות הרגשיות שלנו נכללות בכותרת EQ, והיא גם שמסייעת לנו ביכולות החברתיות. אם נתמקד בכשירות החברתית, נציין כי היא גם מולדת וגם נלמדת: התשתית שלה מולדת, אבל היא מתפתחת לאורך השנים. המיומנויות שכבר יש לנו מתפתחות, ונרכשות מיומנויות חברתיות מורכבות יותר.
"אגב", מציינת רותי, "אנחנו אומנם מדברות כרגע על כישורי חברה של מבוגרים, אבל אוסיף כאן שההבנה שיש כאן תהליך של התפתחות, היא הבנה חשובה להורים ולסביבה שנמצאת ליד הילד הגדל, כי יש לנו חלק חשוב בכך. גם במצב של לקות, שבה יש קושי בתקשורת אבל קיימת יכולת למידה, אפשר לקדם את הילד ולהקנות לו מיומנויות תקשורתיות חברתיות.
"הדבר נכון גם אצל מבוגרים. ניקח לדוגמה את הנושא של טקט. חני, אישה כבת שלושים, משתתפת באירוע משפחתי, והנושא המדובר הוא חגיגות בת המצווה של הילדות. חני מתקשה להשתלב בשיח, פונה לבת משפחה ומחווה את דעתה על אירוע בת המצווה שהיה במשפחתה: 'אצלכם זה לא היה מוצלח…' היא חשה במבטים התמהים ומנסה שוב, והפעם בשאלות אישיות שלא במקומן. ולאחר התחמקות, היא שוב מאיצה: 'נו, למה את לא עונה לי?' היא חשה נכשלת, אך איננה מבינה שהחמיצה פה הבנת רמזים ומסר סמוי. היא חסרה הבנה וידע של מיומנויות שיח תקינות כגון: התאמת השיח למרחב, לקהל ולסיטואציה, הרחבת שיח מתוך הקשבה פעילה, הבעת דעות תוך התייחסות לשוני אצל האחר, הפרדה בין שיח אישי ביקורתי לבין שיח כללי על הנושא ועוד.
"מגיעות אלי לקליניקה נערות ונשים שחסרות להן יכולות אלה. רבות משוכנעות שאין מה לעשות, אך הניסיון מוכיח שעל ידי התערבות מותאמת וטיפול נכון אצל אשת מקצוע, אפשר בס"ד להקנות ולפתח את היכולת של טקט באופן הדרגתי ושיטתי".
על אילו תחומים בחיינו משפיעה הכשירות החברתית?
"היכולת להשתלב בשיח באופן מותאם והדדי חשובה מאוד לכל מעגל בחיים. ניהול שיח שבו אני מגיבה בצורה מותאמת לאחר, לא מדברת רק על עצמי, מבינה שיש מדבר ויש מאזין ונדרש מעבר בין התפקידים – הוא תשתית לקשר בכל סביבה. היכולת הזו באה לידי ביטוי בעיקר במעגלים הקרובים של הסביבה המשפחתית, ואם לא תהיה לי תקשורת נכונה – הקשר עצמו עלול להיפגע.
"הנושא הזה משמעותי מאוד גם בהקשר של בחירת מקצוע. ניקח למשל נערה שאין לה יכולת מפותחת של אמפתיה רגשית. היא התקדמה מאוד באמפתיה השכלית, ויודעת להגיב בצורה שמשקפת הבנה של רגשות האחר, אבל בצורה ממוקדת. אם נשבץ אותה בתפקיד של שירות לקוחות בנושאים טכניים, למשל, היא יכולה להצליח מאוד. אבל אם נשבץ אותה בתפקיד שדורש הרבה אמפתיה, למשל להיות בפוזיציה של שירות לקוחות מורכב יותר, כמו מזכירות רפואית מול אנשים מתוסכלים עם מצוקה – אולי היא פחות תצליח, כי היכולת לאמפתיה לא מפותחת אצלה".
אם אנחנו נמצאים לצד אנשים בעלי כישורי חברה מאתגרים, האם כסביבה יש לנו תפקיד?
