יוסי אליטוב ועו"ד אבי בלום י"ב חשון התשפ"ג

 

פחות מארבעת אלפים קולות הפרידו בין הגושים. צריך לקרוא את הנתון הזה פעמיים-שלוש כדי לחוש את עוצמת נס ההצלה שעבר על העם היושב בציון ביום של סגולה וברכה, ז' במרחשוון השתא.

ובמילים אחרות: בשל ביש מזל ופיצולים משונים בשמאל, ירדו מאות אלפי קולות של השמאל לטמיון וסללו את הדרך לניצחון המתוק והמטלטל ביותר שידעה היהדות החרדית בישראל מאז קום המדינה.

בתום שנה של גזירות והשפלות, קיצוצים וחוקים דרקוניים ופגיעה מורלית שיטתית בכל הערכים הקדושים לעם היהודי, קרה הבלתי ייאמן וכל משנאי הדת ורומסיה נבעטו בהשפלה מחוץ למסדרונות השלטון. חלק מהם נעלמו ונדחקו לגמרי מהכנסת וחלק מהם הופכים לדמויות חסרות משמעות בחיים הציבוריים בישראל.

לא תמיד זוכה בעל הנס להכיר בניסו. גם אנחנו היום עדיין לא מצליחים לעכל את הטלטלה שעברה על המדינה ביום אחד. כעשרים חברי כנסת חרדים, למעלה משש מאות וחמישים אלף איש ואישה שהצהירו אמונים ונענו לקריאת גדולי ישראל לתמוך ברשימות החרדיות, וממשלת נתניהו והחרדים תזכה לאמון ברזל של לפחות שישים וחמישה תומכים. על כל אחד משלושת הנתונים האחרונים ראוי לקבוע משתה הודיה ושמחה.

כאשר כל השלושה מצטרפים יחד, ניתן לקבוע את יום ז' במרחשון התשפ"ג בלוח השנה העברי, כיום שבו נושע העם היושב בציון משלטון שניסה לדכא את הרוח ולפגוע בחומר בחדא מחתא. להכביד את עולו על לומדי התורה, לפגוע בכבודן של הנשים החרדיות ולהפוך את המשפחות ברוכות הילדים למרמס. כל אלה בסדרת חוקים ותקנות מימי יוון העתיקה של פגיעה בשבת, בכשרות, בטהרה ובגיור. אין מקום שבו השלטון היוצא לא ניסה לדחוף את רגלו ולהביא להרס הנשמה היהודית של המדינה.

בחסדי שמיים, נס ההצלה בא לעולם תודות לאחדות מפתיעה ויוצאת דופן שניכרה בין כל הקבוצות והחוגים שמרכיבים את היהדות הנאמנה בישראל. לפתע פתאום נראו בימים האחרונים מאות ואלפים שהמשחק הפוליטי זר להם, אחרים שנמנעו במשך שנים מלהשתתף בבחירות, כאלה שסחבו חשבונות והתחשבנויות עם מפלגות, כולם הניחו הכל בצד והבינו את גודל השעה. הם נענו לקריאה והבינו את עוצמת הקריאה של מי לה' אלי. לא הייתה פה דרך שלישית, אלא התייצבות טוטלית למערכה או תמיכה בצד השני שהרים יד על תורת משה.

מי יודע, אם הברכה והישועה הגדולה לא באה בזכותה של אותה אחדות מופלאה שבה היריבים של אתמול שילבו ידיים יחד, כשהם מבינים את גודל השעה. איננו תמימים, איש מאיתנו לא סבור שמצפה לנו דרך סוגה בשושנים. מערכות המשפט ומנגנוני השלטון לא יתפרקו מרצון מהעוצמה שצברו וניכסו לעצמם. אך ללא קשר לכל דרך התיקון הגדולה שעוד לפנינו, דיינו בכך שהחשמונאים של דורנו זכו לקיים את מצוות 'טיהור המקדש', ועלה בידם לגרש את החושך ולהדליק אבוקת אור גדולה מול דברי הבלע והכפירה נגד קודשי ישראל. ברוך שעשה לנו נס במקום הזה, ומכאן ואילך המשימה בידינו להשתמש בסייעתא דשמיא כדי לתקן ולא לקלקל.

