קצת לפני חצות, קיבל שר הביטחון ליברמן שיחת טלפון מראש הממשלה נתניהו. "יש לי עשר דקות", אמר איווט כשאוזנו האחת כרויה לשיחה והשנייה לאירוע ספורט שאיווט לא נוהג לפספס.
"אביחי נמצא איתי", פתח נתניהו, "אנחנו דנים בנוגע לשינוי הסדרי הגישה במעברים לרצועה וחשוב לנו לדעת מה העמדה שלך". איווט שיחק את המשחק למשך עשר הדקות שהקציב מראש. "אני צריך לסיים", הוא אמר כשנשמע הגונג, ובאותו רגע לאוזני נציג חרדי בכיר שישב לצידו: "אז אנחנו האליבי".
השיחה הזאת התפרסמה ביום שהודיע היועץ המשפטי לממשלה על החלטתו להפוך את הבדיקה נגד נתניהו – לחקירה. ליברמן הסיק, שלמזכיר שהפך ליועץ משפטי לא הייתה ניתנת דריסת רגל בבלפור, אם לא שהשניים היו מתואמים ברמה כזאת או אחרת. כמי שעבר את כור ההיתוך של יועמ"ש ידידותי בשם יהודה וינשטיין שאישר פתיחת חקירה נגדו ואפילו הגיש לבסוף כתב אישום – ליברמן העריך שמנדלבליט ינהג בנתניהו באותה מידה. הוא יאפשר למשטרה לחקור, אך ברגע האמת ידאג לנעוץ את הסיכה בבלון, או בקלון.
איווט לא היה היחיד. ח"כ חרדי נוסף שנחשב לידיד של מנדלבליט, אחד בשם יעקב ליצמן שגם הוא סגר השבוע עסקה במחיר סוף עונה, היה בטוח ואף צוטט בריאיון שהעניק ל'משפחה' כי "מנדלבליט לא יעשה את זה לנתניהו ולא יגיש נגדו כתב אישום על שוחד". נתניהו עצמו, האמין כמעט עד לרגע האחרון שמנדלבליט ישחק את המשחק אך לא ילך עד הסוף.
את המפכ"ל שמינה, רוני אלשיך, הוא סימן כאויב תקופה קצרה אחרי שהחל את הכהונה. במנדלבליט הוא הוסיף לראות חבר וידיד. גם כשהיועמ"ש הודיע על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, נתניהו האמין שזה הפיך. כשפרקליטיו סיימו את השימוע ומנדלבליט הציע להגיש עוד אספרסו באווירה נינוחה, נתניהו קיבל מפרקליטיו את הרושם שהשוחד יימחק מכתב האישום המתוקן. היינו לצידו בוושינגטון כשכתב האישום הוגש בישראל, בבוקר ההכרזה על 'עסקת המאה', ומארשת פניו ניכר היה שביבי הוכה בתדהמה.
את הקדנציה של מנדלבליט אפשר לחלק לשני חלקים. עד ל-2018 הוא התייחס לנתניהו באותו סוג של הערצה שהייתה לו כלפיו בהיותו מזכיר ממשלתו. כמזכיר ממשלה, הוא נהג לדבר על מנהיגותו של נתניהו כאחרון הביסיסטים. "האיש הכי חכם ושקול בחדר", הוא כינה אותו לא אחת. מנדלבליט נשלח מטעמו של נתניהו למשימות חשאיות ונחשב לאיש אמון גם מול הסיעות החרדיות.
משימה שכזאת, כדוגמה לשליחות שהפכה לפלופ, היא הכנת מתווה הכותל בקדנציית אובמה. נתניהו נאלץ להכין מתווה לא רק בשל לחץ שופטי בג"ץ, אלא בעיקר בגלל הקולות שהגיעו מהממשל האמריקאי שהרפורמים הילכו במסדרונותיו כבעלי בית. מנדלבליט חובש הכיפה נשלח להכין את המתווה ולשבת עם השרים דרעי וליצמן, שנחשבו לידידיו האישיים, כדי לסגור את הקצוות. ביום שישי, שני השרים החרדים השתכנעו ונכנסו לבתיהם של גדולי התורה כדי לקבל את האישור להימנע בהצבעה.
