בין סערת הרפורמות שהוא מוביל למחלוקת על השלב הבא ברצועה, בין המגעים להסדרת מעמד בני הישיבות למאמציו להעביר תקציב מדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעניק ריאיון מקיף לכתבנו הפוליטי ומספק כותרות מעניינות לשורת נושאים בוערים שעל סדר היום: המתיחות עם גפני והיחסים עם החברה החרדית, העימות עם בן גביר ושאלת הריצה המשותפת בבחירות הקרובות, מיטוט חמאס והיחסים עם נתניהו | וגם: לאן הולך חוק הגיוס?
צילום: אלחנן קוטלר, פלאש 90 ודו"צ
אלו ימים סוערים בלשכת שר האוצר בירושלים. תקציב המדינה בדרך להגיע לכנסת, בנק ישראל מוריד את הריבית וכלכלת ישראל מרימה ראש ביום שאחרי המלחמ והשר בצלאל סמוטריץ׳ נכון להוציא אל הפועל את התוכניות שלו, שאת חלקן גנז משום ההתמודדות הכלכלית עם המלחמה.
הוא שר אוצר פופולרי, אהוד, חרף הניסיונות להציג אותו כשר סקטוריאלי. בשלוש השנים שבהן לקח על עצמו את אחד מהמשרדים הקשים ביותר רשם סמוטריץ׳ שורה של הצלחות מקצועיות ובראשן ניהול כלכלת המלחמה, שהותיר את מדינת ישראל עם הראש מעל למים.
סמוטריץ׳ גם מכיר את הסקרים. הם לא עושים עימו חסד. עכשיו, כשאנו נכנסים לשנת הבחירות, הוא נכון להוציא אל הפועל את אחת מרפורמות הדגל שלו שמכונה ׳רפורמת החלב׳, שללא סיבה הולידה סערת ענק בזירה הפוליטית.
הקרב המתוקשר בין שר האוצר ליו״ר דגל התורה ח״כ גפני הגיע לשיא. דגל התורה התנגדה לרפורמה שמוביל סמוטריץ׳ וגם דאגה לתקשר זאת היטב. לא עוד הצבעה נגד הקואליציה אלא ממש אידאולוגיה. סמוטריץ׳ זעם ויצא למתקפה משלו. בינתיים נרגעו הרוחות והשניים, סמוטריץ׳ וגפני, גם נפגשו לפגישה אישית ממושכת שהוגדרה ׳טובה׳.
״אמור לייצג את המגזר״. בפגישה עם ח״כ גפני, השבוע
עכשיו הוא מתיישב לדבר על הכל. על שלוש שנות קדנציה במשרד שהוא בהגדרה בית קברות לפוליטיקאים, על התחזיות הפסימיות, על הרפורמות שקידם ועוד שואף לקדם, על היחסים המורכבים בין החרדים לציונות הדתית, על נתניהו והמלחמה וגם, איך לא, על השותף בלית ברירה: איתמר בן גביר.
סמוטריץ׳ הוא פוליטיקאי נבון. אפשר לאהוב, קל גם שלא. אבל אי אפשר לומר שהוא לא עובד. ועובד קשה. רק השבוע הודיע נגיד בנק ישראל על הורדת הריבית שיקל על נוטלי המשכנתאות ויסייע להאיץ את התחזקות המשק.
״אני חשבתי שנכון היה להוריד את הריבית כבר לפני כמה חודשים״, פותח סמוטריץ׳ את הריאיון הזה. ״הבטחתי לאורך כל המלחמה שהניצחון יביא ביטחון, והביטחון, בעזרת השם, יביא תשואה כלכלית מאוד משמעותית״.
הוא מודה שהשנתיים האלו, שנתיים של מלחמה עזה בכמה זירות, היו עבורו קשות במיוחד. ״השנתיים האחרונות היו קשות״, הוא אומר, ״לי, כשר אוצר, הייתה האחריות לנווט את הכלכלה בתוך מלחמה מאוד ארוכה ומאוד יקרה, כולל צעדים לא פופולריים שלקחתי על עצמי.
