שנת הכספים החדשה נפתחה בצונמי של עליות מחירים. מכולן, החלטת הנגיד אמיר ירון להעלות שוב את הריבית, גובה את המחיר הכבד ביותר מהאזרחים שנאלצים להוסיף מאות שקלים בחודש לתשלום המשכנתה. ואם זה לא מספיק, השבוע זינקו גם מחירי החשמל והדלק ושברו שיאים חדשים ▪️ כלכלה במשבר
השנה האזרחית החדשה החלה במקביל לתחילת עבודתה של הממשלה החדשה, אבל לשר האוצר החדש בצלאל סמוטריץ' ולמנכ"ל משרדו הנכנס שלומי הייזלר, אין אפילו יום אחד של חסד כדי לתכנן את המהלכים הבאים.
גל של התייקרויות במשק תפס את המשמר הנכנס מול שוקת שבורה: מצד אחד עומדות הבטחות הבחירות וממתינות למימושן, ומהצד האחר המשבר הכלכלי מחייב להדק את החגורה.
המכה המשמעותית מכולן היא החלטת נגיד בנק ישראל להעלות את הריבית בפעם השביעית מאז חודש אפריל האחרון.
רק נזכיר כי באפריל עמדה הריבית על 0.1%. כיום, אחרי העלאות תכופות היא כבר עומדת על ,3.25% וההערכות הן שבקרוב היא תשבור שיא נוסף ותחצה את ה-4%.
העלה את הריבית בפעם השביעית מאז חודש אפריל האחרון. הנגיד אמיר ירון (צילום: פלאש 90)
המשמעות: עלייה משמעותית במחירי המשכנתאות, בעיקר כאלו שמורכבות מאחוז גבוה של ריבית פריים. כך למשל, משכנתה שניתנה ל-25 שנה הכוללת 45% ריבית פריים תתייקר ב-131 שקלים לחודש, ובעלות כוללת של 39 אלף שקלים לכל התקופה. מתחילת השנה, התייקרה משכנתה כזו בשיעור של 932 שקלים בחודש (ראו טבלאות מצורפות).
עלייה נוספת, בשיעור גבוה יחסית, נראה כולנו בחשבון החשמל הקרוב. המחיר עבור השירות הבסיסי הזה יתייקר בשיעור של 8.2%, זאת בהמשך להתייקרות נוספת שהייתה לפני מספר חודשים בשיעור של 8.5%. העלייה מוסברת בהתייקרות מחירי הפחם פי שניים וחצי, ומאחר שישראל מתעכבת בהסבת תחנות הכוח לייצור חשמל מגז טבעי – עליית המחיר בלתי נמנעת.
יש לציין כי העלייה הייתה אמורה להיות גבוהה יותר, סביב 10%, אך צעדים שביצעה רשות החשמל הפחיתו את ההתייקרות במעט.
לפי ההערכות, משפחה ממוצעת תשלם עוד כ-40 שקלים בחודש, ובחודשים הקרובים, שצפויים להיות קרים ולהתבטא בחשבונות חשמל גדולים יחסית בשל עלויות החימום, העלייה תהיה גבוהה יותר.
גם המים, מוצר בסיסי לכל הדעות, יתייקרו בשיעור של 3.5%. העלייה מתורצת בהתייקרות מחירי החשמל נוכח העובדה כי חברת 'מקורות' היא הצרכנית האזרחית הגדולה ביותר של חשמל.
המשמעות היא כי משפחה בת ארבע נפשות, שצורכת כ־16 מ"ק לחודש תשלם מעתה כ־140 שקל לחודש.
חוליה נוספת בשרשרת ההתייקרויות היא העלייה הצפויה במחירי הפירות והירקות – מאחר שהחקלאים ייאלצו להעמיס את התייקרות המים על הצרכן.
את טבלת ההתייקרויות שיפגעו בכיס של כל משפחה משלימה הארנונה, שתתייקר בשיעור של 1.37%. רשויות מקומיות מבוססות יותר ירשו לעצמן לייקר את השירות אפילו עוד יותר עד לרמה של 3%.
