בתוך המשפחה גולדי גרוסמן כ"א אדר ב' התשפ"ד

אתם צועדים מעדנות ברחוב ומגלים לדאבונכם שהיום אביך והשארתם חלונות פתוחים? אל דאגה, הבית מדד בעצמו את כמות האבק והחליט כי עליו לסגור את החלונות מיידית. אתם באמצע להכין עוגה ואין לכם מושג לגבי כמות הקמח הרשומה בגרמים? הפניית שאלה פשוטה לעוזרת הקולית תפתור לכם את הבעיה, ותודה ששאלתם | סיפורי העתיד הללו נראים בדיוניים, אך המומחים מספרים על טכנולוגיות שכבר קיימות ויהפכו לנחלת הכלל בעשור או שניים הקרובים. איך נוכל לרתום את העזרים הטכנולוגיים לטובת ערב פסח אצלנו בבית? ומה הייתם רוצים להמציא כבר היום כדי להקל על הניקיונות? | העתיד כבר כאן

 

לא בכדי הוא נקרא פסח.
מלבד הטעמים הידועים לנו, רגע אחרי ט"ו בשבט הראש שלך פוסח על פורים, דוהר לפסח. את מכינה את ארון תכשירי הניקוי, מכינה טבלאות ורישומים, לא פוסחת על פינה שכוחה.
מייד אחר כך את מסתערת, פוסחת על שלוליות, פוסחת בלוליינות מרשימה על ערמות פסולת, פוסחת על ארוחת בוקר וצהריים, וגם על שנת לילה. העיקר שכבר יגיע החג ויאיר עלינו, יעשה אותנו בני מלכים.
בכתבה זו פסחנו על עשור ושניים, רצינו להגיע לעתיד בצעדי ענק, לבדוק איך ייראה ערב פסח בניחוח עתידני.
וכאן נשאלת הקושיה החמישית: מעבר לכך שבעתיד בעזרת השם נזכה לגאולת עולמים ונהנה מעבודה חינמית באדיבות אומות העולם, ממה עוד נהנה? אילו חידושים יצוצו בזירה הערב-פסחית? ומה צופנים לנו העשורים הקרובים?
חללית הזמן יוצאת לדרך. את מצטרפת?

 