״במבחן התוצאה קשה להתווכח עם מספרים. הנתונים מלמדים שניהלנו נכון את הכלכלה, רואים את השקל, רואים את הבורסה ואת ההייטק, רואים את ההשקעות שחוזרות לכאן, את שוק התעסוקה שצומח. גם הורדת הריבית היא בהחלט סיגמנט מאוד חיובי בכלכלה.
״אמרתי לנגיד לפני יותר מחצי שנה שאני חושב שהכלכלה שלנו עכשיו, שיוצאת ממלחמה לצמיחה, עוברת מאתגר אינפלציה לאתגר צמיחה. אם האתגר הוא אינפלציה – אתה מעלה ריבית. כאשר האתגר הוא צמיחה – אתה מוריד את הריבית כדי להוזיל את מקורות האשראי של השוק של הכלכלה. זה ודאי גם מקל בסוף על האדם הפרטי, על נוטלי המשכנתאות, אבל זה בעיקר מוזיל את האשראי למשק, וכשהאשראי זול יותר המשק מתפתח״.
״היה צריך לקרות מזמן״. נגיד בנק ישראל פרופ׳ אמיר ירון
יש תקדים למדינה שנמצאת שנתיים במלחמה ורק מתחזקת במישור הכלכלי?
״לפני שבעה חודשים פגשתי את שר האוצר האמריקני. הוא אמר לי: ׳קיבלתי את נתוני הכלכלה שלכם לקראת הפגישה. תסביר לי בבקשה איך אתם עושים את זה׳. אומר מה עניתי לו ומה אני עונה לכולם: ההצלחה הזו נרשמת בזכות שלושה דברים: ראשית, לפני הכל זו סייעתא דשמיא. כפי שכתוב ביחזקאל: 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו'. שארץ ישראל נותנת פירות בעין יפה וזה מסימני הגאולה.
״שנית, אני איש ימין כלכלי שמאמין שמי שעושה את השוק הפרטי זה המוח היהודי. החדשנות, היוזמה, היצירתיות והנכונות לעבוד קשה. אגב, גם הדי-אן-אי היהודי שנצרב באלפיים שנות גלות פועל כך שצרות רק בונות אותנו. כל מה שאנחנו חוטפים, בדמייך חיי. בסופו של דבר הכלכלה פה חזקה מאוד. יש פה אנשים נפלאים, יש פה הכי הרבה שכל, הכי הרבה חדשנות, הכי הרבה נכונות לעבוד קשה.
״והדבר השלישי הוא שכנראה אנחנו גם מנהלים את הכלכלה נכון. אם כשהנתונים רעים הממשלה אשמה, כנראה כשהנתונים טובים גם הממשלה אחראית. אבל זה לא קל. זו התמודדות קשה ומורכבת ואינטנסיבית מאוד. החשב הכללי גייס כ־500 מיליארד שקל בשנתיים האלה. בערך 250 מיליארד למימון המלחמה, ויש עוד כל מיני מחזורי סדרות. הוא הולך לגיוסים ומצליח כי יש אמון של השווקים.
״את האג״חים שלנו אנו מגייסים היום יותר משגייסנו לפני המלחמה. המרווח בינינו לבין אג״ח דולרי ירד יותר נמוך מאשר לפני המלחמה. זה תוצר של כלכלה חזקה, זה תוצר של אמון של השווקים בנו, האמון הזה יושב על כלכלה חזקה ועל אמון שאנחנו מנהלים נכון את הכלכלה, יודעים איפה להרחיב בשביל המלחמה, בעזרה למפונים ולמילואימניקים ולשיקום ועוד עשרות רבות של יוזמות שהממשלה פעלה, לעומת שמירה על מסגרות פיסקליות״.