 

כבאות והצלה

לפעמים חלומות מתגשמים, אבל גם בחלומותיו הוורודים ביותר, נתניהו לא האמין שאל סוף השבוע הזה הוא יגיע ממרומי שישים וחמישה מנדטים לגוש הימין, כשהליכוד בראשותו חוצה כלפי מעלה את המספר שלושים למרות התחזקותו של בן גביר, ומרצ שיושבת הראש שלה הפכה את הדחתו לחזות הכל – מסיימת את המערכה מתחת לאחוז החסימה.

התוצאות הפתיעו, למעט הזינוק המרשים של 'הציונות הדתית' בזכותו של איתמר בן גביר. בשישי שעבר, ביבי שהתרגל לשתות את הציונות-הדתית, העריך בדאגה הולכת וגוברת שגם אם ישיג 61 על הקשקש, איתמר בן גביר עלול לדרדר את הליכוד למחוזות העשרים ושישה ולנשוק לעשרים מנדטים, על חשבון הליכוד. "הוא עוד ידרוש רוטציה", אמר נתניהו ברגע שבסביבתו לא ידעו אם לפענח כרציני או ציני. בסקר האחרון של פילבר שהונח על שולחן נתניהו, הרבה אחרי המועד שבו החוק מתיר לפרסם סקרים, הליכוד וגם 'עוצמה יהודית', היו בדרך לשם.

נתניהו הסתער על השטח והצליח לעצור את הדימום. הפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, הוא לא ישב לרגע במשרדו ביום הבחירות אלא סייר בשטח ועבר מעיר לעיר ומשכונה לשכונה. אבל מי שהפתיעו אותו בגדול היו החרדים. למרות הקשר הצמוד עם דרעי שעל אודותיו יורחב פה תכף ומייד, ביבי העריך ששס תסיים את האירוע במספר חד-ספרתי, "וגם תשעה יהיו הישג במצב שבו בן גביר הוא הטרנד החם של מערכת הבחירות", אמר רק בסופ"ש האחרון.

'יהדות התורה' זוהתה אצלו כנפילה ידועה מראש שהולכת ומידרדרת למחוזות השישה מנדטים, עם למעלה מחצי מנדט של מצביעים חרדים מיואשים שמתכוונים להישאר בבית. גם כאן ההפתעה לנוכח התוצאה הייתה גדולה, וכפי שהכישלון היה נותר יתום – כך להצלחה אבות רבים: מהצוות האסטרטגי שקלע עם קמפיין מדויק על יוקר המחיה ועד להסתערות של גיסות גור ביום הבחירות. וזה עוד לפני שדיברנו על דרישות הקרדיט מכיוונה של 'דגל התורה'.

בסיטואציה הפוכה, כל אחד מהטוענים להישג, היה מפנה את האצבע המאשימה לעבר הצד האחר, ולנוכח העובדה שכל הצדדים צודקים, אפשר לסכם ולומר שהמילה הטובה האמיתית מכולם, מגיעה למצביעים האשכנזים שהתעלו מעל לכל שיקול, והלכו לקלפי כדי להכריע את המערכה.

ביבי הביט בהשתאות על איתמר בן גביר שכמעט ללא אמצעים והשקעה ברשתות, מטה את המציאות לכיוונו ועושה קמפיין של איש אחד, כקמפיינר במודל של שס דווקא שרצה לבחירות נגד כל הסיכויים כשהאווירה כנגדה ולא בצידה.

החיבור בין דרעי לנתניהו שהולחמו למקשה אחת בשנת האופוזיציה, התחזק דווקא בישורת האחרונה, כולל אחרי אירועי הקלטת של סמוטריץ', כשדרעי הוא שהמליץ לנתניהו להבליג ולהיפגש עם בצלאל – במקום להפוך את ההדלפה לאירוע.

