עו"ד אבי בלום
כ"ד תמוז התשפ"א
"אני מרגיש נינוח כמו בארבע אחר הצהריים", סיכם נתניהו בטון מתנגן את חצי הלילה שבין שני לשלישי, כשהוא עושה את דרכו בחזרה למליאה – להצבעה, אחרי עוד שידור שהעלה לרשתות החברתיות מלשכת יו"ר האופוזיציה הצנועה, והאיץ בח"כי הליכוד מהפרסה שבפאתי המליאה, בערנות של מי שהקיץ מ'שלאף-שטונדה' מפנק, ולא סיים זה עתה את השעה ה-19 ביממה על הרגליים.
כשנתניהו הציע בישיבת ראשי האופוזיציה לפני שבועיים להפוך את ימי שני בשבוע, שבהם עולות הצעות אי אמון והצעות חקיקה, לעשרים וארבע שעות של התשה, רק השרים הבכירים לשעבר שהיו שותפים להתייעצויות האמיתיות, הבינו במה מדובר. "לילות לבנים" היו מאז ומתמיד סם החיים של ביבי, השיקוי הסודי שמותיר אותו צעיר לנצח גם כשגילו נושק לשבעים ושתיים. כשלמחרת אין יום עבודה, אפילו העייפות היא כבר לא שיקול. "ישנתי שבע שעות ברצף, לראשונה אחרי 12 שנה", התפאר נתניהו השבוע בפני אחד מהח"כים החרדים.
יוסי שריד נהג לספר בפליאה על הטלפון השגרתי הראשון שקיבל מראש הממשלה לשעבר אהוד ברק בשתיים אחר חצות, לצורך נושא פעוט כבדרך אגב, כמו היה מדובר בשתיים בצהריים. נתניהו כראש ממשלה שכלל את השיטה: הוא לא יטלפן מעולם בשלוש אחר חצות כדי לדון על עניינים שבשגרה, אלא אך ורק כדי לעסוק במצבים דחופים ובוערים. רק שאצל נתניהו – מאיראן ועד לחיסונים – החירום הפך לשגרה, כדרך חיים.
שאלתי השבוע את חברי הכנסת דרעי ואשר, מה מרוויחים ח"כי האופוזיציה המותשים, מהלילות הארוכים שמלבינים את שערות ראשיהם. כשהשחר עלה וחברי הכנסת התפזרו מותשים בבוקרו של יום שלישי, הקואליציה ספרה את הישגיה. בלילה אחד בין שני לשלישי היא הצליחה להעביר שורה של חוקים: הרחבת החוק הנורווגי, העברת 'חוק העריקים' שמאפשר התפצלות של ארבעה ח"כים ממפלגת האם, מנגנון הפיכת רה"מ החליפי לפיד לראש-ממשלה אם תקציב המדינה לא יעבור ובנט ינסה – כמו נתניהו – 'לעשות גנץ' ללפיד.
די ברור מה מרוויח נתניהו, שנחסך ממנו התענוג להעביר עוד לילה של אריזת ארגזים בבלפור, אבל מה אתם מרוויחים? שאלתי. הרי בסוף האופוזיציה מצליחה להעביר את כל הצעות החוק ברוב ברור, כשהגדוד הערבי של 'הרשימה המשותפת' נמנע מהצבעה ומשמש ככוח מילואים לממשלה.
"חייבים להתיש אותם", השיב דרעי, "הצבעה אחרי הצבעה, לעשות להם חיים קשים. להראות שהאופוזיציה באה להילחם על כל סעיף ולא נותנת לממשלה הזאת רגע של לגיטימציה. לא נצליח להפיל כל הצבעה, אבל עובדה שזה כבר עובד במה שנוגע לחוק לאיחוד משפחות, וככל שנתמיד – נצליח לסדוק יותר את הממשלה הזאת שאין למרכיביה שום מכנה משותף".
זהו הקרב על התודעה. את ראשית כהונתה של הממשלה אפשר לסכם בספירת הצעות החוק שעברו, הדילים שבושלו והמינויים שאושרו. "יש אווירת עבודה טובה בין השרים שלא הייתה בממשלה במשך שנים", סיכם זאת ראש-הממשלה בנט בחלק הסגור של ישיבת סיעת 'ימינה' בכנסת.
מה שמנסים חברי האופוזיציה לעשות זה לא רק למרר לממשלה את החיים, אלא בעיקר, לשדר לציבור שהקואליציה הזאת רעועה. מעבירה לילות סרק בכנסת, מתנצחת ומתנגחת. מתנהגת בשיח מנטלי של אופוזיציה – בעודה יושבת בקואליציה.