בבוקר יום שני הם התעוררו – "והנה היא לאה", כמאמר המקרא. דרעי וליצמן שהיו תלויים בחסדי מנדלבליט עד לחתימה על ההסדר, נמנעו עד היום מלדבר על מה שהתרחש באותם ימים. כעת אפשר לספר כי השניים רואים ביועמ"ש מנדלבליט את האיש שהוליך אותם שולל – בשליחות ראש-הממשלה. שניהם יחד וכל אחד לחוד מספרים כי לפני ההצבעה הוא ישב איתם על מתווה שבו לא הוכללה הפסקה של ההכרה ברפורמים, ורק לאחר שהם הביעו הסכמה ונמנעו בהצבעה, הפסקה הזאת התווספה באישון ליל, ככל הנראה בהוראת נתניהו ליועמ"ש, כדי להרגיע את הרפורמים שלחצו אישית את נתניהו, מהצד האמריקאי.
והסיפור הזה, שמלמד רבות על מנדלבליט ומידת לחיצותו, מעיד גם על עוצמת הקשר בינו לבין נתניהו. עד ל-2018, הוא נחשב לאיש אמון והיחסים הללו נמשכו גם כשאביחי מונה ליועץ משפטי לממשלה ונאלץ לפתוח נגד נתניהו בחקירה. הטונים בבלפור עלו לגבהים באותו לילה שבו נפלה ההחלטה על מעבר מבדיקה לחקירה – אבל בהמשך הערב, כפי שקראתם לפני רגע, מנדלבליט הגיע למעון וישב עד חצות ליל, וכל זה כשהגברת נתניהו שנמצאת בבית מקדמת אותו – בברכה ולא בקללה.
באיזו נקודה בדיוק התרחש המהפך של מנדלבליט ביחסו לנתניהו?
פיצול אישיות
לפני שנים אחדות, כאשר שקל נתניהו את מינוי מנדלבליט למזכיר הממשלה, הזהיר אותו אהוד ברק: "הוא יהיה נאמן לך כמו כלב", אמר, "אבל ברגע האמת אתה לא יודע מה הוא יהיה". הרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק הכיר את מנדלבליט היטב בתפקידו הקודם כפצ"ר (פרקליט צבאי ראשי) והיה הראשון שזיהה את פיצול האישיות של האיש.
כרוח סערה פרץ אביחי מנדלבליט ללשכת היועץ המשפטי לממשלה לפני שש שנים. דורשי רשומות ופרשנים נהגו לקבוע שמנדלבליט היה הפייבוריט של נתניהו, כפי שגליה בהרב-מיארה היא המועמדת המועדפת על גדעון סער כיום. התיאור הזה לא מדויק. נכון שמנדלבליט צמח בערוגה של ראש-הממשלה נתניהו כמזכיר ממשלה וכאיש סוד, אך ככל שהתקרב מועד המינוי, יותר מדי חברים ונאמנים של נתניהו לחשו לאוזנו שמנדלבליט הוא 'פיינשמקר', ולא יהיו לו העוצמות להילחם מול המערכת, אם וכאשר יבקשו את ראשו של נתניהו.
"הוא ליכודניק מהבית, הוא ביתרי, והוא דתי חובש כיפה כפי שאתה אוהב את האנשים שלך", אמרו לנתניהו, "אבל איפה הוא ואיפה יהודה וינשטיין. ליהודה היה את האומץ לצאת נגד כל העולם ולהוריד את ליברמן מחבל התלייה. הוא ידע איך לשלוח את המשטרה והפרקליטות בלך ושוב עד שהתיק התמסמס. בינתיים אנשים הוחלפו, יצאו לפנסיה ונעלמו מהזירה, עד שהתיקים התמסמסו. מנדלבליט הוא לא הטיפוס שיידע למסמס חקירה ולהתעמת עם הפרקליטות".
בשבועיים שקדמו למינוי נתניהו שבר את ההגה בחוזקה לכיוונו של גיא רודקופף, מנכ"ל משרד המשפטים בתקופתו הסוערת של דניאל פרידמן. רודקופף נותר מנכ"ל גם בתקופת יעקב נאמן ונחשב לבחור שיצוק מהחומר הווינשטייני. אחד היודע לשחק את המשחק עם הפרקליטות בלי להתקפל.
