מיוחד ל'משפחה': רבה הראשי של פתח תקווה, מבכירי רבני הציונות הדתית, שהקים בעבר את ארגון 'צוהר' ופרש, יוצא במתקפה על השר כהנא ומכריז:
"אני חושש שבסופו של יום הרפורמה בכשרות תצא לדרך ותכשיל רבים. שר הדתות מתן כהנא וגורמים פוליטיים נוספים מאוד מעוניינים בכך. לצערי הרב, הם לא מקשיבים לאף אחד ואין דיון אמיתי ומעמיק בנושא", מכריז בפתח שיחתנו הגר"מ הלוי, רבה הראשי של פתח תקווה וראש ישיבת 'עטרת נחמיה', ומי שהיה בעבר ממקימי ארגון 'צוהר' ופרש מהארגון.
אנחנו יושבים בסמוך לבית הרבנות הראשית לישראל, שם סיים הגר"מ הלוי ישיבה עם הראשל"צ הרה"ר לישראל הג"ר יצחק יוסף בנושאים הנוגעים לתפקידו כרב עיר מרכזית בישראל. חלק מהישיבה עם הראשל"צ הוקדש גם לנושא הרפורמה המיועדת. דיבורו נינוח ושקט, אך דבריו נוקבים וברורים ונאמרים בכאב רב.
נגזרה הגזירה? דווקא אדם הנמנה על הציבור הדתי לאומי הוא שיפגע בתחום כשרות המזון בישראל?
"לכאורה זאת תמונת המצב. זה כואב מאוד, משום שללא ספק הדבר יביא להכשלת רבים וכואב עוד יותר שכן באנרגיות והמשאבים שמשקיע השר בנושא, אפשר היה לתקן את מה שבאמת צריך תיקון באמצעות הפרדת זיקת 'משגיח ומושגח' ונתינת כלים הרבה יותר ראויים לרבנים לפקח על הכשרות. אני בטוח שהרבנות תמשיך להעניק כשרות עם או בלי אישור השר, ורוב עמך ישראל ימשיכו לחפש ולדרוש את כשרות הרבנות ולא יתפתו לאכול מגופי כשרות שאינם מוכרים להם".
תחום הכשרות לא זר לגר"מ הלוי. בתפקידו בעבר כרב שכונת נחלת יצחק בתל אביב מונה על ידי הראשל"צ הגר"ש עמאר לפקח על בתי המלון בתל אביב, והמשיך בכך תחת הגרי"מ לאו בכהונתו השנייה כרבה של תל אביב-יפו.
לפני כחמש שנים עמד הגר"מ הלוי בראש ועדה מיוחדת מטעם הרבנות הראשית לישראל לבחינת מערך כשרות המזון. הוועדה התכנסה וגיבשה מסקנות והמלצות. נכון להשבוע הן לא יושמו. יש שסבורים שעל רקע ההימנעות ממימוש המלצות הוועדה, ניסה שר הדתות מתן כהנא להשיג תמיכה ציבורית ברפורמה אותה הוא מבקש להוביל, ללא הצלחה בינתיים.
הבעיה מתעצמת
למי שלא זוכר במה מדובר להלן תקציר התוכנית: רבני ערים המעניקים כיום כשרות לבתי עסק ולמפעלים בעירם ובמקומם יאבדו את הסמכות להעניק כשרות. לתחום ייכנסו גופי כשרות מסחריים שיעסיקו את המשגיחים, המפקחים ואף 'מומחה כשרות' מטעמם שיהיה אחראי לחתום על התעודות במקום הרב המקומי.
באפשרות מועצת הרבנות הראשית יהיה לקבוע את הסטנדרטים למתן הכשרות, אבל הסטנדרטים לא יהיו מחייבים מכיוון שכל רב עיר יחד עם שני רבנים מקומיים לשעבר – כולל רבנים המזוהים עם 'צוהר' – יוכל להתיר תקן כשרות נמוך יותר, אף בניגוד מוחלט להנחיות ופסיקת הרבנות הראשית לישראל.