שולה מוקשים
"למה גררת אותנו לדיון ב-8:30 בבוקר?" שאל ח"כ יעקב אשר את יו"ר הוועדה המסדרת ח"כ עידית סילמן, כשמצלמות ערוץ הכנסת כבו. "זה יום צום, יש תפילה ארוכה, למה למרר לכולם את החיים?"
"סחטתם לנו את הכוח", השיבה סילמן. "על שני סעיפים ניהלתם דיון של ארבע וחצי שעות, אז הגבתי בהתאם". אשר חייך והבטיח להחזיר על כל שעה של השכמה, בלילה לבן עם ריבית והצמדה. בין שלישי לרביעי ח"כי האופוזיציה משכו זמן, והחליטו לחתוך כאשר קול אורלוגין השמיע חצות, כדי להעביר את ליל השימורים ללילה שבין רביעי לחמישי. מי מהצדדים יותש ראשון – זוהי השאלה.
ההתנפלות החרדית על יושבת ראש הוועדה מצטלמת נורא ומצטיירת במכוון כמתקפה על היושבת ראש, בשל היותה אישה. ח"כ אשר, במלרע, חושב שהתועלת עולה על הנזק: "בכנסת חדשה, מהאופוזיציה, חייבים לייצר הרתעה. לגרום לקואליציה להבין ששום מהלך לא יעבור בקלות. שאנחנו כאן כדי להילחם".
וכל זה קורה בטרם החלו דיוני התקציב. אחד מחברי האופוזיציה הגדיר את הקרב בשבועיים האחרונים ככתישה האווירית שקודמת ללוחמה הקרקעית. אפרופו ההשוואה, לפחות בשלב הזה, נראה שגם התוצאה תהיה דומה למבצעים בעזה – תמונת הסיום תהיה דומה לנקודת הכניסה.
נכון לעכשיו הקואליציה באמצעות שולה המוקשים זאב אלקין, מצליחה לנטרל את המרעומים שטומנת לה האופוזיציה. ריקוד הדגלים עבר בשלום, מאחז אביתר יתפנה בחסות עסקני מועצת יש"ע שעיניהם נשואות לתקציבים הממשלתיים, חוק איחוד משפחות – טרם נוטרל, אך בקואליציה מעריכים בזהירות, שגם המוקש הזה לא יפוצץ את הממשלה. דווקא העובדה שלחברי הקואליציה הנוכחית, ובעיקר לחלק הימני, אין דרך חזרה, הופכת את הממשלה ליציבה. כוחה – בחולשתה.
השיירה המשמעותית היא לא זו של ראש הממשלה המכהן והחליפי השועטת בכביש ירושלים-ת"א וגם לא רק תהלוכת החוקים שעוברת במליאה. במקביל, במשרדי הממשלה, נראית הסתערות רבתי על שורה ארוכה של מינויים לתפקידי מפתח שלא אוישו בתקופת הממשלה הקודמת, ולא רק בגלל התיקו הפריטטי בין הליכוד לכחול לבן. "אפשר להשתגע ממה שאנחנו רואים", אמר דרעי בשיחה עם שרי הליכוד לשעבר, שרואים איך הייעוץ המשפטי מעניק היתר סיטונאי לשורה ארוכה של ממונים, נעדרי כישורים וניסיון חיים.
"תסתכלו על המנכ"לים. אתם זוכרים איך דינה זילבר וחבריה עשו לנו את המוות עם כל מינוי. פה הכל עובר חלק. את משה ארבל המוכשר והמוצלח לא נתנו בשעתו למנות למשנה למנכ"ל בגלל חוסר ניסיון ניהולי כביכול. והנה בממשלת השינוי והריפוי, כל ניסיון במתנ"ס עירוני הופך לניסיון ניהולי שמכשיר את הממונה להיות מנכ"ל משרד ממשלתי". ואין לך סגולה לאריכות ימיה של ממשלה, כמו שורה ארוכה של מינויים וג'ובים ממשלתיים.
בלי תמונה
"אתם יכולים לשבת גם עם השר?" נשאל השבוע בכיר חרדי שניהל מגעים על תקציבי עולם התורה. "בשום פנים ואופן לא. אבל אם אתה יכול, תסדר פגישה על הדרך במסדרון, ובלי תמונה".
הממשלה החדשה מתמחה לא רק במינויים במסלול המהיר אלא גם בפיטורי בזק. בתוך שבוע ימים הודיע ליברמן על סגירת מטה התשתיות שהקים שר האוצר הקודם כץ ופיטורי 18 עובדים בכירים, במודל האמריקאי של הכנסת החפצים האישיים לארגז בתום יום העבודה – והסתלקות מהירה.