מי ששלחה חבל הצלה ברגע האחרון למנדלבליט הייתה לא אחרת משרת המשפטים דאז איילת שקד. בחושיה המחודדים היא הבינה בדיוק מה מתרחש וקלטה שרודקופף בעצם אמור להיות הקיסר המשפטי שמעליה. שקד פרשה את חסותה על מנדלבליט והפכה את העולם כדי להביא לבחירתו נגד רצונו של נתניהו. כלפי חוץ, ביבי בלע את הרוק ואפשר לכל הפרשנים לספר איך מונה מקורבו ואיש אמונו.
מנדלבליט, שחזר בתשובה בגיל עשרים ושש, היה תמיד איש של ניגודים. מצד אחד הוא נחשב לתלמידו של נשיא העליון המנוח מאיר שמגר, מצד שני הוא מגדיר עצמו עד היום כתלמידו של האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג. את הפיצול הוא ראה כבר בבית. אביו מיקי היה מפקד באצ"ל והשתתף בהתקפה המפורסמת על יפו, שם נפצע. אימו הייתה פעילה בארגון ההגנה. מהרגע הראשון שהתחיל לטפס בסולם הפרקליטות הצבאית, לא מעט פוליטיקאים חרדים שמו עין על החרדי הלא חרדי, מי שעוד יהיה האלוף החרדי הראשון.
גם ידידיו הקרובים, כמו רב הכותל הגר"ש רבינוביץ ואחרים, לא ידעו לאפיין אותו במדויק. מצד אחד, יהודי ירא שמים שמשכים קום כדי להשתתף בלימוד ספרי חסידות. מצד שני, משפטן המחויב למערכת הרואה במדינת ישראל ובסמליה את הסמכות העליונה. ביבי באותם ימים, היה בעיני מנדלבליט גדול הסמלים של מדינת ישראל בעת הנוכחית. הוא התרשם מהופעותיו בעולם מול מנהיגים זרים, מהסמכות והבקיאות שהפגין בישיבות הממשלה ובעיקר מהירידה לפרטים בכל דיון ודיון – יכולת שייחדה את נתניהו לאורך כל הקריירה.
מחמשת חברי הוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה, היחיד שהתנגד לבחירתו של מנדלבליט היה יו"ר הוועדה השופט בדימוס אשר גרוניס, אותו גרוניס שהתנגד לאחרונה למועמדותה של גליה בהרב-מיארה. ההיסטוריה חוזרת גם בהיבט נוסף: באותם ימים, מי שהתמודד מול מנדלבליט כאיש מערכת המשפט, היה לא אחר מרז נזרי, המשנה ליועמ"ש חובש הכיפה הסרוגה, שנפלט אז כהיום מרשימת המומלצים.
תורת הנסתר
מנדלבליט נתפס אצל הפוליטיקאים החרדים כאיש משלהם. מצטרף למניין, לומד את הדף היומי, רוחש כבוד לרבנים. הם זכרו איך בעתירות משפטיות תמיד הפגין כבוד למוסדות תורה.
החיבור מהבית מגיע גם דרך הרעיה, רונית, מורה לתנ"ך לבית משפחת הרוש, המגדלת עימו את ילדיהם בחינוך דתי-חרד"לי. משפחת רעייתו היא משפחה שורשית וחזקה, הנמנית עם החוגים החזקים במגזר הדתי לאומי. אצל אביחי עצמו, מדובר בתהליך של בנייה אישית.
בגיל 25 החל להקפיד על כשרות ולשמור שבת, בתהליך של התפתחות עצמית. אביו מיקי שהיה מבקר אצל האדמו"ר מסדיגורא בת"א שפך שיח לפני רבו וסיפר שהוא מפחד "לאבד את אביחי בישיבות ובכוללים", כתוצאה מהחזרה בתשובה.
האדמו"ר מסדיגורא זימן אליו את אביחי הצעיר לשיחה, ולאחר מכן אמר להוריו: "זו אולי לא הדרך שלי להתחיל בלימוד תורת הקבלה, אבל דיברתי איתו, ואני יכול לומר לכם שהוא לא השתגע ונשאר עם רגליים על הקרקע".
במשך שנים רבות הוא היה פותח את סדר יומו התובעני אצל האדמו"ר מאשלג. את חובותיו הצבאיות היה ממלא במשך 18 שעות ביום, אך הקפיד לפתוח או לסיים את היום בשיעורי קבלה אצל הרבי מאשלג.
