על קשרים בינינו לבין העולם שמסביבנו, בינינו לבין אלה שלצידנו ובינינו לבין עצמנו
באיזה חדר את גרה?
הפעם נדבר על מהותו של קשר. הקדמה לסדרה החשובה שלנו שתעסוק בקשרים בין אדם לעצמו ובין אדם לסביבתו
לנכדתי הבכורה אצה הדרך והיא נולדה מספר שבועות לפני הזמן הצפוי. מיד לאחר הלידה היא נלקחה לפגייה כשהאב הטרי, אימו ואנוכי בעקבותיה.
כשהותר לנו לראותה, היא כבר הייתה מחוברת לשלל צינוריות, זעירה וחסרת אונים בתוך עריסת הפלסטיק השקופה. עמדנו נרגשים, משתאים ובעיקר חרדים מול הפעוטה שזה עתה הגיחה לאוויר העולם.
"אתם יכולים להחזיק אותה, חשוב לעשות בונדינג" (חיבור, קשר באנגלית), אמרה האחות הראשית. המחותנת ואנוכי שכבר גידלנו מספר מכובד של ילדים, הבטנו זו בזו בהיסוס. כל אחת מאיתנו המתינה שמחותנתה תאזור אומץ ותרים את התינוקת.
חתני, שאך נעשה אבא, התכופף לעריסה, ובטבעיות מוחלטת הרים את הקטנה ואימצה אל ליבו.
דמעות עלו בעיני כולנו. גם האחות שמן הסתם הייתה מורגלת במחזות שכאלו, לא נשארה אדישה.
זה היה רגע מכונן עבורי. שם הבנתי, או מדויק יותר – הרגשתי – את העוצמה שבחיבור, את העוצמה שבקשר.
מתנת הקשר
הצורך בקשר והיכולת ליצור אותו הם מתנה שכל אדם מקבל עם לידתו. הרגשתי את עוצמתה של מתנה זו כשהתבוננתי בחיבוק המרגש של האב הטרי לבתו שזה עתה נולדה. זה היה חיבור אמיץ ללא תנאי. קשר ללא כל היכרות מוקדמת.
עצרו לרגע וחשבו: מהו מקור האושר הגדול ביותר בחייכן?
מהו מקור הסבל הגדול ביותר בחייכן?
אני מניחה שעל שתי השאלות עניתם את אותה תשובה: קשר.
קשר עשוי לגרום לנו לאושר צרוף, וקשר עלול לגרום לנו לכאב תהומי. תלוי באיזה קשר מדובר, עם מי ובאיזה עיתוי, ומה טיבו של הקשר.
כאשר הקשר הראשוני בחיי ילד, עם אימו, עם אביו ועם אחיו הוא קשר קרוב ומיטיב – הוא הבאר שממנה הוא דולה את תחושת הערך שלו, את ביטחונו, ואת היכולת שלו לקיים קשרים יציבים עם אנשים שמחוץ למעגל הראשוני שלו.
אך מה קורה כשהקשר משתבש?
מדוע כל כך הרבה קשרים הם מקור לסבל, לאכזבות ולשיברון לב?
כיצד ניתן להסביר את העובדה כי סיפוק של צורך ראשוני ואוניברסלי שכזה, משתבש בשכיחות גבוהה כל כך?
מכל מתנה שאנו מקבלים, נוכל ליהנות רק כאשר נעשה בה שימוש נכון.
הדבר נכון גם למתנת הקשר. את הצורך ליצירת קשר טבע בנו הקב"ה, וקיומו מבטיח את הישרדותנו הפיזית והנפשית.
בניגוד למתנות שאנו קונים בחנות, מתנת הקשר מגיעה ללא הוראות יצרן. מימוש מתנת הקשר יכול להיעשות אך ורק באמצעות התנסות. התנסות של ניסוי וטעייה, התנסות שלעיתים היא רצופת מהמורות.
החדר שלך
בעבודתי עם קבוצות אני מבקשת מהמשתתפות להסתכל סביבן ולתאר במספר משפטים את החדר שאנו לומדות בו. מספר התיאורים הוא כמספר הנוכחות. יש המפרטות רק את החפצים שבחדר, נוכחות אנושית לא קיימת מבחינתן. אחרות מתמקדות רק בנשים הנמצאות בו, לגביהן זהו חדר ללא ריהוט. ישנן אלו הנותנות הערכת מצב: "חדר נעים", "מלא באור". עבור האחרות ההערכה, על אותו חדר, היא שלילית: "הרצפה דביקה", "החדר מבולגן והריהוט מיושן". רבות אחרות מתארות את תחושתן בחדר: "החדר מחניק", "נחמד בחדר". ותמיד תהיינה אלו שתיתנה המלצות: "החדר זקוק לסיוד הגון", "הווילונות צריכים להישלח לכביסה".