כפיות טובה
תפקיד שר האוצר, אומר סמוטריץ׳ בגילוי לב, הוא תפקיד כפוי טובה בהגדרה. ״כל מה שקורה זה אף פעם לא אתה. הרי האוצר הוא לא משרד מפעיל. כשחונכים בית חולים – זה שר הבריאות, כשסוללים כביש – את הסרט גוזר שר התחבורה. אבל כשלא קורה משהו – שר האוצר אשם. ההוא שם למעלה שלא נותן כסף״.
תקציב שהוא בשורה. השר סמוטריץ' בריאיון לשלומי גיל
שלוש שנים במשרד הקשה הזה הולידו את סמוטריץ׳ מחדש. איש ההתיישבות, שנחשב לאחד הסמנים הקיצוניים ביותר בממשלה, הפך לדמות שמניעה את הכלכלה הישראלית. חברי הממשלה למדו להפריד בין דמותו המתנחלת של סמוטריץ׳ ליכולת שלו להניע תהליכי עומק, ליזום ובעיקר לגלות אומץ ולצאת לקרבות נגד הגופים החזקים ביותר במשק.
החוויה האישית שלו לא הייתה קלה תמיד. ״שאלתי את עצמי הרבה למה הקב״ה הושיב אותי על הכיסא הזה? למה דווקא אוצר? גדלתי בהתנחלות שהולכים בה בסנדלים וכסף הוא במקרה הטוב הכרח בל יגונה. ולכאורה מה לנו ולזה?
״התחילה המלחמה ואחר כך היה קמפיין שלם של כלכלנים שחזה תרחישים אפוקליפטיים על קריסת הכלכלה. המטרה שלהם הייתה לעצור את המלחמה. אמרתי שאם הקב״ה שם אותי כאן, כדי שאני אוכל להגיד לראש הממשלה נתניהו: תמשיך את המלחמה כמה שצריך בכל הזירות, עד הסוף, עד הניצחון, בלי שאתה צריך להסתכל אחורה, שהכל עובד, הכל בסדר, אני מחזיק את הכלכלה ולא קונה את כל השקרים והקמפיינים וההפחדות של פוליטיקאים שמתחבאים מאחורי טייטלים של כלכלנים, והיה זה שכרי.
״במובן הזה הייתה לנו תרומה גדולה. זה שהמלחמה נמשכה כל הזמן, והחזקנו את הכלכלה, ונתנו לדבר הזה להצליח, הכל תרומה אדירה לניצחון. כי אם זה היה קורס לא היינו יכולים להתקיים במלחמה הזו. אם אין לך דלק לטנק, אתה צריך לעצור את הטנק״.
גם אנשי המשרד שבראשותו למדו מהר מאוד להבין שבלשכת השר התיישב בולדוזר שלא ממהר לצעוק אבל פועל ביעילות מרשימה במיוחד. ״יחסי העבודה שלי עם אנשי המשרד מעולים״, הוא אומר. ״אני משתדל להקשיב, מאוד מכבד ומשקיע בדיונים שעות על גבי שעות אל תוך הלילה כדי ללמוד.
״אבל בסופו של יום אני מקבל את ההחלטה, ואני מצפה שיקיימו את ההחלטה. שנתיים אני מוודא שהכלכלה מחזיקה ועומדת בכל צורכי המלחמה, ובמקביל אני מעביר כמות של רפורמות בשלוש השנים האלה. חוק המטרו, חוק תשתיות לאומיות, שירותי תשלום בפי-אס-די, הרווחים הלא מחולקים, קרן הארנונה ועוד שורה של יוזמות.
״בצניעות, איני מכיר שרי אוצר בשנים האחרונות שעשו את זה. ישב פה לפניי אביגדור ליברמן. שאלתי פה אנשים: תגידו לי על רפורמה אחת שהאיש הזה עשה. אחת. משהו!״
״עשק את הציבור״. שר האוצר הקודם אביגדור ליברמן
ליברמן מתהדר שהשאיר את קופת האוצר מלאה.