"אדם בעל יכולת חברתית מפותחת, הכלה וחמלה יכול להסתדר עם כולם, גם עם אלו שאין להם היכולות הללו. ולסביבה יש בהחלט תפקיד ויש לה דרכים לעזור לאלו שמתקשים בחברה. לדוגמה, נערת סמינר שקשה לה חברתית – אם חברותיה לכיתה יתנהלו איתה ברגישות ובנכונות, הן עשויות להיות לה לעזר רב. מה הן יכולות לעשות? להיות לה חברה במידת היכולת, על אף הבושה שלעיתים מתעוררת בנוכחות לצד אדם מאתגר חברתית, והחשש שיתייגו אותו גם ככזה. קל יותר לעשות זאת כקבוצה – לצרף אותה לחבורה קיימת. כך כל אחת תורמת את חלקה באופן מאוזן. כמו כן, בתוך קשר קרוב אפשר לסייע בצורה חברית ובעדינות, לגלות לה בזמן אמת את 'הכלל הבלתי כתוב' הרלוונטי, ובכך לתרום להתפתחות החברתית שלה.
"בנקודה זו אוסיף שאם הצוות החינוכי בסמינר מבחין בנערה שקשה לה חברתית, שהיא לא משתלבת, שהתרבות החברתית לא מובנת לה ואין לה הבנה של נורמות חברתיות – חשוב לדעת שנדרשת כאן התערבות מקצועית, ולעיתים זו מתנה גדולה עבור הנערה המתקשה. זה המקום של הצוות לשים לב ולכוון לכך ברגישות".
עבודה מרגישה
”לא יכולה להסתדר עם הקולגה שלי. היא מתעקשת לעשות את העבודה המשותפת בדרך שמתאימה לה בלבד, לא מנסה להקשיב לצד שלי, להצעות שאני מעלה לביצוע. כל פעם אנו מגיעות לפיצוצים, וכמה שאני מסבירה לה שמשהו לא מתאים לי, אני מזהה שהיא לא מצליחה להכיל את קו החשיבה השונה שלי” (רינת).
אינטליגנציה רגשית במסגרת העבודה – מה מקומה? כיצד מזהים עובדת בעלת יכולות רגשיות גבוהות וכישורי חברה איכותיים?
טובי ליבוביץ, מנכ’’לית חברת ‘אפשרי’ למימוש זכויות, מכירה היטב את המרחב של יחסי עובד–מעביד, ואת התפקיד שמשחקת שם האינטליגנציה הרגשית.
“בראיון העבודה”, היא משתפת, “היכולת הראשונה שאני בוחנת היא רמת ה-EQ. מטבע הדברים, לא כל האנושות היא בעלת EQ מפותח, אבל עבורי זהו רכיב בסיסי שאמור להיות אצל עובדת. נכון, אני זקוקה למישהי שיודעת לעבוד, בעלת ראש חזק ויכולת להקיש מדבר לדבר, אחת שזוכרת פרטים ויודעת לדייק דברים – אבל לפני הכל חשוב לי לוודא את רמת האינטליגנציה הרגשית שלה, כי האלמנט הזה הוא המשפיע ביותר על מיומנויות העבודה.
“ניקח לדוגמה פעולה שגרתית בעבודה: עובדת צריכה לעבור על דו’’ח ולראות אם הוא נכתב בצורה טובה. יש לה רמה קוגניטיבית מסוימת ויכולת קריאה מהירה, יחד עם שימת לב לפרטים ודיוק, והדו’’ח יקבל את הציון 8. אבל אם מישהו ירגיז אותה ויכניס אותה למתח, או אם היא חושבת שהבוסית שלה עוקבת אחריה וחשוב לה לרצות אותה, או כשאין לה ביטחון עצמי ויכולת רגשית נקייה ופניות לעבודה – הרמה של העבודה שהיא תגיש תרד באופן אוטומטי ל-3. כי הכישרון הראשון שמאפשר לבצע את העבודה בצורה מיטבית הוא ה-EQ”.
מהי לדעתך תכונת האופי שמאפשרת התפתחות תקינה של EQ?
