יצחק נחשוני ח' טבת התשפ"ב
  1. מלחמה מנהלים ב'מטה כללי'

 

יסלחו לי עמיתיי למקצוע, אבל אני מסרב להתפעל ואפילו להתרשם מהקמת מטה מאבק משותף לסיעות החרדיות ליצירת "חזית יהודית נחושה נגד מהלכי ההרס של הממשלה".

עד עכשיו לא היה מאבק? לא רוכזו כל הכוחות לנהל אותו?

אני מבין שההכרזה הקולנית על הקמת המטה, והכותרות הראשיות שמלוות אותה בעיתונות המגזרית, נועדו להוכיח עד כמה הלוחמה נגד יוזמותיה של הממשלה, שבכל צעד ושעל פוגעות בזהותה היהודית של המדינה, היא אקטיבית ונחושה. זה חשוב, אבל היא גם פועלת כבומרנג.

הקמת המטה דווקא מצמצמת את ההתרשמות מחומרת המעשים בעיני הציבור הכללי. הוא מקבל את הרושם כאילו מדובר בעוד פגיעה באינטרס חרדי מובהק. ההודעה על הקמת המטה אינה מאפשרת לחדד את האיום שבמעשים על עצם קיומנו כאן כאומה יהודית.

הקמת המטה החרדי המשותף עלולה להתפרש כשחרור של חברים בגוש הימין שאינם חלק מה'מטה' – כלומר את הליכוד או חלקו – מגיוס מלא וממחויבות ל'שוויון בנטל' במלחמה העקובה מדם תמצית הנפש נגד עקירת הדת, תוך ערעור יסודות חיינו כיהודים במדינה משלנו.

יצירת פרצות בכללי ההצטרפות לעם ישראל, פגיעה בערך לימוד התורה על ידי ניסיון לגיוס כפוי של ההוגים ומעמיקים בה, עצימת עיניים מול חילול המקום הקדוש ביותר ליהודים שהשכינה מעולם לא זזה הימנו, התעלמות מפגיעה בזכותם של מי שחפצים לשמור על כשרות ונתינת יד להטעייתם על ידי מתחזים, הרס חומות השבת בפרהסיה והכרה בזרמים ששמו להם למטרה לשים ללעג את ההלכה היהודית וקובעיה לאורך הדורות – אינם עניין למפלגות החרדיות והדתיות בלבד. זוהי מלחמה קיומית, שצריכה להיות משותפת ושלובת זרועות וחילות, כמו ההתגייסות לעמידה מול פצצת גרעין מאיראן וודאי שלא פחות משיתוף הפעולה המלא שקיים בין מפלגות האופוזיציה בהצבעות הפוליטיות.

אסור שמי שאינו נמנה עם החרדים לדבר השם ישתמט משדה הקרב הזה ויתייצב בחזית אחת עם המפלגות החרדיות רק בעניינים החשובים לו משיקולים פוליטיים ואלקטורליים. הערכים שלנו ומניעת פגיעה בציפור נפשנו, חשובים הרבה יותר.

התובענה הזו מתחזקת אצלי לאור הנימוק שכמה מהנציגים החרדים בכנסת מרבים להשתמש בו לאחרונה, כאשר הם נשאלים מדוע תלו עצמם בבנימין נתניהו, ומוכנים לאבד בגללו חלק ניכר מההישגים שהושגו בעבר עבור הציבור שהם מייצגים. "אנחנו לא עם נתניהו", הם חוזרים ומסבירים. "אנחנו עם מי שהציבור המסורתי תומך בו".

המסורתיים, שלמענם הלכנו עם נתניהו והליכוד למדבר האופוזיציוני, מזדעזעים בדיוק כמונו מול גזירות הדת שהממשלה הזו גוזרת ועוד מתכוונת להמשיך ולגזור עלינו. השתמטות של מפלגה שמובילה את גוש הימין מהשמעת קול תקיף וברור נגד כל גזירות הדת – כולן! – אינה מקובלת גם עליהם.

לא ייתכן שאנחנו, החרדים, נאפשר לליכוד להתמקם בעמדה של משקיפי או"ם, מחוץ לזירת המלחמה, אבל נהיה מחויבים לה בגלל ה… מסורתיים.