״הוא היה פה בתיקון הענק אחרי הקורונה. אבל מחירי הדיור עלו אצלו ב־18% בשנה. אז בטח, עשקת את אזרחי ישראל, מחירי הדיור עלו, קיבלת הרבה כסף על קרקע, קיבלת הרבה כסף על מיסוי נדל״ן ומילאת את הקופה. אנחנו פעם ראשונה השנה מורידים את מחירי הדיור, אחרי 20 שנה ויותר של עליות מחירים רצופות בדיור.
״באזורי הביקוש בתל אביב זה 6.5%, בכל הארץ זה 2.5% והמגמה הזו תימשך. אנחנו מגדילים את קצב התכנון, מגדילים את קצב השיווקים, מגדילים את קצב התחלות הבנייה לרבות בתוך המלחמה, בזמן שיש מצוקת פועלים ואנחנו לא מכניסים פלסטינים ואין עובדים זרים.
״השנה האחרונה הייתה שנת שיא בקצב התחלות הבנייה. בחציון הראשון של שנת 2025 שברנו כבר את השיא של השנה הקודמת. המלאי על המדף של הקבלנים עולה, והם מורידים מחירים. אלו רפורמות משמעותיות מאוד בכלכלה והן גם חלק ממה שגורם לאמון בכלכלה שלנו״.
סערת הרפורמה
ועכשיו לתפוח האדמה הלוהט ביותר של השבוע: רפורמת החלב. לפני שניגע בהיבטים הפוליטיים ולקרב עם ח״כ גפני, סמוטריץ׳ מסביר את מהות הרפורמה: ״אני אתחיל רגע מהעיקרון: כשבאתי למשרד האוצר היו לי שני יעדים מרכזיים: ראשית, שהכלכלה תמשיך לצמוח ולגדול, בהבנה שהעוצמה הכלכלית היא חלק מתפיסת הביטחון שלנו, ושנית, לטפל ביוקר המחיה של אזרחי ישראל. זהו בסופו של יום הדבר שהכי כואב לאזרחי ישראל.
״הגורם המרכזי ליוקר המחיה פה הוא היותנו משק מאוד ריכוזי, בכל התחומים. כמה שחקנים מאוד מאוד גדולים שולטים בכל המשק. תנובה למשל, אנחנו מדברים עליה עכשיו בהקשר של החלב, שולטת בהרבה מאוד מותגים שהיא קנתה. המונופוליזם הזה מוביל את רמת המחירים המאוד גבוהה שאנו חיים בה.
״לפני המלחמה הקמתי את ועדת סלבין שהייתה אמורה לקבוע לי את הביסוס המקצועי וגם החוקתי כדי לפרק את המונופולים במהלך יזום. א"ב של כלכלה הוא ששווקים תחרותיים הם שווקים בפריון גבוה ובמחיר נמוך, ושווקים סטגנטיים תמיד יהיו בפריון נמוך, הם לא יעילים ובמחירים מאוד גבוהים.
״שנתיים ניהלתי כלכלת מלחמה. מבחינתי תקציב 2026 אמור להתחיל להוציא לפועל את היוזמות הללו, שיפרקו את המונופולים ויורידו את יוקר המחיה. ההישגים הכלכליים בתקופת המלחמה הם מדהימים אבל בסופו של דבר זה חייב לחלחל לכיס של כל אזרחי ישראל.
״המלחמה הסתיימה ואמרתי לעצמי שיש לי עוד תקציב אחד להעביר עד הבחירות ואני רוצה שבתקציב הזה תהיה בשורה גדולה לעם ישראל בהורדת יוקר המחיה. מבחינתי, רפורמת החלב היא דגל. אם נצליח בה, מעבר להוזלה המשמעותית שתשפיע על כיס של כל אזרח, היא גם תתווה את הדרך לרפורמות עתידיות״.
ועכשיו לחלב. מה בדיוק הסיפור ועל מה קמה הסערה?