מול החרדים, ליברמן ממשיך במשחק הכפול. לא תשמעו ממנו 'נאומי מריצות' וגם לא תראו הצעות ממריצות. כשיו"ר ועדת הכספים, כוכב סרטון המקוואות הזכור לרע אלכס קושנר, עלה השבוע לשידור, הוא התחמק ארבע פעמים ברציפות כשנשאל אם יקצץ בתקציבי החרדים. ובישראל ביתנו כידוע, לא רק הדיבור אלא גם השתיקה – מוכתבים מלמעלה.
ליברמן שב והבהיר השבוע באוזני מי שצריך לשמוע, כי על הצ'קים שבנט ושקד מתכוונים לפזר לחרדים כדי להפחית מתחים, הוא לא מתכוון לחתום אוטומטית. "מי שרוצה משהו מהאוצר – יצטרך לבוא אלי". את המודל חווה על בשרו ח"כ יעקב אשר, כשהצעת החוק הפרטית שקידם למתן פיצויים למשפחות הנספים במירון, הועתקה ככתבה וכלשונה והוגשה כהצעת חוק של ישראל ביתנו, כשהמסר ברור: למספר החשבון של הממשלה החדשה – יש כתובת אחת ויחידה.
"הוא ידבר איתנו בטבלאות אקסל", אומר ח"כ יצחק פינדרוס שרואה בשקט – רפש, "הרי מספיק להתעלם מהריבוי הטבעי בכוללים ולא לעדכן את התקציב בהתאם, כדי לשחוק את ערך המלגה לאברך. מספיק לדרוש מיצוי כושר השתכרות כתנאי לסבסוד מעונות וצהרונים כדי להפוך את החיים של משפחות האברכים לבלתי אפשריים. אבל אם אתה שואל אותי – התקצוב משמעותי פחות מהמהות של שינוי דרסטי בכל נושאי הסטטוס-קוו, דיינים ומרכולים, כשרות וגיור, הכל".
הכרזת השר המעופף נחמן שי על הכרה רשמית בזרם הרפורמי במסגרת משרד התפוצות, בשילוב מינויו של גלעד קריב ליו"ר ועדת חוקה – אמורים היו לרכז את כל תשומת הלב החרדית, אך בפועל, מי שמוציא את החברים החרדים מהכלים הלא טבולים, הוא השר לשירותי דת מתן כהנא. כהנא לא מסתפק רק ב'מתן בסתר' ומתנגח פעם אחר פעם בנציגים החרדים שמרימים לו להנחתה, במה שנראה – מצד 'ימינה' – כתהליך מכוון של בניית 'בייס' חדש. בנט וכהנא לוטשים עיניים לפלח בציבור הדתי-לאומי שסלידתו מהממסד החרדי גוברת אפילו על רחשי העוינות ל'שוברים שתיקה' ול'מרצ'.
בדרך למהפכה בשירותי הדת והשתלטות על מוקדי הכוח, קודמה השבוע בתהליך של 'יש דיל ויש דיין', ההצעה שמשנה את הרכב הוועדה למינוי דיינים, כך שהרוב החרדי כיום, של שישה מתוך עשרה, ייעלם כלא היה.
שני הרבנים הראשיים ושני חברי בית הדין הרבני הגדול, מקנים בסיס של ארבעה חברים חרדים, שגובו בעבר בתקופת אפי נווה בשני נציגי לשכת עורכי הדין שנבחרו בתיאום עם הסיעה החרדית בלשכה. שני הנציגים הללו הוחלפו מאז בכאלה שאינם שומרים אמונים לגוש החרדי, אך בתוספת נציגת הטוענים הרבניים, החרדים מחזיקים בידיהם בגוש חוסם של חמישה – מחצית מחברי הוועדה.
בעקבות שינוי חקיקה שיזמה בשעתו ח"כ שולי מועלם, חלה כיום חובה לבחור לוועדה נציג ונציגה, הן מהממשלה והן מהכנסת. בתרגיל מתוחכם, מובילה הממשלה החדשה תיקון שיאפשר לבחור שני נציגים מהממשלה ולאזן את הייצוג הנשי – בבחירת שתי נציגות מהכנסת. המשמעות ברורה: ברגע שתבחר הממשלה במתן כהנא ובזאב אלקין סרוגי הכיפה לחברי הוועדה, החברים החרדים יודרו אוטומטית מהתהליך ולא יתאפשר להם אפילו להציג מועמדות, בבחירה חשאית שבה יש להם סיכוי לא רע לזכות.
