אליעזר שולמן י"ג אייר התשפ"א

הציבוריות בישראל סוערת בשל מצבם של נכי צה"ל, ורק מעטים יודעים על מצוקתם הכפולה של הנכים הדתיים. פגישה כואבת

סיפורן של ספינות המגן שהופכות את התובלה האיראנית למוגנת. דאגה גוברת

וגם, מה קורה עם יחידת הקורונה של פיקוד העורף ביום שאחרי?

 

"אגף השיקום במשרד הביטחון וארגון נכי צה"ל הם שני גופים נפרדים. הצד השווה בהם הוא ששניהם לא יודעים לתת מענה לצרכים שנכה צה"ל זקוק להם", אומר חיים מזוז, נכה צה"ל משנת 1990. "קצבת הנכות שהם נותנים לנו לא עודכנה זה זמן רב ובמיוחד לא בתקופה האחרונה, תקופת הקורונה, שבה נכים רבים מצאו עצמם זקוקים לכסף. האנשים שמופקדים על מתן הקצבאות כל הזמן מחפשים היכן לקצץ לנו".

בשבוע שעבר סערה מדינת ישראל לאחר שאיציק סעידיאן, נכה צה"ל בן 26 מירושלים, הצית את עצמו באקט של ייאוש ומחאה מול משרדי אגף השיקום במשרד הביטחון בפתח תקווה בשל התארכות הבירוקרטיה באישור הקצבה שביקש מהאגף.

סעידיאן היה לוחם בגדוד 13 של גולני לשעבר ונלחם בסג'עיה שברצועת עזה במבצע 'צוק איתן'. מאז הוא סובל מפוסט טראומה. בעקבות ההצתה נגרמו לסעידיאן כוויות קשות והוא מאושפז במצב אנוש בבית החולים ע"ש שיבא בתל השומר. בסוף השבוע שעבר הודיע שר הביטחון בני גנץ כי תוקם ועדה ציבורית בראשות נכה צה"ל והפעיל החברתי זיו שילון, שנפצע במבצע 'צוק איתן', שתגבש בפרק זמן קצוב רפורמה בתפקוד האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון.

המחאה של סעידיאן הפנתה זרקור לטענות קשות שמשמיעים נכי צה"ל זה שנים. השבוע ניסיתי לברר מה מצבם של נכי צה"ל שומרי מצוות. נכים שעימהם שוחחתי אמרו שהם לא משתתפים זה שנים בפעילות של ארגון נכי צה"ל, מכיוון שהיא לא מותאמת עבורם.

חיים מזוז מנהל זה כעשור מאבק בניסיון להתאים את הפעילות. כשנפצע שירת בקבע בגבעתי. במהלך שירותו, בעיצומה של האינתיפדה הראשונה, נפצע אנושות. שנה שלמה היה מאושפז בבית החולים. כשהשתחרר הוגדר ע"י משרד הביטחון "בר שיקום". המשמעות המעשית של ההגדרה היא כי הוא אינו יכול לעבוד וזכאי לסיוע משמעותי קבוע.

לאחר סדרה של טיפולים ושיקום ארוך ומייגע, בסייעתא דשמיא מופלאה הוא נישא והקים משפחה. הסיוע נותר באותו סדר גודל אף שהוא נדרש לפרנס משפחה בת שמונה נפשות בלעה"ר. כללי הסיוע של משרד הביטחון קובעים סכום קבוע אחיד לכל נכה צה"ל נשוי, ללא התייחסות לגודל המשפחה.

את השיחה איתי הוא מקיים בהתכתבות, כיוון שחלה בקרונה והדיבור קשה לו: "כל נכה שנפגע בגפיים ויש לו עשרים אחוז נכות מכך, זכאי להבראה וטיפולים בחמי מרפא שבים המלח שבעה ימים בשנה לפחות. כיוון שיש הרבה חברים שומרי מצוות, הצעתי שבזמן שהקבוצה שלנו שוהה במלון יוזמנו, על חשבון אנשי הקבוצה, מרצים או אמנים שומרי מצוות כדי להנעים לנו את השהייה במלון.

