לראשונה בתולדות עולם הישיבות: הבחורים יישארו בהיכלי הישיבות למשך כל ימי החג
קיימו וקיבלו
הממשלה החליטה על סגר לילי, ראשי הישיבות קבעו סדרי לימוד, והבחורים קיבלו על עצמם יעדים לגיוס תרומות ● לראשונה בהיסטוריה מתכוננים מנהלי הישיבות לעריכת סעודת פורים, ובחצרות החסידים נערכים לטישים ולקריאת מגילה בהשתתפות מחזיקי 'תו ירוק' בלבד ● ומה קורה בישיבות הכלל-חסידיות?
אחרי שכבר חשבנו שפורים השנה יהיה הרבה יותר משוחרר, הגיעו ההגבלות של הרגע האחרון. ברשתות החברתיות פורסמו הודעות על מסיבות מתוכננות בציבור החילוני, ללא מיקום וללא שעות מוגדרות, דבר שהביא את ראשי משרד הבריאות להחלטה שאם רוצים למנוע התפרצות המונית יש להטיל הגבלות משמעותיות, בניגוד להחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר.
ביום שלישי בלילה הצביעו שרי הממשלה על עוצר לילי למשך שלושה לילות – חמשי בלילה, ליל שבת ומוצאי שבת, ליל פורים דמוקפין. העוצר יימשך בכל ערב מהשעה שמונה בערב עד חמש בבוקר. לאורך השעות הללו תיאסר יציאה ממקום המגורים מעבר לאלף מטרים, שהייה בביתו של אדם אחר, השתתפות במסיבות והתקהלות המונית. בשעות אלו לא תפעל כלל התחבורה הבין-עירונית, והתחבורה הציבורית תצומצם משמעותית. בשאר שעות היממה תתאפשר נסיעה חופשית בכל רחבי הארץ.
כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, השינוי הגדול בפורים השנה יהיה בשקט היחסי שישרור ברחובות. זאת בשל הוראת ראשי הישיבות שלא לאסוף כסף בבתים בפורים, ובמקום זאת לקיים סדרי לימוד. ככל הנראה כרגע, יהיה זה הפורים הרוחני והמרומם ביותר שהיה אי פעם.
מגבית מוקלטת
"כ-98% מהישיבות הליטאיות והספרדיות החליטו על קמפיין טלפוני, במקום איסוף בכתובות", מספר לנו אחד הגורמים שארגן את איסוף הכספים הקולקטיבי השנה. "הייתה התארגנות לפתיחת קו ייעודי לתרומות הכולל תפריט לכל ישיבה. כל אחד יוכל לתרום את הכסף בהתקשרות ישירה למספר, או דרך מערכת 'נדרים פלוס'".
היו ישיבות שהחליטו על עריכת מצ'ינג, כאשר כל בחור התחייב להביא סכום מינימלי. בחורים שיגיעו לסכומים גדולים יותר, יקבלו שי נאה כמו זכות לרכישת כובע או חליפה.
"בישיבות אחרות, קיבלו על עצמם ראשי הישיבה לסייע לת"ת באמצעות כסף שיגיע מחשבון הישיבה. בישיבות אחרות נערכו מגביות לפני פורים. היו גם ישיבות שהחליטו על איסוף כספים דרך הטלפון, כאשר הבחורים מודיעים לתורמים כי יגיעו אליהם לפני פורים או במהלך היום, בהתאם לבקשתם".
תקרית לא נעימה נרשמה בתחילת השבוע, כאשר אחת הישיבות בצפון הארץ ערכה אירוע גדול לגיוס כספים. לא היו שם יותר מכמה עשרות אנשים, אך בשל העובדה שהקמפיין לווה במוסיקה שכנראה נשמעה למרחוק, גילתה המשטרה את האירוע וקנסה את מארגן הערב בסכום עתק של 10,000 שקלים, בתוספת דו"חות אישיים למשתתפים.
במקרה אחר, מוצלח קצת יותר, הצליחו ת"תניקים מישיבה בני ברקית לקבל תרומה של 200 שקלים מחבר הכנסת מנסור עבאס, יושב ראש מפלגת רע"מ. היה זה ביום ראשון בלילה, כשהם פגשו אותו בתחנת הדלק 'אלונית' בכביש 6. הבחורים ניצלו את ההזדמנות וסיפרו לחבר הכנסת על מצוקתם של הבחורים שגדלה בתקופת הקורונה. מנסור הזדהה והודיע לבחורים כי יעניק להם את כל הכסף שיש לו בכיס, סכום שהסתכם כאמור ב-200 שקלים.
סדר פורים וריקודים
השבוע ניתן האות, ומגביות של חלק מהישיבות הליטאיות נפתחו בביתו של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין ברחוב ראב"ד בבני ברק. ראש הישיבה הקליט דברי ברכה לתורמים, ואף הוציא מכיסו כסף לטובת הת"ת. במקביל, ישיבות רבות הודיעו שהן יערכו סדרי לימוד בהיכלי הישיבות בליל פורים בין קריאות המגילה, בפורים בבוקר וגם בפורים דמוקפין.
