מגזין רונן סולומון י"ב סיון התשפ"א

החיסול וההדף | כל מה שמותר לגלות על מבצע החיסול המורכב: כך סיכלה מדינת ישראל את 'קבוצת הנשק' של מוחמד דף

שורה של תגליות על חבורת הבכירים שחוסלה במבצע המורכב והראשון מסוגו שביצעו כוחות הביטחון הישראליים בלב עזה, והתפקידים הבכירים שמילאו המחוסלים, כ'מוקדי ידע' מהלכים עבור מטה הפיקוד הכללי של חמאס • סיכול ממוקד: שיתוף הפעולה של השב"כ ואמ"ן עם ה'מוסד' מאפשר את מבצעי החיסול הנקודתיים של בכירי חמאס בכל נקודה בעולם • וגם: האם ירי הטילים מצפון הוא חלק מההתעצמות של חמאס במחנות הפליטים בגבול לבנון תוך ניסיון ליצור חזית כפולה עם מדינת ישראל משני צידי הגבול?

 

בראש חודש סיוון, בראשיתו של מבצע 'שומר החומות', הצליחו בשירות הביטחון הכללי ובצה"ל לשים את ידם על מיקומו המדויק של 'מטה המחקר והפיתוח' הצבאי המרכזי של החמאס בעיר עזה.

היה זה שיאו של מבצע ייחודי שניהל שירות הביטחון הכללי וצה"ל לסיכול מתוזמן של קבוצת מהנדסים, המשמשים בפועל כ'מוקדי הידע' של חמאס בתחום הפיתוח והמחקר של רקטות ושורת אמצעי לחימה, האמורים לשמש כ'שוברי שוויון' מול מדינת ישראל.

במבצע משותף של צה"ל ושב"כ לסיכול בו זמני של מספר מחבלים בכירים בארגון הטרור חמאס, בעזה ובחאן יונס, חוסלו כמה בכירים ב'פורום המטה הכללי' של חמאס – במה שהגדיר צה"ל כ"מבצע מורכב וראשון מסוגו". מדובר, כאמור, במפקדים בכירים בעזה ובחאן יונס, הנחשבים מקורבים לראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס, מוחמד דף. על פי משרד הבריאות הפלסטיני, הבדיקה הרפואית הפלילית של ההרוגים הראתה כי הסיבה למותם הייתה חנק.

אלא, שהם לא היו מפקדים במובן הטקטי בלבד. המהנדסים הללו, החזיקו בידע רב, בהיותם 'ראשי פרויקטים' במערך הייצור, המחקר והפיתוח של הארגון.

לשמם – מאפשרים לנו להשלים חלק מפאזל המודיעין על הקבוצה, הקשרים של הדמויות עם אישים וגופים אחרים וייתכן ואפילו נגלה כי מוחם נדרש לעמול על ייצור פתרונות במיוחד עבור מוחמד דף.

 

שטח צבאי, נא לצלם

ג'ומעה טחלה – בכיר ב'פורום המטה הכללי' של חמאס. נחשב ליד ימינו של מוחמד דף. החזיק בפרויקט המחקר, הפיתוח והייצור של החמאס ונחשב לאחד האחראים הבולטים להתעצמות הארגון בשנים האחרונות. פעיל מרכזי בתחום מו"פ (מחקר ופיתוח) רקטות, בו פעל לשיפור יכולת הדיוק של הטילים. טחלה עמד גם בראש מערך הסייבר, ענף שמשמש בשנים האחרונות את החמאס לצורך ריגול, פעולות סיכול נגדי וניסיונות לפעילות התקפית נגד יעדים ישראליים.

בשלהי קיץ תשע"ח (יולי 2018), חשף צה"ל רשת של 'פרופילים' (שמות משתמשים) שפרשׂ מערך הסייבר של טחלה בפלטפורמות דיגיטליות, כדי לשדל חיילים להתקין תוכנות במכשירי הטלפון האישיים שלהם. התוכנות הללו לא היו תמימות: היו אלה תוכנות בעלות יכולות רחבות הכוללות איסוף מידע אודות המכשיר, איסוף רשימת אנשי קשר, איסוף הודעות, איכון מקום, איסוף קבצים, תמונות והסרטות והכי חמור: צילום יזום של תמונות 'בשלט רחוק'. כלומר, ניצול המצלמה שנושא איתו החייל, כדי לצלם שטחים שלחמאס אין דרך להגיע אליהם ובאמצעות ה'עין' המקומית שמספקת המצלמה, יכול הארגון לשכלל את המודיעין שלו וליזום צילומים מבלי שהחייל יחוש בכך או יֵדע על כך ששימש את האויב.

