כמאה ימים אחרי שמדינת ישראל חוותה את הנורא שבאסונותיה, נראה שדרום-אפריקה לא הפיקה דבר מההיסטוריה שלה עצמה, ובצעד מנותק מהעובדות הגישה ממשלתה תביעה לבית הדין הבין-לאומי בהאג נגד ישראל | ד"ר דיוויד וורמסר, יועץ בכיר בממשל בוש, משוכנע כי ישראל שגתה בהחלטתה להשתתף בדיון: "לבית המשפט אין סמכות לתת פסקי דין ללא ששני הצדדים מסכימים להשתתף בדיון", הוא אומר בריאיון ל'משפחה' | משחק מכור
ישראל בחרה להתייצב השבוע בבית הדין הבין-לאומי בהאג, לנסות להדוף את הטענות בדבר פשעי מלחמה שבוצעו במלחמת 'חרבות ברזל'. באופן אבסורדי למדי, הדיון מגיע מכוח תביעתה של מדינת דרום אפריקה תוך שהיא בעצמה מארחת רוצחי המונים בשטחה (שליט סודאן), ולא מצאה לנכון לגנות את המעשים המחרידים שביצע חמאס בשבעה באוקטובר.
אל כתב התביעה הצטרפו ממלכת ירדן, 'בעלת הברית' שלא מחמיצה שום הזדמנות לנעוץ סכין בגבה של שכנתה שעליה היא נסמכת, חבר הכנסת עופר כסיף ממפלגת בל"ד, וארגוני שמאל רדיקליים הפועלים בישראל.
השאלה המרכזית היא מדוע בכלל ישראל בחרה לשתף פעולה עם בית הדין הבין-לאומי. בשיחה שקיימתי עם מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבין-לאומית Delphi Global Analysis – ד"ר דיוויד וורמסר, לשעבר יועץ לדיק צ'ייני בתקופה שהיה סגן הנשיא ג'ורג' בוש, הוא מסביר מדוע לתפיסתו מדובר בשגיאה חמורה המכירה דה-פקטו בסמכות בית הדין הבין-לאומי לדון בעניינים אלו.
"מדובר במשפט ראווה לכל דבר ועניין", אומר ד"ר וורמסר בריאיון ל'משפחה'. "ישראל הייתה צריכה לעמוד ולהצהיר באופן רשמי שבית המשפט במשך שנים היה מוטה, התנהל באופן חסר אחריות, וחף מכל אובייקטיביות מינימלית בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
"לא היו צריכים לשתף פעולה". בית הדין בהאג במבט מבחוץ
"העובדה שישראל מסכימה להשתתף בדיון היא לא פחות מירייה ברגל בכמה מובנים. ראשית, לבית המשפט אין סמכות לתת פסקי דין ללא ששני הצדדים מסכימים להשתתף בדיון. בכך שהיא משתתפת, מדינת ישראל מכשירה את סמכות בית הדין בהאג לחייב את הפסקת הלחימה, כמו גם השלכות חמורות נוספות, כגון מעצרים והגבלות אחרות.
"מעבר לכך, מדובר בנזק תדמיתי אדיר. ההסכמה של ישראל להשתתף במופע הזה פוגעת אנושות במאמצי ההסברה שלה. במקום למנף את התנהגותם המבישה של כלל הגופים הבין-לאומיים בנוגע לטבח השבעה באוקטובר ובכך לשמוט את הקרקע מתחת לרגלי לבית הדין הבין-לאומי, ישראל למעשה כמעט מודה באופן רשמי שהתנהגותם מקובלת עליה והיא מתיישרת לפי הקודים שהם נהגו. זה פשוט בלתי נתפס".
גלגול עיניים
לדבריו, העיסוק בתיק הזה משקף עיוות נוראי שמתבטא בהאשמת הקורבן, שכן מלבד ההתעלמות שנוקט בית הדין מהפשעים המזוויעים שביצעו חמאס ואזרחים עזתים, הוא כעת מוסיף חטא על פשע כשבא להגדיר את פעולות הלחימה של ישראל שנועדו להגן על עצמה מפני ארגון טרור – כרצח עם. לא פחות.