במהלך השנים שמתי לב כי הנשים מתארות רק את מה שנמצא בטווח הראייה שלהן. לעיתים נדירות הן מסתובבות לאחור או לצדדים כדי לקלוט את הנעשה שם. מכיוון שהן יושבות במקומות שונים בחדר, יהיו התיאורים בהתאם לזווית הראייה הבולטת ממקום מושבן.
למשמע התיאורים שנותנות חברות הקבוצה מתעוררים ויכוחים. מי דייקה, מי לא צודקת. האומנם החדר דחוס? למה לא נעים? ממש נחמד! ובכלל, למה להתלונן? ועוד טיעונים לכאן ולכאן.
החדר הזה הוא העולם שלנו. המבט שלנו על החדר מייצג רכיבים בתפיסת עולמנו. התנסות פשוטה זו ממחישה את השונות שבינינו. שונות שבאה לידי ביטוי אפילו במשימה פשוטה כל כך שקל לכאורה להגיע בה להסכמה – לתאר את המקום שאת נמצאת בו.
כל אחד מאיתנו ממוקם בזווית שונה של העולם. ה"זווית" נקבעת על ידי נטיות מולדות, תרבות משפחתית, תרבות סביבתית, שיטות חינוך ומקומנו במשפחה. כל זה יוצר תמהיל ייחודי, חד פעמי, שממנו נובעות נקודות הראות שלנו. מקום זה הוא רק שלנו. אין אחר החולק בו עימנו. לא בכדי אמרו רבותינו ז"ל: "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו". לעולם לא נגיע למקומו ולא הוא יגיע למקומנו.
כדברי הרמב"ם בהקדמתו להלכות דעות: "דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם, וזו משונה מזו ורחוקה ממנו ביותר".
מה איכות הקשר שלך?
טווח השונות בין בני האדם הוא אין-סופי, והוא המסביר את הקושי ביצירת קשרים. קשר טוב יכול להתקיים רק כאשר אנו מכירים בקיומה של שונות ומקבלים אותה כפוטנציאל להעשרה. כאשר שונות האחר מעוררת התנגדות, ביקורת או איום, לא ייווצר קשר או ישתבש קשר שכבר נוצר.
הורים אנרגטיים וסוערים שילדם בעל טמפרמנט שקט יותר, עלולים להתקשות ביצירת קשר בריא איתו אם ינסו להופכו למה שהם
החמות המצפה מכלתה לנהל את חייה באותה רמת סדר וארגון המקובלת בביתה שלה, עלולה בלי משים לחבל בקשר החשוב לשתיהן. היא גם תחמיץ כנראה את ההזדמנות ליהנות מהספונטניות והיצירתיות שבהן ניחנה כלתה.
כל אחד מאיתנו, גבר, אישה, ילד, ילדה, זקן וקשישה, כולנו זקוקים לשייכות, לקבלה, לקשר. הקשר והחיבור מובנים בנו, והם שמעניקים לחיינו משמעות וערך.
השונות מובנית בנו גם היא. היא שתורמת לחיינו עניין ועומק ומאפשרת צמיחה והתפתחות. כאשר אנו מתגברים על פערים ויוצרים קשרים של קרבה למרות ההבדלים שבינינו, אנו מונעים מעצמנו חיים של בדידות וסבל.
ניתן לומר בוודאות כי איכות הקשרים שאנו מקיימים היא הבסיס לבריאות הנפש שלנו.
במחקר אורך הגדול מסוגו בעולם שנמשך יותר משבעים שנה מצאו חוקרים בארה"ב כי הרכיב המשמעותי ביותר ברמת אושרם של משתתפי המחקר היה איכות הקשרים שקיימו עם בני משפחה וחברים לאורך שנים. ממצא זה חזר על עצמו באוכלוסיות מתרבויות שונות ורמות הכנסה מגוונות. המסקנה המפתיעה ביותר הייתה כי נמצא קשר חיובי גבוה בין איכות הקשרים שקיימו לבין בריאות טובה ואפילו לבין תוחלת החיים. כלומר, חיים בקרבה מגדילים את הסיכוי לחיים בריאים וארוכים יותר.
איך עושים זאת? כיצד הופכים פער למקור של חיות? כיצד מקיימים קשרי קרבה ואמת המאפשרים התפתחות בריאה וצמיחה מתמשכת?
על זה ועל שאלות נוספות המעסיקות אתכם בנושאים של קשר, קונפליקטים בקשר וצמיחה מתוך קשר, נעסוק במדור זה.
ועד אז , במקום לשאול: "מה הקשר?" נשאל: "איך הקשר?"
מילת קשר
מימוש מתנת הקשר יכול להיעשות אך ורק באמצעות התנסות
קשר של קיימא
קשר טוב יכול להתקיים רק כאשר אנו מכירים בקיומה של שונות ומקבלים אותה כפוטנציאל להעשרה. כאשר שונות האחר מעוררת התנגדות, ביקורת או איום, לא ייווצר קשר או ישתבש קשר שכבר נוצר
- הכותבת היא פסיכולוגית-חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