המשמעות היא, שגם עסק שפתוח בשבת יוכל לקבל תעודת כשרות. הרפורמה עלולה לגרום לכך שכל בעל עסק יוכל לפנות לתאגיד כשרות כבחירתו, בבקשה לקבל תעודה והיא תינתן לו ללא יכולת של הרב המקומי לפקח על כשרות המקום.
יש הסבורים שהנושא עליו יצא קצפו של שר הדתות מתן כהנא, הוא העובדה שבחלק ממערכות הכשרות קיימת תלות בין המשגיח לבית העסק שמשלם את משכורתו, דבר שיכול לגרום לתקלות שונות. "גם אם זה מה שעומד מאחורי הדברים", אומר הגר"מ הלוי בשיחה עם 'משפחה', "הרפורמה המוצעת לא רק שאינה פותרת את הבעיה אלא מעצימה אותה".
מעצימה אותה?
"בהחלט. במצב של תאגידי כשרות, לא רק המשגיח נוגע בדבר אלא הגוף כולו, כולל המפקחים ובפרט 'מומחה הכשרות' החותם על התעודה. המשכורת של כל העובדים בתאגיד הכשרות תשולם, על פי התוכנית, על ידי תאגיד הכשרות המסחרי. לתאגיד הכשרות יהיה אינטרס רב להימנע מהסרת הכשרות בכל מחיר".
מה המצב כיום?
"יש ערים שהמועצה הדתית המקומית משלמת את שכרם של משגיחי הכשרות ולא בתי העסק. מדובר במקומות ספורים שעושים כך, כדוגמת אילת, עכו, גבעתיים ועוד, מתוך 134 מועצות דתיות ברחבי הארץ".
מה המצב בפתח תקווה?
"בפתח תקווה, פועל תחת הרבנות תאגיד העוסק בניהול ההשגחה מבחינה לוגיסטית בלבד, כאשר הסמכות למתן הכשרות והפיקוח עליה, כמו גם ההחלטה על הסרת כשרות במידת הצורך, נותרה בידי הרבנות העירונית בראשה אני עומד.
"בעלי המפעלים משלמים אגרה והמשגיחים עובדים בתאגיד ללא זיקה לבעל העסק. התאגיד לא עוסק בהפרטה של הכשרות אלא דווקא בהכללה. באופן זה יש לי, כרב העיר, יכולת שליטה ופיקוח ברמה גבוהה בהרבה. יש לי גם אפשרות לשבץ את המשגיחים בעסקים השונים בהשגחה אזורית, דבר שמגדיל בשיעור משמעותי את הביקורת בבתי העסק ויוצר הרתעה של בעלי העסקים, בשל קרבת המשגיח לעסק במשך כל שעות העבודה.
"הגמרא בחולין, שממנה לומדים את העיקרון ההלכתי של משגיח שאיננו נמצא בעסק ברציפות כל היום, מכנה זאת כ'משגיח יוצא ונכנס'. לכאורה הסדר צריך להיות הפוך 'נכנס ויוצא'. ההסבר הוא שכל מערך הכשרות בנוי על כוח ההרתעה. בעל הבית מודע שגם בצאתו של המשגיח מהעסק הוא עלול להיכנס מיידית שוב – יוצא ונכנס.
"לכן, חשובה כל כך ההשגחה האזורית שגורמת לכך שהמשגיח תמיד נמצא בקרבת מקום ובכך הוא משגיח 'יוצא ונכנס'. אך אם בכל קניון ובכל אזור יפעלו כמה גופי כשרות, שכל אחד מהם עם משגיח שונה שנכנס רק לעסקים שלו, אזי בכך לא רק שלא מתקנים אלא אף מונעים תיקון בעתיד.
"כיום, גם אם מחליטים להוריד כשרות מעסק, משכורת המשגיח לא נפגעת מכיוון ששכרו לא תלוי במספר העסקים בהם הוא משמש כמשגיח. כך שגם מצד המשגיח השיקול להסרת כשרות הוא חופשי בדיווחו על תקלות.
"הרפורמה תגרום לכך שלנותן הכשרות שמקבל את משכורתו מהתאגיד יהיה עניין לצרף כמה שיותר עסקים, גם אם הם לא עומדים בדרישות הכשרות המינימליות. בכך היא מעצימה את זיקת משגיח ומושגח. כך יוצא, שהרפורמה מעצימה את הבעיה במקום לפתור אותה".