"לצערנו היו אנשים צרי עין מתוך ארגון נכי צה"ל שראו את הפעילות שלנו ככוח שמתעצם ומפחדים על המקום שלהם בארגון (יש בחירות לארגון כל ארבע שנים), והם החליטו להצר את צעדינו. יצרתי קשר עם אנשי 'הידברות' וביקשתי מהם לקחת תחת חסותם את הפרויקט, לצערי לא הייתה תגובה מהם".

צילום: פלאש 90

התייאשתם?

"אנו ממשיכים בדרכנו ושום גורם צר עין לא יגביל את צעדינו. היחס השתנה מעט לאחרונה מכיוון שהנהגת הארגון שונתה מאז הבחירות, אך במשרד הבטחון מגבילים לנו, נכי צה"ל שומרי מצוות, את ההקצאות לטיפולים לאותו מלון. הכל נובע מתוך רוע לב.

"באחד מהכינוסים לפני כמה שנים קמתי ושאלתי את נציגי ארגון נכי צה"ל 'על מה אנחנו משלמים דמי חבר בסך 80 שקל לחודש? עבור ההטבות שאתם משתמשים בהן בשבתות? אני כנכה צה"ל אמור לקבל הטבות ולא יכול כי הן לא מותאמות עבורנו'".

הפעילות שלכם מקובלת על כל שומרי המצוות החברים בארגון נכי צה"ל?

מזוז: "יש לה תמיכה רחבה. לא עשינו משאל, אבל זכינו לתמיכה רחבה גם מנכים ותיקים, כמו פצועים ממלחמת יום הכיפורים. בעבר עשינו ערבי הווי עם מיטב המרצים בבני ברק, ובאו נכים רבים מהציבור שומר המצוות. לצערי זה לא נמשך מסיבות שונות. אני מקווה שעם ההנהגה החדשה שנבחרה נחזור לקיים פעילויות".

דברים דומים אומר ל'משפחה' תמיר עמרם, נכה צה"ל מ-1993: "זה מספר שנים שאין לי קשר עם ארגון נכי צה"ל. לנכים שומרי המצוות אין שום הכרה שניתנת להם. הבריכות בבית הלוחם ודברים דומים ניתנים בהפרדה רק שעה בשבוע, וגם זה לא נעשה כראוי".

ואגף השיקום נותן לכם כל מה שצריך?

"משרד הביטחון נותן מה שצריך. הבעיה היא בארגון נכי צה"ל. בעבר ניסיתי להילחם על הזכויות שלי עד שהגעתי למסקנה שאין טעם. הפסקתי את הקשר איתם. אין שום תמיכה בנכים הנמנים עם שומרי המצוות. כאמור, למעט זמן מצומצם מאוד הבריכה בבית הלוחם אינה נפרדת, ויש עוד מגוון רב של דברים שעם רצון טוב יכלו להתאים אותם לנו".

רפאל וקנין שירת בחיל החימוש. הוא נכה צה"ל מ-1982. גם הוא "לא הולך לפעילויות של ארגון נכי צה"ל, לא מגיע לבריכות. הייתי רוצה להגיע, ובעבר דיברתי עם ההנהלה של בית הלוחם, אבל התנאים שהסכימו לתת לנו היו בעייתיים עבורי כשומר מצוות. נאלצתי לוותר".

לצד הביקורת הזאת, שחזרה על עצמה בשיחות נוספות, היו מי שאמרו כי קיים הבדל בין נכים שרואים על גופם את המגבלה הפיזית לבין נכים כמו איציק סעידיאן שהנכות שלהם היא בנפש, פוסט טראומה, שזו פציעה שקופה. "בתחום הנפש, שם האבחון מורכב יותר, הקריטריונים הרבה יותר נוקשים", אומר לי אדם המצוי בנושא. "איציק סעידיאן הביא לחזית את הבעיה של פגועי הנפש. טרם נמצאה הדרך לתרגם את הפגיעה לאחוזי נכות. על כל עשרה שמגישים בקשה להכרה, המדינה מכירה רק באחד. פגועי הנפש עוברים בירוקרטיה מסורבלת וייסורים".