"משילות-משילות", זעקו הליכודניקים כשנתניהו נאם בשלוש אחר חצות וסירב להתייחס ולו במילה למערכת המשפט. אבל דבר אחד ברור לכולם: כדי למשול במשך קדנציה ארוכה, ולהצליח אולי בפעם הראשונה מאז מהפך 77' לבסס שלטון אמיתי במודל השמאל, הימין יצטרך ללמוד ולהסתדר קודם כל בינו לבין עצמו. לדלג על מהמורות ולהימנע ממלחמות פנימיות מיותרות.

עבור הגוש כולו ובעיקר עבור העומד בראשו, ליל הבחירות שבו איש מהשותפים לא הציב דרישות לעומתיות, הוא התחלה טובה. אפשר לומר שהתהליך התחיל בשיח פנימי שנוהל בשבועות האחרונים בין דרעי לסמוטריץ' שלמדו לנהל דיאלוג – ולא דרך המצלמות. השניים האלה יֵדעו להוביל גם הסדרים ופתרונות שיאפשרו לדלג על מהמורות שהבעירו בעבר את הגזרה בין המגזר החרדי לציונות הדתית. אם יש משבר שעלול לאיים על שלוש שנות שלטון בטוחות לפחות, הוא נמצא בציר הזה שבין החרדים לציונות-הדתית. 'דגל התורה' שהתעמתה עם בן גביר תהיה חזית נפיצה, ומי שיעמדו עם מטף וידעו לכבות שרפות יהיו דרעי וסמוטריץ' שלמדו לשתף פעולה. היעד של כל הצדדים ברור: ממשלה יציבה בעלת תוחלת חיים ארוכה.

 

שלוחי שס

את המנדטים שהביא משום מקום, של צעירים אדישים שלא הייתה להם כתובת ואפילו כאלה שעברו מגוש לגוש, איש לא יוכל לקחת מאיתמר בן גביר, המנצח הגדול של בחירות 2022, ומצביא שעל כפיו הביא לגוש הימין את הניצחון הגדול והמתוק מכולם.

אבל למערכת הזאת, שיש לה אומנם מנצח טרנדי ברור, שכולם יצטרכו להתרגל לחלוק עימו בעוגה, יש גם שני אדריכלים: בנימין נתניהו יו"ר הליכוד וראש הממשלה הבא ואריה דרעי יו"ר שס, שרוצה להישאר לעת עתה במשרד הפנים, אף על פי שביבי מעדיף שיקפוץ כיתה ויעבור למשרד האוצר.

גם לנוכח התוצאה המסתמנת נכון לכתיבת השורות, שאיש לא דמיין מראש, של שישים וחמישה מנדטים למחנה הימין, בשס מאמינים שהיה אפשר להשיג יותר. שם מנתחים ומסבירים שהליכוד לא מיצה את הפוטנציאל והיה יכול בעבודה נכונה, במודל שס, להביא גם שלושים וחמישה מנדטים.

ואם מישהו יאמר לכם בתגובה, "איתמר בן גביר", כשם קוד לכך שהקולות בגוש נדדו הפעם לעברו, שס היא התשובה והראיה לכך שאפשר גם בסיטואציה שכזאת לגדול ביותר משבעים אלף קול, ולהגיע למספר שיא של 400 אלף קול, כמעט כמו ב-99'.

בשישי האחרון, ביבי נשמע ספקני. הסקר האחרון שקיבל לידיו ייצב אותו על המנדט השישים, בואכה השישים ואחד. "רכבת ה-61 יצאה מהתחנה", כתבנו כאן ולקחנו סיכון, אחרי שנודע לנו על הישיבה המשותפת לליכוד ולשס, עם 150 אנשי מטה מטעם הליכוד שירדו למעוזי הימין, ולראשונה מאז 2019 נתנו פייט ל'יש עתיד' גם ברמת השטח הליכודי.

בן גביר, בדיעבד, הוא שאתגר את הליכוד גם ברמת השטח. ככל שבן גביר נגס ועשה לנתניהו בית ספר בקרב הצעירים, כך גדלו המשאבים שהועברו מהרשתות, שם ביבי נכח לבדו, לעבר השטח שבו בן גביר שלט ביד רמה.