בצה"ל ובשב"כ מסכמים, כי הפגיעה בטחלה מהווה "מכה משמעותית לפרויקט ההתעצמות של החמאס".

 

איש ה"חסד"

ההרוג השני במבצע החיסול הוא ג'מאל זבדה – בכיר ב'פורום המטה הכללי' של חמאס. זבדה, היה ד"ר להנדסת מכונות מהאוני' האסלאמית של עזה, וזוהה על ידי השב"כ כראש מחלקת הפיתוח והפרויקטים במטה הייצור של חמאס, העוסק בקידום פרויקטים מרכזיים ובהם הייצור הרקטי של חמאס.

כרטיס הביקור המקצועי של זבדה כולל: תכנון הנדסי, מנועי דלק, מערכות הידראוליות, אווירודינמיקה והנדסת מכונות; לכן הוא מהווה מוקד ידע מרכזי ומשמעותי ביותר במטה הייצור של החמאס.

בדיקה שערכנו מעלה, כי במקביל לעיסוקיו שימש זבדה גם כיו"ר מועצת המנהלים של 'אגודת הצדקה אל-ופא', עמותה ללא מטרות רווח, שאינה ממשלתית, שהוקמה בשנת תש"מ (1980) וכוללת במסגרתה גם את בית החולים אל-ופא לשיקום רפואי וכירורגיה מיוחדת, שבו מוקמו במהלך מבצע 'צוק איתן' חדרי מלחמה של החמאס.

בנו של ג'מאל זבדה, אוסאמה זבדה, נהרג גם הוא לצד אביו כמי שגויס כאחד ממהנדסי מערך הייצור של חמאס.

 

פקודות ישירות מדֶף

הרוג נוסף במבצע הוא חאזם חטיב – בכיר ב'פורום המטה הכללי' של חמאס. ראש מחלקת המהנדסים במערך הייצור של חמאס. שימש גם כסגן ראש מערך הייצור.

וואליד שמאלי – ראש מחלקת הציוד התעשייתי במערך הייצור. מדובר במרכיב קריטי לצורך ייצור אמל"ח. אלו אותן מכונות חריטה, מדפסות תלת ממד ומנופי נשיאה, שבהם משתמש הארגון כדי לייצר רקטות וכלי תקיפה אחרים.

ט'אפר שוא – ראש מדור בפרויקט המו"פ והייצור. פרויקט המו"פ והייצור מחולק לתחומי פעילות שונים: מדור רקטות, מדור כלי טיס וכדומה.

בין המחוסלים במבצע, ניתן למנות את מחמוד פארס – ראש מדור מכניקה בפרויקט המו"פ והייצור. את השכלתו בתחום הנדסת מכונות רכש פארס – בדומה לג'מאל זבדה – באוני' האסלאמית של עזה. מקורות החיים המקצועיים שלו ניתן ללמוד עוד, כי היה מעורב בפרויקטים וכנסים הקשורים למערכות שליטה והיכולת ליישמן במערכות נשק צבאיות.

הרוג נוסף במבצע החיסול הוא מג'האד חדידי – מהנדס שליטה בפרויקט המו"פ והייצור, כשלצידו נרשמו גם שמותיהם של מספר מהנדסים ממערך הייצור, חמאת אוסאמה, מוסטפה פרחאת ונידאל כאן. חשוב להדגיש, כי כלל המחוסלים הבכירים היו מקורבים לראש הזרוע הצבאית מוחמד דף, וקיבלו ממנו פקודות באופן ישיר.

 

באדיבות ה'מוסד'

שירות הביטחון הכללי הוא הגוף המופקד מתוקף תפקידו בתחום האבטחה והלוחמה בטרור, על סיכול הפעולות של ארגוני הטרור בעזה באמצעות מערך של רכזי מודיעין, הפעלת סוכנים ועד יחידה מבצעית למבצעים מיוחדים. הסיבה היא שהשב"כ מופקד על האזורים הפלסטיניים, היא היותם של ארגוני הטרור בעזה מחוללי פיגועים במדינת ישראל ומחוצה לה. אמ"ן (אגף המודיעין) בצה"ל, הוא הגוף המופקד על איסוף המודיעין הצבאי בעזה.

