דרום אפריקה בחרה להיות חלק מציר הרשע, הנשיא רמפוזה הוא שליח של איראן. לדעתי, מדינת ישראל צריכה לפרוש מהתהליך בהאג; ולא להכיר בסמכותו של הגוף הפוליטי המוטה של האו"ם
לא מוכן לשתוק | הרב הראשי לדרום אפריקה הגאון רבי זאב גולדשטיין יוצא לקרב מול הצביעות של צמרת מדינתו ומאשים:
הוא מנהיג את קהילתו בנעימות הליכות, שומר על קשרי ידידות עם צמרת המדינה, כולל עם הנשיא הנוכחי סיריל רמפוזה | אבל עכשיו, כאשר דרום אפריקה מנהלת את הקרב המשפטי נגד מדינת ישראל בהאג – הרב הראשי לדרום אפריקה הגאון רבי זאב גולדשטיין, לא מוכן לשתוק יותר והוא עולה למתקפה אמיצה | ריאיון
התמונה הזו כבר לא תהיה תלויה יותר במשרדו של הרב הראשי לדרום אפריקה. בתמונה, שדומה כי צולמה לפני שנות דור, נראה הרב מחובק עם נשיא המדינה סיריל רמפוזה. קל לזהות מהתמונה את עומק הידידות וההערכה השוררות בין השניים. בינתיים התפוגגה הידידות, וההערכה הפכה ל
"אם נשתוק מולם, הרי זו הודאה שבשתיקה. זו לא העת להחריש". הרב זאב גולדשטיין, הרב הראשי לדרום-אפריקה
סלידה עמוקה. הרב הראשי אינו מסוגל לסלוח לנשיא על מעשהו המתועב, על החלטתו להתייצב לצד הרוע העולמי.
הוא חוזר בזיכרונו לימים האפלים ההם, לתקופה שבה הפרידו במדינה שבה הוא חי מאז ועד היום, בין אנשים שחורים לאנשים לבנים. ברכבות, בתחבורה הציבורית, בחופי הים, בספסלים בגינות הציבוריות, בתאי הנוחיות. גזענות לשמה. כעת הוא אינו מסוגל להבין כיצד יש מי שמנסה להשחיר את שמה של מדינת ישראל תוך שימוש במושג הכואב הזה.
ואם הדברים נשמעים לכם פשוטים וברורים, סימן הוא שעוד לא הכרתם את מי שמפיו יוצאים הדברים. זהו הגאון רבי זאב (וורן) גולדשטיין, הרב הראשי לדרום אפריקה, שבעוז רוח ובנחישות מתייצב בימים האחרונים מול ממשלת דרום אפריקה ומקדש נגדה מלחמה בין־לאומית מתוך יוהנסבורג. מהלך לא אופייני, בלשון המעטה, לרב יהודי בתפוצות, שדורש בשלום המלכות שתחתיה הוא חוסה.
אבל הרב גולדשטיין, מסתבר, אינו מסוגל עוד. נעימות הליכותיו עוצרת כאשר הוא מזהה צביעות מרתיחת דמים, הצדקת רצחנות טרוריסטית והעדפתה על פני הצד הצודק והנרדף. הרב גולדשטיין מתברר כמי שאינו חת מפני איש. ואל מול מה שאנשי הממשל במדינתו מעוללים למדינת ישראל במהלך המלחמה הנוכחית – הוא לא מוכן להבליג. יהיה המחיר אשר יהיה.
בעיניו, ממשלת דרום אפריקה נגועה בשנאת ישראל עמוקה, גם אם היא מנסה לעטוף אותה בהסברים מפולפלים ומיתממים.
"דרום אפריקה בחרה לחבור לאיראן במלחמתה נגד מדינת ישראל", אומר הרב גולדשטיין. מילותיו שקולות ועם זאת הוא מבטא את המסר בצורה נחרצת. הוא חש שהמדינה שבה הוא פועל ומנהיג את בני קהילתו בגדה בו. "אין לי דרך אחרת להגדיר זאת, מלבד אותו שורש של שנאה עתיקה כלפי העם היהודי: אנטישמיות. ממשלת דרום אפריקה כיום היא ממשלה שונאת ישראל. זו האמת הפשוטה".
פסטיבל הצביעות
זה היה מופע שהאבסורד בו זעק לשמיים. מצד אחד נעמדו, מעונבים ורשמיים מתמיד, נציגי הממשל בדרום אפריקה. הם הגיעו הנה, אל האג ההולנדית הקפואה, כדי לתבוע מבית הדין להכריז כי מדינת ישראל מבצעת פשעי מלחמה באזרחים העזתים האומללים. מן הצד השני התייצבה משלחת ישראלית בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, ולא האמינו למשמע אוזניהם.