“שלמות פנימית וקבלה עצמית. בחיינו קיימים מעגלי תקשורת רחבים: המשפחה הגרעינית והמורחבת, שכנים, חברים, קולגות ועוד, וכל אדם מתנהל בכל מקום בצורה אחרת. כך למשל, במשפחה הגרעינית אישה יכולה להיות אמא חמה ודואגת, בתור בוסית היא אדם קשוח שעומד על כללים, וכשכנה היא אדם שרואה בטוב ונותן לכולם.
“הבסיס להתנהלות בכל המעגלים הללו, הוא המעגל הראשון שמקיף אותנו – ה’אני עצמי’, ומשם מתחיל ה-EQ. כי אם אני טובה בעיני עצמי, יש לי יכולת להתאים את עצמי לזולת ולראות מה הוא צריך. כאשר אני יודעת מה הערך שלי, אני לא מאבדת את המקום שלי מול הזולת בכל תפקיד שאני אמורה למלא מולו.
“ניקח לדוגמה עובדת שהיא המתנדבת לכל בקשת עזרה. ביום בהיר הגיעה עובדת חדשה ותפסה את מקומה של אותה מתנדבת, מה קורה כעת? האם מבחינתה הערך שלה ירד והיא חושבת שהיא לא טובה ולא מוצלחת, או שהיא בעלת EQ מפותח המשפיע על השלמות העצמית שלה, והיא מאמינה שיש לה מה לתרום לעולם בצורה אחרת, ומתאימה את עצמה למציאות?
“הייתה פעם ששמתי לב שאחת העובדות לחוצה ממני ומהלקוחות, וזיהיתי שהלחץ נובע מהשאיפה להיות ‘הכי טובה’ ומחוסר קבלה עצמית. בשיחה עימה הצעתי לה שכל בוקר, לפני שהיא מגיעה לעבודה, תאמר לעצמה: ‘אני הכי טובה, לא כי עשיתי משהו טוב, אלא כי אני כזו מעצם היותי’. באופן כללי, אני מנסה להעצים את הנושא של ‘לעשות טוב’ ולא ‘להיות טובה’. כי אם המטרה שלי היא ‘להיות טובה’, אני זקוקה לחיזוק מהסביבה שאני בסדר, שאני טובה, שההתנהגות שלי מוצאת חן בעיני הסובבים. אבל אם המטרה שלי היא ‘לעשות טוב’, אני מסתכלת מה כתוב בתורה ומה אומרות לי המצוות של בין אדם לחברו וכך מתנהלת, גם אם יהיו כאלו שיחשבו שהייתי צריכה להעיר אחרת או להגיב אחרת. היציבות הפנימית הזו היא חלק בלתי מבוטל מ-EQ מפותח”.
איך מזהים בפגישת ריאיון את רמת ה-EQ של העובדת?
“לאחרונה שמעתי שבמהלך ראיון עבודה, שאל הבוס את העובד הפוטנציאלי: ‘תחשוב שאני ילד בן חמש, יש משהו חדש שתוכל ללמד אותי?’ המרואיין נבהל. הוא הרי התכונן לתסריטי שיחה שונים, והשאלה הזו לא נכללה בהם. בסופו של דבר הוא לא התקבל לעבודה. בעיניי, הסיפור הזה מצביע על נקודה בסיסית שמודדת את רמת ה-EQ של האדם שמולנו: אם הוא לחוץ מאוד ומתנהג כאילו הערך העצמי והקיום שלו תלויים מנגד, כנראה האינטליגנציה הרגשית שלו נמוכה. כי בסופו של דבר, הערך העצמי לא אמור להיות תלוי בשום גורם חיצוני, ולכן הלחץ לא אמור להיות ברמת על.
"כמובן, זיהוי מהיר של רמת EQ הוא גם תוצאה של אינטואיציות וכישרון, בסייעתא דשמיא, אך יש סימנים מדידים שמסייעים לנו בכך, כמו שפת הגוף של האדם שמולנו, רמת הזרימה בשיח ועוד – סימנים שמעידים על רמת הלחץ שלו.