באוקטובר 2020 התפרסם דו"ח שכתב האלוף במיל' אייל בן ראובן, שבחן את תפקוד אגף השיקום ומצא ליקויים בהתנהלות האגף, בהם היעדר שקיפות, ופגיעה בזכאויות שהולכת ומחריפה בשנים האחרונות. בן ראובן קרא לביצוע רפורמה מקיפה באגף. השבוע פרסם מנכ"ל משרד הבטחון אמיר אשל הודעה שבה הודה בכישלון המשרד: "איכות השירות לנכי צה"ל אינה מספקת. יש כישלונות באגף השיקום. אנחנו נחושים לפתור אותם", אמר אשל.

 

בחזרה למחלוקת  

אחרי ביקור מזכיר ההגנה בישראל ולקראת ביקורם של הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש המוסד יוסי כהן בוושינגטון בשבוע הבא, ההערכה במערכת הביטחון היא שבין ממשלת ישראל, כאשר תקום, לממשל בארה"ב בראשות ביידן צפויה מחלוקת קשה בנושא הגרעין האיראני וביכולת להשפיע על חזרת הממשל בטהרן למסגרת הסכם גרעין בתנאים שישראל מבקשת.

ההערכה במערכת הביטחון – כתב טל לב-רם ב'מעריב' בסקירה שפרסם – כי ההחלטה האמריקאית כבר התקבלה: חזרה למסגרת הסכם עם איראן. בשלב הראשון – בהסכם ביניים, שכבר בו יוסרו חלק מהסנקציות ללא שינוי מהותי מהסכם הגרעין הקודם.

בדיון בקבינט בתחילת השבוע, לאחר לחצים כבדים שהפעילו שר הביטחון בני גנץ והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שייתכן שחושדים שישראל נגררת לשינוי דרמטי במדיניות כלפי איראן בלי שהדברים ילובנו במידה מספקת, לא התקבלו החלטות חדשות ולא דנו על אסטרטגיה. זה היה דיון של שעתיים, שבו שיקפו גורמי הביטחון לשרי הקבינט את תמונת המצב מול איראן, לאחר יותר מחודשיים שבהם הקבינט לא התכנס. השרים שאלו גם על האמריקאים, וקיבלו את התשובה כי ארה"ב נחושה לחזור למסגרת של הסכם.

מבחינתה של ישראל הסוגיות הגדולות שנמצאות על השולחן הן שלוש: הקו הדיפלומטי מול ארה"ב; הכנת אופציה צבאית אמינה, שייקח זמן לבנות אותה ושדורשת משאבים נוספים ותקציב כנגד תוכנית הגרעין באיראן; והמערכה עם התבססות איראן במזרח התיכון, שחזרת ארה"ב להסכם עשויה להשפיע עליה.

באשר לארה"ב, יש בישראל מחלוקת. בעוד שר הביטחון בני גנץ סבור שצריך לאמץ קו מתון ולנסות לקדם אינטרסים ישראליים בדיאלוג מול האמריקאים, ראש הממשלה בנימין נתניהו סבור שהקו הישראלי מול הגרעין צריך להיות נוקשה, גם אם יתפרש כלעומתי אל מול הממשל של הנשיא ג'ו ביידן.

האסטרטגיה של ישראל בשנים האחרונות נשענה, לצד הפעלת הכוח נגד איראן בזירה הקרובה והרחוקה, גם על הלחץ הכלכלי שהפעילה ארה"ב. לפעילות המבצעית הישראלית בשנים האחרונות מיוחסים הישגים רבים, ובאיראן מתקשים לגבות על כך מחיר מישראל.

אולם למרות המכות המשמעותיות שספגו, האיראנים מפגינים נחישות ורחוקים מהתפרקות שלטונית. הסרה, אפילו חלקית, של עול הסנקציות מעל טהרן, עשויה להשפיע גם על האסטרטגיה של ישראל במאבק מול איראן.