הטענה שבשמה הטריחו הדרום אפריקאים את עצמם מיוהנסבורג הרחוקה הייתה כה מקוממת, שקשה אפילו לחזור עליה: מדינת ישראל, כך לדבריהם, טובחת בתושבי עזה על לא עוול בכפם. בכך היא אינה מקיימת את 'האמנה למניעת רצח עם' שעליה חתמה בעצמה לאחר השואה האיומה.
לובשי הגלימות וחובשי פאות הספוג, נפוחים מחשיבות עצמית מתפקעת, חזרו שוב ושוב על אותם משפטים רצוצים. 'ג'נוסייד' – השמדת עם – הם כינו את המלחמה בין מדינת ישראל לארגון הטרור חמאס. איש מהם, מסתבר, לא טרח להביט במראה לפני שיצא אל אולם בית הדין.
כיצד לא שמענו את אבירי זכויות האדם כאשר חיות האדם טבחו בנערים רכים, בתינוקות בוכיים, בנשים ובקשישות שלא עשו להם דבר?! איך לא הרימו כל אותם גופים מהוללים קול זעקה כאשר ארגון הטרור האכזרי בחר שוב ושוב לירות טילים ורקטות אל מרכזי אוכלוסייה אזרחית, מתוך כוונה מוצהרת לקטול בהם?! מדוע רק עתה, כאשר מדינת ישראל נאלצת להגן על עצמה ולהשיב מלחמה, אנחנו שומעים בפעם הראשונה את דעתם על הצורך למנוע פגיעה ב'חפים מפשע'?!
תשובות לכל אלה לא הצלחנו לחלץ מפיהם על מדרגות בית הדין. במקום זאת התקבצו להם כל שונאי ישראל מרחבי העולם, מנהיגי השמאל הפרוגרסיבי בעולם, אל שערי אולם הדיונים לפסטיבל של רשעות אין קץ וחוסר מודעות מגוחך.
"הוא בחר לחבור לכוחות האופל המרושעים ביותר בעולם". הרב גולדשטיין עם ידידו לשעבר הנשיא רמפוזה בימים יפים יותר
ג'רמי קורבין, פוליטיקאי בריטי שבולע את לשונו כל אימת שהוא נשאל לדעתו על ארגון הטרור חמאס, כמעט פתח בריקוד באולם בית הדין מרוב שמחה. גם ז'אן לוק מלנשון, שר החינוך הצרפתי לשעבר ואנטישמי מובהק בהווה, הצטרף לחגיגת הצביעות המכוערת ונראה היה שבע רצון מההאשמות שהטיחו התובעים הדרום אפריקאים במשלחת ההגנה הישראלית.
אם שאלתם את עצמכם מי הזמין את שונאי ישראל הידועים לשמצה הֵנָה, ומה להם ולדיון שאינו קשור אליהם משום צד – אל תטרחו. הם הגיעו לכאן בהזמנה ישירה של המדינה התובעת: דרום אפריקה.
המדינה הרחוקה הזו, שבעברה שנים רבות של מדיניות מפוקפקת, ויש אומרים שאף הווה מפוקפק של שחיתות שלטונית, תפסה צד במלחמה; את צד הרוע והנבזוּת. היא זו שהגישה את התביעה בבית הדין בהאג, ובחרה להראות לעולם תמונה מעוותת ורחוקה כל כך מהמציאות.
דרום אפריקה התנדבה להיות האוטוסטרדה שעליה יעברו משאיות השנאה. היא בחרה להגיש תביעה, לתפוס צד בסכסוך לא לה, לצייר את מדינת ישראל כתוקפן ולהטיח בה האשמות מופרכות כל יסוד ומנותקות מהמציאות, בה בשעה שהיא זו שנמצאת תחת מתקפת טרור אכזרית.
הצביעות של רמפוזה
הרב זאב גולדשטיין, רבה הראשי של דרום אפריקה, שתמיד הסתדר עם השלטון המקומי ואף רקם קשרי ידידות עם הנשיא הנוכחי, אינו מוכן לשתוק עוד. הוא החליט לשחרר את העניבה ולהשיב מלחמה שערה.