שני הגופים, השב"כ ואמ"ן – פועלים לעיתים במשותף, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במיוחד במבצע הנוכחי, אולם הם לא הגורם היחיד. היות וארגון חמאס פועל באמצעות שלוחות מחוץ לארץ, נדרש גם המוסד, מתוקף תפקידו – הממונה על פעילות הביון וסיכול בחו"ל – להוביל את מבצעי איסוף המידע והסיכול במדינות זרות מחוץ לשטח המדינה. בשנים האחרונות נקשרו מספר מבצעים לפעילות זו של ה'מוסד'.

בה' בשבט תש"ע (20 בינואר 2010) נמצא מחמוד אל-מבחוח, בכיר במערך ההצטיידות של הזרוע הצבאית של ארגון החמאס, כשהוא ללא רוח חיים בחדרו במלון פאר בדובאי, אליו הגיע יום קודם לכן בטיסה של חברת 'אמירטס' מדמשק. מצלמות האבטחה חשפו, כי מבחוח חוסל זמן קצר לאחר הגעתו לדובאי על ידי מערך של סוכני 'מוסד' ומחסלים מקצועיים, שהזריקו לו רעל קטלני ותוך עשרים דקות כבר היו מחוץ למלון, בדרכם ליעדים אחרים ברחבי העולם.

שנה לאחר מכן, באדר תשע"א (פברואר 2011), נחטף דיראר אבו סיסי, מהנדס פלסטיני, ששימש כסגן מנהל תחנת הכוח בעזה, בעת שנסע ברכבת באוקראינה והועבר בטיסה לארץ. בהמשך, הואשם על ידי מדינת ישראל, כי מוחמד דף מינה אותו להוביל את הקמת האקדמיה הצבאית של גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, בה הוביל את הכשרת קבוצות המחקר של מטה ההתעצמות של החמאס בייצור הטילים והגדלת טווח ירי הרקטות לתחומי מדינת ישראל.

בג' בטבת תשע"ו (15 בדצמבר 2016) נורה למוות בפתח ביתו בדרום תוניסיה מוחמד א-זווארי, מהנדס כלי טיס שהיה מקושר לחמאס ולחיזבללה. על פי המשטרה התוניסאית, המתנקשים, ככל הנראה אזרחים זרים, השתמשו במכוניות שכורות וירו בו שמונה כדורים מאקדחים משתיקי קול כדי לחסלו. א-זווארי היה בכיר במערך המל"טים המתפתח של הזרוע הצבאית של חמאס, וסייע בתחום גם לחיזבללה. הוא שב לתוניסיה זמן קצר לפני החיסול, אחרי שנים שבהן נדד מסוריה ללבנון, לצד גיחות לעזה דרך מערך המנהרות של חמאס. בנוסף לכך דווח כי הוא שקד על פיתוח כלי שיט זעירים.

בט' בשבט תשע"ז (5 בפברואר 2017) מת מפצעיו מחמוד וליד אל-קיקה, מי שהוגדר כמהנדס הרקטות של החמאס. ההערכה הראשונית הייתה, כי אל-קיקה נפצע באורח קשה מפיצוץ שהוגדר על ידי כמה מחבריו כ'תאונת עבודה'. הפיצוץ שאירע במהלך ניסוי, גרם לקטיעת כמה מאיבריו, ממנו לא שרד. רק לאחר מכן התעורר בעזה החשד כי מדינת ישראל היא שעמדה מאחורי חיסולו.

 

הכימאי, המהנדס והגזבר

דומה שהרשימה שבה היה שותף, לכאורה, ה'מוסד', ל'ניקוי האורוות' בחמאס, הולכת ומתארכת. נמנה עוד מספר חיסולים בולטים: בכ"ז בטבת תשע"ח (14 בינואר 2018) ניצל מוחמד חמדאן ('אבו חמזה'), אחיו של אוסאמה חמדאן, חבר הלשכה המדינית של הארגון, מניסיון חיסול באמצעות פיצוץ שאירע ברכבו בעיר צידון שבדרום המדינה. בהמשך היה מי שחשף, כי חמדאן עמד בראש 'היחידה הכימית' של לשכת הבינוי של החמאס – בביתה החדש, בלבנון.

היחידה הכימית מופקדת על רקיחת הדלק המוצק או החומר ההודף של הרקטה וראש הנפץ שבקצה הרקטה.

כך גם חוסל בו' באייר תשע"ח (21 אפריל 2018) בשעה שש בבוקר בבירת מלזיה פאדי אל-בטש, שנורה בידי שני אלמונים רכובים על אופנוע. אלה המתינו לו במשך כעשרים דקות מחוץ למתחם הדירות שבו התגורר. הוא נהרג במקום והיורים נמלטו מיד. אל-בטש, שלמד הנדסת חשמל באוניברסיטת מלזיה, היה מומחה לרקטות ומל"טים ושימש גם אימאם במסגד מקומי.

