את הפצצה הבאה הטיל באוזנינו אחד הפוליטיקאים המנוסים והמחוברים בפוליטיקה הישראלית שמכיר את המערכת המשפטית מבפנים. יש רגעים שבהם הדמיון עולה על המציאות. בימים האחרונים ישנן שתי זירות פנים ישראליות שמבעבעות. האחת, בית המשפט המחוזי בירושלים והחקירה הנגדית הדרמטית של עד המדינה ניר חפץ. הזירה השנייה היא ועדת החקירה לאסון מירון והסודות הגדולים שנחשפים משום מה דווקא בשלב זה, על ידי יהודים חרדים שעושים הרמת מסך, או במקרה שלנו 'הרמת מחיצה' על מה שקורה בתחתית הר מירון. וכל השומע, תצילנה שתי אוזניו.
ועדיין, הזירה בירושלים מפחידה יותר. עוד לפני ששוחחנו עם אותו פוליטיקאי שיחת אוף דה רקורד, שלא לציטוט, היה נראה לנו מוזר להקשיב לעד המדינה ולנסות להבין 'איזו מדינה' הוא מייצג בדיוק: מדינת ישראל הראשונה או השנייה, את החונטה בצלאח א-דין או את חסידי נתניהו. עד לרגע זה קשה לשים את האצבע על הנקודה. במיוחד שגם אם חפץ החליט בראשו לחצות קווים ולשרת את הנאשם ולא את המדינה, ברור שהוא יעשה זאת בהמון חכמה וזהירות בלי שיוכרז כעד עוין ויאבד את 'עסקת הטיעון' שהותירה אותו ללא הרשעה.
הסנונית הראשונה נראתה עוד בטרם החלה עדות חפץ, כשהפרקליטות נאלצה לשנות את 'מזכר העד' שהועבר מטעם הפרקליטות להגנה – ובמסגרתו הובאו הנקודות המרכזיות הצפויות בעדותו של חפץ. על פי 'מזכר העד' המקורי, חפץ העיד במשטרה, ואמור היה להעיד בבית המשפט, כי נתניהו שלח אותו לדבר עם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, ועד המדינה בהווה, שלמה פילבר בנושאי רגולציה.
לאמירה הזאת הייתה משמעות כבדת משקל בנוגע לאישום בשוחד, היות שבכל שלבי העדויות עד כה, טרם נמצא החוט שיקשר בין הסיקור שלו זכה נתניהו – אוהד על פי התביעה ועוין על פי ההגנה – לבין התמורה שהעביר נתניהו כביכול לאלוביץ. חפץ בעדותו אמור היה להעיד על המתת, ולספר איך נשלח על ידי נתניהו כדי לדון עם מנכ"ל משרד התקשורת בנושאי רגולציה.
סעיף 83 בכתב האישום, שנחשב לאחד מהסעיפים המרכזיים בביסוס עבירת השוחד, קובע כי: "נתניהו הנחה את חפץ לפנות לפילבר על מנת לוודא שפילבר ממשיך לפעול לטובת הנאשם אלוביץ' בהתאם להנחייתו". 'תזכיר העד', הדגיש כי חפץ אכן עומד לומר את הדברים על הדוכן ולבסס את התשתית לעבירה.
אלא שחפץ, שקיבל כמו פרקליטי ההגנה את 'מזכר העד', דרש מהפרקליטות להסיר את הסעיף וטען לאחר מכן גם בעדותו: "לא קיבלתי מנתניהו הוראה להעביר מסר לאלוביץ' בנושאי רגולציה". בפרקליטות נאלצו לשנות את 'מזכר העד' ולהסיר את הסעיף המרכזי, כשהם מסבירים כי מי שהעיד על כך שחפץ נשלח אליו מטעם נתניהו כדי לדון בנושאי רגולציה, היה בכלל שלמה פילבר, עד המדינה השני – שעל אודותיו עוד ידובר פה בהרחבה בהמשך.
חפץ סיפק פיקנטריה למכביר וגם אליה עוד נשוב, אך בכל מה שנוגע לביסוס עבירת השוחד והוכחת מה שמכונה בעגה המשפטית 'היסוד הנפשי', המוכיח את מודעותו של נתניהו לעבירה, הוא נראה לרגעים כמי שמסייע להגנה יותר מאשר לתביעה. במהלך הדיונים, הוא השיב בלי להתחמק מה בדיוק התרחש בחדרי החקירות והעיד כי היה נתון לסחיטה מתמדת.