לדברי הגר"מ הלוי, יישום הרפורמה יגרום אף לכך שהרבה בתי עסק המחזיקים כיום בתעודת כשרות לא יחזיקו בה עוד: "כבר היום הדבר עולה להם הרבה כסף. ברגע שאת מקום הרבנות – שעובדי מערך הפיקוח שלה הם עובדי מדינה – יתפסו תאגידים שמעסיקים הן את המפקחים והן את מי שחותם על תעודת הכשרות, זה יעלה הרבה כסף לבעלי העסקים והם עלולים לוותר עליה".
אין היכרות בשטח
אולי הרב היה צריך להיפגש עם השר כהנא ולהסביר לו את הדברים?
"נפגשתי עם השר כהנא, לבקשתו, הרבה לפני שהרפורמה עלתה על פסים מעשיים", מספר לנו הרב הלוי. "במהלך המפגש הוא סיפר לי שבמשך שנתיים עסק בנושא הכשרות. הצגתי בפניו את המודל של פתח תקווה. הוא הקשיב בעניין רב. בסיום דבריי אמר שיש רבנים שחולקים על כך. שאֵלתי 'האם למישהו מהרבנים הללו יש ניסיון משמעותי בכשרות?' נשארה ללא מענה.
"לאחר כחודש נשלח לשר הדתות כהנא מסמך חתום על ידי עשרות רבנים מהציבור הדתי לאומי, בו הם קובעים שמדובר ברפורמה שתביא לקלקול במקום לתיקון. למרבה הצער גם מכתב זה נשאר ללא התייחסות".
יש כאן מצב אבסורדי. איש הציונות הדתית מבקש לרסק את הרבנות הראשית.
"אני לא חושב שהוא רוצה לרסק". עוצר הגר"מ הלוי רגע בדבריו, מהרהר ואומר: "יש מי שסוברים שהוא מבקש לערוך אפליה מתקנת. מאז פטירתם של הרבנים הראשיים, הראשון לציון הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל והגאון רבי אברהם שפירא זצ"ל, נכנסו לתפקיד הרבנים הראשיים לישראל רק רבנים הנמנים על המגזר החרדי, שאינו רואה ברבנות הראשית לישראל מרכז תורני ורוחני משמעותי. אני חושב שאת זה מבקש השר מתן כהנא לשנות, גם אם הדבר יפגע בסופו של דבר ברבנות הראשית לישראל, כפי שזה בא לביטוי בחוק הדיינים, לדוגמה.
"גם ברפורמת הכשרות, הוא מבקש להכניס גופים פרטיים שמנוהלים על ידי אנשים מהציבור הדתי לאומי, כדוגמת 'צוהר'".
אליבא דרבה של פתח תקווה, הרבנות היא מוסד ממלכתי המאפשר קיום תורה ומצוות לכלל הציבור הישראלי, דבר שבמשך שנים רבות בציבור הדתי והחרדי לא הרגישו מספיק את משמעותו. "אני התחנכתי על מעמד הרבנות כגוף ממלכתי שנותן מעמד של תורה לכלל הציבור. זו הרבנות של כלל ישראל. כאשר שואלים ומביעים עניין רק בנושא של מי הרבנים המתפקדים בה, ומורידים את העיסוק בנושא רק לרמת הפרט, זו חוסר הבנה בשאלה מהי רבנות ראשית ומה משמעותה לעם ישראל".
כדי לשׂבר את האוזן, בוחר רבה של פתח תקווה להביא משל מימים רחוקים, בהם בית המקדש השני עמד על תילו. באותה תקופה היו כהנים לא ראויים לתפקידם שקנו את הכהונה מהמלכות בכסף, מה שהביא לחשדות נגדם כפי שמובא במשנה.
