עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ

צווי הגיוס בפועל מתמהמהים, אך מנהלי המוסדות קיבלו בתוך פחות מיממה רשימות שמיות מדויקות של התלמידים לצד ההוראה המיידית שאלה לא יתוקצבו בשום "תחבולה ותעלול פיננסי" | גורם חרדי בכיר על היועצת המשפטית: "יותר טוב מזה לא יכלו סער, לפיד וחבריהם לאחל לעצמם" | האם תלמידי הישיבות נחשבים עריקים? האם הם יוכלו לצאת לחו"ל בלי שיסתכנו במעצר כשישובו? ומה צפוי לקרות בשלבי הפסיקה והחקיקה שיתקדמו במקביל? | 'חדשות משפחה' מגיש את הסיכום המלא לשבוע המטלטל ביותר שחוותה היהדות החרדית

המצב כעת הוא בוקה ומבולקה. אין הסדר מצד אחד והבחורים לכאורה חייבים בגיוס, אך גם בשלטונות הצבא ובמסדרונות משרד הביטחון יודעים שאי אפשר לגייס בפועל שום בחור שלא מעוניין בכך – משום שהוא לא ייענה לצו, גם במחיר של כליאה בצינוק צבאי", מסכם אחד מנציגי היהדות החרדית עבור 'חדשות משפחה' את השורה הסופית.
"יתרה מכך", הוא מוסיף, "ברגע שהצבא ינסה להתחיל בתהליך של גיוס, גם מי שהיה מבקש בימים של שגרה להתגייס במסגרת מסלולים שונים שנחשבים מותאמים, לא יעשה זאת כעת כשהאווירה ברחוב החרדי מתנגדת לכך נחרצות".
שמענו על משפחות שמשיאות את בניהן בקרוב בחו"ל וחוששות שהבחורים לא יוכלו לצאת לחתונתם. יש משפחות שמדברות על הבאת הכלה מחו"ל. משפחה אחרת ששוהה בחו"ל בפסח וכבר יצאה לשם לפני כשבוע דרך פולין, חוששת שמייד עם נחיתת בניה בישראל הם ייעצרו בשדה התעופה כעריקים. יש לחשש הזה בסיס?

פרובוקציה מתריסה. מפגיני 'אחים לנשק' במאה שערים בירושלים (צילום: פלאש 90)

הח"כ החרדי מרגיע. "כרגע, הדיחויים שנחתמו עד ליום פקיעת החוק, השבוע, מאפשרים לבחורי הישיבות ולאברכי הכוללים השוהים בישראל ואמורים לטוס לחו"ל לפסח וכדומה – לצאת מהארץ וכן להיכנס אליה בחזרה באופן חופשי, כיוון שהדיחויים שנחתמו בחודשים האחרונים עדיין בתוקף. חוק הגיוס הגיע לסוף תוקפו ביולי 2023, ומשכך עד יולי השנה יש תלמידים רבים שהדיחוי שלהם וגם התקציב שלהם, מעוגנים בהחלטת בג"ץ.
"חשוב שהציבור יבין. צווי הגיוס מתמהמהים בפועל כיוון שצה"ל לא יכול להנפיק צווים ל-63 אלף חייבי גיוס בתוך שבוע וגם לא בתוך חודש. יש צורך בתיאום והערכה של כל מתגייס, לאן הוא מתאים. אפילו לבדיקות רפואיות והתאמה, קשה לזמן את הבחורים והאברכים שחייבים גיוס, בפרק זמן קצר כל כך".
מנגד, מנהלי המוסדות קיבלו בתוך פחות מיממה רשימות שמיות מדויקות של התלמידים שלא יתוקצבו. "זו הפתעה. תמיד למשרדי הממשלה השונים נדרשים חודשים כדי להתארגן על רשימות מדויקות", אומרים מנהלי מוסדות ל'חדשות משפחה'. "הפעם נראה שבמשרד הביטחון עדכנו אונליין את משרד החינוך ואולי אף החלו בהכנת הרשימות הרבה לפני מתן צו הביניים של בג"ץ והחלטת היועצת המשפטית שלא לתקצב את התלמידים חייבי הגיוס".