גם אם מדובר בשכירי חרב שאינם שלמים עם כל מטרות המלחמה, שילמנו להם מחיר יקר מאוד. במלחמה כמו במלחמה המטה חייב להיות מטה כללי, משותף לכולם ולא רק מטה חרדי!

  • • •

אין לי מושג

ביום שלישי הקרוב יחול צום עשרה בטבת – היום המר והנמהר שבו הטיל נבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים.

צום י' בטבת, המסמן את תחילת החורבן והגלות, נמצא על ידי הרבנות הראשית כמתאים ביותר לציין בו גם את התקווה לסיום הגלות. הוא נקבע לאמירת קדיש לזכרם של מיליוני הקדושים שעלו על המוקד בשואה ובדמם ומורשתם סימנו לנו את הדרך ליציאה מגלות לגאולה.

חכמי סוד מצאו רמז לתעניות על הגלות בפסוק שבו בישר הקב"ה לאברהם על גלות מצרים. ידוע – הוא י' בטבת. תדע – תשעה באב. כי – כ' בסיוון (גזירות ת"ח-ת"ט). גר – ג' בתשרי, צום גדליה. יהיה זרעך – י"ז בתמוז. ועבדום – זו הגלות. ועינו אותם – ישראל יתענו בימים אלה על הגלויות.

 

  1. מפשיר אידם

 

כמעט כל סכנות רפורמת הכשרות כבר נמנו, ובכל זאת אחת המתעוררת פעם בשנה נשמטה מהרשימה הארוכה הזו – חגיגות הסילבסטר של סוף השנה, או בשם המכובס שנתנו לו העולים מחבר העמים – 'נובי גוד'.

רפורמת הכשרות תאפשר לראשונה לכל מי שיחפוץ בכך, להעניק תעודה גם למסעדות ולאולמות מחללי שבת. העובדה הזו כבר סומנה כאחד מהמוקשים ההלכתיים רבי העוצמה של הרפורמה.

מה שלא שמו אליו לב זה שעד לרפורמה נשללה תעודת הכשרות גם מאולמות ומסעדות שבהם נערכו חגיגות סילבסטר ביום אידם. השנה יתקיימו אירועים אלה יום לפני כניסת השלב הראשון של הרפורמה לתוקף, בתחילת השנה האזרחית החדשה. השוט המתהפך של איום בהסרת הכשרות למי שיקיים אירוע שכזה, שהרתיע רבים מבעלי האולמות, יאבד מכוח ההצלפה שלו, כבר למחרת הסילבסטר. מעניקי הכשרות לא יהיו כפופים עוד להוראות הרבנות הראשית בנושא זה ויוכלו לפעול כפי שרק ירצו.

תשאלו מה לכל זה ולקורונה? – הקשר הוא ישיר.

ישראלים רבים שאינם בני משפחה גרעינית של ראש הממשלה או השרים בממשלה הכושלת, תכננו לצאת לחו"ל ולהעביר שם את סוף ותחילת השנה האזרחית, כפי שהם עושים בכל שנה. וריאנט אומיקרון עצר אותם, והם ביטלו את הטיסה.

ראשי יישובים רבים ובעלי אולמות אירועים שגילו את הפוטנציאל אצל אלה שנשארו בארץ, כבר הכריזו שיגדילו השנה את מספר אירועי הסילבסטר בשטחי שיפוטם בצורה משמעותית.

יום האיד יעלה מן הארץ…

לשם 'השילוש' הלא קדוש שיצוין באירועים הללו, נשלים את הצלע השלישית של הרפורמה והקורונה ונציין שהחגיגות שיתרבו בשל הקורונה צפויות להתקיים השנה ב… ליל שבת.

  • • •

זכות הציבור לדעת

 

בחגיגות הנוצריות השנה לא ישתתפו תיירים רבים, בשל הקורונה. אבל, פסק הלכה מעניין חדש של האב"ד הגר"י סילמן המתפרסם בביטאון 'קול ברמה' בעריכת משה צורן, מכין את הקרקע לזמנים טובים יותר לתיירות בישראל.