אחרי שבקשתו להעביר את העדות על פרק החקירה בסחיטה לדלתיים סגורות נדחתה, הוקרנו באולם קטעים נבחרים שהותירו את הנוכחים בפיות פעורים. עורך הדין בועז בן צור כמו במחזה תיאטרלי, הקרין על צג באולם קטעים מחקירתו של חפץ מה-20.2.2018. "אני הולך להוריד פצצה שתזעזע את עולמך", מאיים החוקר על ניר חפץ וממשיך: "אני לא ציני ולא צוחק. הפצצה הזאת תזעזע את עולמך. אתה לא לוקח בחשבון את הידע והיכולת שלנו ומה אנחנו מסוגלים לעשות. שיטות הפעולה שלנו מאוד דומות לשב"כ".
שיטת הטלטולים השב"כית הזאת, שלטה בכל שלבי החקירה. "אני יכול להגיד לך", ממשיך ומטיח החוקר בחפץ – בקטע שהוקרן באולם, "שכל פינה שניסית להסתיר במהלך חייך אנחנו הפכנו את הפינה הזאת. כל סרט שעובר לך בראש יהיה. כל סרט בכל מצב ובכל דבר. קח את זה בחשבון כי ברגע שהפצצה הזו תיפול לא נעזור לך".
מה חשבת כשנאמרו לך המשפטים הללו? נשאל חפץ בחקירה הנגדית והשיב – בנוסח שפרקליטי נתניהו לא היו יכולים לנסח טוב יותר: "האיום עלי היה ברור. אם לא אספק גרסה יחריבו את משפחתי".
סרט אימה
קטעים מסרטוני החקירה המשיכו לרוץ על המסך הגדול באולם, בהצגה הכי טובה בעיר. רק חסר היה הזרנוק מאלעד, שיפזר את הצופים שמסתערים על הקופות. "הפצצה שתחטוף ביום יומיים הקרובים תזעזע את עולמך", המשיך החוקר להלום בניר חפץ בעוד קטע שהוקרן באולם בית המשפט. "אתה לא לוקח בחשבון את היכולות שלנו או מה שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו 433, שיטות החקירה שלנו הכי דומות לשב"כ. כל מה שאתה מדמיין שיכול להיות – יהיה. הילדים שלך לא ירצו להיות בקשר איתך, גם לא משפחתך".
כשחפץ נשאל איך הרגיש במהלך החקירה, הוא לא ניסה לייפות או לרכך אלא הבהיר חד משמעית שהיה נתון למעשה לסחיטה באיומים. "זו החלטה מודעת, פסולה, זדונית, בלתי לגיטימית, בלתי חוקית", סיכם עורך הדין בן צור. "אסור לערב בני משפחה בחקירה על פי פסיקת בית המשפט העליון".
לא רק מה שנכנס לכתב האישום עלה בחקירה הנגדית, אלא גם מה שלא נכלל בו. הזרקור באולם עבר לחקירת השוחד לשופטת גרסטל. המשטרה והפרקליטות חקרו בשעתו את החשד ולפיו חפץ הציע לשופטת בדימוס המוערכת עסקת שוחד, במסגרתה תמונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ובתמורה תגנוז חקירה שהתנהלה נגד רעיית ראש הממשלה דאז, שרה נתניהו.
"בחקירת השוחד לגרסטל החוקרים השתוללו", העיד חפץ והשיב על שאלות הסנגורים, "הרגשתי את הרוק על הפנים".
תיק גרסטל, שכונה תיק 1270, נחקר במקביל לחקירת תיק 4000, כשהמשטרה והפרקליטות הדליפו מדי ערב חשדות שפתחו את המהדורות. אבל מה שמעניין בדיעבד, זה מה שהתרחש בחדרי החקירות האפלים. "אמרתי להם שהפרשה הזו היא הזיה, בדיחה, שום קשר למציאות. הייתי בטוח שזה בכלל לא אמיתי, שזה תרגיל חקירה. מעבר לשיבוש, חשבתי אז שאני טלית שכולה תכלת".