"אנשי הממשל במדינה", מסביר לנו הרב גולדשטיין את המורכבות, "מציגים טיעון מניפולטיבי: הם כביכול רק נזעקים להגן על הפלסטינים 'המסכנים', בטענה שהם עצמם עברו את משטר האפרטהייד ששרר בדרום אפריקה עד לפני עשרות שנים. אבל האמת שונה לחלוטין", הוא אומר. "הם עושים זאת כחלק מ'ציר הרשע' שנרקם בשנים האחרונות בין כל המדינות שמנסות ליצור 'סדר עולמי' חדש: רוסיה, סין ואיראן. דרום אפריקה בחרה לחבור לציר הרשע", הוא מאשים.
"שבוע לאחר הטבח הנורא בשמחת תורה, עוד לפני שהחלה המלחמה, כבר התייצבו הנשיא ובכירי הממשלה ופרסמו תמונה שלהם לבושים בכאפיות לאות הזדהות עם העם הפלסטיני", הוא מספר ומדגיש: "כל זה קרה הרבה לפני שמדינת ישראל החלה לתקוף ברצועת עזה!"
כבר אז החליט הרב גולדשטיין להרים קול זעקה על הכיוון שאליו פנה הממשל. מאז, הלך המצב ורק החריף. שרת החוץ הדרום אפריקאית גב' נדלי פנדור נסעה לטהרן כדי לפגוש את אנשי משטר האייתולות הרצחני, במטרה להעמיק את הקשר בין שתי המדינות.
זה לא נעצר שם. חודש לאחר הטבח הנורא בעוטף עזה נסע נשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה לדוחא בירת קטאר. בביקורו בחר רמפוזה להתמקד במלחמה הניטשת בגבולה הדרומי של מדינת ישראל, הרחק הרחק מדרום אפריקה. "הישראלים מבצעים ברצועת עזה 'ג'נוסייד' – רצח עם", טען הנשיא בלי בושה. "הם הפכו את עזה למחנה ריכוז ענק ומבצעים בו השמדה כלפי העם הפלסטיני".
ואז הגיע השיא. התביעה בהאג. ממשלת דרום אפריקה התייצבה בבית הדין של האו"ם בהולנד ובפיה תביעה מפורשת ממדינת ישראל להפסיק את המלחמה בעזה, תוך האשמתה בפשעי מלחמה. כך נראה עולם הפוך נוסח דרום אפריקה: מדינת ישראל, שחוותה את הטבח הכואב בתולדותיה ונאלצת להגן על עצמה, מואשמת כעת ברצח עם שהיא מבצעת, כביכול. האבסורד בהתגלמותו האכזרית ביותר.
מול הגישה הנוראית הזו לא יכול היה הרב גולדשטיין להחריש. "כאשר באים אנשים ואומרים שמדינת ישראל מבצעת מעשים נוראיים כאלו, כביכול", הוא נזעק, "אנחנו חייבים למחות. אם נשתוק מולם, הרי זו שתיקה כהודאה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא להגיב להם".
הממשל בדרום אפריקה לא מבין את הגיחוך שבטענות שלו?
"דרום אפריקה כיום היא מדינה נפלאה עם שלטון אנטישמי". שר המשפטים של דרום אפריקה לצד צוות התביעה בבית הדין בהאג
"הם מסבירים שהם מחפשים רק צדק עבור הפלסטינים", אומר הרב. "יש להם תירוצים יפים, אבל זו כמובן לא האמת. יש מי שאומרים שזה בגלל מצבו של הנשיא רמפוזה בסקרים לקראת מערכת הבחירות שתתרחש בתקופה הקרובה, בהם הוא מפגר אחר יריביו. הוא מנסה אולי להסיח את דעת הקהל באמצעות העיסוק במדינת ישראל.
"אבל לדעתי", הוא שב לנקודת מבטו, "העניין עמוק הרבה יותר. דרום אפריקה, באופן מודע לחלוטין, בחרה להיות חלק ממדינות העולם שתומכות בטרור ומסייעות לו. ייתכן שמעורבים בעניין גם קשרים אפלים שאולי עוד יתבררו בעתיד, אך אותם אין בידי להוכיח לעת עתה. המציאות היא שדרום אפריקה מתנהלת בתור שלוחה של איראן במאבק שלה נגד מדינת ישראל".
הוא אינו מהסס להשוות את הממשלה של המדינה שבה הוא יושב לארגוני הטרור הרצחניים. "הם בדיוק כמו חמאס. ארגון הטרור חמאס הוא שלוחה של איראן, הזרוע שלה במאבק המלחמתי נגד מדינת ישראל; ממשלת דרום אפריקה היא במקביל השלוחה המבצעת של טהרן בשדה המדיני".
