על רקע המחלוקת הקואליציונית על נוסחת המתווה להסדרת מעמד בני הישיבות, יו"ר סיעת 'יהדות התורה' ח"כ ישראל אייכלר בריאיון ל'משפחה':
בזמן שחבריו מנהלים קרב מייגע עם לשכת רה"מ על מתווה הגיוס, ח"כ אייכלר מתקשה למצוא פתרון אמיתי לסכנת העריקות, זולת ביטול גורף של חובת השירות בצה"ל: "זאת הדרך היחידה", הוא אומר, "שתפסיק את מסע ההסתה נגדנו ותבטיח שלומדי התורה יוכלו לשקוד בשקט על תלמודם" ] בערב פתיחת שנת הלימודים הוא מבטיח להעביר כבר בימים הקרובים את תקציבי הת"תים: "לראשונה הוא הוכנס בספר התקציב ואני פועל שהפקידות תבצע את מה שהחוק מורה לה"
לפני שנה בדיוק הכותרות עסקו בדבר אחד: אם מפלגת יהדות התורה תרוץ בבחירות יחד כמפלגה מאוחדת של דגל התורה ואגודת ישראל, או שלראשונה מאז שנת תשמ"ט נהיה עדים שוב לפיצול בין המפלגות. הסיבה המרכזית לסכנת הפיצול נגעה לתקציבי החינוך.
שנה חלפה, הבחירות הסתיימו, הממשלה הוקמה, גם התקציב עבר, אבל תקציבי החינוך המובטחים עדיין בוששים לבוא.
שלטון הבג"ץ חייב להיפסק. אייכלר צילום: פלאש 90
בשבועות האחרונים פעל ח"כ אייכלר, נציג חסידות בעלזא, מתחת לרדאר כדי למצוא פתרון הולם שימנע משבר קואליציוני נוסף. כעת, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, הוא נשמע אופטימי: "אני מקווה", הוא אומר, "שנסיים עם הכל בזמן והתקציבים יעברו. הם אושרו כבר, אבל יש כמה פקידים שלא כל כך אוהבים את זה, ואת זה עכשיו צריך לסדר".
כזכור, רגע לפני הבחירות נחתם הסכם הבנות ראשוני בנושא תקציבי החינוך בין דגל התורה לאגודת ישראל, בתיווכו של נתניהו, תוך מתן ערבויות מצד אריה דרעי. לאחר הבחירות הנושא נכנס להסכמים הקואליציוניים של שתי הסיעות ובהמשך עשה את דרכו לספר התקציב לראשונה בהיסטוריה. ולמרות כל זאת, עד לרגע זה, מנהלי המוסדות לא רואים את הכסף המובטח.
"על זה בדיוק אני עובד ממש עכשיו", מתעקש אייכלר, "תקציבי החינוך החרדי נכנסו לספר התקציב, זה דבר שלא קרה מאז קום המדינה. מעולם לא קיבלנו בספר התקציב את כל מה שצריך ילד הלומד בתלמוד תורה. גם במוסדות הפטור, גם במוסדות המוכר שאינו רשמי וגם ברשתות. יש פה מהפך.
"אם יקיימו את ספר התקציב כפי שאנחנו ניסחנו אותו, על פי ההסכם הקואליציוני, נוכל לומר שעשינו היסטוריה. לכן כל המשפטנים וכל הפקידים מנסים לטרפד את המהלך".
עם כל הרצון הטוב והמאמצים מצידך, עוד רגע נפתחת שנת הלימודים. יש לך בשורה למנהלי המוסדות?
"תראה", אומר אייכלר, "עברנו על כל המשוכות החוקיות והבירוקרטיות. עכשיו המאבק הוא על הביצוע. בעבר היינו מקבלים דברים, אבל הם לא היו מעוגנים בספר התקציב. היום יש לנו בספר התקציב מאות מיליונים לתלמודי התורה, והשאלה היא איך אנחנו מוציאים את זה מהכוח אל הפועל. על זה אנחנו יושבים ימים ולילות. יש לנו מערכת משפטית שהיא מאוד מאוד לא חרדית אמרתי את זה במילה עדינה, אבל אני מקווה שעם הרב גפני, שהוא יושב ראש ועדת הכספים, והשר הרב חיים ביטון שעובדים איתנו על הנושא גם כעת בימי הפגרה, נוכל לקדם את זה ולהעביר את התקציבים המובטחים לחינוך החרדי".