יהודי חרדי שהחל ללמוד בקורס ההכשרה הרשמי למדריכי טיולים של משרד התיירות חויב במסגרת הלימודים ללמוד תיאולוגיה נוצרית לעומקה, והתעורר בו החשש כי הדבר אסור.

הוא פנה ל'יד לאחים', צירף את חומרי הלימוד ושאל האם מותר לו ללמוד אותם לצורכי פרנסה.

לאחר שעיין בחומר, קבע הגר"י סילמן כי "הדברים נוראים ואין ספק שאין שום היתר ללמוד גם לא לצורכי פרנסה".

בעקבות דרישת משרד התיירות לא יוכל מעתה יהודי שומר מצוות לקבל תעודת מדריך תיירים רשמי גם אם הוא מייעד עצמו להדריך רק תיירים יהודים.

 

  1. אנטומיה ואוטונומיה

 

אם העליתם בדעתכם ששר התקשורת יועז הנדל, בעבר מנערי נתניהו שהתאכזב, שינה את דעותיו הפוליטיות מימין לשמאל בעקבות חברותו בממשלת הכישלון – קבלו הודעת הרגעה גם אם היא לא החלטית: הנדל הצהיר מעל גלי האתר שהוא מתנגד ל'אוטונומיה'.

אני מוצא לנכון לפרסם את הדברים, כדי שלא תטעו בו חלילה, ותחשדו חשד שווא ב'כשרים' רק מפני שהוא מתנגד ל… 'כשרים'. העדות שלי אמנם מתבססת על שמיעה והאזנה לגלי האתר, ולא על שיחה אישית איתו. אבל כמי שהצהיר באוזני האדמו"רים שבאו להתחנן לפניו שלא לפגוע במי שבוחר מרצונו להחזיק טלפון 'כשר', שהעגלה שלו מלאה בדיוק כמו שלהם, אין לי שום סיבה להטיל ספק בדבריו, שגם בממשלה הזו הוא ממשיך להתנגד לאוטונומיה. על העגלה המלאה שלהם הרי אין מקום לשקר.

אלא שאחר שכתבתי את הדברים עד כאן, נתקלתי בהודעת ההתחפרות בעומק תעלות הסיבים שהוא שקוע בהן על אותו מפגש עם האדמו"רים והרבנים, ונדהמתי לגלות שגם שם הוא מזכיר את המושג 'אוטונומיה'. וכך נאמר בהודעה: "כמה מילים על יחסי המדינה והשטייטעל ולמה … אסור שיהיו פה אוטונומיות"… המילים ה'מזוקקות' וההסברים המתנשאים שבאו בעקבות משפט הפתיחה הזה כבר לא עניינו אותי, ומיהרתי לערוך בירור דחוף שמא טעיתי והשר הנדל כלל לא התייחס ל'אוטונומיה' המדינית לפלסטינים, שכולנו מצפים ממנו שיפגין נאמנות לעמדותיו הימניות בעבר וישלול אותה, אלא ל'אוטונומיה החרדית'.

חזרתי לריאיון ברדיו.

התברר ששם זה היה הרבה יותר גרוע מבהודעה שפרסם. הנדל הכריז בקולו שכמו שאמר בראשית דבריו שהוא מתנגד ליצירת אוטונומיה של הבדואים בדרום, שהאלימות פושה בה ושרק השבוע הצביעה מפלגתו להכשיר חיבור חשמל למבנים שבנו שלא על פי חוק, כך הוא מתנגד לאוטונומיה לחרדים.

איזו השוואה אומללה.

תמחקו. תמחקו את כל מה שנכתב בתחילת הקטע בקטע הזה. הנדל לא פסל אוטונומיה לפלסטינים, איך הוא יכול לעשות זאת כשהוא תלוי ברע"מ? הוא רק שולל אוטונומיה לבדואים בדרום ואוטונומיה לחרדים שבזכותה יוכלו לשמור על אורח חייהם.

הוא כן חושד ב'כשרים'.

 

  1. קו של חרובים

מי עוד זוכר את בני הזוג אוקנין?