להרחיב את גבולות היכולת
פרופ' דוד פסיג, חוקר עתידים המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות, לוקח אותנו למסע בזמן, ומסביר תחילה מהו חקר העתיד וכיצד אפשר לזהות מגמות.
"חקר העתיד הוא תחום אחד במדע העוסק בחקר מערכות. אנו מנסים להבין אם יש דפוסים ספציפיים במערכות מגוונות – כלכליות, טכנולוגיות, פוליטיות ועוד. אנו יוצאים מנקודת הנחה שיש היגיון באופן שבו מערכות מתפתחות, ובעזרתו אנו מנסחים מודלים המזהים את השלב הבא של המערכת במהימנות רבה ככל האפשר".
הוא מפרט על דוגמה אחת מאותם מודלים: "לאורך הרבה מאוד שנים המין האנושי לא קיבל את תנאי הגוף שלו כדבר נתון ומובן מאליו. למשל, באופן רגיל אדם מסוגל ללכת 4 קילומטר בשעה, אך הוא לא הסתפק בכך ושאף לפתח דרכים להגיע ל-120 קילומטרים בשעה. הוא חיפש דרכים לפרוץ את האילוץ הפיזי הזה וכך המציא את הגלגל.
"בהמשך ראה שהגלגל בלבד איננו מספיק. הוא שאף לעוף כציפור, ולכן פיתח את הכנפיים ובדרך הוא המציא את המטוסים שעפים לגבהים באטמוספרה וגם את החלליות שנעות מחוץ לאטמוספרה, במערכת השמש.
"כך גם בחוש הראייה. האדם לא רצה רק לראות, אלא ביקש להנציח את מה שהוא רואה, ובהמשך גם לראות מציאות למרחקים בזמן אמת. כך הוא פיתח את המצלמה, המסרטה וכל השאר. את כל הצילומים הוא רצה לשלוח ולא להותירם לעצמו. גם את הצלילים הוא רצה לשדר למרחקים, וכך אפשר לקיים היום שיחות וידאו בזום.
"ולא רק זאת. האדם רצה גם לפתח את יכולתו לזכור לעד דברים שראה ושמע, ועל כן הוא פיתח את המחשב שמאחסן כמויות אדירות של מידע מסוגים רבים. את הידע שאגר הוא ביקש לחלוק עם עוד אנשים רבים בכל קצוות תבל. בתחילה הוא עשה זאת דרך ספרים, מכתבים או במפגש פרונטלי, עד שהוא פיתח את הפורמט הדיגיטלי, שבעזרתו הוא משדר לכל דכפין מידע בשברירי שנייה מקצה עולם לקצה עולם.
"הוא רצה גם לחבר בין אנשים רבים מאוד שאי אפשר היה לקבץ בכל אולם פיזי, וכך הוא יצר מערכות לחיבור בין מיליוני אנשים הנמצאים במקומות שונים, כדי שיוכלו לשמוע, לראות ולשוחח זה עם זה. בקיצור, לא קיבלנו את אילוצי הגוף כדבר מובן מאליו, ואנו דוחפים את מאפייניו כל העת לפרוץ קדימה ולצאת ממחסומים פיזיולוגיים ומאילוצים שונים.
"בימינו הכלי לפריצת הדרך הנוספת עובר בבינה מלאכותית. בן האנוש הבין כי איננו מצליח לזכור, לעבד ולהפיק מידע בכמות מספקת לצרכיו ולשאיפותיו, והוא עמל על שכפול בינתו במערכות מחשב. כך אנו מרחיבים כל העת את גבולות הידע והיכולות בהתמדה מעוררת השתאות".
כמובן שלא נתייחס בכתבה לבעיות הגדולות שמייצרת הבינה המלאכותית, בעיות המונחות על שולחנם של גדולי הדור. נדבר רק על המיכשור הטכני שעלול להיות לנו לעזר.

 

תנו לחפצים לדבר
כיצד משפיעה הבינה המלאכותית על חיינו?
"עד כה הבנו שהאנושות פועלת לדחוף את המעטפת המוכרת, בכל החזיתות והקטגוריות. הנה דוגמה אחת לפעולה שכזו, הקשורה לערב פסח: עד עתה הצלחנו לחבר את המחשבים, אבל אנו לא מסתפקים בכך והתחלנו לחבר גם בין חפצים.
"למשל, השולחן יהיה מחובר לחלון והחלון יהיה מחובר למקרר. לטכנולוגיות חיבור אלה אנו קוראים (Internet of Things) IOT – כלומר רשת של חפצים פיזיים, המשולבים בחיישנים ובתוכנה שמאפשרים תקשורת בין החפצים ויכולות איסוף וניתוח מידע. התקשורת בין המכשירים יכולה להתבצע על פלטפורמות תוכנה וקישוריות שונות, לטווחים קצרים, לטווחים בינוניים וגם ארוכים.
"חברות IOT מובילות בין היתר לפיתוחו של מה שמכונה 'הבית החכם', המסוגל לכלול מערכות תאורה, חימום ומיזוג אוויר, מדיה ואבטחה. הטלפון המחובר לחפצים שבבית, מסוגל לשלוט על תאורת הבית, על דוד חשמלי, מכונת כביסה, מקרר ושאר מכשירי חשמל ועוד.
"אפשר לפקח על כל חפץ ולשנות מצבים רלוונטיים גם מרחוק. כך למשל אם יצאנו בבוקר ושמש סתווית חייכה אלינו, ופתאום בצהריים החל לרדת גשם, אנו מסוגלים לתת לחלון פקודה מרחוק לסגור את עצמו".
לדבריו של פרופ' פסיג, כל הטכנולוגיות הללו קיימות, אבל הן עדיין לא נחלת הכלל. בעוד חמש עשרה עד עשרים שנה הן יהיו חלק אינטגרלי מחיינו. "בדיוק כמו הטכנולוגיה הממוחשבת, שניצניה הנצו כבר בשנות הארבעים אך רק בשנות התשעים היו ברי השגה לכולנו, כך שאר החידושים המתפתחים כבר יותר משבעים שנה, אך כעת, בתחילת המאה העשרים ואחת, הופכים להיות ב'ידיים' של רבים.
"כבר היום הרבה חברות סטארט אפ עמלות על פיתוחים לבתים פרטיים, ובינתיים מי שמשתמש ב-IOT אלו בעיקר חברות גדולות. אורך זמן להתאים את הטכנולוגיות לצריכה פרטית".