"שיהיה לך ברור", הוא מוסיף, "החילונים, הפקידים הלא חרדים, לא אוהבים את החינוך החרדי. סיפר לי לפני הרבה שנים מישהו שהיה אז שר חינוך מטעם מפא"י, שבא אליו הרב מנחם פרוש ז"ל וביקש שייתן משהו לתלמודי תורה שמלמדים באידיש. אותו אחד התרצה וניסה להעביר החלטה תקציבית בממשלה. אבל כל השרים התקוממו ואמרו 'מה, אנחנו לומדים אידיש? אנחנו פה נתקצב תלמוד תורה שלא מלמד בעברית?' ענה להם הרב פרוש: 'אלפי שנים בארצות אשכנז דיברנו באידיש, יש פה חברי כנסת (גם לא חרדים) שחונכו באידיש, אז מה, אז זה לא חינוך?' ובאמת, בסוף אותו שר חינוך, ידלין, היה הראשון שנתן משהו. גם לתלמודי תורה שלימדו באידיש. אנחנו צריכים לדעת מאיפה אנחנו באים. מה הסיבה שאנחנו כאן. אם נצליח להעביר באופן מיטיבי את המסר הזה, נצליח גם לשכנע את אותם גורמים שמקשיחים את ליבם. יש פה מדינה חילונית, אנטי דתית, אנטי דמוקרטית, ואנחנו צריכים לנווט בתוך הקלחת הזאת.
"הם הרי רוצים לשלול מאיתנו את זכות הבחירה", מוסיף יו"ר סיעת 'יהדות התורה', "למה? כי הם יודעים שהכוח היחיד שיש לנו הוא זכות הבחירה של האנשים שבחרו בנו וצריכים אותנו בקואליציה. הרי אם לא היו הולכים לבחירות לא היו לנו מים בברזים ולא חשמל בבתים. גם את זה הם היו לוקחים לנו, שיהיה לך ברור. לא אוהבים אותנו פה".
פטור משירות לכל
בציר מקביל למאבקו של אייכלר להשוואת תקציבי החינוך, בפניה של הקואליציה ניצבת סוגיית הגיוס. המחאה סוחפת בעקבותיה גם חברי כנסת מהליכוד שמשדרים אותות מצוקה.
באופן מפתיע, שלא לומר תמוה, אייכלר נראה כמי שהסוגיה הזאת כלל לא נוגעת אליו. "אתה שואל את האדם הלא נכון", הוא אומר, "כי אני מחוץ למשחק הזה. אני נגד המשחק הזה. אין שום זכות למדינה לכפות על אזרחיה להתגייס לצבא, כמו שאין שום זכות למדינה לכפות על אנשים להיות רופאים בהדסה ובשערי צדק. רפואה זה דבר מאוד מאוד נחוץ, אבל כשהמדינה רוצה רפואה היא מכשירה רופאים ומשלמת להם משכורות טובות ובזכות זה יש לנו רפואה מתקדמת. ככה זה בכל הצבאות המודרניים בעולם. בפרט בעולם הטכנולוגי. צריך שיהיה צבא של אנשים שרוצים ללכת לצבא, לקבל משכורת טובה, להת
"נפעל בחזית אחת". ח"כ אייכלר לצד חברי יהדות התורה צילום: פלאש 90
קדם ולהשתלם על חשבון הצבא במכשור, במחשוב ובמקצועיות. זה מה שקורה בצבאות מודרניים בעולם המערבי. אין באף מדינה חיילי כפייה במחנות.
"בכפייה לא מנצחים בשום מלחמה. ולכן, בכל השאלה הזאת של גיוס חובה, אני הייתי הח"כ הראשון שהגיש הצעת חוק לביטול גיוס החובה. ברגע שאין גיוס חובה, אף אחד לא יכול לבוא בטענה למה אתה לא הולך ואני כן הולך. אתה הולך כי אתה מקבל על זה משכורת גבוהה, אתה ממשיך ל־8200 או לטיס עם משכורת גבוהה ופרנסה לכל החיים. לכן התגייסת.
