חלוק לבן וכיפה שחורה

כמעט בכל מרכז רפואי בארץ יש רופאים חרדים שזוכים להציל חיים. איך הם חשים מול איומי השביתה והרילוקיישן של רופאים על רקע פוליטי? האם יש משמעות לעובדה שהם שומרי תורה ומצוות? | יצאנו לשוחח עם רופאים חרדים ולשמוע על האתגר, המחסומים והסיפוק | תפילת הרופא

"המצב רגיש". רופא בהפגנה (צילום: פלאש 90)

התופעה שנראתה במרכזים רפואיים במרכז הארץ, כאשר רופאים לבושי מדים לבנים ניצבו בשערי המוסד הרפואי, הפגינו נגד החקיקה ואף איימו בהשבתת המערכת – עוררה חוסר נעימות בקרב לא מעט מטופלים, וגם אצל אזרחים רבים שנחשפו להתניית העבודה הרפואית בנסיבות פוליטיות.

זה היה מביש, לא רק בעיניהם של תומכי הרפורמה. ללא קשר לשאלת הזהות הפוליטית – הציפייה מרופא היא שיהיה ניטרלי, או שלפחות לא יפגין את דעותיו בקול ובוודאי שלא יעצור את מלאכת הצלת החיים כמחאה נגד ממשלה כלשהי או חקיקה מכל סוג. נכון ששביתות רופאים אינן זרות לנו, שהרי אחת לשנה או שנתיים נשמעים איומי השבתה על רקע דרישה להעלאת שכר; אבל מחזה רופאים מפגינים נגד חקיקה לצמצום עילת הסבירות וקוראים גם לחבריהם שלא לעבוד – היה בעיני רבים חצייה בלתי נסבלת של קו אדום שאין לעבור.

בתוך האכזבה הגדולה, יש גם רופאים המצויים במקום שונה לחלוטין. אלו כמובן אלפי הרופאים במערכת שסירבו לשבות והמשיכו בעבודתם כרגיל. בהם נראתה קבוצה קטנה אך בולטת של רופאים חרדים. בשבוע שבו הצטרפה המערכת הרפואית לסערה הפוליטית הגדולה, יצאנו לשוחח עם אנשי הרפואה מקרב הציבור החרדי כדי לקבל מבט שונה על האירועים ועל דרכי התגובה.

לגמרי לא סביר

שם: ד"ר עירא ברימט

עיסוק: רופא מתמחה
במרכז הרפואי סורוקה

המטופלים הרבים שמגיעים למרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע מופתעים לא פעם כשהם נתקלים בד"ר עירא ברימט, מתמחה לרפואה, שעובר ממחלקה למחלקה בבית הרפואה. בהיותו יהודי חרדי, חסיד חב"ד, המראה החיצוני של ד"ר ברימט יוצא דופן בקרב הרופאים. הוא בהחלט נ

עירא ברימט: בתקופה האחרונה, יש באנשי הצוות והמטופלים כאלו שמבקשים לשמוע קצת על החרדים

ראה חריג בנוף. הכיפה הגדולה והזקן הבולט לא ממש משתלבים עם מרקם העוסקים ברפואה, והוא הפך מהר מאוד לדמות בולטת בבית החולים.

חזותו החיצונית של ד"ר ברימט הפכה אותו לכתובת עבור רבים, גם לא בענייני רפואה. "מטופלים שומרי מצוות פונים אליי לא פעם עם שאלות הלכתיות ומתייחסים אליי כאל רב", הוא מציין בחיוך. "לפעמים, בעיקר בתקופה האחרונה, יש באנשי הצוות והמטופלים כאלו שמבקשים לשמוע קצת על החרדים, על ההווי היהודי וקיום התורה והמצוות, דברים שהם מעבר למקצוע. מתנהלות שיחות מרתקות ונפקחות להם העיניים".

אתה הרופא החרדי היחיד בסורוקה?

"יש עוד שני רופאים חרדים מלבדי – עוד רופא מתמחה ומרדים", הוא מציין. "אין ספק שקיים פער גדול מאוד בין רופא שאינו שומר מצוות לבין מטופל חרדי, וזה מתבטא בהרבה מאוד דברים. כמי שפוגש רופאים מכל המחלקות אני יכול לומר שכשמגיע ילד ממשפחה ברוכת ילדים, וההורים אינם מלווים אותו כי הם עסוקים עם הילדים האחרים בבית – לעיתים קרובות מאוד יראו חוסר שביעות רצון בעיני הצוות. יש עוד תופעה שחוזרת על עצמה בכל המחלקות – רופאים ששומעים ממטופל שאומר על כל דבר קטן שהוא 'צריך לשאול רב' והם מפתחים ריאקציה, כי העניין של שאלת רב רחוק מהם תרבותית. כמובן, רופא חרדי רואה את הכל בצורה שונה לגמרי. הכל מובן יותר והמטופל מקבל יחס טוב בהרבה".