"אם אנחנו היינו עושים מהלך דומה, בו ביום היינו מקבלים מכתב מדינה זילבר שעוצר את החקיקה", מתאוננים בשס, "אבל לממשלה החדשה יש היתר מכירה משפטי של שירותי הדת ושל המינויים בשירות המדינה".
"נהיה ענייניים ונמנה נציגים משס למשרות, באותה מידתיות ששס מינתה דיינים ורבנים מקרב הציבור הדתי-לאומי", אומר לי גורם ב'ימינה' בתגובה. וזוהי רק ההתחלה.
גיוס לחומרא
העובדה שחברי הכנסת של שס ודגל התורה רואים בחקיקת הצעת חוק הגיוס של איווט ברכה יותר מקללה, היא סוד צבאי בלתי מסווג בעליל. בדגל התורה אף קיבלו בשעתו את הנחיית מרן הגרי"ג אדלשטיין והתבקשו לדאוג לכך שהחוק יעבור, גם במחיר של עימות עם אגודת ישראל. רק שאז בא נתניהו ופיזר את הכנסת בציפייה שהכזיבה, להיבחר מחדש בגדול ולעצור את התהליכים המשפטיים בעניינו.
אלא מה? שלהצעה המקורית של איווט התווסף בקדנציה הזאת סעיף, שחברי הכנסת החרדים רואים בו צרה צרורה, שבאה בצרורות של חקיקות רעות. המדובר כמובן בהחלטה על הורדת גיל הפטור מ-26 ל-21, מה שאמור לרוקן את הבריכה, וגם להבריח מתגייסים פוטנציאליים – שאמורים למלא את החלל שנוצר עם חשיפת 'קומבינת היעדים' – שהחלה בתקופתה של ראש אכ"א, השרה אורנה ברביאי.
לדעה הזאת שותפים גם הגורמים המקצועיים בצה"ל שאמונים על תחום גיוס החרדים. פגשתי באחד מהם השבוע, בצאתו מלשכת שר הביטחון, נסער וכאוב. "זהו האבסורד בהתגלמותו", אמר לי, "הופכים את העמידה ביעדים לבלתי אפשרית. הרי כיום מרבית המתגייסים החרדים הם מעל גיל 21. הפטור הגורף שיינתן יגרום לכך שמי שחצה את גיל 21 ורוצה לצאת לעבוד, לא יעבור בבקו"ם, אבל זה גם יגרום לכך שאת הנוער הנושר, שאנו אוספים כיום רגע לפני שהוא נפלט לרחוב ומנסים לגייס למסלולים החרדיים – לא נוכל לגייס יותר.
"מה נגיד לנער החרדי הנושר שיושב על הברזלים בגיל 17 ויודע שבגיל 21 יקבל ממילא פטור?" ממשיך ושואל הגורם הצה"לי שהגיוס אומנותו, "איזה כלי אפקטיבי יהיה לנו מולו? אני גם לא רואה את זה עובר בבג"ץ. הרי כל מה שנאמר לנו בהצעת החוק שאיווט העלה כשר ביטחון, שהפעם החוק יעמוד במבחן בג"ץ כי ההצעה צה"לית מקצועית, בלי שום נגיעה פוליטית. פה אני אומר לך כגורם האחראי, על הורדת הגיל הזאת שום גורם צבאי לא המליץ. לא שאלו אותנו, ושמענו על כך מהתקשורת. לדעתנו מדובר בטעות קשה".
שאלתי השבוע את ח"כ מאיר פרוש שהוביל את ההתנגדות ל'חוק ליברמן' בסבב הראשון אם לא טעה בדיעבד. אמרת – הזכרתי – שאת החוק של איווט יהיה לנו בכל מקרה, כך שאין לנו מה להפסיד. והנה, מתברר שאפשר בהחלט להפסיד יותר, ולקבל את החוק עם מנגנון ההפחתה של גיל הגיוס.
"זה לא איווט שביקש להפחית את גיל הפטור", השיב פרוש בקול ניחר מזעקות במליאה ובוועדות, "מדובר בגורמים אחרים בממשלה שרוצים להוציא כמה שיותר חרדים מהכוללים – לשוק התעסוקה".
דעה של איפכא מסתברא שמעתי השבוע מאחד מראשי הישיבות. "זה שהממשלה רעה, לא אומר שכל החלטה שלה הופכת אוטומטית לנוראה. יש גם משהו חיובי בכך שבכוללים יישאר מי שחשקה נפשו בתורה ולא מי שמרגיש שמאלצים אותו להישאר ולשבת ללא מטרה, רק כדי שלא ילך לצבא".