בלי צווים בפועל
את פרק הזמן שבמסגרתו צווי ההתייצבות הראשונים עוד לא נשלחו, מבקשים בקואליציה לנצל לחקיקה, בתגובה למחטף שביצעה היועצת המשפטית לממשלה שהפכה לשופרו של בג"ץ ופועלת לחומרה אף יותר משביקשו השופטים. "יותר טוב מזה", אומר לנו שר חרדי השבוע, "לא יכלו סער, לפיד וחבריהם לאחל לעצמם כשקידמו את מינויה של בהרב-מיארה".
שאלתי השבוע שר חרדי, אם הוא וחבריו לסיעות החרדיות כועסים על נתניהו שלא החליף את בהרב-מיארה מייד בראשית הקדנציה. "הוא היה במצב כל כך שברירי בגלל הרפורמה", אמר, "שכל צעד בנושא היה נתפס כהפלת שלטון בג"ץ ולא כרפורמה שמנסה לתקן עיוותים. אם ראש ממשלה לא מסוגל לחיות עם יועצת משפטית לעומתית, זה אומר משהו, ציבורית, על התנהלות בלתי תקינה. כך לפחות חשב נתניהו באותה עת". את המחיר משלמים עתה שישים ושלושה אלף חייבי הגיוס החדשים שבחסותם, היועמ"שית בהרב-מיארה והמשנה לה גיל לימון, מוצאים בכל יום מוקד חדש לתקוף בו את עולם התורה.
זה החל בדרישה לחייב את צה"ל ומשרד הביטחון בגיוס של כלל חייבי הגיוס שזכו עד כה לדיחוי, והמשיך ביישום הקפאה גורפת של 'ערך הנקודה' שהתחלק עד כה בין כלל האברכים והבחורים, במטרה שלא לאפשר למשרד החינוך לתקצב הלאה את המוסדות בהתאם לתקציב הכולל שאושר, בלי להתייחס לתקציב פר-אברך.
אם בתחילה היה מי שדימה כי נמצאה הנוסחה שלא תפגע בתקציב הישיבות והכוללים, הרי שהוא התבדה במהירות. 34 מיליוני השקלים בחודש שמקבלים האברכים והבחורים בגילי 26-18, והיו יכולים להמשיך לזרום לקופות המוסדות ובעקיפין לעבור כמלגות – הוקפאו מייד בהוראת היועצת המשפטית.
כזכור, לפי תשובת היועמ"שית בנושא הפטור מגיוס שהוגשה לבג"ץ בשבוע שעבר, זו סבורה כי על המדינה להיערך לגיוס החרדים החל מראשית השבוע הנוכחי (ה-1 באפריל). "בהיעדר החלטת ממשלה המאריכה את תוקפה, לא יהיה עוד מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות".
עוד כתבה בהרב-מיארה בתשובתה כי "משמעות הדברים היא כי על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים. לאור הוראותיו הכלליות של חוק שירות ביטחון, ובהיעדרה של מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם, או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חייבים בגיוס על פי הדין".
מנגד, גורמים ב'יהדות התורה' שעימם שוחחנו הזכירו כי הלכה למעשה, כל עוד אותם עשרות אלפי חייבי גיוס הלומדים בישיבות לא קיבלו בפועל את צווי הגיוס, עצירת התקציבים היא בלתי חוקית. הם מזכירים כי בעמדת ראש הממשלה נתניהו שהובאה בתגובת המדינה לבג"ץ נכתב, כי "אזרח שומר חוק שאינו מפר שום הוראה חוקית ולא קיבל מהפוקד צו התייצבות אינו יכול להפוך בִן לילה למשתמט מהצבא מבלי שהרשות המוסמכת – צה"ל והפוקד קראו לו בצו להתייצבות".