למי שכבר הספיק לשכוח, נזכיר שהאו"ם במשך שבועות לא גינה את מעשי הטבח והזוועות האחרות שבוצעו ביישובי העוטף. ארגון אונר"א התגלה בפעם המי יודע כזרוע של חמאס (החזקת שבויים, העברת סיוע הומניטרי). כך גם 'הצלב האדום', שמתוקף תפקידו היה צריך להתייצב חד משמעית לצד הדרישה הישראלית לשחרור החטופים, או לפחות לדרוש להיפגש איתם ולספק להם תמיכה רפואית כנדרש על פי כל אמנה בין-לאומית.
"מכוח כל אלו", טוען וורמסר, "ישראל יכלה בקלות לגייס תמיכה בקרב דעת הקהל האמריקאית, גורמים פרו ישראלים משתי המפלגות, שהיו מאששים את טענותיה של ישראל שהן ללא ספק צודקות. אך כעת, בעקבות הסכמתה של ישראל לשתף פעולה עם הגופים הבין-לאומיים ובראשם בית הדין בהאג, כיצד יהיה אפשר לטעון שגופים אלו מוטים להחריד בעוד ישראל מכשירה את הלגיטימציה שלהם בעצמה? ובכלל, איך אפשר לטעון שישראל נוהגת בהגנה עצמית אם בית המשפט קובע שהיא מבצעת פשעי מלחמה? זה פיגוע תדמיתי מהמעלה הראשונה.
"הרי אנחנו יודעים כמעט בוודאות מה תהיה התוצאה. לא יעזרו לישראל כל טיעוניה, הקרנת סרט הזוועות והעדויות השונות. זה משחק מכור מראש, והתוצאה תהיה שישראל תפסיד. קשה מאוד להבין מדוע ישראל הלכה על הצעד הזה, שנראה כניסיון נואש לקבל קורטוב לגיטימציה למעשיה בקרב הקהילייה הבין-לאומית.
"הרווח המיידי היחיד, אם אפשר לקרוא לזה רווח", אומר וורמסר, "הוא שבית הדין יעזור למעשה לבנימין נתניהו לקפד את ראשם של הגורמים הימניים בממשלתו כגון סמוטריץ' ובן גביר, תוך שעמדותיהם יוקעו מעל הבמה הבין-לאומית עם גושפנקא של ממשלת ישראל בכבודה ובעצמה. יכול להיות שמסיבה זו היה גם לחץ אמריקאי להשתתף בדיון בבית הדין. אך גם אם זה סוג של 'ניצחון', זה לא יותר מניצחון פירוס. ישראל כבר נפגעה אנושות מהמלך הזה, והפגיעה תתעצם כשבית הדין בהאג יפרסם את פסיקתו".
כיצד אתה רואה את מינוי השופט בדימוס אהרן ברק בהקשר זה?
"מדובר בהימור גדול. אין ספק שברק הוא משפטן מבריק, ניצול שואה, ודמות מוערכת בקהילייה המשפטית הבין-לאומית. הוא בהחלט בעל משקל רב. עם זאת, אין ספק שהסיכוי שאבי הרחבת הסמכויות המשפטיות במדינת ישראל על חשבון רשויות השלטון האחרות יבוא ויטען לאי סמכותו של בית המשפט הבין-לאומי, משתווה לסיכוי שיהיה משפט הוגן".
ברק ביום בהיר
טעות בגישה. יועץ הממשל ד"ר דיויד וורמסר
זה די אירוני, אך הדוקטרינה של ברק התבססה על הטענה שככל שיורחבו הסמכויות של הרשות השופטת לעומת הרשות המחוקקת, בדגש על התערבות במדיניות הלחימה והניהול המבצעי של צה"ל, זה יגן על ישראל מפני הדין הבין-לאומי.
כעת נראה שישראל בעצם מלכדה את עצמה בין הכשרת סמכותו של בית המשפט הבין-לאומי שפירוש הדבר הוא הפסד טוטלי, לבין כפירה במשנתו של ברק. בית משפט קיקיוני, נוטף פוליטיקה ותככים, שהוקם בכלל כלקח משואת היהודים, יעמוד ויקבע שמדינת היהודים בבואה להגן על עצמה מפני מי שביצע מעשי זוועה כבשואה – מבצעת רצח עם בעצמה, כשכל זה מקבל חותמת רשמית של הקורבן בעצמו. האבסורד בהתגלמותו.
התקווה היחידה תהיה אם ישראל תתעשת ותפסיק לפחד מהצל של עצמה. אם מנהיגי האומה יהיו בטוחים בצדקת דרכם, הברברת של חבורת הצבועים באותם גופים בין-לאומיים פשוט תהיה לא רלוונטית.
