מבחן נושא פרסים

מה קורה כאשר אנחנו קולטים מידע בסביבתנו? מתי ולמי כדאי לספר?

מעצבן, דוחה, תת־רמה, לא מעניין, חסר משמעות, בזבוז זמן, ניתוק מהמצב, מתסכל, מחלוקת ושנאת חינם. להמשיך? עזבו, נעצור כאן. הפתיחה המדכאת הזו היא רק מקצת ממה שאני חושב על מערכת הבחירות המטופשת שבאה עלינו. אסתפק במילים שבהן פתחתי, בעיקר משום שנראה לי מיותר להשחית עוד מילים, וגם כי אני עלול להיגרר בעצמי ללשון הרע ולרכילות, ואז זה יהיה בדיוק הפוך מהנושא שלשמו התכנסנו השבוע.

ובכן, לאור חודש המחלוקת שעלול להתרגש עלינו, ובעיקר לאור המצב הקשה שבו נתון עם ישראל והצער הגדול על אחינו הנתונים בצרה ובשביה – לא צרה של הקצאות ומבנים, אלא של סכנת חיים וייסורים קשים ומרים בכל רגע ורגע – ובעקבות הידוע לכל מי שלמד בספריו של הכהן הגדול מראדין, שמצבו של עם ישראל תלוי, לטוב וחלילה להפך, בעוון החמור של לשון הרע ושנאת חינם, ותוסיפו לזה את חודש אדר א', שכולו פנוי לעוד הכנה והתחזקות לפני הישועות הגדולות של פורים ושל חודש ניסן, ובכן לאור כל זה חשבתי על קמפיין חיזוק בשמירת הלשון.

בעיקר ברצוני לדבר על 'לשון הרע צדיק'. זהו זן מיוחד של לשון הרע, שכאשר נכשלים בו לא רק שלא חשים רגשות אשם, אלא להפך, ישנה תחושה חמימה ונעימה של מסירות נפש 'לשם שמיים'. המקרים הכי נפוצים בזן הזה מצויים במחוזות החינוך וב'מלחמה על פך השמן הטהור'.

בשבועות הקרובים אנסה להעלות מקרים מצויים משדה החינוך, כמו מתי מותר לדווח לצוות הישיבה על בחור סורר? האם מותר לדווח למוסד חינוכי על המצב הרוחני של משפחה או של תלמיד שמבקש להתקבל למסגרת? וכמובן, אי אפשר בלי לדבר על  דיני חברותות, חברויות, שידוכים וכל עולם הבירורים.

אתם הקוראים, תלמידי ותלמידות החכמים, מוזמנים לענות על השאלות בצורה קצרה ובהירה ככל הניתן. התשובות ייבדקו על ידי בית הדין של הארגון החשוב 'משמרת השלום' – ארגון שאני מעריץ ומוקיר את פועלו זה שנים לחיזוק ולמידה של דיני לשון הרע ושמירת הלשון.

מערכת הטור תפרסם את שמות העונים נכונה. נפרסם את התשובה המובחרת של המשיבים, שתזכה את בעליה במתנה נחמדה, מתנת עיתון 'משפחה' שהתגייס אף הוא למיזם.

בסייעתא דשמיא, בואו נתחיל. והפעם עם סוגיות הקשורות למה מותר ומה אסור לספר על חבר בישיבה או על  חברה בתיכון.

משה לומד בישיבה מצטיינת. לאחרונה הוא שם לב שחבר החדר שלו איציק אינו כתמול שלשום. כשמשה חקר יותר, הוא גילה שאיציק חי חיים כפולים. בעוד בישיבה הוא מציג כביכול חזות ישיבתית תקינה, הרי שבפועל הוא עובד בלילות בחנות במרכז העיר. הוא הוציא רישיון נהיגה, מחזיק טלפון לא כשר, והכל בניגוד לכללי הישיבה.