עמדה מאוחדת. מרן האדמו"ר מויז'ניץ במעונו של מרן הגרמ"ה הירש בהכרזה על הקמת 'קרן הגבירים' (צילום: ישראל כהן)

יתרה מכך, הם מציינים, לפי חוות הדעת של הייעוץ המשפטי שמלווה את הח"כים המטפלים בנושא, כל עוד לא הפר בן ישיבה את צו ההתייצבות לשירות, כלומר כל עוד הבחורים נמצאים בשלבים של 'צו ראשון' (גם לאחר שהדיחוי פקע, אך לא החל תהליך החיול בפועל) לא קיימת עילה משפטית שתמנע את התקציב מהמוסדות. רק לאחר שיונפק 'צו שני' ויהפוך למוחלט, ואם בן הישיבה לא יתייצב, תהיה עילה לעצירת התקציב. (בהמשך נרחיב עוד על תוכניות הנציגות החרדית בנושא המשפטי.)

הזירה המשפטית
למעשה, בג"ץ עוד לא אמר את דברו באופן חלוט בנושא גיוס בני הישיבות. גם לאחר פקיעת החלטת הממשלה המאפשרת להימנע מאכיפה, צו הביניים שהוציא בג"ץ קובע כי יש לעצור את התקציבים לישיבות עבור התלמידים שחייבים בגיוס. כלומר אף על פי שלפי עמדת היועמ"שית, מוטל על משרד הביטחון וצה"ל להתחיל בגיוס מיידי של בחורי הישיבות, צו הביניים של בג"ץ נוגע רק להעברת הכספים מהמדינה למוסדות, עבור תלמידיהם החייבים בגיוס.
במשרד החינוך הודיעו כי בעקבות הודעת היועצת המשפטית, המשרד יבחן כיצד ליישם את הצו באופן שיכבד את החלטתה. בהרב-מיארה הזהירה את אנשי משרד החינוך, כי לא יבצעו כל העברה תקציבית במסגרת "אפיקי מימון אחרים". המשנה ליועמ"שית גיל לימון, הנחה את היועצים המשפטיים למשרדי הביטחון והחינוך, שלא להעביר תקציבים עבור תלמידים דחויי גיוס עד כה, שעתה הם מחויבים בגיוס לשיטתו, באמצעים של "מעשי לוליינות". הכוונה היא להעברת הכספים באופן של "תעלולים פיננסיים", המעבירים את התקציב הכולל לקופת הישיבות כפי שהיה נהוג עד כה, משום שהתקציב שאושר לישיבות הוא כוללני, ורק לאחר שמגיע אליהן הוא מועבר ללומדי התורה.

וזה לא נגמר בכך. לפי עמדת היועצת המשפטית לממשלה יש לגייס את תלמידי הישיבות מייד, בטענה כי "מ-1 באפריל אין מקור חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס תלמידי ישיבות. כלל הגורמים המוסמכים יהיו מחויבים לפעול להליכי גיוסם של תלמידי הישיבות. על רשויות הגיוס לקבל החלטות פרטניות בנושא". אבל בצה"ל לא ממהרים לפעול ולא פותחים בהליכי הגיוס.
ההמתנה העיקרית היא לדיונים המלאים בעתירות שהוגשו לבג"ץ על אי גיוס בני הישיבות. בג"ץ ידון בנושא בהרכב מורחב של תשעה שופטים, ובינתיים, הצעד הבא של המדינה מתמקד בהגשת תצהיר משלים שהיא קיבלה ארכה להגשתו עד לסוף החודש הנוכחי, מטעם המדינה. הווי אומר, לפני חודש מאי לא יתקיים דיון מכריע בבג"ץ בנושא הגיוס, והפסקת התקציבים עתה, היא תוצאה של צו הביניים והכרעתה העצמאית של היועצת המשפטית לממשלה בנושא.
החשש העיקרי הוא מפסיקה סופית של בג"ץ בעתירה העומדת על שולחנו ועצירה של התקציבים, אך בעיקר מביטול דה פקטו של מעמדן של ישיבות קיימות, בשל הידלדלות (טכנית בלבד) של מספר התלמידים כתוצאה מביטול הדיחוי באופן סופי, ובהדרגה ייהפכו עשרות ישיבות לבלתי זכאיות לתקצוב מאחר שמספר תלמידיהן הזכאים לתמיכה מהמדינה יהיה נמוך מהדרוש לכל מוסד על פי החוק.