מה אתה אומר על איומי השביתה של חלק מהרופאים?

"זה דבר בלתי נסלח", הוא אומר בתוקף. "אומנם אנחנו, שעובדים במרכז רפואי בפריפריה, פחות מרגישים את המהומות סביב הרפורמה, כפי שקורה באזור המרכז. יש אצלנו הרבה מאוד רופאים ואנשי צוות מהמגזר הערבי שלא מתעניינים בכך כלל, אבל יש קבוצה גדולה של סטודנטים ומתמחים שמגיעים מתל אביב והמרכז, ונראה לפעמים שהאג'נדה הפוליטית שלהם מעבירה אותם על דעתם.

"העירוב של הרפואה ברפורמה מעכיר את האווירה וגורם להתלהמות, וזה לגמרי לא סביר. ברור לי שאם חלילה תתחיל שביתת רופאים, זה יוביל אך ורק למקומות לא טובים ואף עלול לגבות חיי אדם. אני ממש חושש מכך".

קשה וכואב

שם: ד"ר אשר שנור

עיסוק: רופא מתמחה במרכז
הרפואי שערי צדק

בית החולים שערי צדק, 'ד"ר וולך' בפי הירושלמים הוותיקים, נוסד כבית חולים על טהרת הקודש, וגם כיום יש בו סממנים רבים של בית חולים המתנהל לפי ההלכה. יש בו רופאים שומרי מצוות רבים, ולא נדיר לפגוש בו חרדים המכהנים בתפקידים בכירים שונים, מנהלי מחלקות וכדומה.

אחד מהם הוא ד"ר אשר שנור. "אני נמצא כעת במהלך התמחות ברפואה פנימית וקרדיולוגיה בשערי צדק. כעולה חדש היה לי קושי עם העברית, אבל עם הזמן גם זה השתפר", הוא מציין.

הוא מספר שהקושי האמיתי שבו נתקל היה בתורנויות שנדרשו ממנו כחלק מההתמחות. "מדובר בפעמיים בשבוע שבהן אתה נדרש לעמוד על הרגליים 26 שעות ברציפות. במקרה שלי העבודה נעשית במחלקה עם אנשים במצבים קשים מאוד, חלק מהם מונשמים, ולעיתים קרובות אין אפשרות לנוח אפילו לא לרגע.

"ברוך השם, נוסף על העבודה יש לי משפחה ברוכה ואני מקפיד על קביעת עיתים לתורה מדי ערב במסגרת תורנית. זה מאוד לא פשוט אחרי יום עבודה, אבל ברוך השם זכיתי באשת חיל שמעודדת אותי בכל יום מחדש לצאת ללמוד תורה".

אשר שנור: "אני שומע קולות של רופאים שטוענים שאין שום היגיון בהשבתת המערכת הרפואית בתגובה לרפורמה"

ד"ר שנור מבקש להדגיש כי מחקרים ומדדים בין־לאומיים מוכיחים כי המרכזים הרפואיים בארץ נחשבים מהמובילים בעולם מבחינת איכות הטיפול במטופל, אך מבחינת המצב בחדרי המיון – העומס קשה מאוד ומעמיד אותנו בתחתית הטבלה.

מה דעתך על שביתת הרופאים? איך היא מתבטאת במקום עבודתך?

"עד עכשיו הייתה אצלנו 'שביתת אזהרה' של שעתיים בלבד, אבל עדיין לא ברור מה יהיה בהמשך", הוא מציין וניכר שהנושא מכאיב לו. "אני לא פוליטיקאי", הוא מדגיש. "למדתי רפואה ולא משפטים, לכן אין לי מושג מה הקשר בין החקיקה למערכת הרפואית. אני שומע סביבי הרבה קולות של רופאים שטוענים שאין שום היגיון בהשבתת המערכת הרפואית בתגובה לרפורמה, ומנגד יש כאלו שבטוחים שהרפורמה המשפטית מסכנת את מערכת הבריאות ולכן לדעתם חובה לשבות. באופן אישי קשה לי מאוד להבין את זה, כי גם אם הדברים נכונים והסכנה גדולה, האם זה מצדיק שרופאים ילכו הביתה וישאירו את החולים ללא טיפול? איזה היגיון יש כאן?!

