פרשת לך לך
בדרך
"לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ… אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב, א).
"מה דעתך על לאה לוי?" שאלה אותי איזו צעירה חמודה.
האמת שדעתי טובה עליה. אני לא מכירה את לאה לוי באופן אישי, אבל השם שלה מוכר מאוד (ולו הייתי כותבת את השם האמיתי, הרבה מכן היו מסכימות איתי), היא יועצת פופולרית מאוד.
אמרתי בשמחה את דעתי זאת לידידתי הצעירה.
"זהו, אני מתכוונת ללכת אליה לפגישת ייעוץ שמשנה את החיים", היא אמרה לי בעיניים בורקות.
האמת שלא הבנתי מה רע לה בחיים שהיא צריכה לשנות אותם, אבל בעיקר לא הבנתי איך עושים את זה בפגישת ייעוץ חביבה.
"זה משהו שרץ עכשיו בין החברות שלי", היא התלהבה. "פגישה מיוחדת שמשלמים עליה פי ארבעה אבל היא שווה את זה. יושבים אצלה בין שעתיים לשלוש. היא לומדת אותך לעומק, מבינה מה נקודת התורפה של החיים שלך, איפה את נתקעת, מה את צריכה לשנות, ואחרי זה את אדם חדש, לכל החיים".
בת כמה את? שאלתי אותה.
"אני בת 22", היא ענתה לי, תוך שהיא מסתכלת עלי במבט של: מה-זה-קשור-עכשיו.
זה קשור מאוד.
איך את מעלה בדעתך שאחרי פגישה אחת שתעלה כמה שתעלה, שתשבי שם כמה שתשבי שם, תשיגי את הפתרון של חייך? למה את חושבת שבגיל 22 תסיימי את עבודתך כאן בעולם?
באמת, שתהיה בריאה היועצת הזאת, אין לי שום דבר נגדה, ואני משערת שהיא מאבחנת טובה שעוזרת למצוא את שורש הקושי שלך ואת הדרך לעבודה שתוכל להתאים לך. לכי אליה, למה לא? תצאי ממנה עם דיוק פנימי יותר.
אבל דעי, שאחר כך יישארו לפנייך חיים שלמים וארוכים שבהם תמשיכי לעמול. שום עבודה לא צפויה להסתיים, חמודה.
כל החיים תמשיכי לחפש דרך, לבקש לשנות את עצמך. לדייק, לעמול.
כל בוקר תצטרכי לשאול מחדש: איך, ריבונו של עולם, איך אהיה טובה יותר היום? איך אגיע אליך בסוף? מה עוד עלי לעשות כדי למצוא את התשובה הכי עמוקה בתוכי?
כל יום מחדש. שום יועצת לא תקצר לך את הדרך הזאת. שום שיטה, שום פגישה.
"למה לא גילה לו מיד? פשוט, כי זה עצמו בחינת ארץ ישראל – להיבטל בכל החושים והרצונות רק לרצון השי"ת. כמו שכתוב: 'לך לך מארצך' כו'. דהיינו כל התדבקות חיצוניות, להשליך הכל עבור לראות רצונו יתברך, ואז נתגלה רצונו לאדם" ('שפת אמת' פרשת לך-לך תרל"ב).
מדוע לא גילה השם לאברהם את שמה של ארץ ישראל? משום שרצה ללמדו שההסתרה הזאת היא מהותה האמיתית והפנימית של הארץ הזו.
זו ארץ שמגיעים אליה רק אחרי שמתקלפים מהמקום הבטוח והנוח, שיוצאים מארצך וממולדתך. וזה בדיוק השם שלה – ארץ "אשר אראך".
ניסיונו של אברהם אבינו היה לסלול בעצמו את הדרך שאינה מובילה ליעד ידוע, לחצוב אותה כל בוקר בעקבות האלוקים. בדבקות, באמונה עמוקה ובידיעה שרק הוא מוביל את דרכו. רק לאחר מכן יכול אברהם אבינו לזכות שארץ ישראל תהיה לו ולזרעו. קניין אמת קנה אותה.
היכן אמצא את הארץ המובטחת שלי?
מעבר לאופק היא נמצאת בלי ספק. אני חולמת עליה לפעמים, בשקט שנופל בתוכי, אני יכולה למשש אותה, יודעת שכשאגיע אליה יהיו לי חיים אחרים, יהיה לי מקום שבו אוכל להיות טובה יותר, להגשים חלומות עמוקים שעולים בי, מבקשים להיוולד, כמהים לחיים אמיתיים יותר.
אבל איך אגיע אליה?
"ולמה לא הראהו מיד. והעניין כי יותר נייחא להשי"ת מהרצון והתשוקה שיש לכל איש ישראל להתקרב אליו ולהשיג דברי תורתו מאחר ידיעתו, כי הרי זה הרצון מזכהו להתקרב ולהשיג. ומוכח שזה יותר חשוב לפניו ברוך הוא. וסדר איש ישראל ע"י שמשתוקק להשיג ולשמוע בקולו יתברך זוכה לשמוע. ואחר כך צריך להכניס ההשגה בעומק הלב שתביאהו לתת לב יותר בעומק להיות תשוקתו יותר לשמוע ויזכה לשמוע יותר" ('שפת אמת' תרל"ד).
אני כבר אראך, אומר לי בורא עולם.
את תלכי אחריי, תינגפי בחוסר הידיעה, תתחככי בחיפוש ובהשתוקקות, תישעני עלי הישענות מוחלטת, עצומת עיניים.
תצאי כל בוקר מחדש ממה שאת יודעת ובוטחת בו, מכל מה שנראה לך שהצלחת ואת מכירה את מקומו. תביטי שוב באופק ותבקשי קרבת אלוקים מחדש. בלי לדעת איך תשיגי, בלי להבין מתי זה יהיה. רק אל תרפי ממני.
תרגישי כל יום געגוע חדש, כמיהה פנימית, דמעה חדשה שזולגת בדרך אחרי בורא עולם.
"וכן תמיד. ואין נייחא כי אדם לעמל יולד ומנוחה לצדיק בעוה"ב. ובעוה"ז רק היגיעה ממדרגה למדרגה… והיה חידוש בעיני אברהם כי כל דבר צריך להיות במקום מנוחתו ושורשו. והשיבו השי"ת כי כן רצונו יתברך שבעולם הזה יהיה רק יגיעה ולא מנוחה. וזה 'אשר אראך', כי ידע שלא ישיג השלמות בעולם הזה, רק להיות משתוקק תמיד כל ימי חייו" ('שפת אמת' תרל"ד).
האם בתוכך את מחפשת את אבדתך? מבקשת על חיים עמוקים יותר? משתוקקת לגעת באיזו פסגה בתוך החיים שלך?
יותר ממה שחשוב לפני השם יתברך שתגיעי להישגים, להצלחות, למעמד רוחני, חשובה בעיניו ההשתוקקות להגיע.
חפשי אותו. שנים לאין מספר יארך לך החיפוש. עוד שנה תפציע על חייך ותראי שאת עדיין מחפשת, בודקת, לומדת שוב ושוב. עדיין לא יודעת.
ותדעי שזו הדרך בדיוק. לא לדעת, ללכת בעיניים עצומות אחר רצון האלוקים, להבין שזוהי ארץ ישראל הפנימית שלך, זוהי שלא יודעים מתי יגיעו אליה, רק יודעים שהולכים אליה, כל היום, כל הזמן. הולכים אחרי רצון האלוקים.
