ה'פרויקטור' וה'שמש' במפגש ראשון ובלעדי •מפקד הטייסת מהקיבוץ ואיש תשמישי הקדושה ממאה שערים, הפכו השנה לדמויות שעליהן הונח העול הכבד של הילולת ל"ג בעומר במירון • האחד נטל את התעוזה לקבל אחריות על קיום ההילולא, השני מכין ברגש את ההדלקה של 'כל כלל ישראל', היחידה שתתקיים השנה בציון הרשב"י • בין זיכרונות העבר לתכנוני העתיד, בין אבל לשמחה, בין חרדה לתקווה • הרה"ח ר' ישראל רבינוביץ 'שמש ההדלקה' של בית רוז'ין, וניצב בדימוס צביקי טסלר 'פרויקטור מירון', במפגש מיוחד ומרגש על גג הציון במירון
"צביקי, בימים ההם לא הייתי מסוגל יותר להתקרב אל הציון"; "ר' ישראל, הרי שום דבר כבר לא יהיה אותו דבר"
ל"ג בעומר, מירון תשמ"ה.
צמרמורת אוחזת בהמונים המשקיפים על הנעשה בגג ציון הרשב"י במירון.
עשור שנים אחרי פטירת כ"ק רבי מרדכי שלמה מבאיאן, מי שימשיך את חזקת בית רוז'ין על ההדלקה, יהיה הרבי הצעיר שרק עתה קיבל עליו את עול ההנהגה. הרב זילברמן מצפת, שליחו של הרבי להיות בעל ההדלקה במשך שנים, מבקש למסור את הלפיד לנכד, אך הלה מתעקש שידליקו ביחד.
ליד השלהבת העולה עומד הרבי בן ה-22, בקושי עם חתימת זקן, ולצידו אברך עבדקן עם מבט יוקד. רבי ישראל רבינוביץ שמו. מירון בוער בכל עצמותיו עוד מהיום שבו החלאק'ה שלו התקיים כאן, אחרי נסיעה מפרכת מלאת סכנות.
במרחק קילומטרים רבים משם, ב'קבוצת יבנה', הקיבוץ שנחשב 'אבי הקיבוצים הדתיים', נערך הנער צביקי טסלר לגיוסו הקרוב לחיל האוויר. טייס, זה מה שהוא רוצה להיות.
ארבעים שנה אחרי הם נפגשים לראשונה, שם, על גג ציון הרשב"י. האחד לא שינה דבר. הרה"ח ר' ישראל רבינוביץ' פותח מדי בוקר את שערי חנות תשמישי הקדושה הקטנה שלו בלב מאה שערים, וליבו – ליבו נמצא במירון. תמיד באש הבוערת במירון. השני קפץ לאש לא פעם, לתפקידים שהונחתו עליו והצד השווה שבהם שתמיד היו שאמרו לו "למה לך?". הוא היה מפקד טייסות שונות, ואפילו שב לשירות פעיל היישר לתפקיד ניצב במשטרה. עכשיו, תא"ל במיל' וניצב בדימוס צבי טסלר חושב יום ולילה מירון.
יש ימים שקשה, טכנית, לדבר היום במירון, זאת בשל הרעש שנוצר מהעבודות המתקדמות בשטח. בזה אחר זה מפורקים אחרוני המבנים שהוצבו שם במהלך השנים. החניונים סגורים, וקצב העבודה מזכיר שבעוד כמה שבועות אנחנו נפגוש הילולת ל"ג בעומר אחרת לגמרי. גם הם עצמם, האנשים שחיים את הילולת הרשב"י תשפ"ג, לא יודעים עדיין עד הסוף, מה מכל התכנונים יגיע לידי ביצוע ומה יישאר בחוץ.
מתקשרים למרות הפערים. הרב רבינוביץ וצבי טסלר בחצר ציון הרשב"י (צילום: מנחם קאליש)
השקעה ללא הפוגה
לפני מספר חודשים קבע דו"ח הביניים של ועדת החקירה לאסון הנורא, כי השינוי הדרמטי ביותר יהיה ביטול ההדלקות לשנה זו. ההמלצה הייתה כי ההדלקה היחידה תהיה זו המסורתית הקדומה ביותר, של בית רוז'ין שנעשית בידי כ"ק הרבי מבאיאן על גג הציון, וגם זאת במעמד מקוצר יותר. הועדה ציינה כי הביטול של ההדלקות האחרות (כתולדות אהרן ועוד), אינו קבוע, אלא מתאים שיבוצע במתחמים מיוחדים שיוכשרו לכך מחוץ לשטח ההר, דבר שלא ניתן לבצע בתוך מספר חודשים בודדים.
