חני שטרן ה' טבת התשפ"ד

 

שירי חנוכה נשמעים מתוך הבתים וריחן של סופגניות חמות מוצא לו את המסלול הישיר אל חוטמם של העוברים והשבים. נרות החנוכה המאירים בפתחי הבתים אינם דומים כלל לחושך הכבד ששורר בליבה. היא חוזרת הביתה מותשת, עוד פעם. זו הייתה עוד פגישה לא מוצלחת, כמו רבות כאלו בתקופה האחרונה. היא חשה בתקופה האחרונה כי כל ההצעות המגיעות לפתחה הן לא המתאימות עבורה, כאילו השדכניות עשו יד אחת נגדה ומציעות לה רק הצעות שלא מתאימות, כאלו שהן ההפך הגמור ממה שהיא מצפה.

היא נכנסת בדממה לחדרה, סוגרת אחריה את הדלת ומעיניה זולגות דמעות. היא נזכרת בערגה בילדה הקטנה שהמתינה וציפתה ללבוש את שמלת הכלה של פורים. זו הייתה תחפושת שנושאת בתוכה ציפייה ליום הכלולות שמשום מה מתעכב לו. עיניה של אימה תמיד אדומות אחרי הדלקת הנרות, אז נושאת היא תפילה חרישית כי בתה תמצא כבר את האחד, אך הוא ממאן לבוא. היא מנסה להאמין בקרבה כי הוא רוצה ללמוד עוד דף גמרא ואז הוא יגיח ויגאל את בתה.

סגולות רבות היא כבר ניסתה, על קברי צדיקים נשאה תפילה, אך החתן ממאן לבוא. תחושת הבדידות מעיקה עליה.

היא כאובה ומותשת. וכי למה? מדוע מגיע לה להתעכב כה רבות? היא רואה את חברותיה מסתובבות ברחובות השכונה עם עגלות ססגוניות, והיא עדיין ממתינה.

בכל חתונה ובכל אירוע משפחתי הדודות הזקנות כבר מעקמות את אפן ומרמזות בבוטות כי כבר הגיעה העת שגם היא תעמוד בשמלה צחורה תחת חופה, והמחנק בגרון קשה הוא מנשוא. לו רק הייתה יכולה לתת לדודה מנה אחת אפיים שתסביר לה היטב כי היא אכן עושה כל שביכולתה.

אין אדם שיכול להבין את תחושתה של העלמה הצעירה, היא אכן עושה כל שביכולתה כדי שכבר יישמע בערי יהודה קול חתן וקול כלה.

היא חשה כאדם המהלך לו באפלת לילה חורפי שבו הלבנה מכוסה בעננים רבים, ואין בידיו אפילו נר קטן שיאיר את דרכו. אך בדבר אחד הוא בטוח: כל דקה שעוברת מקרבת אותו לאור הבוקר שיפציע ויאיר את יומו.

עולם השידוכים נראה לה כמו לילה נטול ירח, והיא שמהלכת בו בלי פנס יודעת כי הפגישה הבאה בסך הכל מקרבת אותה אל החתונה הנכספת, אל החלום שחלמה בימי הפורים בגן, אל היום שבו תעמוד זקופה בשמלת כלה צחורה וזר פרחים ריחניים בידה.

ימי החנוכה נוסף על היותם ימים מאירים ומשפחתיים המסמלים את אחדותו וייחודיותו של עם ישראל, מלמדים אותנו כי תמיד יש להוסיף. כשם שאיננו מסתפקים בנר של היום הראשון, אלא מצפים וממתינים בכיליון עיניים לנר השני ולשלישי ולרביעי וכן הלאה, כך עלינו לזכור כי עלינו לקבל עלינו עוד החלטה טובה ועוד הידור מצווה, וכך נגיע במהרה ליום החתונה.

לעיתים נדמה כי הדרך אינה סלולה לה, אך סוד גדול טומנת בתוכה כל פגישה, כפי שאנו למדים מהסיפור המיוחד על סנגורם של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זי"ע.

לרבי לוי יצחק היה שדכן קבוע שהציע שידוכים עבור בני משפחתו, ועל כל שידוך שהציע היה הצדיק משלם מטבע אחד, גם אם השידוך לא עלה יפה.

ויהי היום והשדכן הפסיק להציע שידוכים עבור בני משפחתו של הצדיק. פנה אליו רבי לוי יצחק ושאל אותו לפשר הדבר. ויענהו השדכן כי אינו חש בנוח, היות שעבור כל הצעה הצדיק משלם לו.

אמר לו הצדיק רבי לוי יצחק: "דע לך כי אומרים חז"ל שארבעים יום קודם יצירת הוולד מכריזה בת קול ואומרת בת פלוני לפלוני, ומכל הכרזה שיוצאת מבת קול שואבים המלאכים כוחות על ידי שהם מכריזים אותה בעצמם. ידוע כי המלאכים נוצרים מלימוד התורה ומעשיית המצוות שלנו בעולם הזה, אך כאשר אנו מקיימים את המצוות ללא כוונה, כמצוות אנשים מלומדה, נוצרים גם מלאכים פגומים, לעיתים חירשים או עיוורים, וכאשר הם שומעים את ההכרזה בת פלוני לפלוני הם חוזרים אחריה כדי להתחזק, אך לעיתים בעקבות הפגמים שלהם הם אינם שומעים את ההכרזה באופן ברור, ועל כן הם מכריזים שמות אחרים. דע לך כי גם להכרזתם של מלאכים פגומים אלו יש כוח עצום, והיא מפריעה לאדם להגיע אל השידוך הראוי לו עד שייפגש עם האנשים האחרים שעליהם הכריזו המלאכים הפגומים. לכן כל הצעת שידוך שאתה מציע, גם אם היא לא יוצאת אל הפועל, היא עוד צעד בדרך לשידוך האמיתי".

כל יום וכל פגישה אינם דבר מקרי אלא חלק מהדרך הסלולה אל החופה. אומנם לא קלה היא התקופה, אך מכל דבר אפשר ללמוד מוסר השכל וכך גם מימי החנוכה.

המצב הרוחני בארץ ישראל היה ירוד בזמן החשמונאים. רבים היו המתייוונים, היוונים הצליחו להשבית כליל את עבודת הכהנים בבית המקדש וכבר היה נראה כי המצב אבוד ויישכח זכרו של עם ישראל מעל פני האדמה. אך דווקא מתוך החושך הזה, כאשר היו מעטים מול רבים, קמו בני חשמונאי והצליחו לגלות את האור ולהביא לעם ישראל תשועה והצלה.

כך גם אם לעיתים תקופת השידוכים נראית חשוכה ולא מאירה, זכרי כי בסוף גם אורך יזרח ותזכי לעמוד בשמלת הכלה. כל פגישה רק מסמלת את תחילת ההארה המתקרבת ובאה. כי בא אורך.

 

הכותבת היא יועצת חינוכית, מרצה, מדריכת כלות, מנהלת 'הניווט לזוגיות', יוצרת ומנחת סדנת 'אחד שאלתי' – על שידוכים, בירורים, פגישות ומה שביניהם.