 

ערב פסח מהאגדות
מבחינה זו, גם אם כעת הבית שלנו נראה שגרתי, והחפצים לא מעוניינים לפנות את עצמם לגניזה או להבדיל לארונות או לאשפה, יש לנו לאן לשאוף…
איך ייראה, לדעתך, ערב פסח עתידני?
"בואו נחזור לעבר ונראה את המהפך שעברנו, עם מבט לעתיד: לפני חמישים שנה כיבסנו בידיים, היום המכונה מסוגלת לכבס ולייבש ביחד. אם פעם בישלנו בעזרת אש ופרימוס, היום העולם מתקדם לאינדוקציה – ללא אש, עם הרבה יותר ניקיון ויכולת שליטה על תהליך הבישול.
"לאט לאט יהפוך הבית לאוטומטי ומקושר בין כל הדברים המצויים בו. עם השנים נהיה הרבה פחות תלויים בעוזרות בית, והניקיון לא יתבצע באופן ידני".
שומעת, סבטלנה? את מפוטרת! אל תעשי טובות, ואל תספרי לנו סיפורי סבתא בכל פעם שאת לא מגיעה. עוד קצת כבר לא נזדקק לך בכלל!
ומה עוד ממתין לנו בתפריט שמציע העתיד? כולנו שמענו את האמרה האלמותית 'אבק זה לא חמץ', אבל משום מה אנו מחרפות נפש בשביל להילחם בו עד חורמה. גם בזירה זו אפשר לנשום לרווחה?
"אם אחת הבעיות במדינתנו היא האבק, נוכל לשלוט בגרגירים אלה באמצעות חיישנים ייעודיים. אם למשל שכחנו לסגור חלונות ובא גל של אובך, לחיצה אחת תגיף את החלונות או תגרום להם לנקות את עצמם".
הידד! חסל סדר קרצוף שמשות. אך מה באשר לתריסים? האם נצטרף לשפשף שלב אחר שלב, כמנהגנו בקודש? לפי פרופ' פסיג, הם לא יהיו קיימים. החלונות יהיו בנויים לשנות את צבעם ויטילו צל לתוך הבית. במקרה זה התריס כבר מיותר לחלוטין. הסנסורים בחלון גם יזהו מעצמם אם יש שמש או יש שרב ויתאימו את מצבם למזג האוויר ששולט בחוץ.
"סנסורים אחרים יוצמדו לשטיחים, וכאשר הם יחושו שהגיעו לרמת לכלוך מסוימת, הם ינקו את עצמם. וכך גם התנורים. תנורי הפירוליטי, שכבר נמצאים אצל רבים, יהיו חלק מחיינו, ולא נבין איך הסתדרנו בלעדיהם".
ואם אתם דואגים לחשבון החשמל הגדול שיגיע לאחר התקשורת בין החפצים בבית, אתם יכולים להסיר דאגה מליבכם. הבית החכם יחשב את כמות צריכת החשמל ויתאים טמפרטורות באופן שיקדם חיסכון משמעותי. כך למשל המזגן, לא רק ידליק את עצמו, אלא ייצור קשר בעצמו עם חברת החשמל וינהל עימה משא ומתן על עלויות החשמל. יזהה כמה אנשים בבית, מה גילם ומה רצוי בעיניהם, ויתאים את הטמפרטורה לצרכים.
"גם בתחום הקניות, ה-IOT יבטיח שאחרי יום עבודה תיהנו מכוס קפה, ולא תיאלצו לעמוד בפחי נפש מול קנקן ריק. המקרר ישדר לאתר של רשת המזון שעוד מעט החלב עומד להיגמר, והחלב יגיע לביתכם בזמן הנוח לכם, עם עוד פריטים שחסרים בארונות וצורפו לרשימה".
ובכן, חסל סדר עמידה בתורים צפופים, אפשר לנפנף לשלום לעומס בסופר. העתיד נראה אלגנטי וקל מתמיד…