בישיבות רבות הקצו כספים לסדר הזה, ובחור יכול לזכות במלגה של כמאה שקלים אם ישתתף בכמה סדרים כאלו. ישיבות אחרות השיגו תורמים, ובמקומות לא מעטים ילמדו הבחורים ללא כל תמורה כספית, לשם שמים בלבד. יש ישיבות שהגדילו לעשות והן עורכות סדר לימוד כ'משמר' רצוף בליל פורים, עד שעות הנץ החמה. מדובר ביוזמה חסרת תקדים, שהייתה בעבר רק בישיבות פוניבז' ו'עטרת שלמה' ובישיבות יחידות נוספות. חלק גדול מראשי הישיבות מתכוונים להמשיך את היוזמה גם בשנים הבאות, אחרי הקורונה.
אתגר נוסף ומשמעותי שעומד השנה בפני מנהלי הישיבות הוא נושא סעודת הפורים. בשנים עברו, כאשר יצאו הבחורים לאסוף כספים הם נהגו לסעוד את סעודת פורים בבתי משפחות שאירחו אותם, או 'קפצו' הביתה. אבל השנה, בשל ביטולו של מבצע האיסוף, נערכו הישיבות לראשונה בתולדותיהן לערוך את סעודת הפורים בישיבה. מדובר הן בישיבות המרכז והן בישיבות הירושלמיות.
חשוב לציין כי לא רק ביטולה של מגבית הת"תניקים קשור לשינוי השנה. מארחים רבים לא יפתחו השנה את דלתותיהם לאורחים זרים בשל הוראת משרד הבריאות לערוך את סעודת פורים בהשתתפות המשפחה הגרעינית בלבד. גם במשפחות גרעיניות רבות יש חולים ומבודדים, כך שהבחורים לא יכולים להגיע הביתה, וכל הישיבות התגייסו השנה לעריכת סעודת הפורים.
בשל כך, יישארו הבחורים בישיבות גם למשך השבת הקרובה, ולא יחזרו הביתה כלל. למעשה, את ימי הפורים השנה יחגגו רוב ככל בחורי הישיבות בהיכלי הישיבות, כשהם מקדישים את הזמן לתפילה וללימוד.
גם נושא שמחת הפורים עבר שינוי השנה. גם ישיבות שלא נהגו לקיים את מנהג התזמורת והריקודים בליל פורים הודיעו שיעשו זאת השנה. זאת בשל העובדה שהבחורים לא יצאו כלל מפתח הישיבה, ויש להעניק להם פיצוי הולם. ההרקדה תיערך אחרי סדר הלימוד, בשעה שמתקרבת לחצות הלילה. בהתחשב במגבלות הקורונה, השמחה תיערך רק בישיבות שלומדות ללא קפסולות, שבהן רוב בחורי הישיבה חלו או התחסנו. בישיבות שבהן עדיין יש ריחוק, ייאלצו הבחורים להסתפק במוזיקה מאולתרת ובריקודים של בני הקפסולה בלבד.
טישים ב'תו ירוק'
פורים השנה ייראה שונה לחלוטין גם בחצרות האדמו"רים, לפחות בחסידויות הגדולות. בהתאם למגמה שהחלה כבר בערב שבת זכור, רק חסידים בעלי תעודת מחלים או מתחסן (תו ירוק) יורשו להיכנס לבית המדרש המרכזי של חסידות גור. גם בוויז'ניץ הודיעו כי חסידים שברצונם להגיע לבית המדרש לקריאת המגילה יצטרכו לשלוח את ה'תו הירוק' לגבאים. ההוראה כוללת גם נשים שירצו להגיע לעזרת הנשים. בחסידות קרלין הודיעו כי רק מחלימים ומתחסנים יוכלו להגיע לתפילות.
ומה באשר לטישים?
"עד עתה, לא פורסמו הוראות בנושא", מסביר לנו גורם בכיר המעורה בנושא. "מטבע הדברים, הטישים ייערכו במתכונת מצומצמת, כאשר חצי שעה לפני התחלת הטיש תופץ הודעה בקרב החסידים. המטרה היא למנוע הגעה של חסידים מחוץ לעיר, כאשר בשל העוצר והסגר הלילי ממילא אין לכך הרבה היתכנות. ישנה תוכנית נוספת להעביר את הטיש לליל שבת, בשל העובדה שפורים חל ביום שישי, אבל כאמור כל המידע מעורפל".
בישיבות החסידיות הכל יתנהל כרגיל, או כמעט כרגיל. הת"תניקים, בעיקר של הישיבות הכלל-חסידיות, ימשיכו להסתובב בבתים בהתאם לכתובות שקיבלו, ואפילו יסתובבו בבתים באופן אקראי. זאת כשבחורי הישיבות הליטאיות והספרדיות ייעדרו השנה מהנוף המקומי. אבל אין ספק שהגבלת התנועה, צמצום התחבורה הציבורית והסגר הלילי יקשו מאוד על הפעילות.