"הם אומרים שהם רוצים שהצבא יהיה צבא העם, אבל אין עם. יש עם שיש לו זהות יהודית. בארץ ישראל יש חלק שיש להם זהות יהודית חרדית, יש חלק שיש להם זהות יהודית דתית לאומית, שהיא קרובה אלינו יותר, ויש אנשים שאין להם זהות יהודית בכלל. כל הזהות היהודית שלהם היא נגד היהדות. אז על איזה עם הם מדברים?" תמה ח"כ אייכלר.
ובכל זאת, כל עוד יש גיוס חובה צריך להסדיר את חוק הגיוס וזה דבר שעדיין לא קרה.
"נכון. זה לא קרה כי אין ממשלה בישראל. נקודה. יש שלטון והשלטון הוא שלהם ולא שלנו. יש שלטון שהוא לא נבחר. הם השליטים. הם שולטים במשטרה, הם שולטים בצבא, הם שולטים בכל משרדי הממשלה והם לא נבחרו.
"הממשלה הנבחרת נמצאת בחולשה שלא הייתה מאז קום המדינה, ואתה יודע את זה. לשר לביטחון לאומי אין מילה על המשטרה ולשרי הממשלה אין שום כוח על הפקידים שלהם.
"יש פה שתי מערכות שלטון. השלטון האמיתי, הקבוע, של הפקידים, השופטים וקציני הצבא והמשטרה, ויש ממשלה נבחרת שנותנים לה לשחק בכנסת בכאילו. השרים שלה נואמים נאומים יפים, אבל הם לא באמת שולטים.
"אני תמיד מביא את הדוגמה של הכיכר האדומה בברית המועצות. יש בקרמלין אולם גדול שנקרא 'דומה'. זה הפרלמנט שבו יושבים ודנים על מערך האוטובוסים, על הכבישים ועל הרבה דברים חשובים. אבל מי שקובע הוא פוטין. גם אצלנו, במדינה שלנו, יש שלטון אנטי דתי מובנה בכל מערכות השלטון, ולכן אנחנו תמימים כשאנחנו חושבים שביבי נתניהו הוא זה שיכול לפתור לנו את הבעיה".
האם לאור הבעיות בקידום מתווה הגיוס, תשקלו את המשך תמיכתכם ברפורמה?
"אין קשר בין הדברים. יש פה מרד של שלטון בלתי נבחר מול שלטון נבחר. חד משמעית. זה לא רק מרד אלא הפיכה צבאית גלויה. אנשי הצבא הודיעו לממשלה על הפיכה צבאית והם מאיימים באמצעות הכוח הזה על חוק כזה או אחר ומקבלים גיבוי מלא ממוקדי הכוח ומהתקשורת. הרי אצלם אין מתפרעים, אלא מוחים. חרדי שהסתכל לצד הלא נכון הוא כבר מתפרע, אבל הם? הם רק מוחים.
"הם דורשים 'חוק גיוס' ובמקביל מודיעים על סרבנות והשתמטות. הם עושים הכל נגד השלטון כי הם רוצים את השלטון בחזרה וזה לא בגלל חוק כזה או אחר. אנחנו מכירים אותם כבר 75 שנה. הם כופרים בדמוקרטיה וחושבים שצריך לשלול את זכות הבחירה מחרדים ומדתיים לאומיים, הם חושבים שהם הקימו את המדינה בזמן שהם רק שלחו אחרים להילחם, והדבר העיקרי שהם מתחרטים עליו זה שמראש הם נתנו לנו זכות בחירה בקלפי.
לכן אסור לנו להיכנס למלכודת הדבש הזו, ולחשוב שאם לא נתמוך בחוק כזה או אחר הם יאהבו אותנו פתאום".
לא נתפשר. אייכלר והשר גלנט לאחר העברת החוק צילום: פלאש 90
אחווה פרלמנטרית
לאחר חודשים של דיונים ממושכים בוועדת העבודה והרווחה, לפני מספר שבועות הצביעה מליאת הכנסת פה אחד בעד חוק נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה. את החוק הגיש יו"ר הוועדה, ח"כ אייכלר עם שר הביטחון יואב גלנט. סך התקציב שעבר בחוק עומד על כמיליארד שקלים לנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה.