בכל הקשור להברחת אמצעי הלחימה מאיראן לסוריה, יש תמימות דעים בין כל הגורמים כי ישראל תמשיך לפעול. אולם, לצד זאת, במערכה שניהלה ישראל בשנים האחרונות נגד הברחות הנפט מאיראן לסוריה לטובת הלבנת כספים לחיזבללה, מסתמן כי נוכח המתיחות העולה והרמזים הברורים מארה"ב שהיא לא רואה בעין טובה את עליית המדרגה בהסלמה, לא מן הנמנע כי בתקופה הקרובה ישראל תצמצם את הפעילות במרחב הימי.

הפעילות הישראלית במערכה שבין המערכות (מב"מ) אינה קשורה באופן ישיר לנושא הגרעין באיראן. אולם האתגר הישראלי בתקופה הקרובה יהיה להמשיך לפעול בלי למתוח את הקווים מול האמריקאים.

בינתיים סבורים בישראל כי גם אם ארה"ב תחזור להסכם עם איראן, מחובתה של ישראל להשאיר על השולחן אופציה צבאית אמינה, למקרה שתידרש פעולה צבאית נגד תוכנית הגרעין של איראן. על הנושא הזה אמנם אין מחלוקת, אבל בשלב הזה גם אין תקציב.

בתסבוכת הפוליטית בישראל שלאחר הקורונה, תקציב נוסף גם לא נראה באופק. ככל הידוע, בוושינגטון לא מתנגדים לכך שישראל תקדם במקביל את האפשרות הצבאית. האפשרות שהממשל בוושינגטון גם יתמוך תקציבית בסיוע נוסף נמצאת גם היא על השולחן מבחינתה של ישראל, אולם היא תלויה בטיב היחסים ובהבנות גם בנושאים שהרבה פחות נוחים לישראל.

 

דאגה מבית

רוסיה ואיראן סיכמו על הקמת חדר מבצעים משותף שיאבטח את תנועת הספינות לסוריה בים התיכון, כך דווח השבוע בסוכנות הידיעות ספוטניק שברוסיה. אם הידיעה תתברר כאמינה, כתב עמוס הראל ב'הארץ', חיל הים בישראל יתקשה להמשיך בתקיפות, שעלולות לסכן את כוחותיה של רוסיה.

האיראנים שמו לנגד עיניהם מטרה אסטרטגית: חזרה אמריקאית להסכם הגרעין, הסרת הסנקציות שהוטלו על איראן והבטחת הסכם שלא יציב מגבלות נוקשות מדי על תכנית הגרעין. ארה"ב, לפי כל הסימנים, נחושה להמשיך בערוץ הדיפלומטי במטרה לחתום הסכם חדש. זו המטרה שהציב ג'ו ביידן עם כניסתו לתפקיד בינואר השנה.

בינתיים, מסתמנים סדקים בקואליציה האנטי-איראנית. העיתון הבריטי פייננשל טיימס דיווח השבוע כי לראשונה זה חמש שנים התקיימו שיחות ישירות בין בכירים סעודים ואיראנים, בתיווך עיראקי, על רקע חילופי הממשל בוושינגטון וחידוש שיחות הגרעין.

גדעון פרנק, לשעבר יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, התראיין השבוע ב'כאן ב'. פרנק אמר שאינו רואה כרגע מחשבה אסטרטגית בישראל בשאלה האיראנית, רק חשיבה טקטית. ישראל, הוא סבור, צריכה להתמקד בניסיונות להשפיע על עמדת ארה"ב במשא ומתן, לא בקביעת עובדות בשטח. המראיינת שאלה אם הוא מודאג. "מודאג מאוד", השיב פרנק.