החוקרים מצידם, אחוזי אמוק ואובססיה, לא הרפו: "זה עלה שם לדציבלים, לאיומים", העיד חפץ הנסער והמשיך, "זה היה פשוט מטורף. החוקרים התקרבו לפנים שלי ברמה כזאת שהרגשתי את הרוק שלהם על הפנים שלי. הם ממש ירקו עלי. שעה וחצי של השתוללות. משתוללים עלי, זה היה בלתי נתפס. אני כבר לא זוכר מה נשאלתי, הם רק איימו על המשפחה שלי, צרחות איומות במשך שעה-שעה וחצי. ישבתי והתנהגתי הכי יפה כי כך אמר לי עורך הדין שלי, אמרתי להם שאי אפשר להבין את הדבר הזה. זה רודף אותי גם אחרי שהשתחררתי". חפץ נקב בשמו של החוקר סגן-ניצב צחי בן חמו כמי שאיים עליו.
חקירת תיק 1270 נסגרה לבסוף מחוסר אשמה, אך האובססיה בתקופת החקירה הייתה בשיאה. "הייתי צריך לשבות רעב", השיב חפץ לסנגורים במשפטים שהרימו להם להנחתה, "אבל עורך הדין שלי אמר לי להיות מרוסן".
הסנגור בועז בן צור הציג לחפץ את הודעת המשטרה שפורסמה בשעתו לפניית עיתונאי 'גלובס' אבישי גרינצייג ולפיה "הנחקרים והעדים זומנו רק למסירת עדות והמשטרה לא איימה במסירת פרטים אישיים". הנוכחים באולם כמעט פרצו בצחוק – לנוכח הסרטונים שהוקרנו והבהירו בדיוק מהם הפרטים האישיים שנדרשו.
חפץ לא הסתפק בזאת, והבהיר לשאלת בן צור כי הוא ראה את דברי המשטרה כאיומים ברורים. "אני אומר מה שעיניי ראו", השיב חפץ, "והן ראו חוקרים רבים שהפעילו עלי לחץ שאספק גרסה על ידי איום בכך שיפרקו את משפחתי ויפגעו קשות בזכות החוקתית שלי לפרטיות. לולא הוראת עורך הדין (ירון קוסטליץ) הייתי מתנגד לזה, הוא אמר לי להיות מרוסן. להחזיק מעמד כמה ימים ואני בבית. אמרתי לכם, הייתי צריך לשבות רעב אבל שמעתי לו".
עדות הקופים
העדות של חפץ באולם הוכיחה את מה שידענו מזמן: שיטות החקירה שנקטה המשטרה בגיבוי הפרקליטות, בתקופה שבה רוני אלשיך שימש מפכ"ל המשטרה ושי ניצן שימש פרקליט המדינה, היו גרועות משיטות הטלטולים של השב"כ. בלי בג"ץ ובלי בצלם, כפי שהתבטא ראש הממשלה המנוח רבין. החקירות הללו והשפעתן על גרסת העד, עוד יגיעו עד לערעור בעליון בוודאות, אך כבר בשלב הזה אפשר לקבוע כי בבית המשפט המחוזי, גילינו איך המשטרה והפרקליטות מתנהלות בשיטות של עולם תחתון.
לפעמים מיותר להכביר בפרשנויות, וכל מה שצריך זה להציג את התמלולים מאולם ביהמ"ש בצהרי יום האתמול (רביעי). לקרוא ולא להאמין. "יצאנו מהחקירה בלי מצב רוח", העיד חפץ, "בלי שרוכים בנעליים, בלי חגורות, ואז אני משפשף את עיני כי לא האמנתי למה שראיתי דרך דלתות הזכוכית, אילן ישועה עומד שם, שותה אספרסו עם החוקרים, צוחקים, מסתכל עלינו בשמחה לאיד על המצב שלנו, מחזה שכל כך הדהים אותי, עד היום אני מתרגש כשאני נזכר בתמונה, לא תפסתי אותו כנחקר".
חפץ סיפר איך הובל בשעת לילה מאוחרת במצב של תשישות נפשית, עייף ורעב והושם מייד בתא ביחד עם סוחרי סמים: "ידעתי מהסביבה שחלק בעניינים של סחר בסמים ומי שתפסתי כעזתים לא ידעתי למה הם שם… אתה מגיע לשקמה, אתה עובר הליך חיול, צריך לפגוש קצין מודיעין, תש, חובש, בבית מעצר שקמה, שמו אותי במן רחבה, ויש כלוב, כמו של קופים. שמו אותי בתא מלוכלך מטונף, מסביב עוד מכלאות, ואז היו אסירים בכתום, ואז הגיעו עזתים, ואז מישהו זיהה אותי, וכולם התחילו לצעוק: נתניהו נתניהו, שקשקו בכלוב, הייתי כלוא בכלוב שלי, לא מגע ישיר, אבל כתוצאה מזה ועוד אירועים, תחושה שאני בסכנה שלא אגמור בחיים".