הרב גולדשטיין מודע לכך שהדברים שהוא אומר באוזנינו חריפים ונוקבים, אולם הוא אינו מוכן להסתיר יותר את האמת. "ההתרפסות שלהם כלפי איראן כל כך מוזרה וחריגה, עד שהיא מעוררת חשדות עמוקים בעיניי".
האם בעיני הרב ניתן להגדיר את דרום אפריקה, לאחר כל הפעולות שנקטה נגד מדינת ישראל, כמדינה אנטישמית?
"בעיניי כן", הוא עונה בחדות. "אנחנו לא יכולים כמובן לדעת מה עובר בתוך תוכם של בכירי הממשל, אולם המעשים שלהם מובילים למסקנה מאוד ברורה: זו אנטישמיות".
רבנות נוסח אפריקה
את השיחה איתו אנחנו מקיימים בשיחת זום בין יבשתית מלשכתו ביוהנסבורג, אבל גם המרחק אינו מצליח להקהות את הכאב העז שהוא חש לנוכח המצב המעוות הזה. בקולו גם נשמעת נימה של כעס. הרב גולדשטיין זועם על ממשלת דרום אפריקה, המדינה שבה הוא ובני קהילתו חיים שנים כה רבות, וכעת בחרה להפנות עורף לבני עמם ולהתייצב לצד הגרועים שבשונאי ישראל.
הוא שייך לזן אחר של רבנים, כאלו שבארץ אנחנו אולי פחות מכירים, אבל העולם היהודי בתפוצות מתברך בהם. בתפקידו הוא משלב הנהגה רבנית רבת עוצמה והשפעה חוצת גבולות, לצד הבנה מעמיקה באורחות החיים בעולם ההשכלה הגבוהה. הוא נעים הליכות, דיבורו מתון וגישתו מחבקת ומקרבת. אבל בהתנהלותו הציבורית הוא יודע גם מתי עליו לעמוד כחומה בצורה. כמו שהוא עושה עכשיו, בשיחה המעמיקה עם 'משפחה'.
כבר כמעט עשרים שנה הוא מכהן בתפקיד הרם הזה, הרב הראשי לדרום אפריקה. את לימודיו החל לפני עשרות שנים אצל הגאון רבי עזריאל גולדפין זצ"ל, תלמידו המובהק של הגאון רבי מרדכי גיפטר זצ"ל, ראש ישיבת טלז בארה"ב. בישיבה הגבוהה שהקים הרב גולדפין ביוהנסבורג ר
כשהרב גולדשטיין שליטה במקצועות התורה, וכאשר הוסמך לרבנות והחל לכהן כרבה של קהילה קטנה בעיר, הפך למרביץ תורה ששמו הלך לפניו בזכות השיעורים ב'יורה דעה' שהחל למסור בישיבה.
מאז התקדם במעלה עולם הרבנות בקצב מהיר, עד שבגיל 33 הוכתר לכהן כרבה הראשי של דרום אפריקה. בכך היה הרב הראשי הצעיר ביותר בתולדות רבני דרום אפריקה. הוא נודע כאחד המנהיגים המשפיעים בקהילות יהדות התפוצות. ברבים מהכינוסים של רבני העולם היהודי בחו"ל נשמעים דבריו בצמא.
לצד עבודתו התורנית והקהילתית התמחה הרב גולדשטיין גם בלימודי משפט, והוציא דוקטורט בתחום זכויות האדם והחוקה. שמעו של הרב שמכהן במקביל כד"ר לזכויות אדם חצה את גבולות דרום אפריקה, גם בזכות ספרים מיוחדים שחיבר בנושא (להבדיל מספר 'משפט צדק' לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בענייני מסחר שזכה להסכמות נלהבות מגדולי תורה), שבהם הוא מציג את חוקי התורה לעומת כללי המשפט הנהוגים כיום בעולם המערבי, להבדיל אלפי הבדלות, ומציג את עדיפותם המובהקת של חוקי התורה.
גדולי הדור היו אלו שהנחו אותו בעבודת הקודש. "הגאון ר' שמואל קמינצקי זצ"ל הדריך אותי בכל פעולה", הוא מספר. "גם קיבלתי ממנו הסכמה מיוחדת על ספר שהוצאתי לחקר ההשקפה הישיבתית בעולם הליטאי". את הספר המרתק כתב בשפה האנגלית, ותלמידי חכמים רבים היללו את כתיבתו המשובחת. כעת, כך הוא מגלה, הוא עובד על תרגום הספר לשפה העברית.