"באותה תקופה שימש רבי חנינא כסגן הכהנים", מטעים הגר"מ הלוי. "הוא תמיד נשאר במעמד של סגן. מעולם לא התמנה לכהן גדול, אבל לימד את כולם את העבודה וכולנו זוכרים את אמרתו 'הווי מתפלל בשלומה של מלכות'. הוא ראה את מעמד הכהונה כמעמד מלכות של תורה, אפילו במצב מזעזע בו הכהנים הם אינשי דלא מעלי. הוא ראה איך מוסד הכהונה יורד מגדולתו וסמכותו, אבל היה לו חשוב ללמד את כולם שזו מלכות שצריך להתפלל עליה".
"ברוך השם הנמשל לא דומה למשל", הוא ממהר להבהיר. "כאן מדובר ברבנים חרדים לדבר השם, שגם אם לא התחנכו על מעמד הרבנות הראשית לישראל בסופו של דבר הם עצמם מעמד הרבנות. לכן, התוכנית לפגוע במעמדה של הרבנות הראשית לישראל, ובתפקידה המשמעותי בעם ישראל, בנימוק של 'אפליה מתקנת' כלשהי ולדבר נגד הרבנות, זה חוסר הבנה של גודל הנושא בו אנו עוסקים".
מה שכואב במיוחד לגר"מ הלוי הוא שבמשך מספר חודשים מדבר השר מתן כהנא על כך שלדבריו יש שחיתות ברבנות, ורמת הכשרות שואפת, כדברי השר, לאפס. "וכאן אני שואל: אתה שר דתות ורוצה לתקן? בכל הכבוד. אבל למה לעשות הכללות כל כך לא נכונות ומבלי להכיר את השטח ולהגדיר כך את הכשרות?
"מעט הרבנים שמחזקים אותו אומרים לו שמה שיעשה יהיה טוב יותר מהמצב הקיים. למה הם אומרים כך? האם הם נמצאים בתוך הרבנות? אפילו על ספק יש את הכלל של 'שב ואל תעשה עדיף' על אחת כמה וכמה כאשר הקלקול בדרך זו ודאי, ומאידך קיימות לפנינו דרכים סלולות לתיקון. ברור לי שיש מה לתקן, אבל לא מתקנים על ידי כך שיקלקלו יותר. השיטה של הרבנות כיום עדיין חסרה ואפשר להשלים אותה. השיטה של הרפורמה, לעומת זאת, פגומה מיסודה".
מה היו התגובות של הרבנים החרדים בפתח תקווה על הקמת תאגיד הכשרות?
"כולם עודדו וגיבו אותי בגלל המהלך שהפך את המשגיחים להיות בלתי תלויים בבעלי העסקים. כשעשיתי את המהלך, העשירון העליון של המשגיחים עבדו אז במספר קטן של עסקים והרוויחו סכומים גבוהים בלי פרופורציה לעבודה שלהם. הם היו כעשרה אחוז מכלל המשגיחים וכעסו שלקחתי מהם את הפרנסה. היום כולם מרוצים, כולל אלו שכעסו. יש להם יציבות כלכלית, שכר ראוי יותר ותנאים סוציאליים. ברפורמה החדשה אותה מקדם השר כהנא לא יעסיקו אותם. יחפשו משגיחים שיעבדו בשכר מינימום".
הרב נלחם למען הציבור הכללי, לא למען הציבור החרדי?
"אני נאבק להציל את עם ישראל מאיסורים. זאת המלחמה. אני מציין בפני רבנים ועסקנים חרדים את ההתפעלות שלי כיצד הם נמצאים עמוק בחזית המאבק, כאשר ברמת האינטרס האישי הדבר איננו נוגע אליהם כלל. הם ימשיכו לצרוך את הכשרות של הבד"צים ולהירשם לנישואין אצלם.
"כולנו ביחד מגלים אחריות ציבורית כלל ישראלית. הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ייסד את הרבנות הראשית לישראל בשביל האחריות הזאת. כיום דווקא כתוצאה מגזירות כמו הרפורמה, מורגש מאוד עד כמה גווני הציבור השונים, מסורתיים, דתיים וחרדים, מתחברים לרעיון הזה יותר מאי פעם – אולי זה הדבר החיובי היחיד שיש ברפורמה".