הוא המשיך והעיד כי חשש להתעמת כדי שלא ירעו בתנאי מאסרו: "עשיתי מה שעשיתי בצורה שלא תגרום עוד יותר להרע את תנאי המאסר… מנעו ממני לאכול למעשה בתירוץ אי תאום… לא רציתי להתעמת… בחמש העמידו אותי על הרגליים, שש השכמה, סביב שבע באים לקחת אותי. אני בשום אופן לא נכנסתי לתא לפני אחת וחצי, לדעתי אחרי שתיים… הכניסו אליי לתא אחד בשם רפי, שני שהעיד שהוא מהעדה הגיאורגית, אמר לי איפה לישון, סיפר לי שיושב שם, נראה אתלט, על שלושה ניסיונות הצתה של כניסות בתים באשדוד… באמצע הלילה הוא מתעורר וצועק 'סיגריות', כל האגף מתעורר, מתחילים לקלל ואז הוא מקבל סיגריות עם אש, ואני רואה בתא שמיכות צמר, אני אומר: פירומן, לא הלכתי לישון כל הלילה… גם במהלך הלילה הראשון, הייתה קטטת עצירים מטורפת, אחד, החזק הטיח אותו בדלת כל הבניין רעד… גם לאכול אי אפשר. אכלתי אך ורק בלהב 433 סנדביץ' מהמכונה, מים קרים וקפה שחור, ולבית המעצר, מגיעים מאוחר ויוצאים מוקדם, 5-6 פרוסות לחם לבן, קופסא קטנה של גבינה, ריבה ושוקולד, בלי מזלג בלי צלחת על הברכיים, ככה שבוע שלם, לא בא פירור אל פי. זו לא הייתה הרעבה, אבל זאת תזונה בלתי מתקבלת על הדעת ואיבדתי משקל רב".
חפץ המשיך והעיד איך הועבר מבית מעצר אחד למשנהו וסבב בחמישה בתי מעצר שונים, בלי בגדים ראויים, בלי אוכל במשך ימים. "העבירו אותי כך כדי לטרטר אותי", העיד חפץ, "היום ברור לי לחלוטין שזה היה מתואם לגמרי. אחרי היום השלישי, דרשתי במשך יומיים או שלושה לראות רופא, הנימוקים שנתנו החוקרים שרופא אין ביחידת להב 433 אלא רק בשב"ס, ואז כשהביאו אותי אחרי חצות כבר לא היה רופא… ביקשתי לראות חובש וגם אז הערימו קשיים. הבנתי שמשחקים בי". זה מה שנקרא: משחקי הרעב.
הראשון שזיהה
הראשון שזיהה שמעשן הסיגרים הזה גם תהיה לבסוף אש, היה ארנון מילצ'ן, שלפי מה שנחשף העיד במשטרה כי כבר בדצמבר 2009 הזהיר את שלדון אדלסון ז"ל, בעלי 'ישראל היום', כי ההתנהלות של שניהם מול בנימין נתניהו עוד עלולה להביא כולם לאותו תא בכלא. מילצ'ן סיפר זאת לניר חפץ במהלך השיחות והמגעים שניהלו במסגרת הניסיון להביא לצמצום הפצת גיליונות 'ישראל היום' וביטול מהדורת סופהשבוע בתגובה לקץ הסכסוך בין 'ידיעות אחרונות' למשפחת נתניהו.
פיקנטריה נגד נתניהו ומשפחתו לא הייתה חסרה בעדותו של חפץ, ובפרט כשהעדות גלשה לתיקי 1000 ו-2000 שחפץ העיד גם בהם. האזהרה של מילצ'ן שחזה את העתיד, הוקלטה על ידי חפץ, שהתייחס גם לאותה שיחה שהוקלטה עם מילצ'ן בדצמבר 2009 במסגרתה אמר ש"אפשר לעשות ביזנס". מילצ'ן דיבר על אפשרות להגביל את תפוצת 'ישראל היום' בסוף השבוע ל-85,000 גיליונות, וחפץ הסביר במילותיו מה הייתה עוצמת המלחמה בין משפחת נתניהו למשפחת ידיעות.