מס הארנונה מתעדכן מדי שנה בחודש מאי, כך שישתנה בשנה העוקבת. הוא מושפע מהשינוי במדד השכר הציבורי וממחצית השינוי במדד המחירים לצרכן. בעוד מדד השכר הציבורי ירד, מדד המחירים לצרכן עלה, ולכן הארנונה מתייקרת ב־1.37%. יש לציין כי השנה, בצעד יוצא דופן, שרי האוצר והפנים לא עסקו כלל בבקשות לאישור חריג שהגישו הרשויות השונות, ולכן תוספת לתעריף הארנונה, על ההעלאה הרוחבית או הפחתה בתעריף, כלל לא נידונו. התוצאה: העלאה גורפת של הארנונה בכל הארץ ב־1.37%.
דלק, מזון וצהרונים
שנת המס החדשה נפתחה גם בעלייה נוספת של 9 אגורות במחירי הדלק, המוצר שגם הוא בסיסי לכל משפחה בעלת רכב, וישפיע בעקיפין גם על משתמשי התחבורה הציבורית.
העלייה מתרחשת לאחר שההנחה במס על הדלק, שעליה הכריז שר האוצר היוצא, הסתיימה.
העדכון נובע בין היתר בגלל שינויים במחירי הנפט בעולם ובשער החליפין. מחיר הדלק יעמוד על 6.94 שקלים לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת בשירות עצמי. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגו
רות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מהחודש קודם.
הורים לילדים קטנים עשויים לשלם החל מהחודש הנוכחי עוד 250 שקלים לילד עבור צהרון. הסיבה: ביטול הסבסוד לצהרונים באשכולות 4 ו-5 במסגרתו שילמו ההורים רק 50 שקלים לחודש עבור כל ילד, ומהחודש הנוכחי הם ישלמו 300 שקלים בשל ביטול הוראת השעה שקבעה הממשלה היוצאת. ח"כ ישראל אייכלר מ'יהדות התורה' פנה בנושא לשר האוצר סמוטריץ', ונענה כי הבקשה תטופל בדחיפות.
ומה עם מחירי הדירות שרשמו בשנה החולפת עלייה מטורפת בשיעור של כ־20%? לפני ששר השיכון החדש יוצא עם התוכנית הראשונה, כבר הודיעה חברת רדימיקס, מהספקיות הגדולות בישראל של חומרי גלם לבנייה, על עלייה של 12% לפחות עם תחילת השנה, ושל 16% לפחות בגוש דן. המדובר הוא בחול, באגרגטים כדוגמת בטון, מלט ועוד. לכך אפשר להוסיף עלייה של כ־24% במחיר חומרי הנפץ המשמשים במחצבות, ובעלייה של 118% בשנתיים במחיר החצץ. אומנם הצרכן הפרטי לא ירגיש את העליות הללו בכיס, אך הן צפויות בהחלט להתגלגל אל רוכשי הדירות בהמשך.
המטרה: הורדת מחיר החשמל
ומה עושה הממשלה החדשה כדי להתמודד עם מבול ההתייקרויות? שעות ספורות אחרי הודעת בנק ישראל על העלאת הריבית, כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון מיוחד עם שר האוצר סמוטריץ' ושר הכלכלה ברקת בנושא יוקר המחיה. בפגישה השתתפו גם ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ׳ אבי שמחון וראש מטה שר האוצר שריה דמסקי.
במהלך הפגישה התבקשו המשתתפים לבדוק אפשרות סיוע לחברת החשמל כדי למתן את העלייה הגבוהה במחיר החשמל, ולבחון מחדש את ההנחה במס על הדלק, שהסתיימה ב-31 בדצמבר, ע
ם פקיעת הצו שעליו חתם שר האוצר הקודם אביגדור ליברמן. ההחלטה שהתגבשה בינתיים היא לחזור ולהפחית את המס על הדלק רק אם הדלק יתייקר בעקבות עליית מחירי הנפט בעולם בראשית החודש הבא. באשר למחירי הארנונה והמים, באוצר לא מתכוונים לסבסד את הרשויות המקומיות ואת רשות המים כדי למנוע את ההתייקרויות.
