מבט מה'מחכמה'

 מה רואה הסנ"צ הערבי כשהוא משקיף מגג משרדו אל הכותל המערבי?

 איך מתמודדת המערכת הביטחונית עם הדיבורים של השר בן-גביר?

 וגם, הקונפליקט הבלתי פתור בין סמוטריץ' לגלנט

סגן ניצב וסים אשקר, ערבי נוצרי, הוא מפקד גדוד בעיר העתיקה. האיש שמשרת במשמר הגבול מהווה ברומטר לתחושות של ערביי מזרח ירושלים. חלק גדול מהאזור עליו הוא מפקד נמצא ברובע המוסלמי והחיכוך בימים אלה, לאחר ששוטר מג"ב נרצח בעת בידוק ביטחוני, מורגש היטב. למתח הרב ניתן להוסיף את היערכות מערכת הביטחון לרמדאן המוסלמי שיחול בסוף החודש. "מצד אחד הוא צריך לשמור שיהיו חיים בעיר העתיקה, מצד שני אם קורה משהו להגיב מייד", מסביר גורם ביטחוני. השבוע קיימו איתו כמה מבכירי מערכת הביטחון שיחות במטרה לשמוע את דעתו לגבי המצב הביטחוני. ניתוח המצב כפי שהציג בפניהם זכה לתשומת לב רבה.

לשכתו של סנ"צ אשקר נמצאת ב"מחכמה", נקודת המשטרה מעל הכותל. היא שוממה במרבית הזמן כיוון שהוא הוא איש שטח בטבעו. ישיבה במשרד אינה טבעית לו. לא הרבה אנשים יודעים כי המשרד שלו נמצא בקו מקביל לכותל המערבי. כל מי שנכנס למשרדו מתבקש לכבד את המקום. הוא מסרב לתלות תמונה או כל דבר אחר בגלל קדושת המקום. "זאת זכות גדולה לאבטח את המקום הקדוש והרגיש לשלוש הדתות", סיפר בריאיון ל-YNET, "אני אוהב לסייר בשטח, לעבור בין הלוחמים, לדבר עם הסוחרים ברובע המוסלמי. כערבי נוצרי השליטה שלי בשפה הערבית היא יתרון עצום ושובר מחסומים מול האוכלוסייה המקומית".

מהגג המשקיף על הכותל מצד אחד ועל כיפת הסלע בהר הבית שמעל הכותל הוא מזהה את המורכבות. "השקט פה יכול להתהפך עלינו בן רגע ולהוביל להפרות סדר אלימות ועד לירי טילים מעזה. אני משנן לעצמי, על המפקדים והלוחמים בשטח לגלות רגישות וזהירות. כל טעות כאן יכולה להצית את המזרח התיכון".

סנ"צ אשקר צועד במהירות בסמטאות העיר העתיקה. הוא עובר ברחוב הגיא העמוס בחנויות מזכרות ברובע המוסלמי, נעצר ליד הסוחרים, לוחץ את ידיהם ומשוחח איתם בשפת אימו מהכפר פסוטא שבגבול הצפוני. הוא מגלה שביעות רצון מכמות הלוחמים בשטח. "אני לא צריך יותר לנייד כוחות בין חלקי העיר העתיקה ובין הרובעים. יש לי די לוחמים לפזר במקביל בכל הנקודות הרגישות", הוא אומר.

במשטרה מעריכים אותו מאוד. הוא מתנגד לסגרים וסבור שניתן להתמודד עם תופעת המחבל הבודד. אחד מפקודיו אמר, "אם פתאום צץ לו סכין זה הרגע שצץ אקדח, חד משמעית. המרחק הוא אפס. לא ייתכן מצב שמחבל, מפגע בודד, יכול להסתובב, לעבור מאחוריך ולהוציא סכין ואין תגובה מיידית".