בל' בניסן תשע"ט, (5 במאי 2019) חוסל חאמד אחמד חודרי, איש הכספים של חמאס שמקורב ליחיא סינוואר. חודרי היה אחראי העברות הכספים מאיראן לארגוני הטרור ברצועת עזה ונקשר גם למימון פעילות מערך ההתעצמות של החמאס.

 

דרכו של דף

אז מה כולל בדיוק מערך המחקר והפיתוח הצבאי של החמאס? למעשה, מדובר בפרויקט המו"פ והייצור הצבאי של החמאס, פרויקט הדגל של מוחמד דף ('אבו חאלד'), ראש גדודי עז א-דין אל-קסאם – הזרוע הצבאית של חמאס בעזה.

בשנת תשנ"א (1991) הצטרף דף לשורות גדודי עז א-דין אל-קסאם. הוא החל את דרכו כתלמידו של הטרוריסט הפלסטיני יחיא עייאש (שכונה 'המהנדס'), שעמד בראש 'הזרוע הצבאית' של חמאס, עד להריגתו בחורף של שנת תשנ"ו (ינואר 1996).

בג' באלול תשס"א (22 באוגוסט 2001) ניסתה מדינת ישראל בפעם הראשונה להתנקש בדף ובסגנו, בעת שעסקו בבניית מנגנון הפיגועים של החמאס, האחראי על כמה מפיגועי הירי וה'הקרבה' הגדולים שאירעו ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה. לאחר חיסולו של סלאח שחאדה בשלהי קיץ תשס"ב (יולי 2002) קיבל דף לידיו את הנהגת גדודי עז א-דין אל-קסאם. כעבור פחות מחודשיים, בראשית שנת תשס"ג (ספטמבר 2002), ניסתה מדינת ישראל לחסלו בפעם השנייה, באמצעות מסוק אפאצ'י של צה"ל, ששיגר שני טילים אל עבר מכוניתו בעת שהיה בדרכו חזרה מביקור אבלים בשכונת שייח' רדואן בעזה.

מוחמד דף איבד באותה פגיעה את עינו והוא נותר בעל מום בידו. לאחר מכן עבר שיקום אורתופדי, אך פציעתו גרמה לו לקשיים בדיבור ובתנועות גפיים. למרות הפציעה ותהליך השיקום, שב דף לפעילות כבר באביב תשס"ג (ראשית 2003). ניסיון חיסול שלישי התבצע בקיץ של אותה שנה (ספטמבר 2003), במהלך כינוס של צמרת החמאס בדירה בעזה. אולם בכירי חמאס ששהו בקומה התחתונה של הבניין, כמעט ולא נפגעו. בראשית חורף תשס"ה (אוקטובר 2004), חוסל עדנאן אל-ע'ול, יד ימינו של דף, שזכה באותם הימים לכינוי 'אבי התעשייה הצבאית הפלסטינית'.

בט"ז בתמוז תשס"ו (12 ביולי 2006) נפצע דף קשה בעקבות הפצצת בית שבו שהה, על ידי חיל האוויר. בעקבות אותה התקפה איבד את ידיו ורגליו ורותק לכיסא גלגלים. בהיעדרו, נטל אחמד ג'עברי את הפיקוד על הזרוע הצבאית של חמאס, אם כי התואר הרשמי עדיין נשמר לדף. בחורף תשע"ג (נובמבר 2012), במהלך מבצע 'עמוד ענן', פרסם החמאס הקלטת קול שבה מדבר דף לראשונה, על רקע תמונת צללית גופו הישובה.

לפני שבע שנים, בי"ג באלול תשע"ד (19 באוגוסט 2014), במהלך מבצע 'צוק איתן', הותקף ביתו של אחמד יאסין דאלו בשכונת שייח' רדואן בעיר עזה, בו התארח דף. בתקיפה נהרגו, בין השאר, אחת מנשותיו של דף, בת 27, יחד עם בתם בת ה-3 ובנם בן ה-7 חודשים. במודיעין הישראלי העריכו באופן לא-רשמי שהוא נהרג, אך שנה לאחר מכן (בתשע"ה) התברר כי מוחמד דף עודנו בחיים וכי הוא עדיין מעורב בקבלת ההחלטות בזרוע הצבאית של חמאס.