״נקודת המוצא שלי היא יעילות. פחות רפתות, יותר רפתות גדולות. יתרון הגודל מוזיל מאוד את הייצור. עיקר הבעיה הוא לא במקטע הרפתות אלא במחלבות. יש מונופול לשלוש מחלבות הענק, שהן גם מתואמות ביניהן גם אם לא פורמלית".
טוענים נגדך שאתה פוגע בחקלאים.
״חלילה וחס. אנחנו דואגים להם. אכן, אנחנו נקנה החוצה חלק מהרפתות הקטנות הלא יעילות. נפצה אותם ביד רחבה. אנחנו בונים חבילה שלמה של הקלות תכנוניות עם רמ״י ועם מנהל התכנון כדי לתת להם.
״נניח שלך יש רפת כזאת, אתה תקבל כסף מהמדינה כפיצוי. נעזור לך תכנונית להפוך אותה לצימרים, להפוך אותה לשדה סולארי כדי שתוכל להתפרנס בכבוד.
"התוצרת תלך לרפתות יותר גדולות ויותר יעילות ולכן גם מחיר המטרה יהיה זול יותר. אנחנו ניתן ביטחון, ביטוח של ממש, לאותם מגדלים, מה שאין להם היום״. בתוך הנגמ"ש
סמוטריץ׳ היה בטוח שהרפורמה שלו תתקבל בקלות בקרב חברי הקואליציה, ותותקף כצפוי על ידי האופוזיציה. הוא בוודאי לא דמיין שמי שיעמוד נגדו יהיה דווקא ח״כ משה גפני שהודיע שסיעת דגל התורה כולה תתנגד לרפורמה. ״כאבה לי ההתנגדות שלו״, הוא אומר בכנות, ״וגם אמרתי לו את זה. אני יכול להבין שלגפני, היסטורית, יש מקום חם בלב לעסק שנסגר, לרפת שנסגרת. כמו שאמרתי, אני משוכנע שאני יכול לשכנע אותו שאנחנו דואגים להם מעל ומעבר.
״בסופו של יום, לעומת 200 המשפחות האלה שייאלצו לסגור את הרפת המשפחתית, ואנו דואגים לעתיד שלהן בכל ההיבטים, ניצבים עשרה מיליון אזרחי מדינת ישראל. ובוודאי שגפני – כמייצג ציבור שברובו הגדול ממוקם במעמד סוציו אקונומי נמוך – אמור לתמוך ברפורמה הזו.
״בציבור החרדי יש עשרות אלפי משפחות שחוסכות שקל לשקל כדי להחזיק איכשהו את הראש מעל המים. למה אתה רוצה להטיל עליהן מס? אני יכול להוזיל עכשיו לכל משפחה בין 70 ל־150 שקל בחודש על מוצרי החלב הבסיסיים. שיוכלו להרשות לעצמן לקנות גם את הגבינה הצהובה בסופר מרקט. למה שמשפחה חרדית לא תוכל פעמיים בשבוע לעשות טוסטים לילדים שייקחו לתלמוד תורה?״
ואחרי המתקפות ההדיות, בצהרי יום שלישי נפגשו סמוטריץ׳ וגפני לפגישת פיוס והידברות. ״התחלנו שיח״, אומר שר האוצר, ״לי מאוד חרה שהוא הוציא הודעה שהוא נגד בלי לדבר איתי, בלי לבדוק, בלי ללמוד את הנושא. לא יודע מה השיקולים שלו. כשישבנו אמרתי לו ׳מוישה, אתה עושה עוול לציבור שאותו אתה מייצג. אתה לא מייצג את הרפתנים, אתה מייצג את הציבור החרדי'. אמרתי לו יותר מזה: 'אני מוכן שאתה תייצג את הרפתנים באגף התקציבים כדי לוודא שהם מקבלים את מקסימום ההגנה שהם צריכים. שלא ייפגעו'".
אז מה ההסבר שלך להתנגדות שלו? הכל פוליטי?