ספיגת הריבית, הורדת המיסוי והעלאת הקצבאות
בצל החדשות הקשות, יש גם חדשות אופטימיות יותר. כזו למשל היא הודעתו של בנק הפועלים על ספיגת עליית הריבית החדשה של בנק ישראל כדי לסייע ללקוחות העלולים להתקשות בתשלומי המשכנתה שלהם – כך שגובה ההחזר החודשי שלהם במסלול הפריים לא יושפע מעליית הריבית הזו וריבית הפריים תישאר עבורם בשיעור של 4.75% בשלב זה. המהלך תקף לשנה ליותר מעשרת אלפים לקוחות בעלי משכנתה קיימת בבנק הכוללת מסלול פריים (ומתייחס אליו בלבד), שלהם קיים נכס אחד המשועבד לבנק בגין המשכנתה, שיעור המימון הוא מעל 60%, ההחזר החודשי היה נמוך מ־5000 ש"ח (נכון ל־1.4.22, בטרם החלו עליות הריביות האחרונות), ההחזר החודשי הכולל התייקר (מאז 1.4.22) בסכום של למעלה מ־400 ש"ח בחודש, וההלוואה משולמת ללא פיגורים.
חדשות טובות מגיעות גם ממשרד הבריאות. סמנכ"ל התכנון במשרד חיים הופרט, הודיע כי המחירים המרביים של כ-1,500 תרופות מרשם בעלות הפטנט המפוקחות לפי פרק ה' של חוק פיקוח על מצרכים ושירותים, ירדו בשיעור ממוצע של כ־7.47% לעומת מחירם ב־2022.
פיקוח המחירים הוא על המחיר המרבי למכירת התרופות, וכי ממנו נגזרת גם ההשתתפות העצמית של הצרכנים לקופות החולים, בהתאם לתוכניות הגבייה של קופות החולים. מחיר תרופות ללא מרשם נשאר זהה לזה שהיה בשנים הקודמות.
גם המוסד לביטוח לאומי מפרסם כי החל מהאחד בינואר יעלו התעריפים של חלק מהקצבאות.
קצבת הילדים, בשונה מקצבת נכות כללית, שירותים מיוחדים וילדים נכים, תעלה בהתאם למדד ולא לשכר הממוצע, והסכומים עבור ילד הראשון במשפחה יעלו מ־156 שקלים ל־164 שקלים. הילד השני, השלישי והרביעי במשפחה יזכו את ההורים בקצבה של 207 שקלים במקום 197 שקלים. הסכום עבור הילד החמישי ומעלה יהיה כמו הילד הראשון – 164 שקלים.
קצבת אזרח ותיק – גם היא תעלה ב-5.3%, לסכום של 1,680 שקלים במקום 1,596 שקלים. ליחיד עם תוספת לבן זוג – 2,525 שקלים במקום 2,398 שקלים.
קצבת אזרח ותיק עם השלמת הכנסה תעלה בהתאם למדד. מי שטרם מלאו לו 70 שנים – ליחיד: 3,799 שקלים שניתנו בעבר יועלו ל־4,000 שקלים. לזוג: 6,002 שקלים יעלו ל־6,320 שקלים. קצבת נכות כללית יחיד, בדרגת אי כושר מלאה תעלה מ־3,700 שקלים ל־4,063 שקלים. קצבה ליחיד עם תוספת לבן זוג תעלה מ־4,892 שקלים ל־5,373 שקלים. לזוג עם ילד – מ־5,846 שקלים ל־6,421 שקלים, ולזוג עם שני ילדים – מ־6,800 שקלים ל־7,469 שקלים.
נוסף על כך, החליט של שר האוצר כבר ביומו הראשון במשרד לבטל את המס שהוטל על הכלים החד פעמיים בשיעור של 70% ועל המשקאות הממותקים, בשיעור של 1.3 שקל לליטר.
אם כן, מבעד לתחזית המעוננת, מפציעה גם שמש חייכנית.