משה שם לב שאיציק כמעט אינו מקיים מצוות, הוא לא מניח תפילין ולא מתפלל.  איציק יודע להציג היטב ולמצבו הרוחני אין השפעה רצינית על סביבתו בישיבה. איש אינו שם לב. בשלב זה משה מתלבט כיצד עליו לנהוג: האם לגשת לאיציק ולדבר איתו? האם לספר להוריו או לצוות הישיבה, כשהתוצאה תהיה סילוקו לאלתר מהישיבה?

האם הדין ישתנה כאשר התוצאה תהיה שהצוות יעזור לאיציק ולא יסלק אותו?

מה יהיה הדין באותו מקרה בדיוק, כאשר בחורים רבים כבר יודעים על מצבו של  איציק?

מה הדין אם ישראל, חבר חדר אחר של משה, טוען שהוא מרגיש שאיציק פוגע במעשיו ברוחניות שלו ושל חברים אחרים, האם אז הדין משתנה?

משה שמע הרבה פעמים שיש מושג של 'חב לאחריני', כלומר שברגע שמעשיו של הבחור גורמים נזק לאחרים, חובה לעצור אותו בכל דרך. הבעיה היא שמשה אינו יודע איך מודדים בכלל 'חב לאחריני'. האם כל מעשה שגורם לחבר אחר ירידה רוחנית עונה לגדר הזה? למשל, אם יש בחור שמדבר בצורה לא נקייה, או בחור שפוגע בזולתו בדיבור או במעשה, כיצד נכון לנהוג? ומה יהיה במקרה קל? כלומר, נניח שאיציק כן מתפלל, אבל הוא קם מאוחר לתפילות וזה משפיע על חבריו לחדר. לטענת הישיבה גם מעשה שכזה עונה להגדרה 'חב לאחריני'. האם זה נכון?

מה יהיה הדין אם המשגיח בישיבה ניגש למשה ואומר לו שהוא שמע שמועות רבות על מצבו של איציק, ומכיוון שהוא חבר חדר שלו הוא בטח יודע יותר פרטים ומחובתו לספר ולדווח? מה יעשה משה? ומה יקרה אם המשגיח חושד במשה עצמו שעשה מעשה רע בזמן שאיציק הוא זה שעשה זאת, האם מותר למשה לנקות את עצמו ולומר שזה לא היה הוא, אלא חברו לחדר איציק? מה הדין אם מאיימים על משה שאם לא יספר ויחשוף מי עשה מעשה רע כלשהו – הוא בעצמו יעוף מהישיבה?

לפני שאבקש מחילה מכל הקוראים שקוראים להם איציק, וכמובן מכל המשגיחים בעולם, הנה עוד שתי שאלות אחרונות. השאלות הללו לא מצויות בישיבה, אלא בבית:

חנה שמה לב למצבו המתדרדר של איציק, אחיה הגדול. מה הוא עשה? נמאס לי מדוגמאות בנושא הטכנולוגיה, אז בואו נגיד שלאחרונה היא ראתה כמה פעמים שאיציק הדליק בחדרו אור בשבת, רח"ל. האם עליה לספר להוריה, כשהדיבור מן הסתם ייצור מריבה עזה ואולי אף יגרום לסילוקו של איציק מהבית? מה עליה לעשות? תדע ותשתוק?

מה הדין אם חנה שמה לב למעשה חמור של איציק שמזיק לא רק לו, אלא גם לאחיו ולאחיותיו? האם הדין שונה? ואיך נכון לפעול?

אני מאמין שכדי לענות על כל התסבוכת הזו בצורה מסודרת ומפורטת צריכים לכתוב ספר, אבל במסגרת הטור אנו מפצירים בכם לנסח תשובות מתומצתות שמתייחסות לעקרונות ולכללים של כל הסוגיה, בצורה כזו שתיתן מענה לכל השאלות גם יחד.

את התשובות ניתן לשלוח לתיבת המייל של הטור.

נ"ב, בעניין הקורס שכתבתי על אודותיו בשבוע שעבר: בשעה טובה כבר יש לנו סילבוס מוכן ומעניין, שנשמח לשלוח לכל דורש. גם זה יקרה בכתובת המייל של 'לב אל הנשמה'.

בהצלחה.