 

מומחים בצמרת

מכאן אנו מגיעים לצמרת המומחים החמאסית שניהלה את הפיתוחים והייצור עבור הארגון: במהלך שנותיו הראשונות כמפקד הארגון, ייסד דף 'ועדת נשק' של מומחים לצורך פיתוח, ייצור ושיפור טילים, רקטות ומרגמות. קבוצה זו התגבשה בפיקודו לאורך השנים לכדי 'מטה מו"פ וייצור', הנשען על מוקדי ידע מהאקדמיה ורשת של 'נכסים' המארחים את 'שולחנות המחקר', לצד מפעלי ייצור הרקטות העצמי של הזרוע הצבאית של החמאס.

בראש פרויקט המו"פ והייצור עמד, עד לחיסולו, ג'מעה טחלה – ראש מערך הסייבר ומוביל פרויקט שיפור הטילים של חמאס. לפי צה"ל, טחלה, בדומה לעדנאן אל-ע'ול, שימש כיד ימינו של מוחמד דף, והוביל את מערך ההתעצמות של החמאס.

מערך ההתעצמות כולל את הרשימה הבאה:

'מטה המו"פ והייצור' של החמאס – הגוף המרכזי בזרוע הצבאית של הארגון בעזה. מנהל את כלל הצרכים והפרויקטים הצבאיים לייצור ושיפור הטילים ופיתוח אמצעי הלחימה עבור המערכים השונים (רקטי, כטמ"ם, כשמ"ם, סייבר ומודיעין, טילים נגד טנקים, חבלה, קשר ותצפיות).

מערך ההברחות של החמאס – גוף העוסק בהברחה לרצועה של משגרי רקטות וטילים תקניים – למשל, מאיראן, כמו גם רכש של 'מוצרים דואליים' (בעלי שימוש אפשרי כפול) ותעשייתיים, המשמשים את הפיתוח וייצור האמל"ח העצמי של החמאס.

האקדמיה הצבאית של החמאס – גוף הפועל במקביל לפקולטות של המוסדות להשכלה גבוהה בעזה ומכשיר את קבוצות המחקר, הפיתוח והייצור של מערך ההצטיידות של הזרוע הצבאית של החמאס. קיומה של האקדמיה עלה בעקבות חקירתו של דיראר אבו סיסי שכאמור, עצור במדינת ישראל מזה עשור, לאחר שנחטף מרכבת נוסעים במבצע של ה'מוסד' על אדמת אוקראינה.

'לשכת הבינוי' של החמאס – מחלקה צבאית בלשכה המדינית של חמאס חו"ל, הפועלת מחוץ לעזה לקידום בניין הכוח של הזרוע הצבאית של החמאס. פעילות זו מתבצעת באמצעות אגפים שונים העוסקים בהיבטים לוגיסטיים, רכש, מימון, גיוס כוח אדם, מחקר, פיתוח וייצור של רקטות, מזל"טים ורחפנים מתאבדים ועד כלי שיט וטורפדו למבצעי תקיפה ימיים.

פרויקטים אלו מנוהלים באופן חשאי וממודר על ידי קבוצות עבודה מבסיסי פיתוח ברחבי העולם, כאשר מטה המחלקה נמצא בטורקיה ומנהל מערך גיוס והכשרה דרך שלוחותיו במדינות מוסלמיות ובהן מלזיה, לבנון, תוניסיה, לוב ועד לאחרונה גם בסודאן.

בשנתיים האחרונות הועתקה פעילות לשכת הבינוי ללבנון, אך חלק מראשי האגפים עדיין יושבים בטורקיה ומקבלים את הנחיותיהם מראשי הזרוע הצבאית של החמאס בעזה.

ההערכה היא, כי 'לשכת הבינוי' מנהלת למעלה ממאה פעילים בשורה של מחלקות, מדורים וקבוצות עבודה ממודרות.

הפיקוד על לשכת הבינוי נעשה על ידי הזרוע הצבאית של החמאס בעזה ועד לאחרונה עמד בראש הלשכה סלאח אל ערורי, בכיר בארגון חמאס, הממונה על פעילות הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון וסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס.

