הדחייה האחרונה

מאחר שחוק הגיוס עומד לפקוע ואיתו ייבלמו תקציבי הישיבות, הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון מתווה חקיקה חדש | היועצת המשפטית הסכימה להגן בבג"ץ על המשך דחיית השירות והעברת התמיכות, אם הממשלה תחליט על לוח זמנים מסודר לחקיקה | חשיפת 'חדשות משפחה': פרטים חדשים על הדיון בסוגיית העמידה ביעדי הגיוס והעלאת גיל הפטור

אם לא יחולו שינויים של הרגע האחרון,
ביום ראשון הקרוב תאשר הממשלה הצעת החלטה שתמנע את חובת הגיוס של בני הישיבות. לפי ההצעה המתגבשת, יוארך תוקף ההחלטה שאמורה לפוג בסוף החודש הנוכחי ולפיה שר הביטחון יוכל להמשיך לאשר את דחיית שירותם של בני הישיבות עד לסוף חודש יוני הקרוב, כאשר במקביל, תקודם הצעת חוק מחודשת בנושא הגיוס.
עיקר ההצעה שתוגש לאישור הממשלה עוסק בלוח הזמנים העקרוני לחקיקה, במטרה למנוע מבג"ץ לממש את אזהרתו כי לא יתיר עוד לשר הביטחון לדחות את שירות בני הישיבות, ובמקביל, ידרוש להפסיק מייד את תקצוב הישיבות והכוללים, שבהם לומדים דחויי הגיוס.
ברקע לבהילות עומד הרעש התקשורתי, הכולל גם קולות מצד הציונות הדתית שהצטרפה בחלקה למקהלה התובעת את גיוסם המיידי של בחורי הישיבות בעקבות החלטת בג"ץ בנושא, לצד העובדה כי בג"ץ קבע שבסוף החודש תיעצר התמיכה הכספית במוסדות התורה.

"נרד מהארץ"

התיעצות קדחתנית. ח"כי 'דגל התורה' השבוע במעונו של ראש הישיבה, מרן הגר"ד לנדו שליט"א

את השבוע פתחה סערה שהתחוללה בעקבות דרשתו השבועית של הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף, שבה בין היתר התבטא בה בחריפות ואמר: "שבט לוי פטור מהצבא, לא לוקחים אותם בשום פנים ואופן, יהיה מה שיהיה. אם יכריחו ללכת לצבא – ניסע כולנו לחוץ לארץ. נקנה כרטיסים… אין דבר כזה. זה מעמיד את המדינה. הם צריכים להבין את זה, החילונים שלא מבינים, הם צריכים להבין שבלי תורה, בלי הכוללים, בלי הישיבות – לא הייתה הצלחה לצבא".
הדברים עוררו סערה רבה, ומי שמוביל את מקהלת ההסתה, יאיר לפיד, הגיב לדברים בין היתר, וכתב כי "דברי הרב יוסף הם חרפה ועלבון ללוחמי צה"ל המחרפים נפשם להגנת המדינה. הרב יוסף הוא עובד מדינה, עם משכורת מהמדינה, הוא לא יכול לאיים על המדינה. מי שישתמט מצה"ל, לא יקבל אגורה ממדינת ישראל".
בשס מיהרו למחות על דבריו הנאלחים של לפיד: "של נעלך לפני שאתה מדבר בזלזול כלפי הרב הראשי, אשר השמיע דעה ברורה ונחרצת על זכותם העצומה של לומדי התורה המגינים על הארץ. מי שעודד בשתיקה סרבנות של ארגונים שהתנגדו לרפורמה המשפטית שלא יטיף לנו מוסר".
כאמור, גם בציונות הדתית הצטרפו לקולות הביקורת, ותקפו את הדברים: "גיוס לצבא: מצווה גדולה! מודים על הזכות לשרת את עם ישראל בלימוד תורה ובעזרת ישראל מיד צר. אחרי אלפיים שנות גלות לא נעזוב את ארצנו לעולם. ציבור שמוכן לשלם בחייו על ארץ ישראל לא יוותר עליה בשום תנאי".
מרן הראשון לציון, המייצג את עמדתו של הציבור החרדי כולו, קיים סבב פגישות עם רבנים ואדמו"רים, שעסק בין היתר בסערת חוק הגיוס. הוא ביקר בביתו של חבר מועצת גדולי התורה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן, ובביקור עלתה בין היתר לדיון סכנת גיוס תלמידי הישיבות לצבא והיעדר החוק המסדיר את לימודם בישיבות.
נוסף על כך עלה הגר"י יוסף למעונו של מרן האדמו"ר מויז'ניץ שחיזק את ידיו: "לא להיבהל מכל המסיתים", והוסיף דברי שבח לראשון לציון: "אשרינו שיש לנו רב ראשי שאומר בגאון דעת תורה צרופה ועומד על המשמר בקודשי היהדות".