 

המציאות עולה על הדמיון
אפרת יפה, חוקרת וחזאית טרנדים, מרצה, כותבת ועורכת, מסתייגת מחיזוי לטווח כה ארוך. "חיזוי ניתן בדרך כלל לשלוש שנים קדימה, מעבר לכך אולי אפשר להשתעשע עם אשליה אופטית. אפשר תמיד לנסות לחזות עתיד על סמך העבר, אך הבינה המלאכותית יצרה קפיצה כה חדה בהתפתחות הטכנולוגית, כך שהשמיים הם הגבול…"
איך בכל זאת נראה לך ערב פסח עתידי?
"לאחרונה שמעתי את ד"ר רותם בנט, מומחה למציאות מדומה וחוקר תזות, שדן בהרצאתו אילו חלקים נחשבים חלק מהאדם. כך למשל, היד היא כמובן חלק ממני, אך האם ומתי העכבר והטלפון הם חלק ממני? ומשם אפשר להמשיך הלאה: עיוור שזקוק למקל נחייה – המקל הופך לחלק ממנו ובזכותו הוא מתפקד.
בדבריו תיאר המרצה כיצד הפכו חפצים שונים לעזרים בלתי נפרדים מחיינו. כך למשל מצליחים על ידי עזרי מציאות מדומה, לגרום לנו להרגיש כאילו החפצים הם חלק מאיתנו – משקפיים שיוצרים מעין 'יד מלאכותית' הממשיכה את היד שלנו, ומאפשרת יותר טווח תנועה ואפשרויות לאימון המוח.
"כך בדיוק יכול להיראות ערב פסח עתידי: לא נשפשף את הלכלוך בידיים שלנו, בעזרת המחשבה נזיז יד רובוטית דמיונית שתעשה זאת עבורנו. גם חוויית הקניות המאתגרת תיעלם מחיינו. המקרר החכם יזהה אילו פריטים מקולקלים, יזמין חדשים וחסל סדר רשימות ארוכות המאוחסנות בבוידם משנה לשנה.
"ואם את מעדיפה לטייל בסופר, כל מוצר מקודד ומתחבר למערכת דיגיטלית שתסביר לך עליו ותבדוק אם הוא אכן חסר בארון, או שמא קיימות רזרבות בארון הפינתי מימין.
"ואם בכל זאת תבחרי לנקות בעצמך, לקרצף כל בדל חמץ, ותזניחי את בריאותך, סנסור ייעודי ישדר למערכת את מצב בריאותך, על פי מצב העור והעיניים, ומלאי ויטמינים חסרים או ברזל ייכנסו לתפריט היומי שלך. גם הבגד שלך ירגיש אם ההליכה האיטית שלך בסוף יום מתאימה לתוכנית הכושר שלך, או לחלופין, אם הוצאת יותר מדי אנרגיות בניקוי הבית ועליך לנוח…"
והיא ממשיכה וחולקת איתנו תחזיות שנראות כלקוחות מעולם דמיוני למדי: "נושא המציאות המדומה נכנס יותר ויותר לחיינו. מציאות מדומה היא מציאות שונה מהמציאות האמיתית ופועלת באמצעות מחשב וכלים ייעודיים – קסדה, משקפת מציאות מדומה ועוד.
"בעזרת כלים אלו אפשר לעשות תנועות ולטייל בתוך מרחב שאין לו שום קשר לעולם האמיתי שבו אנו חיים. כל אחד יכול לשבת בביתו, להרכיב משקפיים ייעודיים ולראות את עצמו לובש מותגים נחשקים, צועד לאירוע נוצץ ויוקרתי או מטייל ברומא.
