הבסיס שלהם נמצא ממש ליד הרצועה, פחות מ-300 מטרים מהגדר הפרוצה, והם היו הראשונים שספגו את האש באותו בוקר שחור | עכשיו אנשי חטיבת החילוץ משוטטים בעורף, רצים מזירת פגיעה אחת לשנייה ומבקשים להציל חיים | במלחמה הנוכחית, מספר הנפילות והפגיעות גבוה מאוד, ויש להם ממש בקשה: אל תתחכמו עם הנהלים, הם מצילים חיים
יום שלישי, מעט אחרי השעה 21:30
בערב. אזעקות עולות ויורדות במרכז הארץ. מטח נוסף של רקטות נורה מרצועת עזה לכיוון ישראל, מטח שלישי לערב זה. דקה וחצי בדיוק לאחר שהופעלו האזעקות נשמע קול נפץ חד וטיל פגע פגיעה ישירה בבית פרטי ביישוב היוקרתי סביון.
הזירה נראתה בדיוק כמו שזירת נפילת טיל אמורה להיראות. חור ענק נפער בגג הבית בן שתי הקומות ורסיסי הרקטה חדרו עד לקומת הקרקע, מותירים אחריהם הרס וחורבן בכל מקום. בני הבית, זוג בשנות החמישים לחייו ואימו של בעל הבית, נכנסו למרחב המוגן בזמן ויצאו ללא פגע.
"מייד כששמענו את האזעקה מיהרנו למרחב המוגן", סיפרה בעלת הבית ל'חדשות משפחה'. "אני עוד טיפה התעכבתי ובעלי צעק לי מלמטה 'בואי מהר, בואי מהר'. נכנסתי לממ"ד, סגרתי את הדלת, ושנייה אחרי זה שמענו פיצוץ. כל הבית רעד. חיכינו 10 דקות, יצאנו החוצה ופשוט נדהמנו. אי אפשר להאמין שהיה פה בית פעם. הכל הרוס, זכוכיות, קרשים, ברזלים, שברי בטון, לא נשאר מהבית כלום. אפילו בגדים אין לי. הדבר היחיד שנשאר שלם הוא הממ"ד. אני לא רוצה לחשוב אפילו מה היה קורה אם לא היינו נכנסים לממ"ד. אם לא היינו שומרים על ההנחיות. אם לא הייתי בממ"ד ואם לא הייתי סוגר
לוחמי החטיבה בחילוץ באחת מהזירות (צילום: דו"צ)
ת את הדלת לא הייתי פה עכשיו. לא רק אני, גם בעלי וחמותי".
לוחמי חטיבת החילוץ שהגיעו לשטח בתוך דקות שמחו לגלות שגם הפעם אין נפגעים בגוף. "זו זירה מורכבת, המבנה כולו בסכנת קריסה", אמר לנו מפקד הנפה. "גם בזירה הזו אפשר לראות בבירור איך השמירה על ההנחיות הצילה את חייהם של תושבי הבית. לא רק של הבית הזה, גם הבתים הסמוכים נפגעו מרסיסים אבל התושבים נשמעו להנחיות, נכנסו למרחבים המוגנים, וברוך השם כולם יצאו ללא פגע".
אבל בעבורנו, זו בהחלט הזדמנות לפגוש את היחידה שאחראית על העניין הזה. זה כחמישה שבועות שלוחמי חטיבת החילוץ של פיקוד העורף מחרפים נפשם תחת מטר הטילים, ומטפלים במאות זירות שונות של פגיעת טילים ורסיסים במבנים, כלי רכב ומרחבים אורבניים שונים. עם זאת, במלחמה הנוכחית, על אף הפגיעות הישירות הרבות ולמרות כמות השיגורים העצומה, במרבית הזירות הפגיעות הן ברכוש בלבד. את העובדה הזו זוקפים אנשי חטיבת החילוץ, בראש ובראשונה, לשמירה המוקפדת על הנחיות המיגון והבטיחות, ולהיענות האזרחים להוראות "בצורה מעוררת השתאות, פי כמה וכמה מהמבצעים הקודמים", כמו שמגדיר זאת סמח"ט חטיבת החילוץ, אל"מ רז בריאיון אישי ל'משפחה'.