התדמית של מנדלבליט במגזר היא של גדול האויבים, אבל שווה לשמוע גם את הצד השני – שמגיע גם כן מתוך המגזר. אחד ממקורביו החרדים שעימם שוחחנו, מתעקש לראות באיש, גם אחרי הגשת התיקים נגד נתניהו – דמות סנגורית ולא קטגורית: "אני מכיר אותו הרבה שנים, עוד מהצבא כמזכיר הממשלה ואחר כך כיועמ"ש", אומר לנו המקורב. "בראייתו את עצמו, הוא היה תמיד סנגור ולא קטגור. הוא הסתכל על הכל כבית הלל ולא כבית שמאי". את תקופתו כיועמ"ש אפשר לחלק לשניים: הצד החלש, הוא החלק הראשון של התפקיד, תחת פרקליט המדינה שמונה לפני כניסתו לתפקיד, ובעיקר בשלב שבו ניצן "אחז אותו בגרון", כפי שמנדלבליט עצמו הגדיר. במחצית השנייה, הוא הרגיש בטוח יותר בתפקיד.
איך היית מגדיר את האיש? שאלנו. "קודם כל, הוא אדם אמיתי ששונא שמשקרים אותו ולא הולכים איתו ישר. ברמה הדתית הייתי מגדיר אותו כפא"יניק מהדור הישן שכבר לא קיים. אם בנט התראיין בסופ"ש ואמר שמתווה הכותל לא יהיה בכהונה שלו, ועשה את זה בגלל הפחד שלו מהפגנה של חצי מיליון אנשים, אפשר לומר שאביחי מנדלבליט הוביל את מתווה הכותל ממקום אחר. המבט שלו היה: איך צריך להיראות הכותל המערבי?"
ליצמן ודרעי מתארים סיפור אחר לגמרי. הם סיפרו לנו איך קמו למחרת האישור בממשלה וגילו שמנדלבליט הכניס באישון ליל את סעיף ההכרה ברפורמים.
"תרשו לי לא להגיב", אמר. "בואו נאמר רק שאף אחד לא הופתע יותר מדי…"
לרבנים מהצד החרדי לא הייתה אמונה תמימה במנדלבליט, אבל לאביחי הייתה ועדיין יש אמונת חכמים. בגאון רבי אביגדור נבנצל, רב הרובע היהודי בירושלים, הוא רואה את מורו ורבו. כשהגיע השבוע לכותל ביום עזיבתו את התפקיד, עלה אליו כדי להתברך, ובמשך שנות כהונתו הציבורית נהג להתייעץ עמו. "כל בקשה של רב או אדמו"ר שנחתה על שולחנו, קיבלה התייחסות רצינית ומכובדת", אומר לנו המקורב החרדי, "כמזכיר ממשלה היה לרבי מבויאן חשוב לשקם את בית הכנסת 'תפארת ישראל'. זה היה בממשלת נתניהו שבה לפיד היה שר אוצר ולחרדים לא הייתה דריסת רגל, אבל מנדלבליט עשה והשתדל ככל יכולתו כדי שחסידות בויאן לא תאבד את בית הכנסת".
ליצמן ודרעי נזהרו בכבודו, ולא בכדי, לנוכח העובדה שבמשך מרבית הקדנציה גורלם היו נתון בידיו. מי שחרג מהקו החרדי ותקף אותו אישית היה ח"כ משה גפני, אחרי חוות דעת של מנדלבליט שהביעה התנגדות לעצירת המימון לגופים מסיונריים.
הרושם שנוצר, אמרנו לגורם המקורב, שבצד המחויבות האישית לדת ולמסורת, כשזה הגיע לפסים מעשיים במסגרת תפקידו, מנדלבליט שמר על מחויבות אך ורק לממסד הרשמי של צלאח א-דין.
"זה ממש לא נכון, וגם גפני עצמו בא אחר אך להתנצל והסביר שהוטעה. כשב'יתד נאמן' היה מאמר עם מתקפה נגד היועץ המשפטי חובש הכיפה, גם מהבית של שר התורה הגר"ח קנייבסקי הגיעה הבהרה שזה לא היה על דעתם.