"השאלה הייתה", העיד חפץ, "האם ממשיכים במלחמת גוג ומגוג, כולם יורים במלוא הכוח, או שמנסים להגיע להבנות. היה גם הנושא של חוק ישראל היום, והאם יש בידיעות אחרונות פרסומים מאוד ביקורתיים על משפחת נתניהו".
בשלב מסוים – העיד חפץ – נתניהו החליט לעקוף את המתווכים ולהיכנס לנושא בעצמו – ישירות מול אדלסון. "נתניהו חיכה שאלדסון יגיע ארצה כדי שיוכל לשוחח עימו פנים אל פנים ולא בטלפון, כפי שנהג". מוזס לא הסכים לחכות. "אני לא מבין מה זה ייצוב המערכת. תגיד לביבי שידבר ספציפית וקונקרטית. מה המשמעות של החזרת המצב לקדמותו? אני רוצה לדעת בדיוק למה הוא מתכוון". הוא הזהיר כי נתניהו צריך לפעול במהירות, לפני פתיחת כנס '500 המפרסמים' של 'ישראל היום' "שבו ייקבעו עובדות בשטח שאי-אפשר יהיה לשנותן".
זה היה השלב שבו מילצ'ן הזהיר את אדלסון: "אם הוא רוצה להסתבך, הדרך הטובה ביותר שיראו אותך מגיע באותו זמן איתי ופתאום יש הסדר. זאת אומרת, כולנו נשב בתא אחד על יד השני על יד ביבי".
אבל בתיק 1000 ו-2000 שעוד יידון, לא מסתתרת עבירת השוחד החמורה מכולן. כשחפץ נדרש שוב ושוב לשאלה מיהו היה הגורם המשמעותי במגעים מול אלוביץ' הוא הפנה את האצבע הקטנה לבנימין נתניהו, את האגודל כיוון לכיוונם של הרעיה שרה והבן יאיר. למשמעות תשובותיו יש השפעה מכרעת על שאלת מודעותו המשפטית של נתניהו, כשסימן השאלה המרחף מעל העדות היה: האם הייתה לנתניהו "מודעות שוחדית"?
"כשאדם נמצא בזוגיות עם אשתו, אז גם הוא יודע?" שאל השופט ברעם שהקשה על התביעה כשהצביעה על כך ששרה ויאיר לא הוכללו בכתבי האישום, "האם ניתן להסתמך על כך לקביעות על אומד דעתו של מי שאינו עד במשפט? אם אתם רוצים שעל יסוד זה נקבע ממצא? הבהרנו למה זה יכול להיות פרובלמטי".
חפץ העיד כי נתניהו הקדיש לעיסוק בתקשורת חלק מרכזי מסדר יומו: "היקף העיסוק שלו בענייני תקשורת הוא אדיר. אם למדוד אותו בזמן – הוא לפחות כמו ענייני ביטחון, שזה הנושא השני בחשיבותו שמעסיק אותו. מדובר בנתח אדיר מזמנו". האובססיה ידועה, אך מה שנדרש הוא הוכחת סעיף האישום של שוחד, ובעניין הזה ספק גדול אם הושגה השבוע הכרעה.
מצד אחד, חפץ העיד שוב ושוב כי נתניהו היה מעורב עד צוואר וכי היה לו קשר ישיר ובלתי אמצעי עם בני הזוג אלוביץ': "השיח שהיה לי עם מר אלוביץ לא התבצע מאחורי גבו וללא ידיעתו של בנימין נתניהו", העיד חפץ, "בוודאי ובוודאי העברתי לו בקצרה ובתמצות את מסריו של שאול אלוביץ'.
"אני זוכר באופן צלול שאני יושב בפטיו של בלפור עם עוד מספר אנשים ובנימין נתניהו, ובשלב מסוים הוא מסמן לי להתקרב אליו ולוחץ שאלוביץ' נמצא בכניסה, ולהכניס אותו בצורה ששאר הנוכחים לא יבחינו בו. אני מכיר את בית ראש ממשלה מצוין. אני מגיף את הווילונות, מכניס את אלוביץ' לחדר העבודה של בנימין נתניהו. אני זוכר בדיוק: הוא לבש ג'ינס, הוא נעמד מול השולחן של נתניהו, יש וילון שגם הוא חוצץ בין הפטיו, ואני זוכר שהגפתי וילון גם שם בפנים. מר אלוביץ' עמד לידו. אמרתי לו לשבת, ויצאתי החוצה חזרה לפטיו ואמרתי לו שמר אלוביץ' מחכה לו בפנים'".