“הנה כמה כללים לזיהוי רמת EQ כבר בריאיון ראשוני:
1. אופן זרימת השיחה: בראיון עבודה אני מסבירה למועמדת מה אנו עומדות לעשות יחד בריאיון – את תספרי על עצמך ואני על המשרה. ואני שואלת: ‘תרצי להיות ראשונה או שנייה?’ לפעמים כשהיא מעדיפה להיות שנייה, מסתבר שקשה לה להתחיל או שהיא מכבדת אותי, ולעיתים כשהיא רוצה לפתוח, מסתבר שהיא רוצה לסיים ולהיות רגועה בהמשך. צורת האמירה שלה עשויה להעיד עליה הרבה.
2. תלונות עשויות להעיד על EQ נמוך. אישה שמתלוננת על מזג אוויר, על עבודות עבר וכן הלאה, לפעמים זו אישה שהאינטראקציה שלה עם עצמה ועם הסביבה אינה טובה.
3. אחת הנקודות שאני בודקת היא, אם העובדת החליפה הרבה מקומות עבודה עד כה. בגיל עשרים ושתיים זה עוד הגיוני וניתן להסבר בכך שהיא מחפשת את עצמה, אך אם היא בת שלושים ומעלה וכל חצי שנה עברה עבודה – זהו נתון מעורר תמיהה. וגם אם המועמדת למדה יותר מדי תחומים, לפעמים הסיבה לכך שהיא עדיין לא יציבה בבחירה שלה.
4. צורת התשובות על שאלות אישיות אומרת הרבה מאוד. בריאיון אני שואלת שלוש שאלות עיקריות, ולומדת הרבה לא רק מהתשובות אלא גם מהאופן שבו המרואיינת משיבה עליהן.
“אני שואלת אותה: ‘האם מהות וסוג העבודה מתאימים לך?’ בדרך כלל, אם המועמדת חושבת בקול ומנסה להסביר שהיא עדיין לא מכירה מספיק את העבודה, זה בסדר גמור, אבל אם היא משיבה בצורה מתנשאת ומסבירה שזה ‘קטן עליה’, יש מה לחשוש.
“שאלה נוספת נוגעת לרמת השכר שהעובדת שואפת אליו. תשובה זו מספקת תמונת מצב עליה ומשקפת בכמה היא מעריכה את עצמה – האם היא בעלת ערך עצמי נמוך או ‘עפה על עצמה’ בלי פרופורציות?
“יום אחד ניגשה אלי עובדת וביקשה העלאה בשכר. השבתי לה: ‘כעת אין לי יכולת לשלם יותר, אבל בואי נפריד ונבין מה הסיבה לבקשה שלך. אם הבית דורש יותר כסף, אנסה לראות איך לצ’פר או לתת לך עוד פרויקט, אבל אם הבקשה באה מרצון לחוש שווה יותר – אולי כדאי לבחון איך תוכלי להעלות את הערך העצמי…’”
והיא מסיימת בטיפ לכל מנהלת באשר היא: "מלבד הכישורים האישיים שכל אחת מגיעה איתם, ביום הראשון לעבודה אני משתדלת להכין את העובדת למה שצפוי לה, כי לא תמיד קל לאישה בת שלושים–ארבעים להיכנס למקום חדש. אחד הדברים שאני עושה הוא ללמד אותה את הכללים החברתיים במשרד. ההכנה והבהירות מסייעות לה 'להחליק' למרחב המשותף מבחינה חברתית".
נותנים מקום לרגש
”אני אוהבת להיות ייחודית והטעם שלי שונה משל אחיותיי. אחרי שסיכמנו על כך עם כל הגיסות, באירוע המשפחתי האחרון בחרתי לבנותיי שמלה בצבע זהה ליתר האחייניות, אך שונה מעט בגזרה ובבד. הן היו נראות נסיכות ואני הייתי מאושרת. אבל כשנעמדנו לתמונה משפחתית, נגמרה האידיליה. דודה כבודה עמדה שם והפטירה בקול: ‘חני תמיד לא תיישר קו עם כולן’ והוסיפה עוד אי אלו קביעות ומהלומות. ההלם שיתק אותי ברגע הראשון, אבל מהר מאוד הבנתי שמושא הרחמים הוא דווקא היא…” (חני)
ברכי שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית, מעניקה לנו מידע חיוני בנוגע לתפקידו של ה-EQ בחיינו וכיצד הוא בא לידי ביטוי בהיבטים השונים.