"תבינו", השיב המקורב, "מדובר באדם משלנו ממש. הילדים שלו דתיים כולם, חלק מהם אפילו פרומערס. הרב נבנצאל הוא מורו ורבו. הרב ישראל מאיר לאו היה מסדר קידושין שלו וגם של הבן, ובחתונה האחרונה היו שני הרבנים הראשיים, הרב נבנצל, הרב רבינוביץ ורבנים חרדים נוספים. את כל הברכות קיבלו רבנים חרדים בלבד". שמור אותי מאוהביי. אפשר לומר שבמשפט האחרון מסתכמות להן הברכה והקללה יחדיו…
היתר עסקה
את עסקאות הסיום במחיר מציאה עשה מנדלבליט עם שני הבכירים החרדים ליצמן ודרעי. בתקשורת החרדית וגם על ידי כותבי השורות, מנדלבליט הוצג כמי שסחט את הלימון עד תום, ואחרי שרדף את השניים במשך שש שנים, דאג גם להוציא אותם מחוץ למשחק הפוליטי.
"ההפך הוא הנכון", אומר הגורם המקורב ליועמ"ש הפורש, "הוא שכב על הגדר גם בשביל ליצמן ובעיקר בשביל דרעי. היה מעריץ של דרעי עד היום ורואה בו את אחד האנשים השקולים והחכמים ביותר בפוליטיקה הישראלית. את העסקה איתו הוא סגר בניגוד לעמדת הפרקליטות והלך ראש בראש, עד הסוף. גם עם ליצמן – ברגע שהגיעה פנייה, בו ביום נסגרה עסקה".
גם את ביבי הוא העריץ, וראינו איך זה נגמר, אמרנו.
"למה לדבר בלשון עבר? הוא היה וגם נשאר מעריץ גדול של נתניהו. אתן לכם דוגמה, הוא חושב שהממשלה הזאת עובדת טוב יותר ברמת ההתנהלות במשרדים ובשיתוף הפעולה בין השרים, אבל כשהוא משווה את בנט לנתניהו הוא אומר שבנט אפילו לא נוגע בסוליה של נתניהו כמנהיג. גם אחרי שכבר נפלה ההחלטה להגיש כתב אישום נגד נתניהו הוא תיאר איך ביבי הצליח להביא לישראל את ראש המועצה הלאומית של רוסיה, ישראל וארה"ב, ואמר: אנשים לא מבינים איזה הישג זה. דברים כאלה רק נתניהו יודע לעשות".
אז איך דווקא הוא תפר את נתניהו והגיש נגדו כתב אישום על שוחד? הרי היו פה גם עמדות של בית הלל, כמו עמדתו של רז נזרי המשנה ליועמ"ש, שסבר שאין עילה להגיש כתב אישום בעבירת השוחד, ואנחנו רואים מה קורה במשפט, איך העדים קורסים אחד-אחד.
"כי משהו השתנה אצלו כשהוא ראה את החומר שהצטבר נגד נתניהו. את השיחות עם אלוביץ' ומוזס, את כמות המתנות. הוא רואה בנתניהו דמות טרגית של מנהיג גדול שנפל בקטנות. אתם צריכים גם להבין, שמשרד המשפטים הוא משרד מורכב. בכל ישיבה שם משתתפים שלושים איש, ובישיבות הללו הוא ספג המון אש. האם זה אומר שהוא שינה את אופיו? אני חושב שלא. גם סביבתו תעיד על כך. גיל לימון הוא דתי, וכרמית יוליס הדתייה היא משנה ליועמ"ש. העוזר שלו ד"ר חגי הרוש הוא יהודי ירא שמים.
כבר נכווינו בחובשי כיפות שזכרו את כולם חוץ מהמגזר שהם באו ממנו, אבל המקורב החרדי מתעקש שאצל מנדלבליט – ובניגוד לכל התיאורים – הסיפור שונה בתכלית: "אני מסתכל על מה שעשו לו וחושב שנגרם לו עוול. דרעי חייב לו, ליצמן חייב לו ועוד רשימת אנשים ענקית שחייבים לו והשתיקה יפה להם. לדעתי, הציבוריות החרדית עוד תתגעגע אליו. היועמ"שית המיועדת גליה בהרב-מיארה היא בת דמותה של שרית דנה. אולי יותר ימנית אבל בלי קשר לדת".