מהצד השני, עד המדינה הפנה שוב ושוב את האצבע המאשימה בעיקר לכיוונם של הרעיה שרה והבן יקיר יאיר – שאינם חלק מכתב האישום: "בוודאות עדכנתי את שרה נתניהו שאיריס אלוביץ מעתה ואילך מפקחת באופן אישי על כל התכנים באתר 'וואלה!' שנוגעים לנתניהו ובני משפחתו", העיד חפץ. "אני לא זוכר אם עדכנתי בכך את בנימין נתניהו. אנחנו מדברים על תקופה אחרי בחירות 2015, שבה עולה מאוד מאוד, ואני מוסיף עוד 40 פעם מאוד, משקלו של יאיר נתניהו בקבלת החלטות בנושא תקשורת, פוליטיקה והחלטות שלטוניות רבות. למעשה מתחולל בתוך הסביבה הקרובה של נתניהו סוג של מאבק שמוביל יאיר נתניהו, שאומר שאלוביץ' מקבל המון מבנימין נתניהו, אבל עובדים על בנימין נתניהו, והחשיפה שיש ב'וואלה!' זה עלה תאנה – לא הדברים החשובים".
אקדח ריק
עורכי הדין של הפרקליטות הם הראשונים שמבינים את גודל המבוכה. הסיפורים יפים ומפרנסים כותרות ומהדורות, אך היכן האקדח המעשן לסעיף השוחד, שבגינו התנהל מסע ציד חסר תקדים נגד ראש ממשלה מכהן?
אילן ישועה שהיה אמור להניח את הבסיס לסיקור המגמתי – הפך במקרה הטוב לברווז צולע, כשבחקירה הנגדית התברר שהאיש ניהל תעשייה של סיקור מגמתי, כשבנימין נתניהו, בשונה מיתר הפוליטיקאים, הוא היחיד שלא התנהל מולו ישירות.
כשהסתיימה עדותו, שמו הפרקליטות ודובריה בתקשורת את יהבם על עדותו של ניר חפץ, אך גם בזו, מעבר לפיקנטריה, קשה למצוא ביסוס ליסוד התודעתי של נתניהו – בנימין ולא שרה או יאיר – בעבירת השוחד של תן וקח.
זו הסיבה שבגינה הודיעה השבוע, מייד בתום העדות הראשית ועוד לפני פתיחת החקירה הנגדית של ניר חפץ, על הקדמת עדותו של עד המדינה הנוסף שלמה פילבר, לינואר הקרוב, בעוד כחודש ימים.
פילבר עצמו העריך עד לא מכבר בסבירות גבוהה כי הפרקליטות תוותר על עדותו, לאור הממצאים שבידיה. כשפילבר נשאל במהלך חקירתו במשטרה אם נתניהו שוחח עימו על ענייני רגולציה הנוגעים ל'בזק', הוא השיב בחיוב – ואף התחייב להעיד על כך במסגרת הסדר 'עד המדינה' שעליו חתם.
אבל מה שפילבר הוסיף ואמר, ובמשטרה והפרקליטות העדיפו להתעלם מכך, עשוי להפוך את עדותו מעדות תביעה לעדות הגנה. פילבר התעקש כי נתניהו ישב בחדר לצד יתר הגורמים הרגולטוריים במשרד שהביעו תמיכה במהלכים שנגעו ל'בזק' – שאותם מגדירה הפרקליטות כמתת השוחד שנתן נתניהו לאלוביץ', בתמורה לסיקור ב'וואלה'.