ביטוי דומה לדאגה ניתן היה לשמוע משר הביטחון בני גנץ שסייר ביום שלישי השבוע בפיקוד הצפון, ושיגר מסר לארגון חיזבללה: "אנחנו ערים לניסיונות לאתגר אותנו בדרכים חדשות. אם יפעל – חיזבללה יינזק קשות". גנץ ביקר במנהרה שחפר חיזבללה ונוטרלה במבצע 'מגן צפוני' לאיתור מנהרות בגבול לבנון.

בסיכום הביקור אמר גנץ: "צה"ל ערוך לאורך כל גבול הצפון ובוודאי ערוך בגזרה הלבנונית בצורה מיטבית. אנחנו ערים לניסיונות של חיזבללה לאתגר אותנו גם בדרכים חדשות – נתמודד עם כל איום. אם חיזבללה יאתגר את צה"ל ומדינת ישראל – הוא יישא בתוצאות מאוד מאוד כבדות ואני מקווה שהוא לא יעשה את זה. מדינת ישראל תמשיך לפעול ביחד עם שותפותיה בעולם בכלל וארה"ב בפרט, על מנת לא לאפשר לאיראן להגיע לסף גרעין".

דבריו של גנץ משקפים ניסיון בישראל להרגיע את המתיחות הקשה בין איראן לישראל, בעקבות הדיווחים בתקשורת הזרה על שורה של מבצעים מוצלחים שישראל לא התייחסה אליהם. ההצלחה המיוחסת לישראל, חוששים כאן, תדחוף את האיראנים להגיב בעוצמה אכזרית וקשה, מה שעלול להביא למרחץ דמים בין המדינות שהנפגעים בו יהיו אזרחים.

ככל הנראה החששות הללו הם שעמדו מאחורי ההחלטה של מי שהחליט לפגוע בחודשים האחרונים באניות שנשאו איתן נפט איראני למכירה כדי לממן את פעילות ארגוני הטרור. הפגיעות היו באניות בלבד, ואת הנזק ניתן היה לתקן אם כי הנפט והרווח הכספי ממנו לא הגיע לארגוני הטרור.

הדיווחים השונים מספקים צוהר לדיונים המתקיימים לפני מבצעים שונים. אחת השאלות המרכזיות היא תגובת היריב. הבאתו למצב של תבוסה מוחלטת עלולה להביא אותו למצב שבו אין לו מה להפסיד והתגובה שלו תהיה קשה ואכזרית במיוחד.

גורמים בישראל קראו השבוע בדאגה את הדיווחים בניו יורק טיימס שכתב כי בתוך פחות מתשעה חודשים, מתנקש על אופנוע ירה למוות במפקד באל קאעידה שמצא מקלט בטהרן, מדען הגרעין האיראני מוחסן פחריזאדה נהרג בהתנקשות במכוניתו בעיר אבסארד, ושני פיצוצים מסתוריים אירעו במתקן להעשרת אורניום בנתנז וגרמו לנזקים בו.

לכאורה שורת התקיפות האחרונות באיראן, שגורמי מודיעין מייחסים אותה לישראל, מדגישה את הקלות שבה המודיעין הישראלי מצליח לחדור לעומק איראן ולפגוע שוב ושוב במטרות מאובטחות ביותר, לרוב בסיוע של משתפי פעולה איראניים. אלא שבישראל יש מי שחוששים מהתגובה האיראנית לגל של חבלות והתנקשויות באיראן שנמשך יותר מעשרים שנה. הן גורמות למנהיגי איראן להסתכל מעבר לכתף שלהם בשעה שהם מנהלים שיחות משא ומתן לא ישירות עם ארה"ב במטרה להחזיר את הצדדים להסכם הגרעין מ-2015, ומנגד הן יכולות לשמש מענה לגל פיגועים נגד ישראל.

בתחילת השבוע הודיעו משמרות המהפכה באיראן כי סגן מפקד כוח קודס, מוחמד חג'אזי, מת מהתקף לב. חג'אזי מונה באפריל 2020 לתפקיד סגן מפקד כוח קודס, לאחר ההתנקשות האמריקאית במפקד הכוח קאסם סולימאני, שלושה חודשים קודם לכן בבגדד. בהודעה לא פורטו נסיבות מותו מעבר לכך שחג'אזי מת "מבעיה בליבו". מי שהרחיב מעט היה דובר משמרות המהפכה שפרסם הודעה שבה נאמר שחג'אזי מת משילוב של כמה גורמים: עבודה מאומצת, הידבקות בקורונה וחשיפה לנשק כימי במלחמת איראן-עיראק.