"הרבנים שלנו מתנגדים"
השאלה באשר למניעים של שר הדתות לבצע את הרפורמה למרות ההתנגדות הנחרצת של רבני ישראל עוברת שוב ושוב כחוט השני במהלך השיחה. הגר"מ הלוי מגלה כי רבנים רבים מתנגדים לרפורמה ואף כתבו מכתבים בנושא לשר הדתות כהנא, ללא תוצאות. בין הרבנים הללו הוא מונה את הג"ר יעקב אריאל, מחשובי הפוסקים והרבנים בציונות הדתית ורבה של רמת גן לשעבר, שנפגש עם השר מתן כהנא מספר פעמים ואף כתב לו מכתב בנושא, את הרב אהרן כץ, רבה בפועל של רמת גן, ואפילו רבנים המכהנים במועצת רבני צוהר אבל מתנגדים לרפורמה.
"חלק ממה שכובל את השר אל הרפורמה הוא האילוץ הקואליציוני", אומר הגר"מ הלוי. "אבל השר מצהיר מפורשות שהוא עושה יותר ממה שדורשים ממנו, על פי שיקול דעתו".
יש גוף או מישהו שעומד מאחורי התוכניות?
"בין הדוחפים נמצאים אנשי תנועת 'נאמני תורה ועבודה', ו'המכון הישראלי לדמוקרטיה' וגם 'פורום קהלת'. מה שלא יודעים הוא שגם אנשים שהשתתפו בניסוח הרפורמה מטעם 'פורום קהלת' מתנגדים כיום לחלקים ממנה. השר כהנא ליקט חומרים שנכתבו בנושא, אבל הלך עד הקצה. המניע והדחף הוא ההסכם הקואליציוני, כאשר המגמה היא להמשיך הלאה מהכשרות לתחומי הנישואין, הגיור והפגיעה בקדושת הכותל".
השר כהנא אמר שההתנגדות לרפורמה נובעת משיקולים שאינם קשורים בכשרות. למה הוא התכוון?
"כאב לי מאוד לראות שהשר התבטא כך על רוב בניין ומניין רבני ישראל שרוצים בתיקון וקידום הכשרות ולא בהרס והכשלת הרבים. אינני מבין כיצד ניתן להתבטא כך כנגד רבני ערים ויישובים ורבנים אזוריים שרבים מהם מתמסרים במשך עשרות שנים לעבודת הכשרות ועושים עבודת קודש נפלאה.
"מצער שלמרות שרבנים חשובים פנו אל השר וקראו לו לחזור בו מדבריו אלה ולפנות לרבני ישראל כדי לגבש רפורמה טובה ומתקנת, השר נמנע מכך עד לרגע זה".
אם כבר הזכרנו את גופי הכשרות הפרטיים, איך לכאורה אפשר לסמוך על גוף כשרות שנותן הכשר למאות עסקים?
"כלל הבד"צים מסתמכים רבות על מערך הכשרות של הרבנות הראשית לישראל. חלק ניכר מהבד"צים אינם מוסיפים תוספת משמעותית על הכשר המהדרין של הרבנות וחלקם לפעמים הם ברמת כשרות רגילה בלבד.
"הבד"צים כאמור בנויים על הפלטפורמה הבסיסית של הרבנות, שמעניקה להם את האפשרות להקפיד יותר ולהקים מערך של מהדרין. ברגע שהרבנות תצא מההשגחה גם הבד"צים יהיו בבעיה גדולה, מכיוון שהם יצטרכו להקים את מערך הכשרות מהיסוד".
כדוגמה לדבריו מביא הגר"מ הלוי משחטת בשר שעומדת תחת כשרות של רבנות ובד"צ. לדבריו, הרבנות מעמידה צוות של שוחטים ובודקים, והבד"צים משתמשים בחלק מהם ומוסיפים עליהם עוד משגיחים ובדיקות.
"נכון שאגרת הכשרות של הבד"צים עולה יותר כסף, אבל זו בחירה של בעלי העסקים המבקשים לפנות לקהל צרכנים מסוים, למרות שהדבר לא מצדיק את התשלום הגבוה של אגרת הכשרות. אני יודע על חברה גדולה שמוציאה 'ליין' מיוחד בהכשר העדה החרדית ו'ליין' בהכשר הרבנות. זו אותה כשרות בדיוק רק בלי חותמת. זו הנקיות של הכשרות של הרבנות לעומת הגופים הפרטיים.