'מיד הם נגאלין'. הרב גולדשטיין בהתייעצות הלכתית אצל מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל
"בכל נושא כבד משקל היינו מתייעצים עם ר' שמואל קמינצקי וזוכים לשמוע ממנו דעת תורה צרופה. כך למשל", הוא מביא דוגמה מאותה תקופה, "גילינו על אחד מהרבנים שסרח והתנהג שלא כיאה לרב בישראל. פניתי לר' שמואל זצ"ל, והוא הכריע שנפעל להדיח אותו וגם נפרסם זאת, כדי למנוע חילול השם". בשנים אלה גם זכתה הקהילה היהודית בדרום אפריקה לביקור מיוחד של הרב קמינצקי אשר הגיע לחזק את יהודי המדינה.
פעילות נוספת שבה התפרסם הרב גולדשטיין היא 'שבת עולמית'. מיזם חובק עולם שבמסגרתו הוא מעורר את יהודי העולם לשמור לפחות שבת אחת כהלכתה מדי שנה. גם עליה הוא קיבל הסכמה נלהבת של ר' שמואל קמינצקי זצ"ל, וכן של מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל. "המטרה שלנו במיזם 'שבת יהודית'", מסביר הרב, "היא להסביר לכל יהודי ויהודי שהשבת היא זכות מיוחדת שניתנה לנו. זה אינו יום מנוחה מטעמים אוניברסליים של מנוחה, חלילה. השאיפה היא שכל יהודי העולם יזכו לחוות את טעמה של שמירת שבת כהלכתה", הוא אומר ומדגיש את המילה 'כהלכתה'.
עם זאת, כל מעשיו הם בדרכי נועם. הוא אינו בא לכפות מאומה על איש. להפך, רק בזכות גישתו המחבקת הוא זוכה לראות פירות בעמלו, לקרב יהודים לאביהם שבשמיים. אולם, כאמור, הוא יודע היטב מתי להראות את פניו התקיפות כשהדבר נצרך. כעת, מול גלי האנטישמיות ששוטפים את מדינתו, הוא היה הראשון שהעז לצאת חוצץ נגד התהום המוסרי שאליו דוהרת הממשלה בדרום אפריקה, מדינתו שלו.
'מי שבירך' מצונזר
למרות הזעם שהוא מפנה כלפי הממשלה – חשוב מאוד לרב גולדשטיין להפריד בינה לבין האוכלוסייה הכללית במדינה. כך למשל, בשבועות האחרונים הורה הרב לכל גבאי הקהילות ביוהנסבורג ובקייפטאון להשמיט מנוסח 'מי שבירך' לשלום המלכות המקובל בכל הקהילות בתבל, את החלק שבו מברך הקהל את הנשיא והממשלה. "אנחנו ממשיכים להתפלל לשלומם של אזרחי דרום אפריקה והמדינה עצמה, אבל לא נוכל להתפלל עבור הצלחת ההנהגה הזו, שהיא שונאת ישראל בהגדרה", הוא מסביר את ההבדל והמורכבות.
איך מתייחסים אזרחי דרום אפריקה למאבקכם?
"אני מקבל מהם תגובות אוהדות מאוד. גם הם מבינים את האמת הפשוטה שאני מציג: הממשל הזה, שמציג כעת את עצמו כמי שדואג לזכויות האדם במדינה שרחוקה ממנו כל כך, מקיים קשרים קרובים עם הממשלים המושחתים ביותר בעולם. עם רוסיה, עם קטאר, עם איראן. איך הוא בא כעת לטעון בשם אותם ערכים נאצלים?!"
לצורך הדוגמה הוא משתמש בקשרים שבין דרום אפריקה למדינות שסובבות אותה באפריקה. "זימבבואה, למשל, היא מדינה שכבר שנים רבות רומסת ברגל גסה כל זכות אנושית והממשלה כאן מקיימת עימה קשרים הדוקים ואף תומכת בה. כך גם עם סודן. אז מה פתאום הם בחרו לתבוע דווקא את המדינה היהודית היחידה בעולם?!" הוא ממש זועק. "זו הרי אנטישמיות לשמה!"