עוד הציעה הועדה למנות אחראי. מי שעול הפקת ותכלול ההילולא בין כל הגורמים הונח על כתפיו, היה 'מפקד מירון', ##צביקי טסלר##, שנשאב לתפקיד. כמי שפגש בו בתחילת הדרך והשבוע, קשה להבחין שזה אותו אדם. הוא למד את הנושא וחי אותו עד הניואנסים הדקים. הוא אמנם בקשר הדוק עם ראשי החסידויות ובהם גם באיאן, אך מפגש פרטי אחד על אחד עם 'שמש ההדלקה' המיתולוגי, הוא עושה כעת. כשהוא רואה את הרב רבינוביץ, הוא שולף מהכיס את הערבה החבוטה שקיבל רק לפני שבוע מכ"ק האדמו"ר מבאיאן בביתו ועיניו זורחות.
באחד הרגעים, טסלר אף "תרגם" מונח חרדי מסוים לרב רבינוביץ. לרגעים, צחקנו על זה שפתאום יש 'איש מירון חובש כיפה סרוגה'.
"רבי שמעון לכל", מזדעק ר' ישראל, "איך רבי שמעון היה לבוש?"
"אנשים אחים אנחנו", אומר טסלר, "לא מבין בכלל את הקיטלוגים".
ברגע הזה, נסחף הרב רבינוביץ לתיאורי קדם-ההדלקה. איך שעות ספורות לפני שהרבי עולה להדליק, הרי שכל עם ישראל עולה לשם ליצוק שמן להדלקה. "אין כאן עדות", הוא אומר, "מי עולה לשם לשים שמן? דתיים וחילונים, יהודים ויהודיות, אנחנו הרי לא אפוטרופוסים של ר' שימען או של ההדלקה, זו הדלקה של כלל ישראל מכל סוג וצבע. היו בהדלקה 50,000 איש, יש לבאיאן אולי 2500 בתי אב".
כשטסלר שומע את המספרים הוא נאנח.
"מקודם שמענו את הרעש", הוא אומר, "משקיעים כאן משאבים עצומים, קשב, תכנון, מיליונים על גבי מיליונים שנשפכים כאן רק כדי להחזיר את המקום לכשירות בטיחותית, ואם לא נעשה את זה, לא יהיו כאן, אולי רק כמה בודדים. אני באמת לא יודע כמה המקום מסוגל להכיל".
הוא מספר על כך שכשהועדה כשהועדה מדדה את השטח הם אמרו שההר יכול להכיל כ20,000 מתפללים. "אין פה מקום לעשרים אלף ולא יהיו פה עשרים אלף", הוא אומר, "מצד אחד הרי פינינו מקום, אז אמור להיות יותר שטח, אבל לא, בפועל הרבה שטחים נסגרו אחרי שהתבררו כלא כשירים". הוא מצביע על מסלעה שבנתה המדינה לפני מספר שנים, מקום בו רבים חונים מעל ציון הרשב"י, אולם בין הבדיקות התברר שהמקום נבנה בצורה רשלנית והוא עלול לקרוס. גם הוא, שטח שיכול היה להכיל אלפים, נסגר. ובמקום שבו אפילו נקודת המשטרה נבנתה באופן לא חוקי ("העפנו אותה" מגיב טסלר), הכל יכול להיות.
אז כמה יוכלו להגיע בסופו של דבר בכל רגע על הר מירון בל"ג בעומר הקרוב? הוא מתחמק מלתת מספר, חושש להתחייב על משהו שבנקודת הזמן הזו לא בטוח שהוא אפשרי. כשאנחנו מנסים להבין כמה זה דרמטי, הוא משיב כי זה בין 15,000 ל20,000 איש. "וגם לזה, אני מקווה שנגיע, ואם לא, אז לא".
איך יחלקו את הציבור בהר? הוא לא תומך נלהב של צמידים וכדומה. "אנשים הם בני אדם, ואני בונה מאוד על אחריות, שהכל יהיה מסודר".
ר' ישראל רבינוביץ מחזק את דבריו: "כמה הרבי נזהר בעניין של אחריות ובטיחות. כשהיה נראה שמשהו אולי לא ממש חלק בפרנצ'עס, הוא עצר את ההדלקה מיד". הוא לא רואה בטסלר גורם רשמי שצריך 'להסתדר' איתו. "אנחנו עובדים איתו יד ביד", הוא אומר, "הרבי שמח בזה".