"הרפורמה מכוונת לפגוע בנקיות הזו ולהפוך את כל מערך הכשרות בארץ לעסקי ורווחי. אם יצטרכו להקים את הכל מהיסוד – זה יעלה הרבה כסף גם לבד"צ וגם לעסקים, ובסופו של דבר בעלי העסק יבחרו בהכשר המֵקל ביותר".
"חייבים להתאחד נגד"
לכאורה מה רע בכך שתהיה תחרות בשוק הכשרות?
"התחרות בכשרות המהדרין היא תחרות מי יהדר יותר. לעומת זאת, התחרות שברפורמה תהיה בכשרות הבסיסית מי יקל יותר, מה שיוריד את רמת הכשרות".
מה באשר למוצרים המיובאים, הכשרות בחו"ל בסדר או יש מקום לשיפורים?
"לא כל הכשרויות בחוץ לארץ הן תקינות כשרותית ועל כן הרבנות הראשית לישראל גם כיום מאשרת את מה שידוע לה כתקין.
"אם ניקח את תחום הבשר, יש מקומות בעולם שיש הרבה בקר, אבל אין לרב המקומי יכולות השגחה ופיקוח מתאימות. לכן הרבנות שולחת לשם צוותים מהארץ שמקבלים את שכרם מהיבואן. זה דבר לא טוב. בנקודה הזו צריך לייעל את המערכת שלא ייווצר מצב של תלות בין היבואן למשגיחים. שהיבואן ישלם ישירות לתאגיד שאחראי על העסקת המשגיחים ולא על מתן התעודה, ותאגיד זה יעביר את הכסף למשגיחים. כלומר: מחלקת הייבוא צריכה להיות בפקוח הרבנות אבל הצוותים לא יכולים להיות עובדי היבואן.
"תאגיד לניהול המשגיחים בכשרות בין כשהוא מופעל על ידי הרבנות מול יבואן בחו"ל ובין כשהוא מופעל על ידי רב מקומי במתן הכשרות לעסקים, מאפשר לרב הנותן את הכשרות לבקש החלפת משגיחים לעיתים בין המושגחים השונים, כדוגמת מה שמתבצע כיום בהנהלות סניפי הבנקים וכיוצא באלה, כדי למנוע קשר לא ענייני בין משגיח ומושגח.
"כמו שבבנקים מנהל סניף מתחלף כל שלוש-ארבע שנים כדי לא ליצור קשר קרוב מדי עם הלקוחות, כך חייב להיות בתחום הכשרות. צריך למנוע מצב בו משגיח נמצא בעסק יותר מדי זמן. היו משגיחים שעבדו שמונה עשרה שנה בעסק, וההרגל מנע מהם לשים לב לכל מיני דברים שהצריכו שינוי. כשהגיע משגיח חדש הוא 'ניער' את המקום והרים את הכשרות.
"בתאגיד כמו בפתח תקווה שיבוץ משגיחים מחליפים בהיעדרותו של המשגיח בשל מחלה או כל סיבה אחרת, מתבצע על ידי התאגיד. תאגיד כזה עוקב לאחר ביצוע ביקורות המשגיח בבית העסק באמצעות אפליקציה און-ליין שמראה מתי הוא נכנס לעסק ומתי הוא יוצא והמשגיח יודע שהתשלום הוא לפי ביצוע הביקורות בפועל בלבד ויש על כך בקרה מלאה. התאגיד הזה, שהוא בעצם חברה לניהול כשרות מתפקד בצורה נפלאה, ואת המודל הזה או דומה לו אני סבור שהשר כהנא היה צריך לאמץ".
אחרי הביקורת הנוקבת ששמענו כאן על הרפורמה, איך יכול להיות שחלק מרבני הערים שותקים? האם הם חוששים משר הדתות?
"יש רבנים שמביעים את דעתם ויש כאלו שפחות. אין ספק שהמציאות בה רב עיר תלוי באישורו של שר הדתות בדברים שונים שהוא פועל לקדם לטובת שירותי הדת בעירו, משפיעה וגורמת לרב לחשוב אם לצאת נגד השר. הדבר נכון גם ביחס לראשי המועצות הדתיות הכפופים לשר במסגרת תפקידם. אני שומע הרבה מאוד רבנים שכן מדברים ומביעים באופן ברור וגלוי את עמדתם שהרפורמה תזיק ותפגע בכשרות.