הרב גולדשטיין הודף את החול שמנסים אנשי הממשל לפזר בעיני הציבור. "הם טוענים שהם אינם פועלים נגד העם היהודי, אלא רק נגד מדינת ישראל. אמרתי להם: 'אנחנו כאיש אחד בלב אחד. לא תוכלו להפריד בינינו. מי שרודף את מדינת היהודים בארץ ישראל, תוקף למעשה את העם היהודי כולו'", הוא אומר בנחרצות.
בכובעו השני, כאמור, משמש הרב גולדשטיין גם כמומחה בין־לאומי לענייני זכויות אדם. משכך אין מתאים ממנו להסביר כיצד יכולה מדינת ישראל להתגונן בפני הטענות בדיון בהאג, גם אם הוא מעוות ומוטה מלכתחילה.
הנהגה רבנית רבת עוצמה. הרב גולדשטיין עם בני קהילתו
התביעה בהאג טוענת שהמעשים של מדינת ישראל בעזה 'אינם פרופורציונליים' ביחס למה שעוללו לנו ארגוני הטרור בשמחת תורה. מה ניתן להשיב להם?
עיניו של הרב נדלקות למשמע השאלה. שעות רבות הוא השקיע כדי ללבן את הסוגיה מהבחינה המשפטית, ומאז הוא פורס את משנתו באמצעי ההפצה שעומדים לרשותו. חשוב לו מאוד להבהיר את הנקודה הזו.
"צריך להבין עניין יסודי מאוד", הוא אומר. "מדינת ישראל, במלחמה שהיא מנהלת כיום ברצועת עזה, אינה מבקשת רק 'לנקום' את מה שעשה ארגון הטרור לאותם אזרחים תמימים; המטרה היא בראש ובראשונה להגן על גבולות המדינה מפני פעולות כאלה בעתיד.
"ראשי חמאס חוזרים שוב ושוב על אותו מסר: בהזדמנות הראשונה שתהיה להם, הם ישמחו לבצע שוב את הטבח הנורא הזה", מצטט הרב את דבריהם של מנהיגי חמאס. "אם כך, מה שמדינת ישראל עושה כעת בעזה הוא מה שמכונה בשפה המשפטית 'הגנה עצמית'. אין פה שום היבט של תוקפנות".
ובאשר למוסריות של התקיפות במרחבים האזרחיים והיחס לבלתי מעורבים, טרח הרב גולדשטיין עצמו לברר את הדברים. המסקנה שלו חד משמעית: "בדקתי את זה היטב: בכל ההיסטוריה הצבאית המוכרת לנו לא הייתה מדינה שנהגה ברחמנות כזאת כלפי האויבים שלה", הוא מצהיר נחרצוֹת. "צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם; יש מי שיאמר: מוסרי מדי.
"בכל אופן" הוא מסכם את טענתו, "אין שום שחר בטענות נגד מדינת ישראל. אם מישהו יטען שגם את המינימום שמדינת ישראל עושה אסור לעשות, הרי שלא ניתן לפתוח בשום מלחמה כיום. תמיד הרי יהיו בלתי מעורבים שייפגעו במהלך חילופי האש".
פגיעה בחפים מפשע, כך מסביר הרב, צריך אומנם למנוע ככל הניתן, אבל אסור שהזהירות הזו תכבול את ידיו של הצבא. "מי שאומר את זה בעצם מחזק את הברבריות והרֶשע בעולם", הוא אומר. "לפי הגישה הזו, אילו בית הדין בהאג היה קיים בזמן מלחמת העולם השנייה, הוא היה מונע מבעלות הברית של כוחות העולם החופשי בראשות בריטניה וארה"ב להילחם בגרמניה הנאצית. היינו מוצאים את עצמנו באירופה שנשלטת על ידי הנאצים. הרי גם שם היו אזרחים חפים מפשע שנפגעו", הוא מבליט את הגיחוך שבדבר.
'לפרוש מהדיון בהאג'
זה היה צעד חכם מבחינה של מדינת ישראל לשלוח להאג נציגות שתגן על עמדתה?
"לו זה היה בידיים שלי – לא הייתי שולח לשום בכלל נציג מטעם המדינה", משיב הרב מנקודת ראייה משפטית. "בית הדין הוא הרי גוף שנוסד על ידי האו"ם, שרוב המדינות החברות בו אינן דמוקרטיות, וזכויות האדם הן אצלן המלצה מגוחכת בלבד. זו פוליטיקה זולה". לדבריו, ההתייצבות הישראלית לדיון ה
להנחיל את תודעת השבת בכל העולם. הרב גולדשטיין מעניק לנשיא המדינה הרצוג את רב המכר שחיבר – 'שבת: יום לברוא את עצמך'
יא מעין הכרה בסמכותו של בית הדין לדון בעניינה של מדינת ישראל, ומוטב היה אם מדינת ישראל הייתה נמנעת מכך.