הפן הכלכלי
כיום, קיימות כ-500 ישיבות גדולות וכ-1,250 מסגרות 'כולל', שבהן לומדים כ-170 אלף בחורים ואברכים. מתוכם, רק כ-63 אלף הם בגיל הגיוס (26-18). התקציב לבחור עומד על 475 שקל לחודש, ולאברך על 855 שקלים. התקציב שייגרע עומד על כ-500 עד 600 מיליון שקלים בשנה מהתקציב הכללי (משום שבכל חודש נגרעים עוד כ-5,000 בחורים שתוקף הדיחוי שלהם פג, בהתאם למועד שבו נדחה שירותם בפעם האחרונה).
אך אם נביט רגע אל קופת המדינה, אפשר להבין מדוע הלחץ מצד האוצר גדול כל כך לנסות ולהחיל תהליך חיול על לומדי התורה. מלבד כ-600-500 מיליוני השקלים שהמדינה תחסוך בשנה, אם אכן יהיו מגויסים כלל חייבי הגיוס שבקרב לומדי התורה, העלות הכלכלית של הכוחות הלוחמים תרד במידה משמעותית. זאת מכיוון שהעלות הכלכלית של חיילי כוחות המילואים גבוהה משמעותית ממשרתי החובה – קיים יחס של פי 1.8 בין משרת בתקופת החובה, לחייל מילואים (חמישה חיילי מילואים עולים כמו תשעה חיילי סדיר).
"הצבא ביקש להאריך את שירות החובה בגלל הצורך, אבל אנחנו מסתכלים על הקופה, ויודעים שהעלות התקציבית השנתית להארכה של שישה חודשים של שירות החובה, עומדת על 1.7 מיליארד שקלים, ואילו העלות הכלכלית למשק, עומדת על 6.35 מיליארד ש"ח. לעומת זאת, לפי תחזית האוצר הרחבת ימי המילואים תעלה למדינה 2.35 מיליארד שקל לעומת עלות למשק של יותר מארבעה מיליארד", אומר ל'משפחה' גורם באוצר. כלומר, לצבא ולאוצר יש אינטרס להעלות את מספרם של משרתי החובה, כיוון שככל שגילו של חייל מילואים גבוה יותר, הוא דורש פיצוי רב יותר על היעדרותו מעבודתו.

כינוס חירום. הגרח"א קאופמן במעונו של מרן הגר"ד לנדו בקבלת ההחלטה על כינוס ראשי הישיבות

יתרה מכך, באוצר העריכו השבוע, כי גיוס האוכלוסייה שכיום במעמד 'תורתו אומנותו' יוביל לקיצור של כשבעה חודשים בשירות החובה, או לחלופין לצמצום 86% מימי המילואים לתעסוקה מבצעית. עוד ציינו באוצר כי גיוס של כלל חייבי הגיוס במעמד 'תורתו אומנותו' (שמספרם כאמור עומד על כ-63 אלף) לשירות צבאי מלא יניב תועלת כלכלית של כ-42 מיליארד שקל בשנה. הווי אומר, מסביר לנו הגורם באוצר, "לא מדובר במאבק על 500 או 600 מיליוני שקלים שבהם מתוקצבות הישיבות, אלא במספרים גבוהים פי כמה וכמה".
כך או כך, כולם מבינים, כולל במשרד האוצר, שהחישובים הללו הם בגדר חלום באספמיה. "אם בראשית המלחמה היו מי שניסו לומר שיש רצון עז בקרב מי שאינם לומדים, ונחשבים חרדים, להתגייס, הם התבדו. זה לא קרה. דהיינו, לא במספרים שנחשבים ראויים להיחשב. וזה לא יקרה עכשיו כשכל הסכנות הרוחניות שבגיוס צפות מעל פני השטח, ואף אחד לא ייענה לכור ההיתוך שמבקש לחנך מחדש את הציבור החרדי", אומר ל'משפחה' אחד הח"כים החרדים.