עד לחג הסוכות האחרון, סבלה גם שס מדימום שלא פסק. בפילוח הפנימי זוהו שני מנדטים, בעיקר של חבר'ה צעירים שזו להם ההצבעה הראשונה, שהוריהם הצביעו שס, אך הם רואים דווקא באיתמר בן גביר כתובת עדכנית.

כאן בא המהלך פורץ הדרך, עם חשיבה מחוץ לקופסה של הצוות האסטרטגי שרץ עם דרעי בכל מערכות הבחירות האחרונות. האחים יענקי ויום טוב ביכלר, הכניסו את דרעי לזירות שאליהן בעבר הוא רק הציץ, ולעיתים גם נפגע. במערכת הבחירות הזאת, הוא הפך זירות עלומות שהיו זרות לו, לחלק מתוכנית העבודה.

המהלך שהחזיר את שס למגרש, היה מול המשפיעים המפורסמים הרבנים הרב יגאל כהן, הרב זמיר כהן, והרב שניר גואטה, ממובילי 'תנועת התשובה' כיום, שלכל אחד יש כרבע מיליון עוקבים ברשתות.

השלושה שעבדו את הכלים שלהם, פשוטו כמשמעו, לטובת מה שהם הגדירו כ"הצבעה לבורא עולם". השיא נרשם באירוע שהתקיים ברמלה, בכינוס של 5,000 צעירים שממנו יצאו מאות ואלפים שהפיצו את המסרים במדיה כמו שלוחים נאמנים. בקמפיין הממוקד הזה, הצליחה שס להחזיר הביתה עשרות אלפי קולות של קהל מסורתי שכבר עשה את דרכו לקלפי להצביע בן גביר.

בניגוד לנתניהו שסבב בשטח, דרעי ישב ביום הבחירות במטה השליטה של המפלגה באקט שהבהיר טוב מכל כי בניגוד לליכוד, לשס יש מנגנון משומן שאפשר לסמוך עליו ולנהל את מערך יום הבחירות בלי להיטלטל בדרכים ולבזבז אנרגיות ומשאבים.

 

ניפגש בוולדורף

את הפגישות ביניהם ניהלו נתניהו ודרעי על בסיס יומי במתכונת של תוכנית עבודה סדורה. בשבועיים שקדמו למערכת הבחירות הם נפגשו לפ"ע – פגישת עבודה יומית – במלון וולדורף הירושלמי. פעם בחדרי הישיבות שבקומה התחתונה כשהם מגיחים הישר מקומת החניה התחתונה, המוסתרת מעין העוברים ושבים, ופעם בסוויטה הנשיאותית 901 – בקומה התשיעית המשקיפה לעיר העתיקה.

זה היה ציר שדרכו תואמו כל המהלכים הדרמטיים של השבועיים האחרונים, כולל מפגשים משותפים עם מנהיגים רוחניים חרדים, כמו המפגש המצולם עם המשפיע הברסלבי הנודע הגה"צ רבי שלום ארוש – שהביא לתום המשבר מול חסידות ברסלב, שהתגלגל עוד מימי הסגר על אומן בראש השנה, לפני שנתיים ימים.

אבל עם כל הכבוד לערבות ההדדית היהודית, את מבצע הקומנדו של מערכת הבחירות הנוכחית, מיקדו השניים בזירה הערבית. נתניהו ודרעי קלטו שמשהו מתבשל מאחורי הקלעים כשהמידע הראשוני הגיע מיו"ר שס. דרעי שמקושר למגזר הערבי – שם ראשי הרשויות ראו בו שר שגלה ממשרד הפנים ועתיד לחזור בקרוב – הוא שהביא את ה'פרוץ' שאִפשר להיערך בהתאם ולהשיב מלחמה שערה, בדקה התשעים.

"נרדמנו בשמירה", אמר דרעי לנתניהו, "אני שומע שהלל קוברינסקי, המוח והאסטרטג של לפיד, מפקד על מבצע גיוס ערבי כדי להביא לכך ששלוש המפלגות הערביות יעברו בגדול". דרעי הביא נתונים ראשוניים מאחורי קווי האויב. נתניהו שמע בדריכות, עשה את הבירורים שלו, והגיע למסקנות מדאיגות יותר.