בהנחיות שקיבלו השבוע אנשי המשטרה נאמר להם כי ברגע שמתחיל אירוע הציפייה מהם היא לסיים אותו במהירות האפשרית. בשכונת רמות נשמעו השבוע טענות על הזמן שלקח לאנשי המשטרה להגיע כמו גם על כך שלא מיהרו לטפל בפצועים. במשטרה דחו את הטענות. "התפקיד של השוטרים הוא קודם כל להפסיק את האירוע ולנטרל את המחבל. לא לטפל בפצועים או בנפגעים", אומרים במשטרה. "ארגוני ההצלה יטפלו בפצועים ויסייעו להם".\

המערכת מוטרדת

במערכת הביטחון מוטרדים מאוד מסדרת הפיגועים. מאז הושבעה הממשלה הנוכחית נרצחו בשני פיגועים בירושלים עשרה אזרחים, אירעו כמה פיגועי דקירה ביהודה ושומרון ושוגרו קרוב ל-30 רקטות מרצועת עזה. הרוג נוסף, שוטר מג"ב אסיל סוואעד, נורה בשוגג מאש מאבטח אזרחי בעת ניסיון פיגוע השבוע במחסום שועפאט.

מערכת הביטחון אינה חסרת אונים לנוכח מתקפת הטרור המתמשכת. צה"ל, שב"כ והמשטרה מפעילים מאמץ אדיר בניסיון לסכל פיגועים וחלק מהזמן נוחלים הצלחות. אבל המספר הגבוה של הניסיונות והעובדה שמרבית המחבלים פועלים ללא רקע ארגוני מסודר, מקשים על הסיכול. "אין מה לדבר על הגנה מוחלטת מפני טרור", אמר השבוע גורם ביטחוני שחשף כי בשבועיים האחרונים היו שורה ארוכה של ניסיונות לביצוע פיגועים שסוכלו. יש יחידות בצה"ל ובמשטרה שלילה אחרי לילה מוקפצות לפעילויות מורכבות על ידי הלוחמים האלמוניים של השב"כ שמתחו את זרועות הפעילות שלהם לרמה המקסימלית.

במערכת הביטחון היו השבוע מי שמתחו ביקורת על האמירות הפומביות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהנחתת הנחיות בזק על כוחות הביטחון לאיטום ביתו של המחבל, קריאה להנהיג עונש מוות למחבלים ועל ההוראה למשטרה להתכונן למבצע "חומת מגן 2" במזרח ירושלים. "אמירות פופוליסטיות", הגדיר זאת גורם במערכת הביטחון. "גם אם זה הפתרון הדרוש, והדברים מורכבים, ראוי להביא אותם לדיון מסודר ולשמוע את דעתם של ראשי מערכת הביטחון".

לדבריהם השר בן גביר מנפח את הפעילות הקיימת לממדים דרמטיים. כל מבצע מעצרים שגרתי או הריסת בתים במזרח ירושלים מוצגים כתגובה לטרור. בכל מה שנוגע לשירות בתי הסוהר, שגם הוא באחריותו, בן גביר הולך בכל הזדמנות על אופציית הפעולה המגוחכת. בשבוע שעבר הייתה זו החלטה שאסרה על אסירים ביטחוניים לאפות פיתות. השבוע פורסמה גזרה נוספת: המקלחות החמות לאסירים הביטחוניים יוגבלו לארבע דקות בלבד, לאחר שנמסר שהשר הזדעזע מהנתונים על בזבוז מים באגפים הביטחוניים.

זה המקום לציין כי תקופת הטרור הנוכחית, שכבר מזמן אי אפשר לתארה כגל בלבד, החלה לפני כשנה בזמן כהונתה של הממשלה הקודמת. ישראל הגיבה בתגבור כוחות ביהודה ושומרון, במבצעי מעצרים נרחבים, בשיקום גדר ההפרדה – והשיגה תוצאות מוגבלות. מערכת הביטחון אומרת שמהלכיה, ההתקפיים וההגנתיים, סיכלו פיגועים בהיקף נרחב בהרבה. יש מי שאומרים שהחיכוך המתמיד, במקומות כמו ג'נין ושכם, אינו מרתיע בהכרח את המחבלים הבאים, אלא רק מדרבן נקמה ומגדיל את מעגל הדמים.

בדיונים עם הדרג המדיני, צה"ל, שב"כ והמשטרה מציגים עמדה מתואמת למדי: תנו לנו להמשיך לעשות את מה שעשינו עד כה – מעצרים, תגבורי כוחות ועבודת מודיעין סבלנית. התוצאות יגיעו בהדרגה. כל ניסיון להנהיג ענישה קולקטיבית כלפי פלסטינים או להכריז על מבצע צבאי ומשטרתי גדול (בנוסח "חומת מגן 2" ודומיו) רק יפעל כבומרנג ועלול להתסיס כליל את השטח, לקראת תחילת חודש הרמדאן בעוד חמישה שבועות.