"השיקולים של ממשלת ישראל אינם לנגד עיניי", הוא מסייג, "כך שאני לא יודע מדוע בסופו של דבר היא כן החליטה להגן על עצמה בבית הדין בהאג. אבל אנחנו צריכים לדעת את האמת הפשוטה: לא מדובר במשפט. השופטים שם אכן לובשים גלימות מהודרות, אבל המהות בדיון היא אפסית.
"זהו תיאטרון האבסורד", מזדעק הרב. "זה לא הגיוני שדמוקרטיה כמו מדינת ישראל תעמוד בפני בית הדין הבין־לאומי על אישומים הקשורים למלחמתה בטרור הג'יהאדיסטי, מלחמה החיונית לביטחון הלאומי שלה. את המלחמה הזו היא מנהלת עם גוף טרור שממומן ונתמך על ידי מדינות כמו איראן, מתוך כוונה מוצהרת להילחם במערב ולהרוס את הערכים שעליהם בנויות דמוקרטיות חופשיות.
"זהו מצב מגוחך. למדינת ישראל אין שום סיכוי למשפט הוגן בהאג".
יש לרב גולדשטיין גם השוואה מעוררת חיוך: "המדרש אומר שאחשוורוש הגיע למשתה היין בשושן הבירה לבוש בבגדי הכהן הגדול, שהיו באוצרו. האם הוא הפך בכך לכהן גדול? ודאי שלא. כך גם אותם שופטים. בהאג לא מתקיים לצערנו משפט צדק, מתחוללת שם הצגה פוליטית זולה".
הרב סבור שעל מדינת ישראל לפרוש מהתהליך המשפטי בהאג?
"כן. אילו היו שומעים להמלצתי – על מדינת ישראל לפרוש מהתהליך ולהימנע מלקחת חלק בהצגה של בית הדין הבין־לאומי. כשבן גוריון הסכים בשנת תש"ח (1948) שמדינת ישראל תצטרף לאמנת ז'נבה הוא לא שיער שהאו"ם יהפוך לביב של אנטישמיות, שיעוות את סעיף 'רצח העם' כדי להעמיד למשפט את זכותה של מדינת ישראל להגנה עצמית בעיצומה של מלחמת הישרדות רב חזיתית. ההטיה הגסה של האו"ם נגד מדינת ישראל היא הפרה בוטה של ההסכמים שנחתמו עם הקמת המדינה על קבלת סמכויותיו של בית הדין הבין־לאומי לדון במעשיו. זו העת להתרחק מהפארסה המסוכנת הזו".
ולדאבונו של הרב גולדשטיין, מי שמנהל את ההצגה האבסורדית ורווית השנאה, הוא השלטון במדינה שבה הוא חי. הדבר כה מכאיב לו עד שהוא החליט לשבור את קשר השתיקה שבו אחזו רבני הקהילות בתפוצות שנים רבות בכל הנוגע לנושאים פוליטיים, ולצאת בפומבי נגד ממשלת דרום אפריקה. לשם כך הוא גם ניאות להעניק ל'משפחה' את הריאיון הזה.
'לא פוחד מהנשיא'
דבריו של הרב גולדשטיין נחרצים ומפתיעים כאחד. האמת שבמילותיו כה ברורה, בוודאי לכל מי ששהה בארץ בשמחת תורה, אבל העובדה שהיא מגיעה מפיו של רב ראשי שיוצא חוצץ נגד מדיניות הממשל בארץ שבה הוא מכהן – מבליטה מאוד את משמעות הדברים. ביקשנו להבין כיצד היה היחס עד יום הטבח הנורא בין הרב לממשלת דרום אפריקה.
איך התבטא הקשר בין הרב לאנשי הממשל עד לשרשרת האירועים המחרידים בתקופה האחרונה?
"היינו בקשר מצוין", משיב הרב גולדשטיין. "הנשיא רמפוזה אפילו העניק לי בשעתו מכתב המלצה לתפקיד הרב הראשי, וגם פעלנו יחד נגד הממשל שכיהן לפניו, שהיה מושחת מאין כמותו". את הקשרים הקרובים עם אנשי הממשל ביסס והעמיק הרב במהלך הטקסים הממשלתיים הרבים שבהם נוטלים חלק גם אנשי הדת במדינה, כמו השבעות הנשיאים ופתיחת מושבי הפרלמנט. ובכל זאת, הוא אינו מהסס כעת לתקוף אותו בצורה פומבית.