כמה כסף בדיוק הושקע בזירה הערבית? כאן הדעות חלוקות' אך אין ספק שמדובר בים של מזומנים. "הם שפכו שם כסף גדול בסכומים שלעומתם עמותות ברק ב-99' ותנועת 'וי 15' נראות כמו כסף קטן", אמר לנו אריה דרעי שהביא את המודיעין הראשוני.

נתניהו ודרעי הבינו מוקדם מאוד שהישועה גם לא תבוא מוועדת הבחירות המרכזית, שבה הם ראו, ועדיין רואים, מעין משת"פית של 'גוש השינוי'. ואל תתפלאו אם מי שניהלה את המערכה בוועדה, המנכ"לית אורלי עדס, תתבקש בקרוב לפנות את מקומה. הגברת אומנם מתעקשת שכל פעולותיה נעשו במקצועיות טהורה, אבל בסביבת נתניהו מסרבים לשמוע את שמה.

בוועדת הבחירות דחו את התלונות והשיבו שעידוד המצביעים בדרך לקלפי הוא מטרה לגיטימית, תוך שהם מתעלמים מהעובדה שהמטרה היא לעודד ולעורר צד אחד בלבד, למענן של שלוש מפלגות מזוהות במיוחד. בליכוד ובשס הבינו, שהם הולכים למערכה קשה שבה איש מלבדם, לא יתנדב להוציא עבורם את הערמונים מהאש.

 

היוזמה הערבית

"קח את יואב ושים אותו רמטכ"ל האירוע", הציע דרעי לנתניהו לפני שבועיים בוולדורף אסטוריה. יואב, הוא כמובן ח"כ יואב קיש, האיש שרק לפני פחות משנתיים ניהל לגדעון סער את מטה הבחירות בפריימריז בליכוד נגד נתניהו. או-או, איך שגלגל מסתובב לו.

ביבי כבר סימן את האיש במדור המיועד לאלה שערקו לצד השני, אבל דרעי שהכיר אותו באיחור, חצי באקראי, הבין שקיש קרוץ מחומר אחר. הוא שכנע את נתניהו לפני שנה לצרף את יואב למעגל הקרוב ולהפקיד בידיו, ביחד עם יריב לוין, את המשימה המורכבת של פירוק הקואליציה – שנראתה אז כבלתי אפשרית.

"אני חייב לך על החיבור מחדש עם יואב", אמר נתניהו לא מזמן לדרעי, כמו בעלים שמודה לסקאוטינג מוכשר במיוחד שמזהה כישרונות מליגות נידחות, מעלה אותם על המגרש וגם משיג באמצעותם כיבושים וניצחונות.

יואב קיש ניצל סעיף המאפשר גיוס משקיפים חיצוניים באישור ועדת הבחירות, גייס, במימון משותף של הליכוד ושס, לא פחות מחמשת אלפים משקיפים חיצוניים והציבם בקלפיות בריכוזים הערביים כדי למנוע זיופים. במקביל, גייס דרעי את כל קשריו במגזר כדי לנהל מגעים עם ראשי חמולות כקונטרה לחריש של קוברינסקי בריכוזים הערביים.

"הלל עבר לגור ברשויות הערביות", המשיך להגיע המידע כשהתברר כי העיר הערבית נצרת הפכה למוקד הפעילות של קוברינסקי. הגייסות היו חיצוניים ל'יש עתיד', ובסביבתם של דרעי ונתניהו דיברו על עשרות מיליוני שקלים שמגיעים מאישים ידועים – כתרומה לעידוד ההצבעה במגזר הערבי.