משבר בהמשכים
הסאגה הנוכחית סביב חוק הגיוס אינה חדשה. כבר בממשלת החילופין הפריטטית של גנץ ונתניהו, אושר בשלוש קריאות תיקון לחוק הגיוס על בסיס מתווה שהגיש בני גנץ בשעתו. אלא שכצפוי, בעקבות העתירות שהוגשו ונידונו בבג"ץ, החוק נפסל סופית לאחר אין-ספור דחיות, כאשר התאריכים לפקיעת תוקפו נעים קדימה שוב ושוב. למעשה, התהליך שהתקיים מול בג"ץ במטרה להמשיך את ההסדר הקיים לדיחוי הגיוס לבחורי הישיבות, כלל בעיקר נימוקים מדוע יש לדחות חקיקה מחודשת בנושא. פעם היו אלה הבחירות ופעם אילוצים פוליטיים (ולפני כן זו הייתה הקורונה, וכן הלאה).
לקראת החודש הנוכחי, קצו שופטי בג"ץ בדחיות ובהארכות החוזרות ונשנות, ושמו סוף פסוק לעיכובים בחקיקה. בתוך חודש, קבעו השופטים, על המדינה להגיש תשובה ברורה מדוע מדינת ישראל לא מגייסת את בחורי הישיבות לפי חוק שירות הביטחון, ולא, תפקע הדחייה באופן גורף לכלל בחורי הישיבות.
אם לא די בכך, הוסיפו השופטים את החלק הכלכלי, שלפיו בעוד כיום, תקציבי הישיבות מעניקים תקצוב לכל בחור ישיבה שנמצא בהסדר דחיית השירות כקצבת לימודים, לדעת בג"ץ, אי חידושו של החוק מונע גם את האפשרות החוקית לתקצב עוד את בני הישיבות שדיחויים שאב את כוחו מהחוק הקודם.
המשמעות הייתה פשוטה: אם בתוך חודש אין הסדר חדש או תשובה שתניח את דעתם של השופטים, הרי שגם אם צה"ל לא יפשוט עם ג'יפים צבאיים על גבעות בני ברק וירוקן את היכלי התורה בחייבי גיוס – תקציב הישיבות שעומד על כמיליארד וארבע מאות שקלים, ייעצר מידית.
והיכן היו הח"כים החרדיים עד עתה? 'משפחה' שוחח עם כמה מהם, אך אף אחד לא הסכים להתייחס לדברים בשמו. שלא לציטוט הבהירו הנציגים, כי בהסכם הקואליציוני עם נתניהו שנחתם בראשית ימיה של הממשלה הנוכחית, הוסכם על הסדר עקרוני לחוק הגיוס, המתבסס על החוק הקיים. במסגרת זו, נקבעו גם תאריכי חקיקה מסודרים. אלא, שאז קפץ רוגזו של יריב לוין שביקש להעביר את הרפורמה המשפטית, ונתניהו ולוין ביקשו לדחות את החקיקה ככל האפשר. כך, בעוד החוק המתוקן היה אמור לעבור בראשית כנס החורף הנוכחי, האווירה הציבורית העכורה לא אפשרה את העלאתו לדיון.
בחודש האחרון, עם פרסום החלטת בג"ץ, השתנתה במקביל עמדת משרד הביטחון. בעוד בשנים האחרונות סברו גורמי הביטחון כי ניתן לצמצם את סדרי הכוח, בא טבח שמחת תורה ולימד כי יש צורך בחיילים נוספים. כך הגיעו הח"כים החרדיים לצומת הדרכים ההומה, כשאין להם כל כלי חוקי שיעמוד לרשותם, לצד אווירה מורעלת השוררת ברחוב וגורמת לחוק הגיוס להיות בראש הכותרות.