השנה, כבר לא יצטרכו לעצור דבר בשל הפרענ'צעס. הללו, כטריבונות המיועדות לעמידה, פורקו כליל ואינם מתאימים בטיחותית למקובל כיום בכל העולם. החסידים יעמוד רווחים זה לצד זה בגובה זהה ויביטו בבמה הגדולה שתוגבה משמעותית לצד פיזור מסכים – דבר שהחל כבר בערב האסון.
מבטיחים את הבטיחות. הרב רבינוביץ וצבי טסלר על גג ציון הרשב"י (צילום: מנחם קאליש)
כמויות של ישועות
"בוא תעלה", אומר הרב רבינוביץ בהתלהבות נעורים וזקנו הצחור מתנופף ברוח, הוא נלהב ונרגש כאילו לא מכיר כבר שישה עשורים את המקום, והוא דוחק בנציב בדימוס טסלר לטפס אל מקום ההדלקה על הכיפה שמעל הציון. רק רגעים קודם לכן, הוא היה נרגש באותה מידה כשהראה לטסלר, בצד השני, חרך הצצה אל העמוד שתחת מקום ההדלקה. עמוד שעל פי מסורת החסידים, יורד מטה מטה עד מקום בו נטמן גופו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי. "כבר שבועות לפני ל"ג בעומר, החנות במאה שערים נהפכת למקום עלייה לרגל", הוא אומר בחיוך, "אנשים באים להביא שמן ולהשאיר שמות ובקשות לתפילה, קוויטלאך". ואז, הוא מראה כיצד בראש העמוד ישנו מקום סגור הרמטית מטעמי בטיחות, בו רק השמן בוער. "מממלאים את זה בשמן, ממלאים ישועות, כמויות של ישועות", הוא סופק כפיו ועוצם עיניים, "שפע, שפע".
בעיניו, הוא כבר שנתיים ב'מירון אחרת'. החל משנת הקורונה בה ההר היה נעול לכולם. רק הוא היה שם לצד הרבי, הלום, מתקשה להאמין כיצד הכל ריק. הוא חש אז את האחריות שלו, לא רק כשמש ההדלקה המסורתית הותיקה, אלא כנציג של כל כלל ישראל. אל תשאלו אותו איך, אבל הוא סחב עמו קרוב לכ-7,000 ליטר שמן ורבבות שמות. "השמן לא יידבק מהקורונה", הוא התחנן לכמה מהממונים.
בשנה שעברה הוא התרסק. אחרי האסון הנורא, הוא הלך לאכסנייתו ולראשונה בחייו, לא הצליח להתקרב למקום שהוא כל ליבו ומשאת נפשו עד ששב לביתו במוצאי שבת שאחרי ל"ג בעומר. "לא הייתי מסוגל להגיע לשם יותר", הוא נזכר בימים השחורים. "והרבי? הרבי התכנס בעצמו. היה סגור. כמו קיר. קיר. איך פה אצל ר' שימען, איפה שכולם באים להתפלל, איפה שכולם מדליקים נרות, איפה שכל הישועות, פה קרה האסון????", ואז הוא גם מגלה: "הרבי היה מוכן נפשית להכל. גם שלא תהיה כל הילולא, שנחזור שוב למתכונת הקשה כל כך של ל"ג בעומר קורונה".
צביקי טסלר, שמתחבר מאוד מהר לרב רבינוביץ, משיב לו בווארט. אם תעצמו עיינים ותקשיבו לשיחה, יש רגעים שלא תדעו מי הוא מי. אכן, לרוב טסלר הוא המפקד, איש הנתונים והמסרים, והרב רבינוביץ משתפך ברגש שאגר כאן דורות. הוא לא יודע כמה אנשים באים, איך הם נכנסים ומאין הם יוצאים, זה לא תפקידו כ'שמש ההדלקה', הוא רק רוצה שהשלהבת תקבץ סביבה בדביקות את כלל ישראל. והפעם הוא מוסיף לזה גם "שישובו הביתה לשלום", זו גם הסיבה שהוא וטסלר מתחברים.
"על הפסוק 'בקרובי אקדש', רש"י מביא את חז"ל", אומר טסלר, "שמשה רבינו אומר לאהרן בניך יותר גדולים מאיתנו כי הם יותר קרובים לבורא, היה צריך כביכול להיפרע מאיתנו… אבל הרשב"ם, אומר משהו אחר מסבו, הוא אומר שהמסר של משה 'בקרובי אקדש' – בזה שתמשיך את עבודתך אני מתקדש. המסר הוא להמשיך את העבודה, וכן עדיין 'וידום אהרן', להבין מה קרה? מה יהיה? איזו אחריות אקח על עצמי. אז נוספה פרשת 'יין ושכר אל תשת' לכהנים. היה אסון נורא והוא אומר משהו".