"מועצת הרבנות הראשית ורבני הערים הרבנים המשמשים בקודש חייבים שלא לשתף פעולה עם רפורמת הכשרות ולהמשיך ולתת כשרות מטעם הרבנות בכל מצב", מסכם הגר"מ הלוי שעה ארוכה של שיחה קולחת ומרתקת בהצהרה דרמטית. "אם נהיה מאוחדים וחזקים ועשרות רבני הערים ימשיכו להעניק כשרות מטעם הרבנות, גם אם זה לא יהיה כחוק, אף אחד לא יצליח להוציא ולבטל את הכשרות של הרבנות.
"אנחנו צריכים להיות מאוחדים ולא לשתף פעולה עם חוקים שירמסו את הרבנות הממלכתית של עם ישראל. כרבנים שנבחרו על ידי הציבור, נמשיך לפעול למען הכשרות של הרבנות, בלי לתת יד לכשרות הפוליטית שהשר פועל לקדם. אם רבני ישראל ימשיכו להביע את עמדתם ללא מורא – העם יסרב לכשרות הפוליטית ויבחר להמשיך במסורת כשרות הרבנות".
פרצה לדורות
הג"ר מיכה הלוי השתייך בעבר הרחוק לרבני צוהר. לדבריו, באותה תקופה הארגון הזה פעל בשיתוף פעולה עם הרבנות הראשית. כשהתחילו לדבר על הקמת בתי דין פרטיים לגיור הוא החליט לפרוש מהארגון.
"אפשר לומר שבזכות הרבנות הראשית יש ספר יוחסין לא כתוב לכלל עם ישראל" אומר הגר"מ הלוי. "כיום גם אנשים מסורתיים יכולים להתחתן ללא בעיה, אבל אם וכאשר לא יהיה רישום נישואין על ידי הרבנות הראשית לישראל, כל הציבור המסורתי לא יוכל יותר לעשות זאת יותר. הרבנות היא זו שמחזיקה את עם ישראל כעם אחד, את המשפחה כמשפחה יהודית. הרפורמה בגיור והחלת נישואין אזרחיים הם פגיעה אנושה בערך הזה".
אולי הרפורמה בגיור המאפשרת לכל רב לגייר בכל אזור בארץ תאלץ אותנו להקים ספרי יוחסין?
"זה ברור שאם לא נוכל לסמוך יותר על הכשרות ועל הגיור, נתחלק לכמה עמים; דבר שלא היה עד עתה בגלל שהרבנות הראשית שמרה כאמור על טהרת הייחוס".
הרב הלוי מבקש להדגיש שיש בנושא אחריות לדורות הבאים. "הרפורמה בגיור מוצגת ככזאת שתדאג לדור הזה. למעשה היא מסירה את כל המחסומים. גם אצל הרפורמים גיירו בתחילת הדרך, אבל בסופו של דבר אין מושג של גיור רפורמי אלא מסמך בעלמא. הם יוצרים לגיטימציה שתאפשר מראש להכיר גויים, להינשא להם ולקבל מסמך המעיד שהם התגיירו.
"הרפורמה של מתן כהנא הולכת להסיר גם את המחסום שהיה עד עתה במדינת ישראל. אם ניקח כדוגמה זוג שעלה מרוסיה, כאשר האב יהודי והאם לא יהודייה. ייתכן מאוד והם סבלו על הרקע הזה, ליבי עליהם, אבל הילדים שלהם גויים. אבל אם מחר בבוקר הולכים להינשא להם על סמך זה שאת הילדים שלהם ממילא יגיירו, נפרצה החומה. לא מדובר באילוץ כפי שהיה בחו"ל אלא במצב מלכתחילה, כאן בארץ ישראל. בנקל נגיע למצב של נישואי תערובת, מצב בו אין כל הבדל בין ישראל לעמים".
בפגישה עם השר כהנא העליתם את הנושא?
"לא, העליתי רק את נושא הכשרות".