 

 בית הלל

"בכל זירה שעברנו, גילינו שקוברינסקי ואנשיו היו לפנינו", סיפרו אנשי השטח מטעם הליכוד ושס שירדו למגזר. "בשלב מסוים היינו בטוחים שהסיפור גמור, אבל בסוף השבוע שעבר, אחרי בליץ של 48 שעות מול ראשי רשויות וחמולות, הרגשנו שאנחנו מצליחים לעצור את הדהירה. לא פיזרנו כסף כמו החבורה מהצד השני של המגרש, אבל הזכרנו לראשי הרשויות שבניגוד לממשלת השינוי, הליכוד ידע לשים כסף לצרכים אמיתיים של המגזר ולקדם נושאים מהותיים. היעד שלנו היה, לא לאפשר לאחוזי ההצבעה במגזר לטפס מעבר לחמישים וחמישה אחוזים".

בשיחה משולשת בין נתניהו, דרעי וקיש בלילה שלפני הבחירות, נשמעה אנחת רווחה זמנית. בשעה 22:30 בלילה שלפני פתיחת הקלפיות, נראה היה שהמצב בשליטה ובמגזר הערבי מסתמנת האטה, שתאפשר לעמוד ביעד ולא לחצות את רף חמישים וחמישה האחוזים שהוצב כקו אדום עליון.

כל זה השתנה בשעה 'הרגועה' של ארבע אחר הצהריים ביום הבחירות עצמו. "זיהינו טרפת מהכיוון הערבי", סיפרו לנו בליכוד ובשס על הרגעים הדרמטיים, "התחלנו לקבל מידע על עבודה מאומצת של גיסות קוברינסקי שהוטלו למערכה באמצע יום הבחירות. הלל ישב בנצרת ומשם ניהל את כל האירוע. זה היה תרגיל מחושב, כי כדי להרדים אותנו העסק לא נוהל ממטה 'יש עתיד', אלא במטה נפרד, עם כמה תותחים ממטה 'יש עתיד' שניהלו את העניינים בשלט רחוק".

באותה שעה, הסתמנו רגעי שבירה גם אצל אלה שלא הרימו ידיים במשך שנה וארבעה חודשים של מדבר אופוזיציוני. "הבנו שאם הערבים פורצים את הקו הזה, נצליח במקסימום לשחזר הישג של שישים-שישים ולא יותר. זה היה רגע של משבר שבו היה נראה כי כל המאמצים הכבירים יורדים לטמיון".

 

אצבע אלוקים

אזעקת אמת שנראתה כראשיתה של הודעת תבוסה, הושמעה בשעה 20:05 של יום הבחירות. המגמות הראשונות שהתקבלו מהמדגמים בשעה 19:00 העידו על ניצחון ברור. "אבל אז, שעתיים לפני הסגירה, אנחנו מקבלים הדלפה עם מגמה סותרת וביטחון עצמי מעורער של עורכי המדגמים. הם אמרו לנו שהמגזר הערבי בוער, ותוך כדי אנחנו מקבלים תיעוד מאנשי הליכוד על 15 אוטובוסים מלאים בפעילים ערבים עם מצביעים שמגיעים לקלפיות בחמולות".

נתניהו היה באותה שעה על ציר התנועה שבין נתניה לבת ים. באותם רגעים עלה רעיון לעשות 'שידור לייב' ברשתות החברתיות, משותף לנתניהו ולדרעי, כדי להתריע שבל"ד עומדת לעבור את אחוז החסימה ולשחזר ביחד עם שתי הרשימות הערביות הנוספות את ההישג הגדול בבחירות 2020.

ב-20:30 התקיימה שיחה אוף רקורד עם אחד מעורכי המדגמים שסיפר כי גוש הימין יורד ל-59 ובל"ד עוברת. האזעקות והזעקות של דרעי וביבי נשמעו בכל מדיה, וניתן לומר שזו הייתה אחת הפעמים היחידות שבהן קריאות הגיוואלד של השעות האחרונות היו אמיתיות ולא לצורכי תעמולה.