הצהרות מתלהמות
מי שנתפס עד לפני כחודש כמי שמבין את צורכי הציבור החרדי ואמונתו, היה שר הביטחון יואב גלנט. בסדרה של פגישות שקיים עם ח"כ אורי מקלב ואריאל אטיאס, שליחו של יו"ר שס אריה דרעי, כשאל הפגישות הללו מצטרפים גם השר יצחק גולדקנופף ויד ימינו מוטי בבצ'יק, הסביר שר הביטחון כי אין לו כל עניין להגיע לעימות חזיתי עם הציבור החרדי. הנציגות החרדית ניסתה ככל האפשר לרכך את עמדתו, והאמינה כי לא מדובר במהדורה חוזרת של יאיר לפיד.
אלא שאז, במפתיע ובניגוד לסיכומים, לפני כשבועיים הצהיר גלנט בפומבי כי הוא סבור ש"כולם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה", וטען כי "ללא הסכמת כל הקואליציה, החוק לא יוגש". משמעות דבריו הייתה ברורה. בני גנץ, שהגיש בעבר מתווה גיוס משלו, יוכל לבלום את החוק ולסכל כל יוזמה להצעת מחליטים אחרת בממשלה, כפי שאכן מנסים הח"כים החרדים לקדם.
אבל מסתבר שהצהרות פומביות לחוד וסיכומים פוליטיים לחוד. גפני זעם על ההצהרה התקשורתית ושמע מגלנט זמירות אחרות, ששחזרו את גלנט שלפני ההצהרה. גם בשיחת טלפון שקיים גלנט למחרת, שבה ניחם את ח"כ מקלב שהתאבל על אביו, אמר גלנט שוב כי הוא רוצה להגיע להבנות ואף הביע התנצלות קלושה על המהלך שנקט.
אם לא היה די בהצהרתו של גלנט, בהמשך אותו שבוע הצהיר גנץ כי בידו מתווה הגיוס שהציג בעבר וכי הוא עדיין עומד מאחוריו. המשמעות הייתה שגנץ ישתמש בזכות הווטו שהעניק לו גלנט, ויבלום את חוק הגיוס שמקודם עתה. אולם גם יו"ר 'המחנה הממלכתי' העביר מסר מרגיע כשהגיע לניחום אבלים אצל סגן השר אורי מקלב ואמר: "אני לא רוצה להגיע לעימות, אני רוצה להגיע להבנות".

דאגה לעולם התורה. במעונו של ראש הישיבה, מרן הגרמ"ה הירש שליט"א

מתווה גנץ המחודש, הוא לדעת הח"כים מהמפלגות החרדיות בסיס ראוי בהחלט לדיון. "לא נקבל אותו כ'כזה ראה וקדש', אבל הוא יוכל להיות בסיס טוב. עדיין נדרשות בו התאמות רבות", אמר לנו השבוע אחד הח"כים.
השבוע הדיונים במתווה החדש עלו הילוך, והתקיימו באינטנסיביות רבה. לפי מה שמסתמן עתה, ביום שני הקרוב תוגש תשובת המדינה לבג"ץ.

מגלגלים מתווה
הפרדוקס שנתונות בו המפלגות החרדיות, מסביר למה לא יזמו הח"כים החרדים חקיקה משלהם עד כה. "הנושא היה על השולחן כל הזמן", אומר לנו אחד המוליכים ומביאים את הדברים בין ראשי סיעות הקואליציה, "אבל המפלגות החרדיות לא תומכות באופן עקרוני בשום חוק שמציג הסדר לגיוס בני הישיבות. כל הצעה, ולו המקילה ביותר, דינה לאי הסכמה עקרונית. איננו יכולים לחוקק חוק שיורה על גיוסו של שום בחור. מסיבה זו, אנחנו נגד כל הסדר, מלבד כזה שיעניק פטור מוחלט לכל מי שרוצה ללמוד תורה בארץ ישראל". אם למישהו הדברים מזכירים את חוק יסוד: לימוד התורה, שעלה בתזמון גרוע, אך תוכנן להיות מוגש בעבר כדי לקבע את מעמד לומדי התורה, הוא אינו טועה.
משכך, מסביר לנו הגורם, הנציגים החרדים לא יכולים ליזום דיון רשמי בנושא, וזו הסיבה שהמפלגות החרדיות לא מגישות חוק משלהן עם הצעה נגדית. חלף זאת, הם מנהלים שיחות אישיות עם גלנט, גנץ, מזכיר הממשלה יוסי פוקס ואף עם בנימין נתניהו.
בשבוע שעבר, החלה להתגלגל הצעה שנידונה בין אריאל אטיאס, אורי מקלב ויוסי פוקס, שתוביל לדחייה נוספת מבג"ץ. היועצת המשפטית שבתחילה קבעה כי "ככל שלא יוארך תוקפה של ההחלטה, לא יהיה מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות", הודיעה כי אם תעבור הצעת החלטה ממשלתית שתקבע סדרי חקיקה ולוח זמנים עקרוני מוסכם – היא תוכל להגן בבג"ץ על עמדת המדינה, גם בנושא התמיכות הכספיות לישיבות.
נציגי 'דגל התורה' עלו לבתיהם של מרנן הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש לדון בהצעה החדשה שעלתה, ובתום הדיונים, ועדכון הנציגים משס ומ'אגודת ישראל', אישרו הרבנים את המתווה, והממשלה תחליט ביום ראשון הקרוב על הצעת מחליטים לקראת חקיקה בראשית כנס הקיץ של הכנסת.
ל'משפחה' נודע כי המתווה המדובר עוסק בהסכמה רחבה סביב אי עיסוקו של החוק החדש כלל במי שתורתו אומנותו, אלא אך ורק במי שאינם לומדים מכל סיבה שהיא. "עקרון היסוד של החוק הוא, כי כל מי שלומד, לא יופרע מתלמודו", אומר לנו גורם שהיה שותף לדיונים האינטנסיביים.