מה מלמד אותנו שהאדם שמולנו הוא בעל EQ מפותח?
"אינטליגנציה רגשית מובעת באמצעות הבעות פנים, מימיקה ודיבור. תינוקות מבטאים חלקים אלה בצורה גולמית, ואפשר לראות בדיוק מה הם חשים ולמה. עם הזמן יש כאלו שהתעטפו בשכבות של ציניות והגנות, שלא מאפשרים להגיע לשיח רגשי או לראות את מי שמולם. היכולת של האדם לדבר על רגשות, להכיל רגשות, לשהות בהם ולהתייחס אליהם – מעידה רבות על רמת ה-EQ שלו".
כיצד מתבטאת רמת ה-EQ בחלקים השונים של החיים?
"רמת האינטליגנציה הרגשית באה לידי ביטוי ביכולת לנהל משברים, בהבעת אמפתיה והבנת האחר, ובמיוחד בחיבור לרגשות האישיים, מה שמאפשר לראות גם את הזולת.
“EQ גבוה הוא ערך חשוב בכל סיטואציה שנוגעת למערכות יחסים. גם עובד שנמצא כל היום מול מסך מחשב, בסופו של דבר צריך להתנהל מול בוס ולקוחות ואמור לדעת את המיומנויות הבסיסיות שיאפשרו לו להיות באינטראקציה טובה. אישה שהחלקים הרגשיים שלה לא מפותחים, יכולה להיתקל כל העת ב'באגים' מול כל הסובבים. גם אם היא עובדת היי טק או רואת חשבון, יש המון אנשים שצריך לעבור דרכם, ותקשורת היא אמצעי משמעותי בחיי העבודה.
"זו יכולה להיות עובדת מצטיינת שלא מבינה מה ה'ביג דיל' ולמה הלקוחה עושה עסק. 'אז אמרתי, למה היא לוקחת את זה כל כך קשה?' העולם הפנימי שלה לא מחובר לרגשות שלה וודאי שלא לאחר, מה שיוצר את התקלים הללו ומשפיע על איכות העבודה והתפוקה. כך גם מנהלת שלא מצליחה להבין את העובדות, ברור שיש אצלה חלקים שנעטפו בהגנות וחומות והפכו אותה לנוקשה, מה שיכול להשפיע באופן מכריע על האקלים במרחב המשותף, ליצור משברים ולהפריע לזרימה ולהווי, וחבל".
האם אינטליגנציה רגשית גבוהה היא תמיד חיובית?
לדבריה של ברכי, לעיתים דווקא אנשים שמחוברים מאוד רגשית וחווים את המציאות בצורה חזקה יותר, מופעלים יותר, והרגש עלול לתפוס מקום משמעותי מאוד בשגרת חייהם. הנוסחה הנכונה היא איזון.
האם אפשר לפתח את רמת ה-EQ או שנולדים עם זה?
“ברור שיש אפשרות לפתח את ה-EQ שלנו. אנו רואים כחלק ממטרות הטיפול גם פיתוח של העולם הרגשי. תמיד יש לאן לשאוף ואיך לעבוד על הנושא, והיעד הראשון הוא להבין את הרגשות האישיים ומשם ללמוד להיכנס לנעליים של האחר.
“פיתוח העולם הרגשי וחיבור לרגשות הוא לעיתים יעד מאיים. נשים יכולות לומר בטיפול: ‘הייתי משאירה את הרגשות מחוץ ללופ, היה לי יותר טוב’, ‘לא יודעת אם זה שווה, זה מציף וקשה’. נכון, יש מחיר בלחיות מחוברים לרגש, אבל התמורה שווה הרבה יותר. התפוקה גבוהה, יכולת הבחירה בתוך החיים שלנו גבוהה יותר, ונכון שהתהליך לא עובר רק בליקוק דבש, אך בחיבור יש המון משמעות וצעדים מבורכים.