הנציג של האימהות
אנחנו מסתכלים על מירון של היום. הכל אחר, ועדיין זה נראה מורכב מדי. החלטורה פתאום כבר לא שקופה. אתה לא מתחרט? אני שואל את טסלר.
"הרבה שואלים למה עשיתי את זה", הוא משיב, "אבל ככל שאני נכנס יותר לנושא, אני מבין אותו יותר. היום מובנת לי מאוד חשיבות האירוע לציבור החרדי, גם אם אני לא משתייך לציבור הזה".
"אתה תכל'ס הנציג של החרדים", אומר הרב רבינוביץ וטסלר מאשר. "במשרדי הממשלה רואים אותי כנציג הציבור חרדי. שרק בקיבוץ לא ישמעו את זה", הוא מוסיף בהומור ואז מתרצן, "אבל האמת היא שאני לא נציג הציבור החרדי, אני הנציג של האימהות שרוצות שהילדים להם ילכו להילולא ויחזרו הביתה בריאים ושלמים, זו השליחות שלי ואני מאמין בלב שלם שאפשר לקיים את ל"ג בעומר כמו שצריך. היעד שלי הוא שאנשים יחזרו הביתה ויאמרו 'ככה זה צריך להיות' ולא 'ככה הגבילו אותנו'"
ר' ישראל רבינוביץ: "זה לא סותר שאתה נציג של כל מי שבא להתפלל ברשב"י ושל האימהות והאבות שרוצים שהילדים יחזרו בשלום"
צביקי טסלר: "ברור. אין לי הרי שום דבר נגד, יש לי רק בעד. מאוד חשוב לי לשמר עד כמה שאפשר את ההדלקה המסורתית. ובלבד, שכלום לא יפגע בבטיחות"
רבינוביץ: "כל צעד של הרבי, שיהיה בריא עד מאה ועשרים שנה, כל פסיעה שלו, כל הליכה שלו היא להראות לחסידים כיצד לנהוג ולהיזהר. כך בקורונה הוא עלה עם המסכה ממש עד רגע ההדלקה. בכוונה. ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, צריך לתת את ההרגשה שמי שרוצה לבוא, יכול לבוא, אבל לסדר את הכל".
טסלר: "אני אומר את הדבר הבא – מי שרוצה לבוא, יוכל להגיע, אבל לאו דווקא בזמן שהוא רצה להגיע, אולי גם לא בדרך שהוא רצה להגיע. אבל הוא יוכל להגיע. סדר. זה נכון. שם הקוד הוא אחריות. זו המילה. אני נושא באחריות. לטוב ולרע. אבל אני מצפה גם שהציבור ישא באחריות. שכל אחד ידע, שאם הוא נשאר למשל יותר מארבע שעות במירון, מישהו אחר לא ייכנס בגללו ולא יזכה להיות בהילולא. זה כמעט גזל. אתה נשאר במקום? תדע לך שאולי חלילה וחס נצטרך להגיד לאוטובוס ב'אליקים' שהוא לא יוכל להמשיך, כי אנשים החליטו לא לצאת. אני שמח בכל אחד מעם ישראל שיוכל להגיע לחגוג, אבל זה שכולם יחזרו בשלום זה קו אדום. אני לא מוכן להתפשר בו. אז יכול להיות שיהיו דברים שיפריעו. למה זה סגור? למה לא נתנו לעבור. בכלל השנה הקטנו וצמצמנו דברים מושכים על ההר, כמו חלוקת מזון ליד הציון וכדומה. לכן ישנה גם הדלקה אחת".
האם ניקוז הכל להדלקה אחת השנה לא יהיה דווקא זה שיגרום למצב בלתי אפשרי? שאלתי
"לא נאפשר לכולם להגיע פיזית", הוא נחרץ, "יהיו מסכים בדרך גם בחניונים. יראו על מסך וירגישו שנמצאים בפנים. יהיו גורמים שינתבו ויתעלו את הכל. אבל המסר הוא לא רק לחסידי באיאן, אלא לכל הציבור הרחב. השנה זו לא השנה שצריך לעשות יותר מהכל, אלא פחות מהכל. שנעבור את זה בשמחה.
אחריות משותפת
אחד המתפללים שנחשף לשיחה ניגש לטסלר כשבנפשו בוערת השאלה שנשאלת בבערה קנאית, למה לא ניתן לחלק סנדוויצ'ים ליד הציון. נו נו, ארבעים וחמישה איש קיפדו את חייהם. האסון עודנו כאן, בעיצומו של האבל. אולי כדאי להתמקד יותר באיך הכל יהיה באמת בשלום ובבטחה ולא בסנדוויץ' שבשבילו יש מי שמסתבר מוכן למסור נפש.