״אני משאיר את זה לך. אני יודע להתעסק רק במה שאני עושה. אני מוביל שורה של תהליכים בתקציב הזה. ואני אומר כאן פומבית: אם זה יצליח בחלב, נלך אחר כך לענפים אחרים שבהם אנחנו נפרק את המונופולים, נוריד מכסים, נוריד רגולציות, נוזיל מחירים. אני כאן כדי להעביר תקציב שיוריד את המחירים לכלל אזרחי ישראל״.
סמוטריץ׳ מגלה כאן שהמאבק נגד הרפורמה שהוא מקדם היה אגרסיבי מאוד, לרבות פעולות של החברות הגדולות במשק שהחוקיות שלהן מוטלת בספק. ״להצליח לעמוד נגד הטייקונים האלה זה לא פשוט״, הוא אומר. ״הם שופכים תקציבים של מיליונים בקמפיינים על הראש שלי. בוודאי שיש לי אינטרס להעביר את הרפורמה, ראשית בשביל אזרחי ישראל אבל גם כדי להוכיח שאפשר לנצח אותם.
״אני רואה מה אני עובר בשבועות האחרונים ואני מבין למה אף שר אוצר לא רצה להתעסק עם זה. באים המונופולים האלה ושופכים מיליונים על מיליונים, קונים את התקשורת, ממש קונים, כדי להשתיק דעות. יש כלי תקשורת שאומרים לי שהם לא יכולים לכתוב על זה כי תנובה ושטראוס הן מהמפרסמות הכי גדולות בעיתונות הישראלית ואם יכתבו על הרפורמה הפרסום ייפגע.
״הם הפעילו הרבה מאוד כוח על הדבר הזה, אבל זה לא יעזור להם. אני אומר באחריות: הרפורמה הזאת דואגת מאוד לחקלאים ולחקלאות, היא תשמר את הייצור המקומי, היא תחזק אותו והיא תיתן לו ביטחון. והיא תעבור״.
הקונפליקט הבין מגזרי
תרשו לי להמר שגפני לא מיהר לתמוך ברפתנים רק בגלל היותם רפתנים אלא בעיקר בגלל מי שמוביל את הרפורמה. יחסיהם של סמוטריץ׳ והח״כים החרדים הם תמונת ראי ליחסי הציבור החרדי ובני הציונות הדתית בשנתיים האחרונות. השיח סביב חוק הגיוס הוציא את השד מהבקבוק, כי חלק משמעותי מבני הציונות הדתית פועלים כתף אל כתף עם מפלגות השמאל בדרישתם לגיוס הציבור החרדי.
״אני רוצה להגיע להסכמות ופשרות״, הוא אומר, ״אסור לנו לפרק את מערכת היחסים בינינו. יש לנו מכנים משותפים רבים. אני אומר את זה אצלי בבית פנימה גם לחלקים שקשה להם עם הברית הזו.
"יום אחד המלחמה תסתיים ואנחנו נחזור להילחם על אופי המדינה שעליה מסרנו את הנפש שנתיים, אבל חייבים לייצר מציאות אחרת בנושא הגיוס, מדובר באירוע קיומי.
״יש הרבה כאב ביחסים האלה. כאב אמיתי. אני רוצה שהציבור החרדי יבין, גם אם לא יסכים, שיש כאב אמיתי. אני מייצג ציבור שמוביל בהתגייסות שלו, במחירים שהוא משלם גם בבתי העלמין וגם בחיים עצמם, בפרנסה, במשפחה. יש לזה מחירים אדירים.״
ברמה הפרקטית חוק הגיוס אמור להגיע בקרוב לכנסת. אתם תתמכו בו?
״נמתין לראות מה יהיה החוק. אני אמרתי לראש הממשלה בשבוע שעבר: תנאי אחד ברור להצבעה שלנו הוא שהחוק יהיה אמיתי. אנחנו לא נהיה הגוי שבת של החרדים והם יימנעו. אני מאמין שאנחנו קרובים לזה, שנגיע לפשרה טובה שתייצר שינוי אמיתי״.