במשך כשלושה חודשים התקיימו הדיונים שנמשכו שעות ארוכות, בהשתתפות חברי הוועדה מהקואליציה והאופוזיציה, שר הביטחון גלנט, מנכ"ל משרד הביטחון, ראשי האגפים השונים, נפגעי מלחמות פעולות איבה ובני משפחותיהם.
"זכינו בתקופה כזו לפתוח את הלב, קואליציה ואופוזיציה, עבור אנשים שנפצעו במלחמות ובפיגועים", אומר אייכלר. "אבי הרב מנשה אייכלר התנדב במשך שנים ארוכות במלחמות ישראל. עוד לפני קום המדינה. הוא טיפל בפצועים ובמתים מימי המחתרות ועד מלחמת לבנון הראשונה.
"הוא החל בכך עוד בפיגוע בבן יהודה, שהתרחש לפני קום המדינה, והמשיך אחר כך גם במלחמת ששת הימים. הוא מתועד עם הצנחנים שהגיעו לכותל כאשר הגיע לעזור לפצועים. כך גם במלחמת יום הכיפורים. הוא עסק בכך כל חייו, והוא מודל להתנדבות ללא כפייה וגיוס חובה. כששמעתי בוועדה את הפצועים הכואבים, עמדה דמותו של אבי וחבריו המתנדבים החרדים והפעולות ההתנדבותיות שלהם, לנגד עיניי.
"הקדוש ברוך הוא נתן לי את 'ועדת העבודה והרווחה', והסיפור הזה היה תקוע בוועדה יותר מעשר שנים ללא פתרון", משחזר אייכלר. "כל הסיפור הזה של הנכים, הלומי הקרב, פצועי הנפש ממלחמות ישראל. שנים זעקו על זה אבל זה היה תקוע. הרי כשאדם בא בלי רגליים או בלי ידיים ל"ע אז יודעים בדיוק מה צריך לעשות ולתת לו. אבל אם נפשו נפגעה מכל מה שעבר בצבא ומכל הזוועות שראה וחווה, זה לא מדיד.
"היו הרבה הרבה מאבקים על זה. במשך שנים רבות, כמעט 20 שנה, ואז העבירו את 'רפורמת נפש אחת', שבמסגרתה פצועי נפש יקבלו קצבה כמו פצועי גוף. עד אז אף אחד לא הצליח להגדיר ולנסח באופן כזה שכולם יבינו שאין פה אפליה בין חייל לחייל.
"זה כולל גם את נפגעי פעולות האיבה. יש לנו כלל שלפיו כל הזכויות שיש לנכי צה"ל שמורות לנפגעי פעולות איבה. עמדנו על כך שכל סעיף וסעיף שנוגע לגבי משרד הביטחון יהיה נוגע גם לנפגעי פעולות איבה, שחוסים תחת ביטוח לאומי. אלו שתי מערכות שונות, אבל החוק יהיה שווה לכולם".
בהתחלה ניסו להניא אותו מלעסוק בנושא:
"האמת היא שגם אני חשבתי בהתחלה שזה לא יצליח, וגם אחרים ניסו להניא אותי מלעסוק בנושא, וזה באמת היה מאוד מאוד קשה, אבל קיבלתי כל כך הרבה פניות שלא יכולתי להתעלם, ונפגשתי עם שר הביטחון, ולא דיון אחד ולא שניים ובסוף מצאנו דרך. קודם כל אמרתי לו 'אתה אחראי. אתה שולח את האנשים, אתה צריך להיות אחראי על זה שהם יקבלו את השיקום המגיע להם ושלא תהיה אפליה בין פצוע לפצוע, הכל לפי הפציעה. לא לפי האדם אלא לפי מצבו, ואתה תצטרך לבוא לוועדה'. השר התייצב והמנכ"ל שלו בנפרד התייצב מול הנכים, מול פגועי הנפש ומול פצועי הגוף והתחלנו לגבש איזשהו מתווה שאפשר יהיה לעבוד לפיו. הרי איך אתה מודד את המצוקה הנפשית של האדם?"
בסופו של דבר המתווה גובש, נכתבו מחדש כללים מקלים יותר, כאלה שיאפשרו גם לציבור פגועי הנפש והלומי הקרב לקבל את המגיע להם, והחוק עבר בתמיכת האופוזיציה. וכך, לראשונה בהיסטוריה הוסדר גם נושא הטיפול בנפגעי הנפש והלומי הקרב.