ראשי מערכת הביטחון מצביעים על מה שהיה בגל הטרור הקודם ב-2015. כאשר התממשו הדיבורים על הטלת סגרים סביב שכונות מזרח ירושלים, ומבצעי מעצרים שיטתיים. הממשלה תמצא עצמה במלכוד גדול יותר, הם מזהירים. לפני כמה חודשים, כשישראל הטילה סגר על שועפאט כדי למצוא מחבל שרצח חיילת צה"ל במחסום, ממשלת נתניהו נאלצה להסירו לאחר שהמתח במחנה עמד להוביל להתנגשויות רחבות היקף.

הגישה הנוכחית זוכה לגיבוי מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. לכן, לפי שעה, לא חל שינוי ממשי במהלכים הישראלים לבלימת הפיגועים.

סמוטריץ' מפנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמשמש גם כשר במשרד הביטחון אך ללא סמכויות הבין זה מכבר שראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מעוניין או לא יכול ויש שיאמרו מוגבל בעוצמת המהלכים שהוא יכול לנקוט בזירה הפלסטינית. העברת המנהל האזרחי לאחריותו כשר נוסף במשרד הביטחון והכשרת מאחזים הם מהלכים שראש הממשלה אינו מעוניין או מתקשה לעשות. ההסברים מגוונים והמרכזי שבהם הוא שהם יעמידו את נתניהו בסכנת התנגשות עם ארה"ב. הרכבת האווירית של בכירי ממשל ביידן, שמגיעים לכאן מדי שבוע, שבה ומחדדת באוזניו את המסר הזה, כפי שהוא מציג זאת באוזני סמוטריץ'.

על אף כל זה ביום רביעי השבוע, החליט נתניהו להיענות לדרישתו של סמוטריץ', והורה לעצור זמנית את פינוי הכרם בעמק שילה. זאת, על אף שהפינוי כמעט הסתיים ובשטח נותרו כ-20 עצים מתוך כ-800 שהיו שם. גורמים במערכת הביטחון אמרו כי נתניהו ידע מראש על הפינוי – ולא הורה להתערב בעבודות.

"למרבה התדהמה שר הביטחון הפר בגסות את ההסכם הקואליציוני והפך את החלטתי", כתב סמוטריץ' לראש הממשלה. "במקום לממש מדיניות ביטחונית התיישבותית השר גלנט בחר להמשיך במדיניות השמאל של השר לשעבר בני גנץ ולעקור את הכרמים אף על פי שהטענות נגד הכרם הוכחו כשקריות במסגרת ההתדיינות המשפטית". סמוטריץ' הדגיש בפני נתניהו כי "הפרת הסכמים תקשה מאוד על התנהלות תקינה של הממשלה והקואליציה".

המידע, לפי גורמים שונים, הועבר לסביבתו של ראש הממשלה לפני יציאת הכוחות לשטח. לדבריהם גם סמוטריץ' ידע שהפינוי הוא בגדר עובדה מוגמרת – משום שמדובר באכיפת פסיקה של בג"ץ – אך לדבריהם, "סמוטריץ' מעדיף להטיל את האחריות על גלנט ומערכת הביטחון כדי לא להיכנס לעימות מול ראש הממשלה".

במסיבת עיתונאים שקיים השבוע הודה סמוטריץ' כי אין בידיו את הסמכות לבטל את צו הפינוי – אותו כינה "צו דרקוני שאין לו מקום בדמוקרטיה". "לצערי מאחר שהסמכויות עוד לא אצלי אין לי סמכויות להורות, אם זה היה אצלי הייתי מורה", הוא אמר, והוסיף כי בעקבות זאת הוא לא "נכנס על זה לקרב" מול שר הביטחון יואב גלנט.

ייתכן שכפיצוי אישר השבוע הקבינט צעדים נרחבים לבנייה ביהודה ושומרון. הוא הכשיר תשעה מאחזים שהפכו באופן חריג בהחלטת ממשלה ליישובים לכל דבר, והתחיל בקידום תוכניות בנייה בהיקף תקדימי כמעט של כ-9,000 יחידות דיור. המהלכים הללו ייתכן ויעלו לנתניהו בחיכוך נוסף עם הממשל האמריקאי ומדינות אירופיות, אבל נתניהו מעדיף להתמודד עם הנושא מאוחר יותר ולא להעמיד את שותפו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ככל