שתי עסקאות נסגרו במחיר מציאה, אבל לבסוף תיזכר העסקה הגדולה שטורפדה, עם נתניהו. "לפי הבנתי", אומר הגורם שהיה בסוד העניין, "עסקת הטיעון שהייתה על השולחן כבר הייתה מוגמרת. ביבי ידע מה יש על השולחן והסכים עם מה שיש, אבל המשפחה היא שלקחה צעד לאחור. ומנדלבליט הרי היה שם ומכיר את יחסי הכוחות. כשהוא ראה את התמונות של ארבעת בני המשפחה נכנסים למשרדו של עו"ד בועז בן צור, מנדלבליט הבין היטב שהתמונות הודלפו בכוונה, כדי להכין את הקרקע לטרפוד העסקה. אם פניהם היו לסגירת עסקה, שום תמונה לא הייתה יוצאת. הוא הבין שביבי לא הולך לספק את הסחורה והוא הולך להתבזות. אז הוא אמר, יש לי את ליצמן, יש לי את אביתר, יש לי מה לעשות בימים האחרונים, אז עזבו אותי עם עסקת נתניהו שלא תצא לפועל ורק תגרום לי להתבזות. הוא לא חזר בו מהעסקה והיה לו רצון גדול לראות את נתניהו יוצא מהתהליך בלי הרשעה שתוביל לכלא, אבל האיש הבין שזה כבר לא רלוונטי מהצד של ביבי".
האם אפשר לומר לגבי נתניהו שתם הטקס, ולנוכח מינויה של גליה בהרב-מיארה עסקה כבר לא תהיה? שאלנו.
"אני מניח שלו הייתה נסגרת עסקה, ייתכן מאוד שרז נזרי היה ממונה ליועץ משפטי", השיב המקורב בהתבטאות מעניינת, "אז אפשר לומר בוודאות שבמשמרת של בהרב-מיארה לא תהיה עסקה ללא קלון, ובכל זאת אני מעריך שתיחתם לבסוף עסקה. יכול להיות שהיא תהיה יותר גרועה אבל היא תיחתם. לאף אחד אין רצון לראות אותו נכנס לכלא. ולאביחי מנדלבליט היה רצון עז לסיים את המשמרת כשהוא דואג לכך שביבי לא ייכנס לכלא, ולכן לא אתפלא אם בעוד כמה חודשים מנדלבליט יהיה המתווך של העסקה שתחלץ את נתניהו ממאסר. צריך להבין שהוא חטף התקפות מטורפות, אבל הסכים להישרף וללכת עד הסוף בגלל הערכתו לנתניהו, עד היום".
שווה להאזין לקולו של מנדלבליט הנשמע מגרונו של מקורבו. אפשר לחלוק על כל מילה, אך מצבנו כיום, בודדים באופוזיציה, נובע בין היתר גם מכך שלא השכלנו להיכנס לנעלי הצד השני ולנסות להבין את המהלכים, מהזווית הנגדית. אם יש לקח שניתן ללמוד מאירועי התקופה האחרונה, הריהו אחד: ההליכה העיוורת אחרי נתניהו בלי להביט ימין ושמאל, גרמה לכולנו להיזרק לאופוזיציה בלי עסקה שתקל על העונש. ומה שנכון בזווית הפוליטית, רלוונטי גם במגרש המשפטי.
אהבת אחים
ועדיין, גולת הכותרת בקדנציה בת שש השנים של מנדלבליט היא החלטתו הדרמטית לקום על מטיבו נתניהו ולהגיש נגדו כתב אישום חמור בשלל פרשיות. זמן קצר לאחר שמנדלבליט מונה לתפקיד, הגיע המשלוח מיאח"ה. הקלטות הנדוניה שחיכתה לו במשלוח היו הקלטות שתיעדו משא ומתן על עסקת שוחד בין נתניהו למו"ל 'ידיעות אחרונות' מוני מוזס.
מנדלבליט לא התרגש. שמע, נחשף ודילג הלאה. ואז הגיע המשלוח הבא. ארנון מילצ'ן, אחד הישראלים המפורסמים והמקושרים בעולם, סיפק על פי עדות עוזרתו האישית סיגרים ואלכוהול בסכומים משמעותיים, ברמה שהפכה את בית ראש הממשלה לסניף של בנא משקאות.
גם הפעם מנדלבליט סירב לנעוץ את הסכין, ובפרקליטות נראה היה באותו שלב שלפניהם יועמ"ש מהזן של וינשטיין 0.2. החלו להתלחשש שם מאחורי גבו של מנדלבליט כי הוא נמצא בניגוד עניינים ועושה הנחות לנתניהו.