“באופן פרקטי אפשר לעצור ולהתחבר לרגשות, לשאול את עצמי: מה אני מרגישה? לשקף לעצמי את החוויה הפנימית, ומשם אפשר להמשיך החוצה כלפי הזולת. הדינמיקה החברתית יכולה להשתפר ולהשתנות כשאדם בוגר קשוב לרגשות של עצמו, אך לא עושה מה שמתחשק לו ומודע לתרחישים האפשריים. כך למשל, אני יודעת שיום שישי מורכב יותר, לכן אני מכינה את עצמי. אני מודע לכך שיש ילד שתמיד מקפיץ אותי, או חברה שאיתה מאתגר לי יותר, לכן אני מחזיקה את זה באופן מודע.
“בשביל לבחון את עצמנו ביחס לסביבה, אנו יכולים להביט ולגלות שכאשר הסביבה מתרככת, סימן שאנו מדברים יותר בשפת הרגשות ואנחנו בעיצומו של תהליך”.
איך נסתדר עם אנשים שרמת האינטליגנציה הרגשית שלהם והתקשורת שלהם נמוכה משלנו, ומקשה עלינו את האינטראקציה?
“ראשית, חשוב להבין כי מי שמתנהל מולנו בצורה לא תקשורתית, לא עושה זאת בכוונה. הוא בעל יכולת מוגבלת. וזה יכול להיות גם אדם שהוא גאון בתחומו, אבל השיח שלו דל מבחינה תקשורתית ורגשית וגבולות ההכלה שלו הם צרים מאוד. ננסה לקבל את המציאות ולא להתווכח או לנסות לשנות. (כאן המקום לציין שאם מדובר במערכות יחסים רעילות, חשוב להתייחס ולטפל ולא להסכים להתנהלות פוגענית.)
“חשוב שנדע מה שייך לנו ומה להם. אין לצפות מאנשים ‘שאין להם את זה’ שיגלו אינטליגנציה רגשית במקומות שונים. אין ביכולתנו להקנות את המיומנויות הללו למישהו אחר.
“כמובן יש לסייג ולדעת כי כהורים ודאי שזהו תפקידנו, ואנו מסוגלים להנחיל לילדינו שפה רגשית וללמד אותם לדבר אותה. לתת מילים לרגשות: כואב לך? זה לא נעים לי! נעלבתי וכן הלאה. כשההורה מגיב בצורה רגשית הוא מעניק לילד את המיומנות הזאת שתלווה אותו הלאה”.
חיים בהרמוניה רגשית
"שנים ציפיתי מבעלי לדבר על רגשות. נתקלתי בחוסר הבנה בסיסי לצורך הזה. הבנתי שהוא גדל בבית של מעשים, דיבורים היו אאוט. עם הזמן, הוא לימד את עצמו לשתף, להכיל ולשקף. זה ארך זמן וגבה מחירים, אך היום השיח שלנו ברמה אחרת לחלוטין, ברוך השם" (ריקי).
המבחן האמיתי של כולנו הוא במערכת היחסים הביתית. כאן יש משקל משמעותי לאינטליגנציה הרגשית שלנו והשפעתה על היחסים הבין–אישיים. חני שטראוס, מפתחת מודל הקשר לשחרור נשים נשואות מבדידות, מסבירה על הקשר של חיי הנישואין וה-EQ שהוא חלק אינטגרלי ממנו:
"כיום, אינטליגנציה רגשית היא כבר לא סיסמה, היא אחד המוצרים היקרים ביותר שאותו הורים מחפשים בשידוך לילדיהם, שדרכו זוגות בוחנים את עצמם ואת טיב הקשר ביניהם, ואותו הם גם שואפים לראות אצל ילדיהם ומקווים שהם יהיו בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה, מודעות, ביטחון ובריאות נפשית.
"יש אנשים שכל אמירה קטנה נראית להם איום, ערעור של יציבות או דחייה, ויש כאלו שאצלם אותה אמירה יכולה להתפתח למקום של תקשורת מבינה, דיונים פוריים, הענקת צרכים רגשיים וקשר רגשי עמוק. ההבדל נעוץ בעיקר ברמת האינטליגנציה הרגשית של בני הזוג.