"המציאות המדומה עשויה להפוך את תוכני הלימוד לחזותיים במיוחד. אם נרצה לספר לילדינו על עשר המכות ומצרים העתיקה, לא נצטרך לעמול על כך, המציאות המדומה תאפשר להם לטייל בה וללמוד את ההגדה מבעוד מועד. הם יגיעו לליל הסדר מוכנים.
"המציאות המדומה גם תאפשר לכן להתנתק מהמצב ההזוי שבו שרוי הבית לפני פסח. הבית נראה כמו סדום ועמורה? המציאות המדומה תיקח אתכם לטיול בארמון מלכותי וחווייתי. כי למי יש כוח לחיות בג'ונגל הזה?"
והנה עוד פיתוח דומה אך שונה: מציאות רבודה. אפרת עומדת על טיבה ומבטיחה לגלות בהמשך איך היא תשפיע עלינו בערבי הפסחים העתידיים. זהו אלמנט טכנולוגי שמתלבש על המציאות האמיתית ומשפר אותה, תוך שאני עדיין רואה וחווה את המציאות האמיתית עם תוספת מידע.
למשל, אני רואה את הרחוב הפיזי סביבי נוסף על מידע דיגיטלי שכותב לי את שמו ומספר הבית שלידו אני עומדת, ההיסטוריה של המקום הזה, וכיווני צפון-דרום (כל מידע שמעניין אותי ואני בוחרת להציג). אני רואה את שואב האבק וגם חץ היכן לפתוח אותו והוראות כתובות או שמע שאומרות לי איך לתקן אותו תוך כדי הצבעה על האזורים השונים שעליהם עלי ללחוץ.
טכנולוגיות כאלו כבר קיימות ומתפתחות מדי יום, וכפי הנראה, בעוד עשר שנים הן יהיו זמינות בכל בית.
"פיתוח נוסף שקשור למציאות הרבודה הוא 'תְּאוֹם דיגיטלי' (מלשון תאומים). מדובר בהעתק וירטואלי של אובייקט פיזי. ההעתק נוצר על ידי מאגר הנתונים של האובייקט עצמו ובינה מלאכותית.
"תאומים דיגיטליים הגיעו מעולם החלל, ובימינו מתחילים לבחון ולנסות לפתח טכנולוגיות כאלה שיעזרו ברפואה, בניהול ערים ובתחזוקת מערכות מורכבות ויקרות ועוד. כך למשל יוכל מנתח לבדוק ניתוח או תרופה על תאום דיגיטלי של הלב, לפני שהוא נוגע בלב האמיתי של החולה ומסכן אותו, או טכנאי חברת תעופה יוכלו לתקן מטוס תקול שנמצא הרחק משם – הכל דרך המחשב…
"תאומים דיגיטליים גם מאפשרים שליטה מרחוק על מוצרים ותהליכים פיזיים. כאשר אנו מחברים חיישני IOT לתאומים דיגיטליים, אנו יכולים לאסוף נתונים בזמן אמת על הביצועים ועל המצב הנתון של המוצר, והדובדבן שבקצפת: אפשר יהיה לתקן אותם ולשנות אותם מרחוק בלי מגע!
"כך אולי גם נוכל בעתיד לשלוט על פינות מוזנחות בביתנו המציאותי ולטפל בהן בקליק בלי להרטיב את היד או להתעטש מול גרגירי אבק מאיימים".