המסורת תישמר. כ"ק האדמו"ר מביאן במירון (צעלום: פלאש 90)
טסלר מספר על מעמד זיכרון שיתקיים ביום ל"ג בעומר, מה שיהיה בעצם האירוע השני והאחרון בהילולא הקרובה, והרב רבינוביץ, חוזר אל הנוכחות של האסון בהילולא הקרובה. הוא מספר שהרבי מתכנן לפני ההדלקה להדליק 45 נרות, לעשות אולי סיום ועוד כמה דברים שיעלו על לב את הנספים הצדיקים שמצאו את מותם באופן כה זוועתי במדרגות ובמעבר הצר, שכעת, אחרי פירוק חלק ממנו, נראה כה נוראי. עדות אילמת ללילה בלתי נתפס.
"מנכ"ל באיאן, הרב הרשלר והרב יצחק רבינוביץ פועלים לראות איך לחבר את זה לכל כלל ישראל, ישנם כמה רעיונות שמתגבשים".
טסלר: "זה מעבר לכך שכאמור, כולם יצליחו להשתתף, מרחוק, וגם מקרוב ב'שעה שלהם'. עכשיו האחריות היא על כולנו. על מנהיגים ומשפיעים, להסביר, וגם אנחנו נסביר ישירות לכולם לפרטי פרטים מה יהיה". הוא מדבר על הסבב שהוא עושה בין משרדי ממשלה, זמן רב מול משרד המשפטים והתחבורה, גורמים במשטרה, וכך מול החצרות וגדולי ישראל".
אם רצינו לישון האם הוא ישן טוב בלילה, הרי שכעת מתברר שגם אם ירצה, אין לו זמן לישון בלילה.
"התשובה הכנה היא שאני לא ישן טוב בלילה", הוא אומר, "ואם הייתי ישן טוב בלילה אז לא הייתי ישן טוב בלילה כי סימן שמשהו לא בסדר בי, וזה כי האחריות מאוד כבדה. האסון הנורא לא עבר על יד אף אחד. כולם מבינים שהשנה זה לא יהיה כמו שנה שעברה, בשום דרך, ממש בשום דרך. ההר ייראה שונה, האם יש זמן לזה? עכשיו אנחנו במירוץ, מה שיהיה יהיה, מה שנצליח נצליח"
הרב רבינוביץ: "עושים את חובת ההשתדלות".
טסלר: "בדיוק. לא עליך המלאה לגמור ולא אתה בן חורין…. אנחנו עובדים. יש כמות מכשולים כמעט בלתי נתפסת מכל כיוון, ביורוקרטיה, משפטים, אישורים, מה מותר מה אסור לעשות. לכאורה", הוא מגלה, "לא היה בלתי סיביר שיקום מישהו ויגיד 'השנה לא יהיה'. אין. לא יהיה . אחרי אסון כזה נוראי לא יהיה. הלמרות זאת, אנחנו חשבנו שאפשר. שאלת אם היה רגע שחשבתי לפרוש? לא היה רגע שחשבתי לסגת. והסיבה היא שאני באמת מאמין שחייבים לעשות פה משהו ושאפשר ושפרא לעשות משהו".
הרב רבינוביץ: "מה היית בצבא?…. נו אז גמרנו"
טסלר: אני באמת רואה בזה שליחות". להבדיל פסטיבלים לציבור החילוני הם עם יותר מגבלות בטיחות. עכשיו גם לצבר החרדי מגיע שישמרו עליו שלא יקרו אסונות".
הם פוסעים יחד במורד ההר, נפרדים זה מזה. הרב רבינוביץ כבר יצא לדרכו מירושלים למירון בעיצומו של הלילה. אבל מה זה בשביל מי שבתור ילד ישב על ספסל שהביאו מבית הכנסת והניחו במשאית, שעות ארוכות עד מירון.
לטסלר יש פגישה במקום עם גורם כלשהו. "אתה שם? אז אני אפגוש אותך בקבר" אומר לו הלה מעבר לקו. "בציון אתה מתכוון", אומר טסלר ומדייק אותו. גם הוא כבר מדבר בשפה המקומית.
ואז, מול הרעש החזק של העבודות, יש לו עוד מילה אחת לומר לרב רבינוביץ.
"ר' ישראל, תראה אותם", הוא מצביע על העובדים, "הם עוד לא יודעים אולי, אבל הם שלוחי מצווה!"