עוד נודע, כי נושא המכסות יועלה לדיון במהלך החקיקה, וייתכן גם כי יעבור לדיון רק בהמשך, בדיוני ועדות הכנסת בנוסח הסופי של החוק. שם גם יעסקו בהעלאת גיל הפטור, אך הדברים עדיין אינם סגורים, והתשובה שתוגש לבג"ץ לא תכלול מספרים מוחלטים של יעדים ומכסות, וכמו כן לא תעסוק בגילי הגיוס המדויקים, ואלה, כאמור, יידונו רק בהמשך.
ראשי הישיבות ייכנסו לעובי הקורה רק באותה עת, כשידובר על מספרים מדויקים ולא על קווים כלליים. גדולי ישראל הוכנסו כבר עתה בסוד הדברים כאמור, והדיוק בפרקטיקה המעשית יהיה בהמשך, תוך תיאום עם ראשי הישיבות ו'ועד הישיבות'.
המתווה הנוכחי אמור להיות שונה מזה שהתנגדו לו בעבר חברי מועצת גדולי התורה החסידית, וככל הנראה, לאור התיאום המלא בין דגל התורה ואגודת ישראל נראה כי הוא יוסכם על כל אדמו"רי המועצת. זאת, לצד ההסכמה שצפויה להתקבל גם ממועצת חכמי התורה של שס, שמנחים את יו"ר התנועה לאורך כל הדיונים סביב מתווה החוק.

בדרך למחאה
איך תעבור הצעת ההחלטה בזירה הפוליטית? חשוב לזכור, כי גנץ, שמאבד השבוע את אצבעות חברי סיעתו של גדעון סער שפרש ממפלגתו, מחזיק במספר מנדטים נמוך מאוד ביחס למספר המנדטים שלו בסקרים, שאף יושפע לאור המהלך. במציאות, גנץ שווה הרבה פחות, ובקונסטלציה הנוכחית, גנץ, שבתחילה ראה בכך הזדמנות לפרוש על רקע חוק הגיוס, יבחר ככל הנראה להישאר בממשלה. הערכה זהירה הרווחת בקרב הנציגים החרדים היא, שעד הרגע האחרון גנץ יפעיל לחץ על נתניהו, ויתבע תאריך מוסכם לבחירות בתמורה לתמיכתו בהצעה שתעלה ביום ראשון לדיון בממשלה.
שר הביטחון יואב גלנט שהצהיר כי אינו מתכוון לעזוב את הליכוד, מנסה אף הוא בימים אלה כאמור להגיע להבנות אישיות עם הנציגים החרדיים, תוך שהוא שואף להשאיר את גנץ לצידו, בתוך הממשלה. עד כמה ברור שביום ראשון ההצעה תעבור? תלוי בגנץ ובכלל ההתפתחויות הפוליטיות. במצב הנוכחי של המפה הפוליטית, אפשר לשכוח מפטור מלא מגיוס ומפסקת התגברות שתגן על חוק גיוס שכזה מפני עתירות ופסיקות מרחיקות לכת. כעת ממתינים בסיעות החרדיות להסכמתן הסופית של כל הסיעות המרכיבות את הקואליציה להצעת ההחלטה שתעלה בישיבת הממשלה הקרובה, וממנה – קצרה תהיה הדרך לגיבוש חוק חדש.
ברקע כל האמור, עומדת 'מחאת המילואימניקים', שם חדש לתנועת מחאה מבית היוצר של פורום 'לוחמים לשוויון בנטל' בהנהגתו של נעם תיבון, שכוללת, לדברי מייסדיה, מילואימניקים ומשפחות לוחמים שדורשים את גיוס החרדים בטענה כי "75 שנות אי-שוויון הסתיימו". בכינוס ראשון שקיימה תנועת המחאה השבוע, הצהירו ראשיה על פתיחה במחאה אקטיבית.
לאן זו תתגלגל, וכיצד היא תשפיע על מקבלי ההחלטות, אין לדעת. מה שברור, שהחקיקה המואצת שאותה מקדמים בממשלה, מגיעה אולי מאוחר מדי, אך אי אפשר עוד לדחותה ולוּ יום אחד מיותר.