 


 

ערב פסח כבקשתך

עד שהעתיד ינחת עלינו על שלל חידושיו, ועד שנתרגל לדבר עם הבית שלנו מרחוק ולפזר עליו אבקת קסם שתנקה, תטפח ותהפוך אותו לארמון פלאים, בואו נשמע מהם חלומותיהן של נשות ישראל העמלות על הכנת הבית לפסח. אין ספק שהשאיפות שלהן מכוונות גבוה, וחלק מהן עשויות להתממש בעשור הקרוב. בינתיים נותר לנו להצטרף לחלומות ולהמתין להגשמתם.
ברכי רוט מתמקדת בפן הקולינרי ומעלה אופציות אטרקטיביות למדי:
"אני אשמח במכשיר שיקל עלי. אין לי בעיה בניקיונות והסדר, דווקא אוהבת את זה… מצידי להתחיל מחנוכה. אבל הארוחות בערב פסח עושות לי בלגן. מכל הבחינות שווה לאכול ארוחות מזינות, וזה דורש זמן, גם אם הכנתי במקפיא מראש. צריך להפשיר, לחמם, ללכלך סירים, רק לבשל תוספת וכן הלאה. ואז האוכל סביב שולחן בכלל מלחיץ, והשולחן? הוא בכלל לא פנוי, ובאזור יש דברים שכבר כשרים לפסח והלחץ מטפס לגבהים…
"אז בבקשה תייצרו לי מין 'חללית' – ביתן או אוהל נייד סגור, שישמש מקום ישיבה לשני אנשים רעבים. הם בוחרים שם בתפריט הדיגיטלי מה ירצו לאכול, והאוכל יגיע אליהם לשולחן. הם יאכלו במקום ויצאו שבעים. במתקן יהיה גם משב רוח שינער וינקה את פירורי החמץ, ויפנה את המקום לבאים בתור. כמובן חשוב שהמתקן יהיה בחדר מסוים בבית או במרפסת".
לאה שטראוס, בעלת מכון 'הישגים' להוראה מקדמת, שואפת גבוה בהחלט:
"הנה קצת ממה שהיה עוזר לי בערבי פסחים: אני יודעת שיש היום מכונות ורובוטים וטינקו ואיי רובוט ועוד יצורים כאלו ואחרים שמטרתם לעזור לנו לחיות חיים רגועים, שלווים וכמובן-מסודרים, אבל מה שעדיין לא המציאו זה המכשיר הפונקציונלי הזה, הייחודי והמיוחד לכל אם בישראל שיכלול:
1. ריכוז שעות שינה – תוכלי לישון מעט מעט ולקום כולך רעננה כאילו ישנת בייגל'ה (חמץ!) עם שלל תוספות…
2. יכולת התעלמות מוחלטת ממה שאת לא אמורה לראות בערבי פסחים, וכל מה שמחשש עינא בישא לא יוזכר כאן. רק ברמז: מה-הילדים-שלך-עושים-באמת-כשאת-אומרת-להם-לסדר?
3. המכשיר שידחוף קירות. כמשמעו. וכך לא תיאלצו לאכול שבועיים בחדר מדרגות בהיחבא, על שולחן בגובה נמוך מפרעה, על כיסאות שאפילו לילדי הגן כבר נמוכים…
4. מכשיר המאסט בהחלט שיגרום לקולות ולדציבלים הצורמים להישמע כמו מוזיקה קלאסית מרגיעה של בטהובן. לפחות באוזני השכנים בקומה, בבניין וברחוב כולו.
5. וגולת הכותרת – המכשיר הזה שיקנה לך את השי שאת באמת אוהבת (ולא בטוח צריכה) לחג. כמו מלכה אמיתית, כבר אמרנו.
6. ואם אפשר עוד דבר אחד – שמישהו בבית הזה סוף-סוף יעריך בקול את מה שאני עושה כל השנה בשקט. (וכל שלא אמרה שלושה אלו החודש: אני. לא. העוזרת / מנקה / משרתת. שלכם – לא יצאה ידי חובת הפסח.)"
רבקה רוזן מתחברת לקונספט הרובוטי ומפנטזת ערב פסח מהאגדות:
"ברור שאני רוצה רובוט או אפילו שניים שיעמדו לרשותי ויעשו כל מה שאומר להם, כולל שיהיו מעודכנים בכל הניואנסים והשיגעונות שלי. והרהיטים, שתהיה להם פונקציה שיחדשו וינקו את עצמם בלחיצת כפתור, וכמובן מכשיר שאת מכניסה אליו בגדים מכל הבית והוא מוציא אותם מקופלים וממוינים לפי מידה, עונה ומצב ושגם יסדר אותם בארונות…
"ואם כבר ערב פסח, שאין מה לאכול בו, הייתי רוצה שספרי המתכונים יצאו במהדורה מבצעת. כלומר לא רק יגידו לי מה לעשות אלא ייצרו את המתכונים של עצמם ויקראו לי כשהאוכל יהיה מוכן".