לא ישים ולא חוקי
מה תהיה ההשלכה הפוליטית של האי-חקיקה עד כה, או של הסנקציות שהוטלו על מוסדות התורה באופן מיידי? לדברי גורם בכיר ב'יהדות התורה' שעימו שוחחנו, מוקדם עדיין להעריך במדויק, אך המשנה סדורה וברורה לפחות לגבי העתיד הקרוב.
"כל ילד מבין שאין חלופה שלטונית שתהיה טובה יותר מהממשלה הנוכחית, כך שאנחנו לא מדברים כרגע על פרישה ומתן השלטון לשמאל שאת תוצאותיו נשלם בריבית דריבית. זאת, מלבד העובדה שכבר הוזכרה קודם, גם אם הצבא יצא כעת למהלך של גיוס גורף, מה שכנראה לא יקרה, זה יהיה לא ישים ואפילו לא חוקי – גם במסגרת חוק שירות הביטחון, כיוון שהצווים עוד לא הונפקו, וגם כשיצא צו ראשון, הוא לא הופך את התלמיד לעריק עד שמגיע צו שני ונרשמת אי התייצבות".
ומה לדעתכם יהיה ההסדר שיושג בעקבות הסנקציות הכלכליות?
"להערכתנו הסנקציות שמטילה היועמ"שית אינן חוקיות, ולא יעברו את מבחן העתירות שעומדות להיות מוגשות בנושא בקרוב מאוד לבג"ץ, והן בהליכי הכנה אחרונים נכון לשעה שאנו משוחחים בה. מה גם, שאנו עתידים להעביר חוק ממשלתי לאחר שתתקבל החלטה בישיבת הממשלה – ייתכן שכבר בישיבה הקרובה בשבוע הבא".
במענה על שאלתנו אם הנציגים החרדים לא חוששים שנתניהו ימשוך זמן, כהרגלו, מצהיר הגורם הבכיר כי "נתניהו יצטרך להעביר את חוק הגיוס שמתגבש בלשכתו בשבועות האחרונים באינטנסיביות דווקא כהצעת חוק ממשלתית מהירה. אחרת – גם הוא יודע את התוצאה הבלתי נמנעת: הממשלה בראשותו תגיע לקיצה הפוליטי. הנציגות החרדית לא תיתן יד למריחת זמן של העברת חוק הגיוס כהצעה פרטית שכרוכה באין-ספור דיוני ועדות, כי הזמן משחק לרעתנו. נדחוף לתהליך בזק, מהיר, של חקיקה ממשלתית, שתחייב את חברי הקואליציה כולם לתמוך בה, כולל כל הגורמים שמדברים גבוהה גבוהה בליכוד לצורכי פריימריז ודעת קהל, נגד החוק".
הנושא ייפתר, לדעתך, בחקיקה?
"אנחנו רואים את החוק הבא כמנוי וגמור, וזה רק עניין של זמן עד שהנושא יהיה מאחורינו. חשוב לזכור שכל המהלכים שנוקטת היועצת המשפטית לא עברו את מבחן בג"ץ, ויש בהחלטות שלה קשיים משפטיים לא מעטים. אנחנו רואים בחקיקת חוק ממשלתי אפשרות לסגירת כל הקצוות המשפטיים הפתוחים כיום, באופן שיזקיק כמה שפחות זמן ומשאבים".
לעת עתה נראה, כי הממשלה אכן תחוקק חוק גיוס חדש שיסדיר את הסוגיה הנפיצה, בתקווה שיימצא הרוב הדרוש להעברתו. השבוע דובר אף על הקמת ועדה מיוחדת בראשות המועצה לביטחון לאומי שתדון בנוסח החוק.

קרן הגבירים

מרן הגרמ"ה הירש קבע: בשל המצב הנפיץ, הציבור החרדי לא יוצא למחאה המונית בשלב הנוכחי | לאחר הפגישה החשאית עם מרן האדמו"ר מויז'ניץ: חזית אחידה בנושא הגיוס בין חלקי היהדות החרדית | כינוס ראשי ישיבות מכל הארץ צפוי להתקיים ביום שישי הקרוב | במקביל תוקם קרן של גבירים שתממן את ההפרש שייגרע ממוסדות התורה | האם הישיבות הספרדיות תצטרפנה למהלך?