המִסְפָרים מְסַפרים
את אותו בוקר שחור של שמחת תורה תשפ"ד לא ישכחו לעולם בחטיבת החילוץ. בסיס האימונים של החטיבה ממוקם בזיקים, והוא הבסיס הקרוב ביותר לשטח הרצועה – פחות מ-300 מטרים מגדר המערכת. אותו הבסיס גם היה הראשון להיפגע הן מהטילים והן מהמחבלים שניסו שוב ושוב לחדור לבסיס.
בבסיס היו באותו הבוקר טירונים של הגדוד. חיילים צעירים, פחות מחודשיים אחרי גיוס, עם צוות פיקודי מצומצם בגלל החג. בנוסף אליהם הייתה פלוגת החוף שנמצאת ממערב ומפקדת הגדוד ב'יפתח'. "מייד כשהם הבינו מה קורה, יצאה פלוגת הכוננות לתת מכת אש ראשונה בכניסה לבסיס והם הצליחו לרתק את המחבלים ולמנוע מהם להיכנס פנימה. אלו טירונים שהתגייסו בסך הכל חודשיים קודם לכן. אחרי כמה זמן המפקדים החליפו אותם בהגנה הקדמית", מספר אל"מ רז.
"אחד הדברים שהכריעו את הקרב היו הדמויות הפיקודיות בשטח, ביניהן גם מפקד החטיבה שהגיע לשם יחד עם עוד רס"ן להילחם בעצמו במחבלים, וכמובן הסגל הפיקודי במחנה, החל ממפקדי הכיתות ועד למפקדי המחלקות, מפקד הפלוגה וסגנו", הוא מוסיף. "כמעט כל הסגל הפיקודי נפגע בדרגות פגיעה שונות, חלקם נהרגו מאש המחבלים, אבל הם הצליחו למנוע את השתלטות המחבלים על הבסיס. זה המחנה הצבאי היחיד שהמחבלים לא השתלטו עליו לחלוטין. גם כשכמה מחבלים הצליחו להיכנס פנימה הם חוסלו במהירות".
במקביל לאירוע הזה, התרחשו עשרות אירועים שונים של נפילות טילים ורסיסים ברחבי הארץ, וחטיבת החילוץ נכנסה לפעולה בהילוך גבוה.
במהלך השנה משרתים לוחמי הגדודים בחטיבת החילוץ כלוחמים לכל דבר ועניין, ומבצעים תעסוקות מבצעיות ביהודה ושומרון ובגבולות ירדן ומצרים. בעיתות חירום הם מתחלקים לאזורים לפי צוותים אורגניים שהוגדרו מראש, ונותנים מענה ראשוני בחילוץ לכודים ובסיוע במקרים של קריסה או הרס במבנים – הן באירועי טרור, הן באירועים אזרחיים כמו למשל אסון מירון או אסון קרלין, הן באסונות טבע וכמובן, כמו בתקופה הנוכחית, בעת מתקפות טילים.
לוחמי החטיבה קודחים בבטון לחילוץ לכודים (צילום: דו"צ)
"כבר באותו היום הגדודים התפרסו והחלו לתת מענה בנפילות הרבות שהיו, חילצו לכודים וסייעו לאזרחים. קברנו את חללינו, ביקרנו את הפצועים, והמשכנו להילחם על הבית בכל מקום שבו צריך אותנו, הן בחזית והן בעורף. המח"ט אייש במהירות את הפלוגות שמפקדיהן נפגעו במפקדים חדשים, הגדודים חזרו לפעילות בקצב גבוה, הפלוגות חזרו להתאמן וזה החוסן של מערכת שמסתכלת קדימה ומבינה את הייעוד שלה גם כיחידה בתוך הצבא וגם כצבא בתוך עם ישראל – שקודם כל חותר לניצחון ורק לאחר מכן מסתכל אחורה על מה שהיה".
"בסופו של דבר התגובה שלנו לזירות בעורף, זירות הנפילות והפגיעות, הייתה מהירה מאוד. מערך המילואים הופעל במהירות, הגדודים הועברו במהירות למקומות שלהם והתבצע מעבר מהיר מאוד מתוכנית לפקודה. מאז טיפלנו במאות מקרים, שברוך השם אני יכול לומר כעת שברובם הגדול לא היו אירועים חריגים מבחינת הפגיעה בגוף, גם במקומות שבהם היו אירועים חריגים מבחינת הפגיעה ברכוש".