גיטי לוין מתחברת גם היא לרובוט, אבל עם פיצ'רים שונים:
"מסכימה שההמצאה תתממש כבר השנה וכל השנה, ולא רק בעוד עשור או יותר… אני רוצה רובוט, ממש רובוט עם זרועות וכו', שיהיה מסוגל לעבוד לפי שמע, כלומר: אני אומרת לו הוראה והוא מבצע בדיוק כמו שאני אוהבת, כולל גיהוץ (שונאת!) שטיפת כלים (כנ"ל), הכנת ארוחות וכמובן – עבודות ניקיון. אהה, ואם אפשר שהוא גם יהיה במחיר שווה לכל נפש.
"הוא יאפשר לנו להיות קשובים יותר לילדים, לבעל ולסובבים אותנו בזמני עומס, פנויים יותר ונינוחים יותר. תחשבו איזה פסטורלי, רגע לפני החג אצא לבלות בנעימים בפארק עם הילדים, אני מוכנה אפילו להסתפק בשיחה או במשחק בבית, ותהיה גם האפשרות לצאת לקניות ברוגע ובלי רשימת הספקים שנושפת בעורף".
אלישבע ברמן, מעצבת הום סטיילינג ומנחה סדנאות בתחום, מציעה עוד המצאה גרנדיוזית ושימושית בהחלט:
"נראה לי שאם יהיה לי איזה מכשיר, או יותר נכון מין גמד, שפשוט מסדר אחריי, זה יוסיף לי רוגע ויהיה מאוד פרקטי. פשוט, לפעמים נראה לי שחבל על הזמן לסדר, עדיף להמשיך לנקות. במיוחד שאני אלופה בליצור בלגן ומהומה".
מירי טננולד, הפקות מדיה, מגלה יצירתיות מיוחדת ומעלה שלוש הצעות לסדר: "אני מציעה שיעבירו חוק שאסור לאף אחד לספר מה ההספקים שלו בהכנות לפסח. נוסף על כך, שיהיה כמובן רובוט שינקה את הבית פיקס ויטהר אותו מהחמץ פיקס פוקס.
"ושיהיה רובוט נוסף לפינת החמץ, שמה את יכולה לסדר את הכל מיליון פעם ולשנות וחוזר חלילה. ולקינוח, שיהיו מענקים שמנים ממשרד האוצר לכל אישה עצמאית שתצא לחופשת פסח מוקדמת. בסך הכל אנו עובדות בלנקות את ישראל שתהיה יפה יותר".
זהבי מן מציעה עוד מוצר פלא:
"חולמת על מסך גדול, שעליו אוכל לרשום כל פינה או חדר בבית שזקוקים לניקיון, והם יתנקו מאליהם. גם מכשיר שמכין אוכל מוכן לפי הוראה קולית יהיה ממש חלומי".
שרה לנגזם, יועצת רגשית, יועצת משפחתית מנחת הורים בהתמחות 'אמא לנשואים', משתפת:
"בבית הוריי בחוץ לארץ הייתה עוזרת שלוש פעמים בשבוע. באיזשהו שלב אמא שלי פיטרה אותה מכיוון שהרגישה שכבר אין לה צורך בזה, והיא ניקתה בעצמה. אנו נדרשנו לנושא רק כמה ימים לפני פסח. למדנו, היינו עסוקות במטלות החשובות שלנו ואמא לא ביקשה. (ולא קלטתי, בצעירותי, שאולי יש מקום להציע עזרה. חזרנו מבית הספר לפעמים ב-6.30 בערב והיה עומס.)
"כשהתחתנתי, הכנסתי כמעט מייד לאחר החתונה את סעיף העוזרת להוצאות הבית כי אי אפשר לחיות אחרת. עוזרת מבחינתי הייתה MUST. עוזרת פעם בשבוע זה לא לוקסוס, ככה סברתי. ההכנות לפסח התחילו כבר מוקדם מאוד, כדי שהעוזרת תספיק את כל חדרי הבית.
"ואז הגיעה הקורונה והחלום התנפץ לרסיסים. הס מלהזכיר להכניס עוזרת שעוברת מבית לבית ונפגשת עם אנשים חופשי. ומאז אין עוזרת!
"אני לא מאמינה כל כך בטכנולוגיה כשצריך לנקות את המסילות של כל החלונות בבית, אבל החלום שלי הוא: חלונות שנפתחים על ציר ולא נכנסים לכיס הקיר. וכן, שלא יהיו תריסים אלא המצאה טובה, שימושית וקלה לניקוי, שגם תשאיר את השמש בחוץ".
ולסיום קבלו חיזוק עד שההמצאות תתממשנה: "שמעתי סיפור בארצות הברית על זוג שקנו בית מגויים. כשרצו להזיז את הכיריים לפני שיפוצים לא יכלו להזיז אותן, מפני שהיו דבוקות למקומן אחרי שלושים שנה של לכלוך. אין ספק, הניקיון לפסח הוא ברכה, על אף הקושי והעבודה".