ברבע לעשר, ביצעו עורכי המדגמים שקלול אחרון. "קיבלנו עדכון שהערבים פרצו מעבר למתוכנן", ממשיך לתאר באוזנינו מי שישב באותם רגעים על ציר ביבי-דרעי, "אבל – ופה היה השוס הגדול – קיבלנו עדכנון מכל המדגמים שהערבים לא מצליחים לשנות את הטרפת שהימין עשה במגזר היהודי. נשמנו לרווחה, ורק אז התחילה לחלחל ההבנה שאולי סוף סוף, אחרי ארבעה כישלונות מרים, הולכת להיות תוצאה טובה. אבל מי בכלל חשב שנסיים עם שישים וחמישה. גם החבר'ה בליכוד שדיברו כל הזמן 'אסטרטגיה, אסטרטגיה', אמרו לנו בבוקר של יום רביעי, רואים בחוש שהייתה פה אך ורק סייעתא דשמיא". אלה היו מאות אלפי הקולות של מצביעי הימין, אבל מעל לכל, זו הייתה אצבע אלוקים.

 

השיירה חוזרת

היחידה לאבטחת אישית בשב"כ פועלת בסטנדרטים של שירות הביטחון האמריקאי. בהתאם לתוצאות המדגמים, המועמד שמוביל במדגמים מאובטח בחלקו הראשון של הלילה, כאילו כבר נבחר.

אחרי שנה שבמהלכה התנהל בחופשיות יחסית, בסקודה סופרב חבוטה שאליה התלווה רכב אבטחה יחיד, ביבי חזר לשעוט בכביש תל-אביב ירושלים בשיירה ארוכה. את הדרך ממלון קרלטון על חוף הים בתל אביב, שם קיבל את התוצאות, לנאום הניצחון בבנייני האומה בירושלים, נתניהו כבר עשה בשיירה של שנים עשר רכבים, מאובטח כראש ממשלה בפועל.

אבל לפני שיצא לדרך היו לנתניהו כמעט חמש שעות תמימות של שהייה בחדר סגור בחברת יועציו, מהשעה 22:00 בלילה, מועד פרסום המדגמים, עד לשעה 2:40 לפנות בוקר, כשיצא מתל-אביב כדי לנעול את הלילה ואת המערכה בנאום הניצחון.

באותם רגעים, עם קפה הפוך ביד בכוס זכוכית כמו שהוא אוהב, היה לנתניהו מספיק זמן כדי לעשות חושבים. "תארו לעצמכם איך היינו נראים אם את מפלגת השמאל מרצ שמתנדנדת על אחוז החסימה הייתה מחליפה 'יהדות התורה'", אמר נתניהו כשהמפלגות הערביות ומרצ, עלו וירדו מעל ומתחת לאחוז החסימה.

תוך כדי הכנת נאום הניצחון וקבלת הדיווח מהשטח, ביבי מצא כמה רגעים כדי לבוא חשבון ולהזכיר גם לשותפים שאותם אילץ להתאחד זה עם זה, שהימין הישראלי בלעדיו, היה יכול להימצא באותה נקודת שפל – כמו השמאל.

אחרי ארבע מערכות בחירות שבהן הוביל במדגמים וקיבל מספר גרוע יותר בתוצאות של בוקר המחרת, נתניהו הפיק לקחים ויצא ממלון קרלטון – בדרכו לנאום הניצחון בפני תומכיו, רק אחרי שהבין בבירור, כי הניצחון שמשתקף במדגמים, נעול וסגור גם בקלפיות.

ברגעים שבהם ישב נתניהו וקיבל נתונים מהשטח, הוא שוחח מספר פעמים עם כל ראשי המפלגות בגוש כדי להדק מסרים. באותם רגעים, כשההצבעה הערבית הייתה בגדר תעלומה, סיכם נתניהו עם ראשי המפלגות שהם ימהרו לשחרר הצהרות ניצחון כדי לחזק את הנרטיב של ניצחון הימין, בעוד הוא ימתין עד לקבלת העדכונים הסופיים.