מחכים לניצחון מוחלט
לא רק על ממלכת האוצר חולש סמוטריץ׳. בין השאר הוא מכהן כשר במשרד הביטחון וכחבר הקבינט המצומצם מה שאפשר לו לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות בהכרעות ההיסטוריות שנרשמו כאן בשנתיים האחרונות.
סמוטריץ׳, לצד בן גביר, הם הניציים ביותר סביב שולחן הממשלה שהעומד בראשה הבטיח ניצחון מוחלט, שהוא, איך לומר בעדינות, עדיין לא נראה באופק.
שאלתי את סמוטריץ׳ איך הוא מרגיש עם המונח ׳ניצחון מוחלט׳ ואיפה אנחנו עומדים ביחס אליו. ״ראשית", השיב, "מצבה הביטחוני של מדינת ישראל היום טוב בהרבה ממה שהיה בשישה באוקטובר 2023.
"החלשנו מאוד את ציר הרשע האיראני, הסרנו איום קיומי שלא היינו מודעים לו בכלל – אותה תוכנית קאסם סולימאני להשמדה סימולטנית קונבנציונלית של מדינת ישראל. אותו כיבוס סימולטני מצפון ומדרום, 35,000 לוחמים ממליציות פרו איראניות בעיראק, שהתאמנו עשר שנים במלחמת האזרחים בסוריה ורצו לכבוש דרך הציר המזרחי, וכמובן ערביי יו״ש בישראל. פגענו אנושות בחיזבללה, החלשנו אותו מאוד. יכול להיות שלא סיימנו, וצריך עוד לסיים, אבל המצב הביטחוני הרבה יותר טוב״.
חמאס, שהתחיל בכל הטירוף הזה, עדיין עומד על רגליו.
״נכון. לא מימשנו עדיין את מטרת המלחמה המרכזית שהיא השמדת חמאס, נקודה. וזה ימומש. אני לא הייתי יושב ולא אשב בממשלה שלא תעשה את זה. אלא מה? הגיע טראמפ עם התוכנית שלו, שעזרה לנו לממש את המטרה השנייה של המלחמה: החזרת החטופים, עם התחייבות שהיא לא סותרת, אלא להפך.
״לא האמנתי שיצליח להחזיר את החטופים״. הנשיא טראמפ
״טראמפ בעצם אמר תנו לי צ'אנס לממש את מטרת המלחמה המרכזית שלכם, של השמדת חמאס, בדרך שלי. של בידוד בין לאומי ושחקנים בין לאומיים. כרגע אנחנו בתקופה שבה נותנים צ'אנס לנשיא. וצריך לומר שטראמפ הפתיע אותי. אני לא חשבתי שהוא יצליח להביא את כל החטופים ביום אחד. כרגע אנחנו נותנים צ'אנס לאמריקאים להגיע לתוצאה של השמדת חמאס בדרך שלו, בהבנה שהוא חוזר עליה שוב ושוב, שאם לא, זה בדרך שלנו״.
השאלה מתי זה יקרה? כמה זמן יחלוף עד שנגיע להכרעה סופית של חמאס?
״זה עכשיו בדיון, בשיח, בימים אלו ממש. אנחנו מנסים לקצוב את זה בזמן קצר יותר. שיהיה מאוד ברור: או שכן או שלא. ואם לא – אנחנו נכנסים פנימה בכל הכוח. צה״ל כבר מכין את התוכניות, הפעם בלי מגבלות. אין שם חטופים ואפשר לעבוד הכי אגרסיבי שאפשר. הכי חזק שיש. אנחנו לא נעצור את המלחמה הזו בלי להשמיד את חמאס. חד משמעית״. הילכו שניהם יחדיו?
וכן, גם הבחירות מתקרבות. סמוטריץ׳ כזכור רץ עם איתמר בן גביר ומפלגת עוצמה יהודית בשותפות, בבחירות האחרונות. קל זה לא היה. היחסים בין השניים אינם מהמשופרים, בלשון המעטה. הפעם סמוטריץ׳ מגיע לבחירות מדשדש בסקרים לעומת בן גביר שנוסק.
