התחלואה בציבור החרדי – נמוכה. בממשלה רואים רק את הטיסות לאומן
בעוד התחלואה ברחבי ישראל מזנקת, הציבור החרדי מהווה רק 2% מכלל המאומתים • מה הסיבות להדבקה הנמוכה, ואיך מתכוונים חסידי ברסלב לפעול כדי שלא יסגרו את השמים לטיסות לאוקראינה ברגע האחרון?
הקורונה לא עוצרת באדום, ולא בשום צבע אחר. עוד ועוד יישובים הפכו השבוע מירוקים לצהובים, מצהובים לכתומים ואף לאדומים. אלפי חולים חדשים מתגלים בכל יום, אבל בחסדי שמים, רק עשרות חולים חרדים נמצאים בערים החרדיות, שכולן ירוקות.
קחו למשל את נתוני התחלואה שפרסם משרד הבריאות אתמול, יום רביעי. מספר החולים בציבור החרדי הגיע ל-58 חולים המהווים 3% מכלל התחלואה הארצית. לא מדובר בעלייה דרמטית בהתחשב בעובדה שמספר החולים היומי עמד על 1,398 חולים, מתוך 8,998 חולים פעילים.
למרות הנתונים המעודדים, אריק אדלר, ראש חמ"ל הקורונה בבני ברק שמשמש גם כגזבר העיר אומר בשיחה ל'משפחה': "לא ברור לנו כיצד שפר גורלו של המגזר החרדי בתחלואה הזו. גם אצלנו נוסעים לחו"ל, אמנם לא בכמויות של הציבור הכללי, אבל בהחלט לא מעט. גם אחוז הלא מחוסנים אצלנו זהה פחות או יותר למה שקורה בציבור הכללי".
לדעתו של אדלר, הנתון שמשחק לטובת הציבור החרדי הוא מספרם הגדול של הילדים שעברו את המחלה לעומת הציבור הכללי. "התאוריה שלי מסתמכת על שני פרמטרים עיקריים: שהילדים הם מעבירי המחלה השקטים והיעילים ביותר, ושהמחלימים מחוסנים מהנגיף יותר מהמתחסנים, עובדה שהמומחים מסכימים איתה. אמנם, מעל גיל 16 כמות המחוסנים והמחלימים אצלנו שווה למגזר הכללי, אבל מתחת לגיל זה, חמישים אחוז מהילדים עברו את המחלה. אם בציבור הכללי כמות המחלימים הם עשרה אחוז אצלנו זה פי חמישה".
לא מדובר בתאוריה בלבד: בחודש אוגוסט האחרון הובילה עיריית בני ברק סקר סרולוגי שגילה נוגדני קורונה בדמם של 35% מהילדים. "מאז התמודד הציבור עם גלי תחלואה משמעותיים, כך שמבחינה סטטיסטית החישוב אפילו יכול להיות הרבה יותר גבוה", סבור אדלר.
ומה באשר לנתונים מחוץ לבני ברק? אדלר: "אני כמובן יכול לדבר על מקומות אחרים, אבל להערכתי אין ספק שמה שקרה אצלנו, קרה גם בערים חרדיות אחרות גם בתחלואה וגם בחיסון. אני מעריך שאם יש אצלנו כיום 45 חולים, ותושבי בני ברק מהווים 20% מכלל הציבור החרדי – מדובר על כמאתיים חולים חרדים בכל הארץ, פחות או יותר – בשל המגעים ההדוקים של הצבור החרדי בינו לבין עצמו, ובשל השבים מחו"ל".
בעיריית בני ברק עושים משהו כדי לבלום את התחלואה?
"המדינה כרגע לא החליטה על צעדים מעבר ל'תו הירוק' ול'תו השמח', אבל אין ספק שכאשר יתקבלו החלטות נהיה מתואמים לחלוטין עם החלטות הממשלה. אנחנו לא יכולים להחליט בעצמנו על החמרת הגבלות ואפילו לא לאכוף מסכות, לדוגמה, אם בשום מקום אחר בארץ לא עושים זאת, כולל ביישובים אדומים.
"ברמת גן השכנה כמות החולים היא פי שלושה ויותר מבני ברק. גם כאשר מדובר בהחלטה של הממשלה, קשה לאכוף אותה מכיוון שלא תמיד הציבור משתף פעולה. בשביל זה יצרו תפקיד של ממונה אכיפה ארצי במשרד לביטחון פנים. אני רק מקווה שאם וכאשר יהיו הגבלות חדשות, האכיפה בבני ברק לא תהיה אקטיבית יותר בהשוואה לכל הארץ, כפי שראינו בשנה החולפת".
מתחמי בדיקות וחיסונים
לדברי אדלר, בשל התחלואה הגואה בכל הארץ גם עיריית בני ברק תפתח בתוך ימים ספורים מתחמי בדיקות, תוך המשך עידוד החיסונים. ילדים מעל גיל 12 שמתחסנים, זוכים לכרטיס כניסה ללונה פארק בעיר. "מבחינת ההסברה אני סבור שאין הצדקה להסברה גם מצידנו. בשונה מהגל הראשון, המדינה למדה את השפה של הציבור החרדי והפיקה לקחים", אומר אדלר.