לצד הקולות שקראו תחילה לצאת למחאה המונית נגד פסיקת בג"ץ והחלטות היועצת המשפטית, התקבלה ההכרעה בביתו של מרן הגאון רבי משה הלל הירש, ראש ישיבת סלבודקה, ולפיה אין לצאת כרגע למחאה רחבה, מתוך רצון לשמור על רגיעת הרוחות במדינה, בוודאי בעת שמתקיימת לחימה בפועל בשתי חזיתות לפחות.
זאת, אף על פי שהגרמ"ה הירש השמיע דברים חריפים על הכרעת בג"ץ, בשיחה שמסר בישיבת סלבודקה, שבה אמר כי לשופטים, שאותם הגדיר "רשעים", לא אכפת כלל נושא השוויון. "הם שונאים את הדת, שונאים את התורה, שונאים את בן התורה. הם רוצים להחריב אותנו, ואנחנו נצטרך לעמוד נגדם. ותהיה מסירות נפש. אני מקווה שלא נגיע לזה, אבל מאוד יכול להיות שנגיע למסירות נפש ונצטרך לעמוד נגדם". עם זאת, כאמור, הוא סבר שאין זו העת הכשרה לצאת למחאה שתגרור את הלהטת הרוחות.
מנגד, נרשמה תמיכה בגישה זו מצידו של מרן האדמו"ר מויז'ניץ, שביקש להיפגש עם הגרמ"ה הירש במוצאי השבת האחרונה. בפגישה, תואמו העמדות בנושא הגיוס, תוך הבעת מסר ברור כי 'אגודת ישראל' ו'דגל התורה' צועדות שלובות זרוע בנושא הגיוס. מדובר באמירה דרמטית למדי ביחס לעובדה שבעבר הוביל האדמו"ר מויז'ניץ קו ניצי יותר (יחד עם סלונים וחצרות נוספות, מה שגרר את פירוקה של יותר מממשלה אחת). הפעם, נראה כי הגישה תהיה מרוככת יותר, בהתאם להסכמות שיגיע אליהן הגרמ"ה הירש.

חזית אחידה
הגורמים שמינה מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א לעסוק בנושא, כך נודע ל'משפחה', מבקשים לעשות הכל כדי להגיע להסדר שירגיע את השטח, לצד מסירות הנפש שתידרש מבחורי הישיבות ואברכי הכוללים, אם זו תתבקש. כך, בעוד היועצת המשפטית עושה יד אחת עם שופטי בג"ץ כדי לעצור את התקציבים, הכיוון שאליו חותרים בויז'ניץ בתיאום עם ביתו של הגרמ"ה הירש, הוא להגיע להסדר במסגרת חוקית ומשפטית, ומנגד להקים את הקרן שתהיה עזר למוסדות התורה בכל מקרה.
גורמים בחצר ויז'ניץ מסרו ל'משפחה', כי אם בעוד חודשיים יתברר שיש צורך במחאות פומביות והמוניות, יצאו אליהן, אך החזית האחידה נשמרת כעת, וההחלטה שלא לצאת להפגנות המוניות, שהתקבלה בבית הגרמ"ה הירש, תכובד.
עוד ציינו, כי כבר בשולחנות השבת, הן בסעודות השבת הפרטיות והן ב'מיטאג טיש', לצד הכאב הרב שהביע מרן האדמו"ר מויז'ניץ על המתרחש, ציין כי לעת הזאת יש לפעול בחזית אחידה, וכי 'אגודת ישראל', 'דגל התורה' ושס, צריכות להתייצב ולעמוד על שלהן יחד, גם אם יש לכל אחת מהן כיווני חשיבה שונים. משכך, הובעו הדברים בפגישה שהתקיימה בחשאיות במוצאי שבת, במעונו של מרן הגרמ"ה הירש.
נציין כי מרן האדמו"ר מויז'ניץ אף הביע מספר פעמים בשבוע האחרון את אכזבתו מחוסר הנאמנות שמפגינים ח"כים ושרים בימין, לאחר שנציגי היהדות החרדית צעדו איתם יד ביד לאורך כל התקופה, מהרפורמה ועד לאחרונה ממש, בכל פרט שגוש הימין היה זקוק לו, ובתמורה אלה נמנעים עתה מהגנה על לומדי התורה באופן פומבי.
אור ליום רביעי, הגיע יו”ר ועד הישיבות, הג"ר חיים אהרן קופמן למעונו של מרן הגר”ד לנדו שליט"א, ובתום ההתייעצות הוחלט על כינוס שייערך ככל הנראה ביום שישי הקרוב בבני ברק, לכלל ראשי הישיבות בארץ.
במהלך הכינוס, בו צפוי להשתתף גם מרן הגר"ד לנדו ולשאת בו דברים, יובהר המצב לאשורו ויודגש הצורך באיחוד הכוחות לקראת האתגרים שמזמנת התקופה.