"אינטליגנציה רגשית משפיעה על מערכת זוגית במספר היבטים:
א. היא מאפשרת פחות פיצוצים, יותר הבנות. אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מצליח לזהות מה הוא מרגיש לפני שהוא מתפרץ, ולכן מצמצם המון חיכוכים. כך למשל, אישה שחוזרת הביתה לחוצה יכולה לומר: 'אני מרגישה מוצפת, אני צריכה עשר דקות לנשום לפני שיחה', במקום לזרוק: 'די! אל תדבר איתי עכשיו'.
ב. היא מספקת יכולת להכיל רגש של הזולת. גבר בעל אינטליגנציה רגשית מפותחת לא יפרש דמעות כהאשמה, אלא ככאב או כבקשה וצורך לקשר, כך שבמקום להאשים בחזרה הוא יצליח להכיל, לתרום ואפילו לצאת מסופק ושמח מהנתינה שלו לאשתו.
ג. היא מסייעת בבניית תחושת ביטחון. כששני אנשים יודעים שאפשר לדבר מולם בכבוד, באסרטיביות, מתוך הקשבה ומתן צרכים רגשיים זה לזה, הבית הופך למקום נעים שאפשר לשהות בו מתוך אמון וביטחון וחלילה לא להפך, כמו תחושת שדה קרב".
ואם לא גדלנו בצורה שאפשרה לנו לפתח את האינטליגנציה הרגשית, האם נוכל לרכוש אותה?
"בהחלט!" מצהירה שטראוס ונוטעת תקווה. "אינטליגנציה רגשית היא יכולת שאפשר לאמן. המון אנשים גדלו בבתים שבהם לא דיברו על רגשות או אפילו השתיקו אותם ('אל תבכי', 'תפסיק להגזים'), ובכל זאת הפכו למבוגרים מודעים, מכילים ומדויקים רגשית. כך לדוגמה, פגשתי אישה שסיפרה: 'אצלנו בבית לא היה מקום לדבר', ובתהליך ממוקד היא למדה לזהות את שלב ההתדרדרות של הכעס, ולהגיב: 'רגע, אני צריכה עשרים שניות לנשום כדי לא להגיב מהבטן'. בהמשך היא למדה להביא את עצמה, את מה שהיא הרגישה, לבטא את הצורך החשוב ביותר שלה מבחינה רגשית ולזכות לקשר ברמה גבוהה".
וכאן נשאלת השאלה, האם חובה ששני בני הזוג יהיו בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה?
"מובן שמלכתחילה השאיפה היא ששני בני הזוג יהיו פחות או יותר ברמת אינטליגנציה רגשית הדדית, כדי שלא ייווצר מצב של חוסר הבנות מהותיות, ושל סבל לאחד משניהם. אבל, מעצם היותנו שונים במהות של איש ואישה, יחד עם הגדילה בבתים וברקעים שונים והרגלי תקשורת אחרים, הגיוני שייווצרו פערים ברמת האינטליגנציה בין בני זוג, ולרוב זה בסדר. אין חובה ששניהם יהיו באותה רמה. אם צד אחד לומד להרגיע, לנסח, להוביל שיחה ולהוריד טונים, הקשר יכול להתאזן, בעזרת השם".
וכאן מגיעה הבשורה הטובה לדבריה של חני: "בדרך כלל, לאורך הזמן, הצד השני לומד ומחקה את הדינמיקה החדשה, מכיר מושגים חדשים ומודעות רגשית ולאט לאט נכנס להתנהלות ולתגובות תואמות". עם זאת, חשוב לה לציין כי כמובן, אם ישנה התנגדות מהותית ללמידת שפה רגשית, הסיפור שונה, וצריך בשביל זה ליווי מקצועי.
לסיום, נשמח לקבל כלי פרקטי לפיתוח אינטליגנציה רגשית במערכת הנישואין.