דוגמה נוספת היא הפיצוץ האחרון במתקן הגרעין בנתנז. למעט העובדה שהוא גרם להרס של מערכת החשמל במקום ושל אלפי צנטריפוגות, לא פורסמו פרטים נוספים. השבוע התראיין ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן לשעבר, פריידון עבאסי, בכלי תקשורת באיראן וחשף כי הגורם לפיצוץ היה חומרי נפץ שהוטמנו בתוך שולחן עבודה כבד שהובא למתקן כמה חודשים מוקדם יותר. עלי רזא זקאני, ראש המרכז למחקר בפרלמנט האיראני, סיפר על מקרה אחר שבו מכונה שנשלחה לתיקון בחו"ל מאתר גרעין שבה למדינה ובתוכה הושתלו כ-140 ק"ג חומר נפץ.

בישראל קראו את הדיווחים, ולצד ההכחשות ביקשו מגורמים שונים להעביר מסר של רגיעה בין המדינות. איראן לא הגיבה בינתיים. התשובה ככל הנראה תינתן באמצעות השיחות עם ארה"ב בנושא הגרעין. האיראנים ינסו לקבל את המקסימום. ישראל תבקש לתת להם את המינימום. ההכרעה תהיה של ארה"ב, ותהיה לה ככל הנראה השפעה על המזרח התיכון כולו.

אלון בסגירה

עם הירידה המשמעותית בתחלואת הקורונה, בפיקוד העורף נערכים לצמצום של פעילות מפקדת אלון – עד כדי אפשרות של סגירתה תוך כשלושה חודשים. בשלב הראשון שיחל ב-1 במאי יהיה צמצום ניכר בכוח האדם, בין היתר בחיילים שהוצבו להיות חוקרים אפידמיולוגיים וכעת ישובו למשימות אחרות, וכן בחוקרים ברשויות המקומיות. המהלך הזה מותאם למצב הנוכחי, שבו כבר אין אלפי חקירות לבצע מדי יום, אלא מספרים קטנים בהרבה.

על אף הצמצום המתבקש בכוח האדם, במפקדת אלון – שהוקמה ביולי 2020, מתכוונים לשמור על יכולת מלאה שתאפשר לעבוד שוב במקרה של גל תחלואה משמעותי. כלומר, אפשרות להעמיד מחדש את כל המערך הגדול שכבר נבנה היטב בשנה האחרונה – תוך שעות עד ימים, לפי הצורך.

שלב הצמצום הבא במפקדה מתוכנן כרגע לתחילת חודש אוגוסט, אז כבר מדברים על צמצום הרבה יותר דרמטי, עד לכדי הפסקת פעילות המפקדה. עד אז ניתן יהיה לדעת טוב יותר לאן נושבות הרוחות מבחינת התחלואה, ובהתאם לכך להחליט אם להשאיר את מפקדת אלון כגוף קטן תחת משרד הבריאות, אולי לאזרח אותו, או לסגור לחלוטין ו"להחזיר את המנדט".

משרד הבריאות טרם אמר את דברו בעניין, וצה"ל כגוף המבצע בנושא יבצע כל החלטה שתתקבל. אחת השאלות שנשאלות היא אם הצבא בכלל, ופיקוד העורף בפרט, ימשיך בדרך כזו או אחרת לעסוק בנושא ניטור המגפות גם בעתיד. לפי מה שפורסם ב'כאן רשת ב', בצה"ל אכן נערכים לכך, ומתכוננים לבנות כוח מילואים עבור התפרצויות ופנדמיות, שיוכל להתגייס במהירות ובמקצועיות למשימות מהסוג הזה.