"אני חושב שהתמונה הזו, רופאים לבושי מדים מפגינים, מסוכנת מאוד וגם נותנת לחולים הרגשה מאוד לא טובה. מי רוצה להגיע לבית חולים ולהיות מטופל בידי רופא שאומר בפה מלא שהוא נגד הדעות וההשקפות שלך? זה כל כך לא הולם את התפקיד.

"מרופא נדרש להיות ניטרלי ולא לדבר על פוליטיקה. מרכז רפואי הוא מקום שעובדים בו יחד אנשים מכל המגזרים, ומן הראוי שלא יוכנסו אליו דעות פוליטיות. לשמחתי זכיתי לעבוד במקום שיש בו הרבה אנשים שמבינים שבהיותם אנשי רפואה הם לא אמורים להיכנס לתחום הפוליטי, אבל עדיין נשמעות סביבי דעות אחרות וזה קשה וכואב".

ומה תעשה אם יכריזו על שביתה?

"כיהודי חרדי יש לי רבנים שאני יכול להתייעץ איתם, יש לי שולחן ערוך והלכות פסוקות וברורות. כבר בשנת תשמ"ג, כשהיו שביתות רופאים בארץ, יצאו מרנן הגאונים רבי יצחק יעקב ווייס זצוק"ל ורבי שלמה זלמן אוירבך זצוק"ל (שהיו הפוסקים של בית החולים שערי צדק) בפסיקה ברורה שבה הם ציינו במפורש מה מותר ומה אסור לעשות מצד ההלכה. אני לא חושב שנדרש ממני להכריע בסוגיה. יש לי רבנים שיפסקו מה מותר ומה אסור".

אווירה רגועה

שם: ד"ר אשר גירש

עיסוק: רופא מתמחה
במרכז הרפואי זיו

"בכל בוקר אני קם ויוצא לעבודה בשמחה וגם מסיים את היום בחיוך, כי מקצוע הרפואה הוא מקצוע עם המון סיפוק", מציין ד"ר אשר גירש. "אי אפשר לתאר את התחושה שיש לך כשאתה עוזר לאנשים שסובלים, שלא לדבר על מצבים שבהם אתה מציל חיים. גם במהלך היום, כשיש רגעים של עייפות, זה נותן הרבה מוטיבציה להמשיך בעבודה".

אשר גירש: בזכות העובדה שאני לא משתף את כולם בדעות ובמחשבות שלי, נשמרת סביבי אווירה רגועה עם מקצועיות

איך מסתדרים בעבודה עם אנשי צוות שרובם מגיעים מעולם רחוק מאוד משלך?

"בסך הכל יש בארץ שני מרכזים רפואיים חרדיים ועוד אחד דתי. רוב הרופאים החרדים נאלצים כמוני לעבוד בבתי חולים אחרים, ואני אישית לא נתקלתי בבעיה. מבחינה טכנית לכל המרכזים הרפואיים בארץ יש כיום מערך של רבנות ומשגיח כשרות. גם אם הם לא ערוכים לספק את התנאים הנדרשים לרופאים שומרי המצוות, הם עושים זאת למען המטופלים, ואז גם הרופאים החרדים מרוויחים. ברוב בתי החולים מעסיקים גם עובדים שאינם יהודים, ובשבת ניתן להיעזר בהם לצרכים שונים. הם כבר מכירים את ההלכות ומבינים בדיוק מה אתה מבקש מהם. רופאים דתיים היו מאז ומעולם, וברוב השאלות ההלכתיות שצצות בעולם הרפואה כבר דנו והכריעו גדולי ההוראה".

ומה לגבי האווירה בין אנשי הצוות? בתקופה האחרונה אתה מרגיש את המתיחות?

"אני לא מרגיש את המתיחות. באופן אישי אני נמנע מלהיכנס לדיונים בנושאים פוליטיים. נראה לי שדווקא בזכות העובדה שאני לא משתף את כולם בדעות ובמחשבות שלי, נשמרת סביבי אווירה רגועה עם מקצועיות ויחס טוב ומכבד כלפי כל האנשים שסביבי", מסכם גירש.