ופה בדיוק, כפי שנחשף כאן לראשונה, אמור פילבר להפתיע, כשיעלה על הדוכן ויאמר בפה מלא, כי נתניהו ישב בחדר כשר התקשורת שרק מקבל את עמדת הגורמים המקצועיים ובראשם המנכ"ל. "בדיעבד", יעיד פילבר, "התברר שעמדתנו הייתה נכונה ומוצדקת, ודחייתה גרמה לכך שמדינת ישראל מפגרת עד לימים אלה בתחום תשתיות האינטרנט המהירות". לפרקליטות לא נותרה ברירה אלא להשליך את יהבה על פילבר, מתוך תקווה שדווקא מיצובו כאיש ימין, יעיד על כך שעדותו לא מוטה. אבל 'דבר מה נוסף' שיאמר פילבר בכל הנוגע לכך שהעמדה הייתה מקצועית, ונתניהו רק אישר אותה ברמה הטכנית, עשוי לשמוט את השטיח מתחת לאישום השוחד ולהפוך את עדויות ישועה וחפץ, לפרומו של ההגנה לקראת העדות המשמעותית מכולן.
וכל זה עוד לפני שדיברנו על עבודת הנמלים שעושים המתנדבים האלמונים שמפרקים ראיה אחר ראיה, את כל הסעיפים הנוגעים לסיקור האוהד ב'וואלה' ומוכיחים כי במרבית המקרים אלה היו הודעות לעיתונות או בקשות שכלל לא נענו בחיוב. לומר שהדרך מכאן ועד לזיכוי רחוקה, זה בערך כמו להמר על ניצחון המכבים ערב הקרב עם היוונים, אך בהחלט ניתן לסכם ולומר שנכון להיום, נתניהו יכול להוציא מפרק העדויות, פך קטן של שמן, שיכול להאיר במעט את החשכה שבה הוא מצוי.
בדרך לעסקה
נתניהו מנהל את קרב חייו, במישור הפוליטי והמשפטי. בתוך החשכה שבה הוא מצוי יש גם לא מעט נקודות אור. גם ביבי עצמו לא העלה על דעתו שאחרי כי חמישה חודשים אחרי שייזרק לאופוזיציה, הוא יוביל בבטחה בסקרים עם שלושים וחמישה מנדטים, ובמצב משפטי טוב בהרבה מכפי שאיחלו לו שונאיו.
"גדעון ואיווט וכל שונאי נתניהו היו בטוחים שהם מפרקים אותו", אומר לנו הפוליטיקאי הבכיר שהובא בפתח הטור, "הם חשבו שבמשפט הוא יחטוף סנוקרות על ימין ועל שמאל, שבסקרים הוא יתמוטט, שהחרדים יערקו בשביל תקציבים, שהם יגנבו לו ארבעה מנדטים מהליכוד – הם הרי העבירו בבליץ חוק שיאפשר זאת – והנה, כלום מכל זה לא קרה. אם אתם שואלים אותי למה הם מייחלים, למה הם מצפים, מה הם הכי רוצים – שביבי יחתום על עסקת טיעון. הם מתים שיחתום וייעלם מהמפה הפוליטית".
הפרשנות המעניינת הזאת מובילה לתאוריה הבאה שנלחשת במסדרונות הפוליטיים שמובילים ללשכת יו"ר האופוזיציה: היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט מסיים את תפקידו בינואר, ולמשרדו נכנס/ת יועמ"ש שלא נמנה עם החונטה שעטפה את מנדלבליט. במנדלבליט והחבורה שמצויה בסביבתו נתניהו איבד כל אמון ולא יסכים למצמץ לכיוונם בדיבורים על עסקת טיעון, אבל אם על הכיסא שיתפנה יתיישב או תתיישב עו"ד שלא נמנה עם החונטה כמו עו"ד רווית נגב או אחר בן דמותה, ששמו הוזכר לאחרונה בסביבת שר המשפטים גדעון סער, נתניהו בהחלט עשוי לחשוב מחדש על עסקה.
"לא אתפלא אם בחלק מרכזי מהשיקולים של מינוי היועץ המשפטי לממשלה, עומדת גם השאלה מי האיש שנתניהו יוכל לשבת איתו באווירה של אמון ולסגור על עסקת טיעון", אומר לנו הפוליטיקאי שכבר למד דבר או שניים על פוליטיקה ומשפט כאחד, "רווית נגד לדוגמה, יכולה בהחלט להביא את העניין של ביבי לעסקת טיעון ולמצוא שיח עם ביבי וסנגוריו. הרי מה הבעיה כיום? שביבי לא מוכן לעשות עסקה עם אביחי כי הוא לא נותן בו אמון. לכן לא אתפלא אם ביבי יחתום בוקר אחד על עסקת טיעון, ואל תצפו לסימנים מוקדמים. בוקר אחד נקום – ונגלה שהכל סגור וחתום".