 


 

עוזרת קולית – נעים להכיר!

עד היום המונח עוזרת עורר בנו אי אלו קונוטציות שליליות ומתישות, עם זיכרונות שונים ועגומים על משחק תופסת בינינו לבין זאת שאמורה להגיע ולנקות, אך בפועל מצאה לעצמה מעסיקה אחרת וזנחה אותנו לנפשנו.
הפעם, העתיד מציע לנו עוזרת מזן אחר – עוזרת קולית. אותה אחת היא בעצם תוכנה שמבינה פקודות בשפה טבעית ומבצעת משימות שונות, כמו: קביעת פגישה, הכתבת טקסט, איתור מספר טלפון, הוספת משימות ללו"ז, שליטה בבית חכם ועוד.
אומנם אפשר לבצע את הפעולות הללו בעצמנו באמצעים דיגיטליים, אך מסתבר שאם כינינו את דורנו 'דור האינסטנט', העתיד צופן לנו פינוק יתר על אחת כמה וכמה…
יצרני העוזרת הקולית מסבירים את החשיבות שלה: הרבה פעמים הידיים שלנו עסוקות, האמצעים הדיגיטליים אינם זמינים לנו ולא מתחשק לנו לקום באמצע קריאת ספר ולכבות את האור. הוראה אחת לאותה עוזרת תסדר כל משאלה.
כך גם למשל באמצע אפיית עוגה, במתכון רשומה לנו כמות קמח בגרמים, ואיננו יודעים בכמה כוסות מדובר. הפתרון הוא – שאלה לעוזרת הקולית, והנה התשובה בכף היד. אין צורך להוציא משקל או לחפש תשובות בספרים או במחשב. הכל זמין, נוח ויעיל.
לרוב, עוזרת כזו יכולה להבין הקשרים משיחות קודמות, לאגור ולזכור מידע מפעולות קודמות ולחקות את השפה הטבעית.
איך ייראה ערב פסח לצד עוזרת קולית? נשאיר לכם לדמיין ולפנטז, בואו נראה איזה מאותם חלומות יתממש בעשורים הקרובים.