"באופן אישי אני גם משתדל להקדיש זמן ללימוד תורה לפחות שעה ביום, וזה מאוד לא פשוט בתקופות של מבחנים. זה המקום להודות ל'קרן קמח' ול'ידידות טורונטו' שתומכות כל כך בסטודנטים החרדים שלומדים רפואה ועוזרות בשכר הלימוד ובמלגת קיום, כמו גם בסדנאות להתנהלות כלכלית נכונה. יהודים כמו ר' מרדכי פלדשטיין שפועלים רבות לסייע לחרדים שלומדים רפואה ומקצוע בכלל. אני לא רואה את עצמי מצליח לשרוד את השנים הארוכות האלו ללא תמיכתם".
גירש סיים לפני כשנה את לימודיו בבית הספר של הטכניון בחיפה, ובימים אלו הוא בשנת סטאז' במרכז הרפואי זיו בצפת. "אני קם בכל בוקר ויוצא לעבודה בשמחה וגם מסיים את היום עם חיוך, כי מקצוע הרפואה הוא מקצוע עם המון סיפוק", הוא מציין. "אי אפשר לתאר את התחושה שיש לך כשאתה עוזר לאנשים שסובלים מאוד, שלא לדבר על מצבים שבהם אתה ממש מציל חיים. גם במהלך היום, כשיש רגעים של עייפות, זה נותן הרבה מוטיבציה להמשיך בעבודה".

"תתפלל בשבילי"

שם: יהודה פולטר

עיסוק: לקראת סטאז' ברפואה והתמחות בפסיכיאטריה

"רופאים פסיכיאטרים מהציבור החרדי מכירים את הקודים ומתנהלים ברגישות הרוחנית הנדרשת עם פציינטים חרדים. זה שונה לגמרי מפסיכיאטר מהציבור הכללי, ואני מתכוון לשרת את הציבור שלי מכל הלב".

אתה מתכוון לעבוד כפסיכיאטר בארץ או בחו"ל?

"במהלך הלימודים היה שלב שחזרנו לארה"ב למשך שנה. בתחילה היה לאשתי קשה מאוד להתנתק שוב ולחזור לארץ, אבל אחרי שכבר עשינו את המעבר הזה, גם אני וגם אשתי לא רואים את עצמנו חוזרים לחו"ל. אומנם כל המשפחה שלנו שם וקשה מאוד להיות מנותקים ורחוקים מסבא וסבתא כשהעול כולו נופל על אשתי ואין לה שום קרוב משפחה שיכול לעזור. אבל אנחנו אוהבים מאוד את הארץ וקשה לנו להכריע".

היכן תנאי התעסוקה טובים יותר?

יהודה פולטר: אם רואים אותי מתפלל או פותח ספר קודש, הם משתתקים, דואגים שלא להסיח את דעתי

"בארה"ב המשכורות של הרופאים גבוהות יותר, אך גם העבודה קשה יותר ורופאים במקצועות מסוימים יכולים לעבוד תשעים שעות בשבוע. בארץ המצב טוב יחסית והחיים רגועים יותר, אך כאמור גם השכר נמוך יותר".

בינתיים הוא מגיע למשמרות בעיקר במרכז הרפואי רמב"ם ופוגש לא מעט מקרים מעניינים בדרך. "נראה שיש אנשים שקצת מופתעים כשהם רואים אותי במחלקות. בכל פעם שאני מתחיל לעבוד במחלקה חדשה, המטופלים והצוות ניגשים אליי עם המון שאלות – מי אני ומה אני עושה שם. בדרך כלל זה נעשה בהרבה כבוד וזהירות, ואם רואים אותי מתפלל או פותח ספר קודש, הם משתתקים, דואגים שלא להסיח את דעתי ואפילו שלא לגעת בי.

"באחד הימים היה מקרה מעניין: זה היה כאשר הסתובבתי באזור מחלקת כירורגיה לבוש בבגדים של חדר ניתוח. מכיוון שהיה קצת מאוחר מיהרתי לתוך בית החולים, אלא שאז עצרה אותי אישה מבוגרת וביקשה: 'תוכל לעזור לי?' הייתי בטוח שהיא רוצה לשאול איך מגיעים למחלקה כלשהי, אבל היא שאלה: 'אתה בדרך לבית הכנסת?' השבתי לה: 'לא'.

"'תגיע בערב?' היא המשיכה לשאול. עניתי: 'כן'.

"ואז היא ביקשה: 'תתפלל בשבילי', ומסרה לי פתק שעליו רשום שמה כדי שאתפלל עבורה.