רק לפני פחות מחודש ימים הם עמדו במרכזה של דרמה עוצרת נשימה כשנאסרו בטורקיה בחשד שהם סוכני מוסד אחרי שצילמו את ביתו של הנשיא ארדואן – וכבר נעלמו מתודעת הציבור.

ככה זה בישראל. פרשה רודפת פרשה, והאבק אינו ממתין לשקוע, אלא מתפזר לו באוויר. אם הפרשה היא מספיק מהותית, גרגיריה ימשיכו להעיק ולהחניק, ואם לא, היא תתאדה במהירות.

אבל לעומת שר המשקים ששכח מהר מאוד פרטים חשובים מתקופת מאסרו, על בני הזוג אוקנין לא ניתן לומר "וישכחהו". השבוע הם באו להודות לבורא עולם על נס חילוצם מהעלילה שהיה בה כל הפוטנציאל להותיר אותם נמקים בכלא הטורקי תקופה ארוכה, ועל שחרורם מהמאסר.

הם בחרו לעשות זאת בהדלקת נרות בחברת ילדים פגועים וחולים ובני משפחותיהם שהשתתפו במסיבת חנוכה באולמי סקויה שבמעלה החמישה.

מעמד שכזה הוא תמיד מרגש, אבל כשמוטי אוקנין העלה את הנרות וילדיו שעמדו לצידו בירכו עימו "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם" עם דגש על "בזמן הזה" – מצוות היום של 'פרסומי ניסא' קיבלה משמעות מוחשית שהמשתתפים מעולם לא חוו. וכשאל העמסת מצבור הרגשות הזה נסמכה אמירת "הנרות הללו קודש הם", יחד ומול הילדים המיוחדים בעלי הנשמות הגבוהות שהתאספו סביב לחנוכייה, הלב נמס כמו שעוות השמש.

מצטער. תיאור שימחיש יותר את גודל המעמד לא אצליח להביא.

מי שעמד מאחורי האירוע, הוא מאיר בלוך מארגון 'הכל מהלב'. מסתבר שהוא לא דואג רק לילדים חולים ומיוחדים, אלא באופן כללי הוא ראשון להגיע לכל מקרה קשה ובלתי צפוי. כך הוא הגיע גם לבני הזוג אוקנין. מייד עם נחיתתם בישראל, המומים ומתקשים להשתחרר מהכבלים הנפשיים של המאסר, דאג לכל מחסורם. כך גם לאחר רצח אלי קיי הי"ד שאירע לאחרונה ליד הכותל, וכך בעשרות מקרים נוספים.

מקרה נוסף שכזה היה רצח החייל עמית בן יגאל, מסיירת גולני. אביו, ברוך בן יגאל, היום מראשי הפעילים למען משפחת השכול בישראל, הוא המתנדב הכי מסור בארגון. לצד עיסוקיו הרבים הוא מתמסר יום יום לפעילות המיוחדת, ובעיקר להפעלת ה'פוד טראק' – המכונית עמוסת המעדנים הניצבת מדי יום בבסיסי צה"ל השונים ומזכה את החיילים במאכלים, ממתקים ובברכת הנהנין.

"הבשורה המרה על נפילת עמית, בני היחיד, הגיעה אלי בשעה 6:30 בבוקר. מאיר בלוך התייצב אצלי כבר ב… 7:30" – הוא מספר לי – "ומאז אנחנו ביחד".

ברוך בן יגאל זוקף לזכות בנו שנפל על קידוש השם גם את השינוי האמוני שחל בחייו, מאז הכיר את הדמות החרדית-חסידית שנכנסה לחייו שהשתנו. הוא מספר לי בלהט מדבק את אחת מהתובנות העמוקות שאליהן הגיע מתוך היכרות זו.

תתרגשו איתי.

"בעקבות ההיכרות שלנו", מספר ברוך, "התקבלתי אצל הרב קניבסקי לברכה. הרב אמר לי שעמית יושב ליד כיסא הכבוד יחד עם… רבי שמעון בר יוחאי. זאת ללא שאמרתי לו שהוא נרצח ב… ל"ג בעומר". הייתי המום.