"אז נכון", הוא מוסיף. "המספר הנמוך של הפגיעות בגוף, אגב, גם ביחס למבצעים קודמים, הוא גם בזכות שכבות ההגנה של צה"ל ופיקוד העורף כמו אמצעי ההתרעה השונים, הכריזה, אפליקציית פיקוד העורף ועוד, גם בזכות הפינוי המהיר של קו האש גם בדרום וגם בצפון, בוודאי גם סייעתא דשמיא גדולה אבל בראש ובראשונה זה בזכות השמירה על ההנחיות. אתה יודע, אם היינו מגיעים לזירות שבהן יש נפילות ללא נפגעים כי הן היו ריקות מאדם, הייתי אומר לך שפינוי היישובים הגן על התושבים. אבל במרבית המקרים כן היו אנשים בשטח בזמן הנפילה, אלא שהם היו קשובים להנחיות, התמגנו בזמן וחייהם ניצלו.
אל"מ רז אמנם לא נוקב בנתונים המדויקים, אולם גורמים בפיקוד העורף איתם אני משוחח השבוע אומרים כי על פי הנתונים שבידיהם – מספר הפגיעות במבנים, כלי רכב ומשטחים אורבניים גבוה בהרבה מהמבצעים האחרונים, אולם לצד זאת מספר הנפגעים היחסי נמוך בצורה חריגה ומשמחת. גם שם זוקפים זאת לזכות השמירה על ההנחיות. "גם הנפגעים שכן ישנם לצערנו, רובם הגדול נפגעו כתוצאה מריצה או הליכה לא בטוחה למרחב המוגן, ולא מפגיעת הטיל או הרסיסים, לכן זו נקודה קריטית נוספת שהציבור חייב לשים לב אליה", אומרים גורמים רשמיים בפיקוד.
לדבריהם, ברוב זירות הנפילה שהו אנשים. "כשאתם רואים כותרת על 'פגיעה ישירה ללא נפגעים', בסבירות גבוהה היו שם אנשים שבזכות שהגנו על עצמם ומיהרו למרחב מוגן הם לא נפגעו. אפשר לראות את זה כמעט בכל הזירות שהיינו בהן בחודש האחרון".
ההנחיות מצילות
את המספרים האלה אני מכיר גם באופן אישי. כחלק משירות המילואים שלי פעלתי בחלק גדול מאותן זירות שונות, בכל רחבי הארץ. מספר הזירות גבוה יחסית למבצעים קודמים, אבל מספר הנפגעים בגוף נמוך באופן משמעותי. סיפורים של נפילות עם הפי-אנד בזכות השמירה על ההנחיות, יש לי ולכל לוחמי החטיבה – באלפים.
רק לפני פחות משבוע, ביום חמישי בערב, פגע טיל פגיעה ישירה בבית במושב צפריה, הסמוך לנמל התעופה בן גוריון. גם במקרה הזה בני הבית, זוג חסידי בשנות השישים לחייו, מיהרו למרחב המוגן – ורגע לאחר שנכנסו פנימה וסגרו את הדלת, הפיצוץ הרעיד את הבית: רקטה נחתה להם במרכז הסלון, מותירה אחריה חורבן והרס בכל מקום. המקום היחיד שנשאר שלם הוא המרחב המוגן. גם שם אמרה בעלת הבית ש"אם לא היינו נכנסים למרחב המוגן לא היינו נשארים פה. הטיל נפל בדיוק איפה שישבנו כמה שניות קודם לכן, והרסיסים שלו פשוט חוררו את כל הבית. המקום היחיד שנשאר מוגן זה המרחב המוגן. זה ממש הציל לנו את החיים".
מבט קצר בזירה אישר את הדברים. הבית, כפי שהיא תיארה, היה הרוס כולו. הטיל נפל במרכז הבית והרסיסים עברו דרך הקירות, חוררו והשחיתו כל חפץ שעמד בדרכם. רק קירות הממ"ד העבים יכלו להם. בתוך הממ"ד אפילו קורי העכביש לא נדו. בחוץ לעומת זאת – לא נשאר כמעט דבר.