 

שעת הטשולנט

בשעות מורטות המדגמים, עד השעה 2:30 לפנות בוקר, ישב נתניהו בקומה הגבוהה במלון קרלטון, בחדר המשקיף לים, וקיבל נתוני אמת – כשעינו פקוחה בעיקר לזירה הערבית שבה התנהל לאורך כל היום קרב מאסף מול הגייסות של הלל קוברינסקי, האסטרטג של יאיר לפיד. ב'יש עתיד' הזרימו כספים והניעו גייסות למגזר הערבי, כשהם מתכננים להגיע לסוף הלילה עם שלוש רשימות ערביות שעוברות את אחוז החסימה ויוצרות בלוק חוסם לגוש הימין.

"ניצחנו פה אסטרטגית, בגלל עבודה סדורה ולא בגלל יד המקרה", אמר נתניהו והזכיר איך דאג לאחד בין חלקי הציונות הדתית ובעיקר בין הפלגים ב'יהדות התורה'. יועצו החרדי זאבי פליישמן שהופקד על ניהול האסטרטגיה במגזר החרדי קיבל חיבוק גדול.

במערכה הזו לא נשלף שום שפן מהשרוול, וכל התהליך היה מלאכת אסטרטגיה למופת מתחילה ועד סוף. החל במשפיעים והנגידים החרדים מניו יורק שגויסו בבליץ של שבוע כדי למנוע את הפיצול החרדי, עבור לריסוק הקמפיין של גנץ שהציג עצמו כמי שיוכל להיבחר בתמיכת החרדים, וכלה בבליץ שעשה נתניהו – בימים האחרונים של המערכה, ברחובות ירושלים ובני ברק.

בסקרים הפנימיים של שלמה פילבר, שנערכו עבור נתניהו במועד שבו החוק בישראל כבר אוסר על פרסום סקרים פנימיים, ביבי זיהה חצי מנדט חרדי מאוכזב שמתכוון להישאר בבית. התגובה שלו הייתה הסתערות אישית על השטח, כשהלו"ז היקר של ערב בחירות מופקד בידי פליישמן ומשועבד לכינוס בבני ברק ואכילת טשולנט מתוקשרת במסעדת 'ליל שישי' חרדית.

כדי למנוע כל חשש בצד החרדי, תואם המהלך מראש בין נכד הגרי"ג אדלשטיין מוטי פלאי לבין היועץ פליישמן – שהבהיר בשם נתניהו, כי אין לו כל כוונה לקרוא לחרדים המתלבטים להצביע לליכוד, אלא לשנע אותם לקלפיות כדי שיצביעו 'יהדות התורה'. התוצאות הוכיחו, שהמתלבטים החרדים שמעו ונהרו.

 

המתוק מכולם

עד לשבוע הזה, בדירוג ניצחונותיו של נתניהו במרוצת עשרים וחמש השנים האחרונות, הראשון היה זה שהשיג על פרס ב-96', אחרי שחודשיים לפני פיגר בעשרות אחוזים בסקרים בעקבות רצח רבין. מספר 2 בדירוג, היה הניצחון ב-2015, שגם הוא הושג נגד כל הסיכויים והסקרים המוקדמים.

שמחת הניצחון שאפפה אותו השבוע, נשקה במתיקותה ובעוצמתה לזו של 96'. ביבי כבר נקבר והוספד גם בתוך מפלגתו. רק לפני כמה חודשים, הוא שקל במלוא הרצינות לסגור עסקת טיעון שהייתה מרחיקה אותו מהמערכת הפוליטית לעד.

והנה, עם משפט שמתנהל נגדו, תקשורת שמגויסת בכל כוחה וים של כסף שנשפך כדי למנוע את חזרתו, האיש עשה את הבלתי ייאמן והצליח לנצח בסייעתא דשמיא, בתהליך של שנה, שהוא הוביל בשעות קשות עם אסטרטגיה ברורה.

אחרי כהונה מצטברת של כשלוש עשרה שנה כראש ממשלת ישראל, שהופסקה לשנה, ביבי מרגיש כמי שמתחיל מחדש. העלם בן ה-73, צעיר בכשש שנים מהנשיא האמריקאי המכהן ומרגיש שכוחו במותניו. אחרי קדנציות ארוכות, זוהי הפעם הראשונה שהבוחר הישראלי מימין, נתן בידיו כלים לביסוס שלטון ללא מצרים.