"רק מאוחר יותר התפניתי להרהר בסיפור וחשבתי לעצמי בפליאה שלא לבשתי חולצה לבנה, ואפילו הציצית לא נראתה מבעד למדי חדר הניתוח. הדבר היחיד שהיא ראתה היה הכיפה השחורה שלי, ומבחינתה זה הספיק כדי להבין שלפניה אדם חרדי. המקרה הזה השפיע עליי מאוד ועזר לי להבין שלא משנה לאן אני הולך, יש לי הזדמנות לקדש שם שמיים".

ומה עם המהומות הפוליטיות? הן לא מפריעות לך?

"האמת היא שאני לא מספיק מעודכן ולא ממש עוקב אחרי ההתפתחויות. אומנם שמעתי על השביתה, אבל לא ידועים לי הרבה פרטים עליה. בדרך כלל אני לא מתפנה להאזין לחדשות".

הבלגן בעיקר בתקשורת

שם: גב' שרה פופר

עיסוק: הסבה מאחות
טיפול נמרץ לרפואה

"הכל התחיל בעבודתי כאחות בטיפול נמרץ ילדים במשך תשע שנים. מדי יום ראיתי בעיניי כיצד רופא המבין את העולם שממנו מגיע המטופל – יכול לתת לו הרגשה טובה לצד הבנת דקויות הקשורות בדת או בתרבות. לכן בחרתי לעשות הסבת מקצוע למקצוע קרוב".

בהיותה אישה חרדית החשש העיקרי של פופר הוא מירידה רוחנית חלילה. "אני חושבת שזהו חשש הגיוני ואסור להקל בו ראש", היא מדגישה. "הנושא הזה מאתגר מאוד".

פופר מכירה את המחלקות מקרוב משנות עבודתה בטיפול נמרץ. "ברור שהעבודה עם צוות שברובו שונה ממך מהותית היא אתגר גדול", היא מציינת, "אבל מניסיוני בבית החולים יש רצון של 'לבוא לקראת'. במפגשים אישיים עם אנשי הצוות יש סקרנות גדולה ורצון להכיר את אורח החיים החרדי. לפע

מים גם יש הפתעה כשמגלים שדברים נראים אחרת, טוב יותר ממה שנהוג לחשוב.

"כאנשים חרדים כולנו יודעים שחיי ההלכה הם חיים מלאי אושר, איזון, חיבור לנפש ויופי, אך לצערנו הדברים האלה לא מספיק מפורסמים בתקשורת החילונית. המפגשים האישיים שהעבודה במרכז הרפואי מזמנת לנו מאפשרים הצצה פנימה, ולהרגשתי הם מקרבים ולא להפך".

פופר חשה שבמצבים של חולי ומכאוב כל החומות נופלות. "אני זוכרת את עצמי בחדר עם הורים שבנם היה חולה מאוד ולכאורה שונים ממני בכל פרמטר אפשרי. כולנו דמענו על מצבו של הילד החמוד במיטה. באותו זמן הדעות וההשקפות היו לא רלוונטיות.

"אני חושבת ומאמינה שרפואה היא מקום שבו פערים רבים מיטשטשים, והמשקל המשמעותי ביותר מוקדש לרכיב האנושי המאחד את כולנו. בדרך כלל זו גם ההרגשה במחלקות הרפואיות, ובאמת כולם משתדלים לעבוד כתף אל כתף. הרעש והבלגן, כפי הנראה, קיימים בעיקר בתקשורת".

ר' מוטי פלדשטיין, מנכ"ל 'קרן קמח' המלווה רבים מהחרדים בלימודי הרפואה, אומר ל'משפחה': "נושא לימודי הרפואה הוא אחד החשובים אך גם הרגישים שבלימודי המקצוע. את התחום הזה מלווים אתגרים שונים מבחינה רוחנית. בשנים האחרונות אנחנו רואים לא מעט צעירים חרדיים שמתעניינים בתחום, ואני יכול לומר מהניסיון – שמי שפונה לתחום הזה, חייב לקבל הכוונה ברורה מגדול בתורה, גם לפני תחילת הלימודים וגם במהלכם.
"לדעתי, אי אפשר ללמוד רפואה מבלי לקבל מראש אישור והכוונה מגדול בתורה. מי שפונה ללימודי רפואה חייב שתעמוד לרשותו דמות רוחנית שאיתה הוא יוכל להתייעץ בכל רגע נתון. בסופו של דבר המטרה היא שיהיו יותר רופאים חרדים, לטובתם ולטובת הציבור כולו – אבל לא שהרופאים יהיו חלילה פחות חרדים", הוא מסכם.