"את הזירה בראשון לציון אתה זוכר?", שאל אותי הסמח"ט. -"אני זוכר", עניתי לו.
"הזירה בראשון לציון" גם היא זירה טרייה יחסית. לפני כשבוע וחצי התרחשה פגיעה ישירה של טיל בבניין ישן בעיר ראשון לציון. הטיל חדר מהקומה העליונה לקומה התחתונה, הרס לחלוטין את הדירות בהן פגע והרסיסים התפשטו למרחק אדיר בהיקפו, יותר מעשרים בניינים נפגעו מהרסיסים בדרגות שונות.
עשרים בניינים, מאות משפחות, טיל אחד וסוף אחד לסיפור של כולם: פגיעה ברכוש ללא פגיעה בגוף.
הסמח"ט רז (צילום: דו"צ)
הבניין בו פגע הטיל הוא בניין ישן מאוד ללא ממ"דים בדירות או מקלט בבניין. מייד כשנשמעה האזעקה מיהרו הדיירים למקלט שנמצא בבניין ממול. בתיעוד ממצלמת אבטחה בבניין, נראים שניים מהשכנים ממהרים לאחת הדירות שבקומה העליונה כדי לעזור לזוג צעיר להוריד את הילד למקלט. רגעים ספורים לאחר שהתפנו משם, מגיע הפיצוץ.
זווית הפגיעה גרמה להתפזרות מסיבית של רסיסים, וכאמור, כעשרים בניינים ולפחות עשרים כלי רכב נפגעו כתוצאה מכך, בדרגות פגיעה שונות. בחלק מהבניינים לא נותר חלון אחד שלם, באחרים היו רסיסים שחדרו כמה קירות במקביל.
הגענו לזירה דקות ספורות לאחר הפגיעה. במבט ראשוני על הוויזואליה שנגלתה לעינינו, זה היה נראה כמו אירוע רב נפגעים. שברים בכל מקום, רסיסים, זכוכיות וברזלים. כלי רכב שחלקם מחוררים לחלוטין, חלקם עם חלונות מנוקבים ובאמצע – בניין עם חור ענק ומכוער שנפער בשתי הקומות. "זו זירה כל כך רחבה שכמעט אין סיכוי שאין פה נפגעים", אמר לי אחד מהחיילים שאיתי בצוות מייד כשהגענו לשם. לשמחתנו, הוא טעה. גם במקרה הזה, על אף הפגיעה הרחבה בכל כך הרבה מוקדים, התושבים כולם התמגנו בזמן וחייהם ניצלו.
"אמא שלי תמיד מתעקשת שנסגור את המקלט", סיפר לנו אחד מהשכנים בבניין ממול, שכל הדירות שנמצאות בחזיתו נפגעו מרסיסים. "תמיד השכנים היו צוחקים עליה בגלל זה ואמרו לה שאם ייפול פה טיל אז גם הדלת לא תעזור. הערב, כששמענו את האזעקה, מיהרתי עם אחי לקומה השלישית. יש שם שכנה מבוגרת שלא יכולה לרדת לבד למקלט. עלינו לעזור לה והתעכבנו עם זה טיפה כי זה לקח זמן, ומייד כשנכנסנו פנימה אמא שלי סגרה את הדלת ואולי שנייה אחרי זה שמענו את הפיצוץ והבנו שזה נפל פה ליד. אם היינו מתעכבים עוד שנייה אחת, לא יותר מזה, רק שנייה אחת – לא היינו פה עכשיו".
"גם ההקשבה וגם רמת המודעות של האזרחים להנחיות – בוודאות גבוהה יותר מאשר במערכות הקודמות. כשאני מודד את זה בתוצאות של כמות השיגורים ואופי הפגיעות למול מספר הנפגעים בגוף – אי אפשר שלא להגיע למשוואה שהישראלים מודעים יותר וקשובים יותר, וממילא להגיע שוב למסקנה המתבקשת: שמירה על ההנחיות מצילה חיים – זו לא רק סיסמא".