"מספר ימים אחרי הביקור נכנסתי לתדלק בתחנת דלק, ומאחד הרכבים שלידי יצאה אישה. היא זיהתה אותי, כנראה מהתקשורת, ואמרה לי 'מר בן יגאל, אני לא מאמינה. רציתי להתקשר אליך'. למה? שאלתי אותה, והיא השיבה: 'חלמתי על עמית. ראיתי אותו יושב ליד כיסא הכבוד לצידו של… רבי שמעון בר יוחאי'…

"לא ידעתי את נפשי.

"מאז", מדגיש בן יגאל באוזני, "מוטיב עץ החרוב מופיע בחיי בצורה מוגזמת, אבל שלא ניתן להתעלם ממנה.

"אחד המקרים שטלטלו אותי היה בחתונת חברו הטוב של עמית הי"ד, שהיה איתו כשנרצח – וניצל.

"הגענו לחתונה, ואביו של החבר הפתיע אותנו כשאמר: הבן שלכם הציל את חיי הבן שלי. החלטנו שאתם תהיו השושבינים שתובילו אותו לחופה, שכן עמית היה בנכם היחיד ולא תזכו להוביל אותו. נטלנו את התפקיד כשדמעות בעינינו. כשהתחלנו לפסוע לעבר החופה בשביל שבגן האירועים, מצאנו את עצמנו פוסעים בתוך… שדרת חרובים. רבי שמעון בר יוחאי ועמית שלנו כאילו באו לקבל את פנינו…"

'הכל מהלב'…

 

צל"ש

הציון הגבוה ביותר בסולם ציוני השבח מוענק השבוע לח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), שאפילו את הממשלה האטומה המכהנת הצליח לשכנע כי פיקוח נפש גובר על כל רצון למנוע מנציגי האופוזיציה צבירת הישגים. ח"כ יעקב אשר הציע לחייב את רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים המסוכנים, לקבל מספר רישוי לזיהוי. החוק של אחד הח"כים הדומיננטיים ביותר באופוזיציה, אם לא היעיל שבהם, יוצא לדרך ועימו מגיע אות ההערכה.

 

צל"ג

את ציון הגנאי אנו מעניקים השבוע לעורך 'מקור ראשון' חגי סגל, ששם עצמו כמוכיח בפתח ומתנשא מול הרבנים המתנגדים לסטות מכללי ההלכה בנושא הגיור, ואין זה משנה אם הם חרדים או דתיים לאומיים. סגל מאשים אותם באחריות לנישואי התערובת ששוטפים את הארץ, כאילו אם היו מגיירים אותם שלא כהלכה לא היו אלה נישואי תערובת. סגל: "נישואי התערובת ששוטפים את הארץ הם תוצאה בלתי נמנעת של הקיבעון הבלתי נסבל בתחום הגיור. לא רק החרדים, גם רבים מרבני הציונות הדתית המקפידים להגיד הלל ביום העצמאות מהססים להכיר במחירי ההרכב הדמוגרפי של שיבת ציון".

אם יתברר לכם שחגי סגל איבד את המחשב האישי שלו, תודיעו לו שהוא נמצא כנראה בידי הרפורמים, והם כותבים בו, בשמו.

 

טריוויה

 

הגזירה הבאה של האוצר, ששוב תפגע בעיקר במשפחות החרדיות ברוכות הילדים, תהיה במוצרי החלב שבפיקוח ובביצים. מהו לדעתכם היחס בין מחירי מוצרי החלב בפיקוח והביצים בישראל, לפני העלאה, בהשוואה למחירים במדינות ה-OECD האחרות?

  1. בישראל זול יותר בשל הפיקוח על המחירים.
  2. פחות או יותר אותה רמת מחירים.
  3. הכשרות גורמת לפער קטן של פחות מ-10%
  4. המחירים בישראל גבוהים בכ-80% מבמדינות ה-OECD.

 

תשובה:

תשובה 4 היא הנכונה. טרה מבקשת להעלות את המחירים בכמעט 10%, מה שאומר שהמחיר יגיע לפער של כ-90% יותר בהשוואה למדינות העולם.