והקרן קיימת
כאמור, במוצ"ש נערכה פגישה בין הגרמ"ה הירש לבין מרן האדמו"ר מויז'ניץ, ובמסגרת הצעה שהעלו מספר חצרות, בהן גור וסלונים, הביע האדמו"ר את רצונו להקים 'קרן גבירים', שמטרתה תהיה לגייס את הכספים שנדרשים לישיבות כחלופה לאי-תקצוב מהמדינה.
למעשה, עד לסוף השבוע שעבר, גם לאחר פסיקת בג"ץ, סבר הגרמ"ה הירש, כי לא כדאי להקים קרן להחזקת עולם התורה בארץ ישראל, מחשש שהדבר ייתפס כפגיעה במדינה וכהכרזת התנתקות חד צדדית ממנה. זאת אף שבסביבתו מציינים כי למעונו הגיעו פניות רבות מגבירים בארה"ב, חלק מהם חילוניים, שמכירים את הגרמ"ה מפעילותו הרבה למען ישיבתו בחו"ל ועומדים איתו בקשר רציף, והללו הציעו להזיל מהונם כדי להחזיק את עולם התורה.
לאחר השיחה עם האדמו"ר מויז'ניץ, הוחלט כי אכן תוקם קרן הגבירים. לטיפול בנושאים הטכניים של הקמתה מונה מזכיר מועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל' הרב ולצר, לצד נציג נוסף מטעם הגרמ"ה הירש, המשמש ר"מ באחת הישיבות. שני הנציגים מכינים את הקרקע ומעלים אופציות שונות לפעילות הסדירה של הקרן, עקב רגישות נושא איסוף הכספים ואופן חלוקתם. עוד יצוין כי הקרן שתוקם, תהיה מנותקת מכל אופי פוליטי, והח"כים יישארו מחוץ לתחום גיוס הכספים והקמת הקרן.
בשבוע האחרון, כך נודע ל'משפחה', התקיימו בכל ערב ישיבות ארוכות ודיונים מורכבים עד השעות הקטנות של הלילה. בדיונים אלה מתגבשות ההצעות לנושאים כמו: מי יהיו נאמני הקרן, כיצד יתקבלו בה ההחלטות ואיך תתבצע החלוקה בין המוסדות, ורק לאחר שיגיעו להסכמות ברוח טובה על כל פלגי יהדות התורה, נושא גיוס הכספים עצמו יצא לדרך.
ל'משפחה' נודע, כי השיחות מתקיימות תוך שכל העת המסקנות המתגבשות מועברות לחבר מועצת חכמי התורה, ראש ישיבת 'מאור התורה', הגאון רבי אברהם סלים שליט"א, וייתכן כי המהלך לגיוס הכספים לקרן הגבירים, יהיה אף הוא משותף לכל חלקי היהדות החרדית.
עוד נודע ל'משפחה', כי תחילה יגויסו כספים בהדרגה מבעלי הון ומתורמים פרטיים, כדי לבצע פיילוט לקרן, כשבקופתה מספר מיליונים המספיקים לחודש או חודשיים של פעילות. רק לאחר מכן, היא תוכל לצבור תאוצה רבה יותר עם ניסיון בחלוקת הכספים באופן הוגן בין כלל המוסדות שיימנו עליה, עד להגעה לרף של גיוס מאות מיליוני שקלים בשנה שעלולים להיגרע מתקציב הישיבות.