״איתמר ואני מייצגים ציבורים אחרים, תפיסות אחרות ושיטות עבודה אחרות. הריצה המשותפת שלנו בפעם הקודמת הוכיחה את עצמה כנכונה ומוצלחת והיא כללה ויתורים של שנינו.
״החיבור הזה הוא לא חיבור טבעי. בוודאי שכל עם ישראל הוא חיבור טבעי אבל אני מתכוון במישור הפוליטי. אנחנו עשויים מחומר אחר. אני מאוד מעריך אותו על דברים מסוימים וחולק עליו על דברים אחרים. הריצה המשותפת הוכיחה את עצמה בפעם הקודמת, השיגה ארבעה עשר מנדטים והצילה את הגוש אחרי חמש מערכות בחירות של כישלון, הביאה את הרוב לגוש״.
תרוצו שוב יחד בבחירות הקרובות?
״אנחנו עושים מה שנכון. אני כרגע לא עוסק בפוליטיקה. אני מקווה שהבחירות יהיו בעוד הרבה מאוד זמן. נגיע לגשר, נעבור אותו״.
נפגעת מההתנגדות שלו לרפורמת החלב?
״כן. זה לא ענייני. הוא לא דיבר איתי ולא כלום. הייתה לי תחושה שהוא עשה עליי סיבוב פוליטי סתם, בצורה לא צודקת ולא ראויה״.
אפרופו שותפים פוליטיים. אתה היית מגדולי מבקריו של ראש הממשלה. איך היחסים שלכם כיום?
״יש לנו יחסים מצוינים. אני רואה בו שותף, מכבד אותו וחלוק עליו לא פעם. העוצמה הפוליטית מתחלקת לעוצמה רכה ועוצמה קשה. עוצמה רכה היא השכנוע, השיח והדיבור; העוצמה הקשה היא שאתה צריך לפעמים להפעיל מנוף.
יחסים מורכבים. השר בן גביר
״אני חושב שאלמלא אני, המלחמה הייתה נעצרת מזמן. לא פעם ולא פעמיים נכנסתי לחדר ואמרתי לראש הממשלה: העניין הזה לא עובר אותי – והמלחמה נמשכה. אנחנו נפגשים כמה פעמים בשבוע, עובדים יחד בשיח פתוח אבל כשצריך את העוצמה הקשה, אני מפעיל אותה״.
לסיכום, איפה אתה רואה את כלכלת ישראל בעוד שנתיים-שלוש?
״הדבר הבא של הכלכלה הישראלית הוא להפוך את מדינת ישראל לאקו־סיסטם פיננסי. אנחנו כיום אקו סיסטם של הייטק, ונהיה אקו סיסטם פיננסי. נתחרה בוודאי בפלורידה ובניו יורק. אנחנו עתידים להיות מאוד אטרקטיביים, גם בשיעורי המיסוי, גם בוודאות. יש בקרנות הגידור יותר מפי עשרה כסף עם קרנות הון סיכון.
״אני פועל כדי שתתפתח כאן תעשייה ענקית שתזרים הרבה כסף לשוק. כסף מפתח עסקים, מפתח חברות, מפתח הייטק. אני מאוד מאמין בכלכלה הישראלית ואני בטוח שהיא עוד תעשה נפלאות.
״עוצמה קשה״. עם ראש הממשלה נתניהו
ומילה לסיום: "הובלתי את רפורמת 'מה שטוב באירופה טוב לישראל'. זה אירוע דרמטי מאוד. לוקח לו זמן לחלחל בגלל המלחמה, אבל אני אומר לך שהוא דרמה. תזכור את המילים שלי: תהיה פה אוטוסטרדה של יבוא שגם תוריד מאוד את מחירי הייצור המקומי ותוביל להורדה משמעותית של יוקר המחיה בישראל".