ובכל מה שנוגע לחשש מכך שהחוק יבוטל בבג"ץ, שווה להקשיב לשר המודיעין אלעזר שטרן שסיפק לי השבוע תובנה מעניינת. "את חוק טל לקח לבג"ץ שתים עשרה שנים לפסול. אם הורדת גיל הפטור תתרום במשהו, גם אם בעוד שש שנים תיפסל בבג"ץ – דיינו". די דיינו, אפשר לומר גם באמצע הקיץ, על כלל מעשיה ופעולותיה של הממשלה.
שביל מירון
את ההודעה הדרמטית על מינויו של מוטל'ה קרליץ לחבר ועדת החקירה לאירועי מירון, שמעו חברי הכנסת החרדים בתקשורת כאחד האדם. ומדובר בכולם, ללא יוצא מן הכלל. אפילו ח"כ אשר ששימש מנכ"ל של קרליץ בתקופתו כראש עיריית בני ברק, והציע את שמו במהלך דיוני השבועות האחרונים – הודה באוזניי שגם הוא לא ידע.
ח"כ אשר לא ידע וגם לא אריה מכלוף דרעי, שהקשר האחרון שקיים עם קרליץ היה בנוגע להפשרת קרקעות לבנייה בטבריה בתקופת כהונתו הקצרה של הממונה רוני מעתוק – בטרם עבר צד. העובדה שח"כי דגל למדו על ברכת הגרי"ג אדלשטיין למהלך מדיווח של עיתונאי חדשות 12 יאיר שרקי, אומרת הכל ומלמדת רבות על מעמדה הציבורי המדורדר של ההנהגה הפוליטית החרדית.
מכל כיוון שמסתכלים עליו – המינוי של קרליץ הוא הברקה. מול הציבור החרדי – הצבתו יוצרת אווירה של אמון בתהליכים שתוביל הוועדה. מול הנציגות החרדית – ישיבתו בוועדה מקהה את החשש מפני מרים נאור.
העובדה שנאור ישבה בהרכב שדחה את הליכי ההפקעה של המדינה מעוררת תמיהה, בלשון המעטה. מעבר לכך, לחרדים יש עוד מגוון סיבות להסתכל על מינויה בעין עקומה. אריה דרעי כבר חווה את פסיקותיה על בשרו, כשופטת מחוזית שהייתה הרוח החיה בהרכב ששפט אותו לחומרא. גם יתר הנציגים החרדים מכירים היטב את הפסיקות הלעומתיות שהוציאה תחת ידה לאורך השנים במגוון של נושאים – ממרכולים ועד לגיוס.
לקרליץ שתמיד היה איש צללים יותר מאשר נציג ציבור, יש התכונה החמקמקה שמאפשרת להוביל את הדיון והמסקנות לכיוונים הרצויים. רק שהפעם, מול נאור, המשימה תהיה קשה שבעתיים. קשה אפילו יותר מתפירת המכרזים בחריש שנחלה בשעתו כישלון בעקבות ערמומיות יתר.
דבר אחד כבר התפתח מאז המינוי: ראשי הערים המכהנים מתבוננים על ראש העיר לשעבר ומתייחסים בהתאם להוראות החרם שעליהן הכריזו חברי הכנסת. גוטרמן שמאז ומעולם תפקד על תקן מוטל'ה קרליץ המכהן, זה שמחובר ישירות להנהגה הרוחנית ומנותק קשר מההנהגה הפוליטית – עשה, עושה ויעשה שבת לעצמו בקשר עם משרדי הממשלה. גם ראשי הערים האחרים – שניים מהם משלומי אמונים – שלא תמיד רוו נחת מישיבתם של השרים החרדים במשרדים השונים, כבר הבהירו כי מבחינתם, הדאגה לתושבי הערים קודמת לכל.
"נדבר עם שר השיכון אלקין, עם שרת הפנים שקד ועם כל מי שצריך כדי להשיג תקציבי פיתוח לערים", זהו המסר ששמעתי השבוע מראשי הערים, כשהם נתלים בשותפותו של קרליץ בוועדת החקירה. "שחברי הכנסת לא יטיפו לנו מוסר. אם למרות כל הזעקות שלהם נקבע שמותר לשבת בצורה רשמית בוועדת החקירה שהפכה לסמל של הממשלה החדשה, גם לנו מותר לשבת עם כל מי שצריך כדי לדאוג למאות אלפי תושבי הערים החרדיות". וכדאי הוא רשב"י לסמוך עליו בשעת הדחק.