בעיניו תפקידו של רב יהודי בתפוצות אינו נוגע רק כלפי בני קהילתו. עליו להיות מנהיג ולהביע דעה נחרצת גם בעניינים של מדיניות כללית, שאינם נוגעים ישירות לתפקידו, וכך הוא נוהג גם הפעם. ועדיין, גם הוא מודע לכך שזהו מהלך שלא ראינו כמותו בעבר. ניסינו לשאול אותו אם הוא אינו חושש לעתיד היחסים בין בני הקהילה לממשל.
זו שאלה אולי קצת רגישה, אבל מתחייבת: רבני קהילות בתפוצות נודעו בגישה יותר רכה כלפי השלטונות במדינותיהם. האם לא יובילו הדברים שהרב אומר לשינוי בהלך הרוח של הממשל כלפי יהודי דרום אפריקה?
"אענה לך שתי תשובות לשאלה הזו", הוא משיב. "קודם כל, האווירה כאן בדרום אפריקה מאוד מכילה ואוהדת כלפי היהודים. כאשר אני מספר על כך לעמיתיי הרבנים באירופה הם אינם מאמינים לי. יהודים חובשי כיפה יכולים להסתובב ברחובות הערים בחופשיות ואיש לא יתנכל אליהם.
"ישראל היא המדינה המוסרית ביותר בשדה הקרב". בית הדין הבינלאומי בהאג
"אז נכון", הוא אומר, "הממשל כרגע הוא שונא ישראל ומתייצב לצידם של הגרועים שבאויבי העם היהודי, אבל האזרחים כאן סובלניים והוגנים מאוד. הם מבינים את הצדק שבדברינו".
ובכל זאת, הרב לא חושש לצאת כך נגד הממשל?
"עם כל הבעיות שיש בה, למרות העוני והפשע שמשתוללים ברחובות כאן, דרום אפריקה היא עדיין מדינה דמוקרטית. חופש הביטוי הוא מרכיב מושרש וחזק בחוקה שלנו, כך שהממשל לא יוכל, גם אם ירצה, להתנכל לנו", מסביר הרב.
וגם אחרי התשובות הללו, הוא יודע שמדובר במהלך אמיץ מאוד. "הרב פנחס גולדשמידט, רבה של מוסקבה שנמלט מרוסיה לאחר שמתח ביקרות על הנשיא פוטין, כתב שאם רב ברוסיה היה עושה את מה שאני עושה בתקופה האחרונה – היו מגלים אותו לסיביר", הוא מספר בחיוך, אולם אינו נותן לחששות לרפות את ידיו.
"זה אומנם לא פשוט", הוא שב ואומר. "אין הרבה תקדימים שבהם קם איש דת מקומי ויצא נגד הממשלה במדינה שבה הוא מנהיג קהילה, אבל כאן אני לא יכול להחריש. אם נשתוק חלילה למשמע הדברים המזעזעים האלה – יהיה בזה חילול השם עצום. לא יכול להיות שהעולם יטען שמדינת ישראל מבצעת רצח עם, ואנחנו לא נזעק שזהו שקר גס", הוא מדגיש.
***
לסיום, יש לרב האמיץ מדרום אפריקה מסר חשוב לקברניטי מדינת ישראל: "בחסדי שמיים יש לצה"ל הכוחות הנדרשים כדי לנצח בשדה המלחמה, אבל אנחנו צריכים לשים גם דגש על הפעילות במישור המדיני. עלינו להעמיד הגנה ראויה ומנומקת נגד כל ההשמצות חסרות הביסוס שמפזרת איראן באמצעות שלוחותיה השונות בעולם, שהגיעו כעת לשיא בתביעה המופרכת של דרום אפריקה בבית הדין בהאג".
בעיניו, הדבר נחוץ מאוד. "לא יהיה נכון לוותר על הזירה הזו מראש ולומר שהקרב אבוד. זה לא נכון. לא כולם נגדנו". בעיניו, התגובות הרבות שהוא מקבל על פעילותו למען מדינת ישראל, גם מאזרחי דרום אפריקה, מעידות כי ההפך הוא הנכון.
"אם נדע להסביר את עמדתנו לעולם בצורה מתאימה, רוב העולם יתמוך בנו", הוא משוכנע. "אנחנו יכולים לנצח גם במלחמת התודעה הזו".