בראש 'לשכת הבינוי' עומד כיום מג'ד ח'אדר ולצידו מוחמד סאלם. השניים אחראיים מטעם חמאס על כל פעילות המחקר והפיתוח ברחבי העולם, והמפקדות והמחלקות המקצועיות של הלשכה נמצאות תחת פיקודם. ח'אדר משמש גם כראש מדור הייצור של 'לשכת הבינוי', מדור האחראי על ייצור רקטות ומל"טים. כך נולד, למשל, 'פרויקט סעד' – אחד מאותם פרויקטים שניהל ח'אדר, ונועד לאפשר לזרוע הצבאית של החמאס בעזה להקים בחשאי תשתית מקומית באזור מחנות הפליטים בדרום לבנון, לייצור רקטות שעימן יוכל הארגון לאיים על צפון המדינה.

סגנו, מוחמד סאלם, אחראי לכל פעילות המחקר והפיתוח הצבאית מחוץ לעזה, לרבות הפרויקטים לשיפור הדיוק, פרויקטים של כלי רכב תת-ימיים מזוינים, הקמה והפעלה של סדנאות ייצור למל"טים ומל"טים בלבנון, ביצוע רכש בחו"ל והעברת ציוד ואמצעים טכנולוגיים לידי הזרוע הצבאית של החמאס ברצועת עזה.

הפרויקט נוהל עד לאחרונה על פי המבנה הארגוני של מערך ההתעצמות של הזרוע הצבאית של החמאס בעזה, בתפיסה הנשענת על שני אגפים:

אגף הבינוי – המופקד על הקמת התשתיות והמשאבים. האגף אחראי על רכישת נכסי הנדל"ן וגיוס הדור הבא של החמאס. יעדי הגיוס שמשמשים את אגף הבינוי הם בעיקר מרצים וסטודנטים פלסטינים הלומדים בעזה ובחו"ל, בעיקר בטורקיה, במלזיה ובירדן. הם עוברים הכשרה ביטחונית ואז מצטרפים לשורות חמאס.

אגף המחקר, הפיתוח והייצור האחראי על הידע, התכנון והייצור של האמל"ח. אגף הפיתוח והייצור מחולק למדורי התמחות כמו ייצור רקטות, ייצור מזל"טים וכדומה. כל מדור אחראי על ניהול פרויקט פיתוח וייצור.

 

ויש גם 'בנק'

המחלקות של אגף המחקר, הפיתוח והייצור – נעזרות בפעילי חמאס חו"ל כמוקדי ידע שהתמחו בלימודי כימיה ומכניקה ברחבי העולם ובעיקר בלבנון, טורקיה ומלזיה, כדי לתמוך בפרויקטים צבאיים בחסות תשתיות אקדמיות ואזרחיות, שבהן הם פועלים. החומרים והציוד שנדרש לייצור מותקנים במתקנים ומחסנים, בתוך מרכזי אוכלוסייה, שהועמדו או נרכשו על ידי אגף הבנייה.

מימון כל התשתיות והפרויקטים הצבאיים של לשכת הבינוי מתבצע באמצעות מחלקת הכספים של החמאס. חלק גדול מהכספים מגיע מטורקיה דרך חלפנים והלבנת כספים, בהיקפים של מיליוני דולרים.

במקביל, מנהל מערך ההתעצמות שתי מחלקות: מחלקת הביטחון הצבאי האחראית על השמירה והביטחון הפיזי של הפעילים והנכסים, ומוודאת כי כללי אבטחת המידע של האגפים מתקיימים, ומחלקת מודיעין צבאי האחראית על גיבוש היעדים של בניין הכוח בהתאמה ליכולות של מדינת ישראל, ועד שימוש במודיעין שדה וסייבר לצורך איתור חומרי ייצור ואיתור מוקדי ידע מהפזורה הפלסטינית.

 

איום מצפון

קוראים חדי עין הבחינו באזכור מחנות הפליטים בצפון כמוקדי ייצור רקטות. זה המקום להזכיר, כי בשבוע האחרון, במקביל לחזית הלחימה בעזה, ניסה פלג פלסטיני להטריד את מדינת ישראל דרך החזית הצפונית. בפעם הראשונה, נורו שלוש רקטות מאזור העיר צור ומחנות הפליטים הסמוכים אליה.

באותו אזור, כפי שתיארנו, התבססה לה שלוחה של 'לשכת הבינוי' של חמאס חו"ל, מתוך אותה כוונה: שזו תשמש בסיס לפיתוח וייצור מקומי של רקטות לצורך פתיחת חזית נוספת של החמאס מגבול הלבנון. מספר ימים מאוחר יותר, נורו כבר שש רקטות מאזור הכפר שובא. האם מדובר ב'פרויקט סעד', אותו פרויקט לייצור מאות רקטות גראד לצורך אותה תכלית? אולי נגלה בהמשך.