נתניהו הכיר היטב את יחסי הכוחות במשרד המשפטים והבין כי מנדלבליט הוא המלאך המושיע. את הארטילריה ביבי כיוון לעבר המפכ"ל רוני אלשיך ופרקליט המדינה שי ניצן. הביביסטים אתרגו את מנדלבליט ודאגו שלא לשגר לכיוונו מילה רעה. אלא שאז הגיעה התפנית. שורת מסרונים די דרמטיים בין מנכ"ל 'וואלה' אילן ישועה לבין בעלי 'בזק' שאול אלוביץ'. במוקד ההתכתבויות ביניהם, הטבות ממשלתיות בשווי של מאות מיליוני שקלים שראש הממשלה ניתב לחברת 'בזק' באמצעות מנכ"ל משרד התקשורת דאז מומו פילבר.
מנדלבליט שקע במשך חמישה ימים בחומר, קרא כל מסרון, עבר על המסמכים ופניו הפכו לפני אבל וחפוי ראש. זה הרגע שבו נתניהו הפך בעיניו מקמצן ונצלן – למושחת מסוגו של אהוד אולמרט. מנדלבליט נתן אור ירוק לרשויות להתקדם בכל הפרשיות ולחצות את הקווים. מסנגור ששימש כבלם, הפך לקטגור שנתן את האישור לאלשיך ולליאת בן ארי להסתער ולהביא את החומר, כמעט בכל דרך.
אחת הדרכים, שבהן חצה מנדלבליט את הצומת, הייתה בשרשרת החתימות על עסקאות עדי מדינה עם כל צמרת לשכת נתניהו שהוא הכיר אישית. מניר חפץ, עבור לארי הרו וכלה במומו פילבר שאמור לעלות על דוכן העדים בחודש הקרוב. כל השלושה, שניים מהם חובשי כיפה, סיפקו סחורה סוג ב' וקיבלו תנאים של עסקאות סוג א'. זה הרגע שבו כל מכונת האש של הביביסטים נטשה את כל היעדים ובחרה בכתובת אחת ויחידה: אביחי מנדלבליט. כל גדודי הביביסטים עברו להתגורר מתחת לביתו של מנדלבליט בפתח תקווה והחליפו את משמרות השמאל שהפעילו על מנדלבליט במשך חודשים לחץ מהצד השני.
החלטת היועץ להגיש כתב אישום זמן קצר לפני הבחירות, סימנה אותו באופן סופי כגדול אויביו של נתניהו. הוא הוצג כמי שמשלב ידיים עם השמאל בקמפיין הבחירות. מנדלבליט מצידו לא בחל במילים. הוא הגיש כתב אישום היסטורי שלווה במסיבת עיתונאים דרמטית והאשים את נתניהו במרמה והפרת אמונים בשניים מתוך שלושת התיקים. את עיקר הכובד הטיל בתיק 4,000 – כשהאשים את נתניהו בעבירת השוחד.
בתיק האחרון הביסוס נשען במידה רבה על עד המדינה שלמה פילבר שכיהן כמנכ"ל משרד התקשורת. זה האחרון אמור לעלות על הדוכן בקרוב, ולהלן הספויילר: השבוע הראשון יגרום דפיקות לב למחנה נתניהו. פילבר לא יאמר בעדות הראשית אף מילה אחת שתגרום לכך שהוא יוכרז כעד עוין. אבל החגיגה תתחיל ברגע שתיפתח החקירה הנגדית, וזו אחת מהסיבות לכך שהיועמ"ש היוצא מנדלבליט העדיף לסגור עסקת טיעון לפני שפילבר יעלה על הדוכן.
פילבר אינו השלמה היחיד שטרם סיים את ענייניו. גם עו"ד שלמה דרעי, האח המקורב של יו"ר שס דרעי המכהן כסגן יו"ר הקרן הקיימת לישראל, לא נכלל בעסקת הטיעון עם אריה דרעי, למרות שניתן היה להבין לאורך הדרך שהעסקה תהיה משותפת לשניהם. דרעי בשלב מסוים חשב לפוצץ את ההסדר והתעקש שהעסקה תהיה משותפת גם לאח. עו"ד נבות תל צור צינן את ההתלהבות והסביר כי אין עם מי לדבר, אך מי שדחף את דרעי לבסוף לחזור לשולחן המו"מ היה האח שלמה, שנותר בדד לעת עתה. "אין ברירה, אתה חייב לחתום על ההסדר", אמר לאריה האדם הקרוב אליו ביותר, באהבת אח ששם את אחיו ובשרו לפני האינטרס האישי שלו.