"לפניכן תרגיל יומי: 'דקה לזהות, דקה לבטא'. במהלך התרגיל, פעם ביום כל אחד שואל את עצמו: 'מה עבר עלי רגשית היום?' ואז משתף את בן/בת הזוג במשפט אחד בלבד: 'היום הרגשתי לחץ בחזה כשנזכרתי בדבר שהטריד אותי'. 'היום היה לי רגע קטן של שמחה שהפתיע אותי'. 'הייתי מתוסכל כי כל היום רצו ממני דברים'. והצד השני עונה רק: 'שמעתי אותך'. לא מתקנים. לא מנתחים.
לא פותרים.
"אם רוצים, אפשר להדהד את השיחה, ולחזור על המילים במדויק: 'אתה אומר שהרגשת לחץ בחזה כשמשהו הטריד אותך?' ההקשבה הנקייה וההדהוד מפנים את המקום הפנימי שלנו, ובמקום לפרש דברים כהבנתנו ולהגיב עליהם בצורה לא נכונה – הם עוזרים לנו לפתח את האינטליגנציה הרגשית, ולהעלות את הקשר לרמה גבוהה יותר". ]
***
מסגרת:
מה זה EQ?
המונח 'אינטליגנציה רגשית' הוצג לראשונה בשנת תשכ"ד, 1964. עד אז ניסו להגדיר אינטליגנציה בעיקר בהיבטים קוגניטיביים, אך בהמשך מספר חוקרים התחילו לזהות את חשיבות החלקים הלא קוגניטיביים ולהתייחס אליהם. מכיוון שהמונח התפתח באמצעות גישות שונות, הוא קיבל הגדרות ושיטות מדידה מגוונות.
תחת הכותרת EQ נוכל לראות מכלול של אלמנטים, בהם:
# תפיסת רגשות – עיבוד מידע רגשי, היכולת לזהות ולפענח רגשות בהבעות פנים, תמונות, קולות וחפצים, והיכולת להבין ולחוות את רגשותיו של האחר. כך לדוגמה, אם את בעלת EQ מספק, ודאי תוכלי לחוש כשהחברה שמולך לא מעוניינת להמשיך בשיחה או מרגישה לא בנוח עם הנושא.
# שימוש ברגשות – היכולת לרתום את רגשותינו לטובת תהליכים קוגניטיביים שונים, כגון חשיבה ופתרון בעיות. היכולת לדמיין כיצד נרגיש כשאירוע מסוים יתרחש, מאפשרת לבחור מתוך אפשרויות מרובות. זה קורה למשל כשאת מתלבטת בין תגובה כזו לאחרת, אבל מבינה שאם תגיבי באופן איקס, המחיר יהיה גבוה ולא נעים.
# הבנת רגשות וידע רגשי – היכולת להבין את 'שפת הרגש' וקשרים מורכבים בין רגשות שונים, להבחין בדקויות שונות, לזהות את התפתחות הרגשות במהלך הזמן ולהבין את הגורמים וההשלכות של מצבי רוח ורגשות. כך בדיוק את יכולה להבין מה הביא אותך לתסכול שאת חשה אחרי שפגשת את השכנה הסטייליסטית.
# ניהול רגשות – יכולת ויסות רגשי של עצמנו ושל אחרים, מסוגלות לרתום רגשות להשגת היעדים הרצויים, יכולת השפעה על הרגשות של הזולת. כך את יודעת איזו מילה תשפיע על הילד שלך לרצות לעזור לך, מה המפתח ללב הקולגה ואיזו מחמאה תרכך את הבוסית…
וזה עוד לא הכל. אנשים בעלי EQ גבוה זכו למכלול של יכולות ומיומנויות, בהן: כישורים תוך–אישיים: הערכה עצמית, מודעות עצמית רגשית, אסרטיביות, עצמאות, מימוש עצמי; כישורים בין אישיים: אמפתיה, אחריות חברתית, יחסים בין אישיים; יכולת סתגלנות: התאמה למציאות, גמישות, פתרון בעיות; ניהול לחצים: עמידה בלחצים, דחיית סיפוקים ועוד.
בקיצור, מיומנות ששווה לגמרי לקנות.