להערכתו, אם תהיה אכיפה טובה מצד המדינה, לא יהיה צורך בפקחים של העירייה. "מאותה סיבה, אם השוטרים הם אלו שיאכפו את 'התו השמח' באולמות האירועים, הדבר אולי יגרום לחלק מסרבני החיסונים להתחסן, וכולנו נרוויח מכך".
לא רק בבני ברק התחלואה נמוכה: בדיקת 'משפחה' העלתה שהקעמפים מתנהלים כרגיל בעולם הישיבות, ואין אף ישיבה שוויתרה על הנופש המרוכז בשל תחלואה או בידוד של אנשי צוות או בחורים רבים מדי.
אלחנן גרוסבוים, חבר מועצת העיר ומחזיק תיק הרווחה בעיריית ירושלים, מציין כי מספר החולים החרדים בעיר זעום. "בגלים הקודמים לא ישנתי ימים ולילות, מכיוון שכל הבעיות עם החולים והמבודדים ובני המשפחות שלהם התנקזו למחלקת הרווחה. ידענו ברמה פרטנית על כל משפחה בה התגלה חולה, מכיוון שקיבלנו את כל הרשימות של החולים החדשים.
"בימים אלה אני לא מכיר חולה קורונה או משפחה שזקוקים לעזרה בשל בידוד. אין גן או כיתת לימוד במגזר החרדי שנסגרה, ואפילו לא קייטנה. אני מעריך שאם היו אצלנו חולים מעבר לבודדים ממש, הייתי יודע מכך.
"יתרה מכך: אם במערכות הקודמות הייתי זה שצעק מעל כל בימה שאסור להיכנס לשאננות, כיום אני סבור שהציבור החרדי שעבר את הקורונה בענק, והתחסן בצורה מרבית, לא צריך להיכנס להיסטריה. ברוך השם, הפעם אנחנו יכולים להיות בצידי הדרכים".
בדוברות עיריית ירושלים מציינים במענה לפנייתנו כי אין להם מידע באשר לכמות החולים הכללית בעיר, ומה מספרם של החולים החרדים הפעילים, אם בכלל יש כאלה.
"עיריית ירושלים תחל לאכוף חובת עטיית מסכה החל מיום ראשון בשבוע הבא", אומרים בדוברות העירייה. "עד אז, יעסוק הפיקוח העירוני בפעילות הסברה ומתן התראות. העירייה פועלת לקידום מבצעי חיסון לבני הנוער; לצד המשך פעילות במתחם הבדיקות בספורטק עמק הארזים, המציע בדיקות קורונה ללא צורך בהפניה. מעבר לפעולות אלה אין צורך בצעדים נוספים משום שלרגע זה מספר מאומתי הקורונה נמוך ביותר ואין מקרים קשים".
אומן: מקדימים את הטיסות
ומה באשר לבתי הכנסת? עדיין לא פורסם מתווה בעניין, אבל מנכ"ל המשרד לשירותי דת, מוני מעתוק, התבקש על ידי השר מתן כהנא לגבש מתווה מיוחד לקראת החגים. על פי המסתמן, המתווה יהיה בהתאם למה שיוחלט באותה נקודת זמן בכל הנוגע למתחמי בילוי סגורים, להבדיל.
כזכור, אשתקד פורסם מתווה מיוחד לבתי כנסת שהתבסס על כמות מתפללים ביחס למספר הפתחים בכל בית כנסת, מתווה שהיה קשה ליישום, זאת למרות שהמפלגות החרדיות היו בממשלה. החשש הוא שברגע האחרון, לפני ראש השנה, יחליטו לאסור את התפילות בבתי כנסת כליל, או יחליטו על מתווה שאינו בר יישום, במיוחד במקומות גדולים.
במקביל, עוסק מעתוק בימים אלו בגיבוש מתווה מיוחד לחסידי ברסלב המבקשים לטוס לאומן לקראת ראש השנה. כידוע, נתב"ג פתוח, ולמרות כל הדיבורים על סגירת השמים אין כרגע תוכנית כזו שתצא לפועל בטווח הקרוב, אבל שר האוצר כבר התבטא בגנותם של אלו המבקשים לצאת לאומן לקראת ראש השנה, למרות שאוקראינה נכון להיום היא מדינה ירוקה.
"למרות שברסלב איננה מקשה אחת, אנחנו מנהלים מגעים אינטנסיביים והידברות עם גורמים בממשלה", אומר לנו נתן משי, חסיד ברסלב. "איש לא הבטיח מאומה, אבל ישנה נכונות להתקדם. אולי דווקא בגלל שמדובר בממשלה כזו, הם רוצים להוכיח שהם מקבלים החלטות אובייקטיביות, מתנהלים בשקיפות ומוכנים להגיע למתווה".
משי מציין כי בשבוע שעבר התפטר מתפקידו במפתיע שר הפנים של אוקראינה, ששם אשתקד את כל כובד משקלו כדי לסגור לחלוטין את הגבולות לכניסת החסידים. "המשמעות היא שלממשלה האוקראינית אין סיבה לסגור את הגבול. אומן לא תיפול שנית. אנחנו עדיין זוכרים כיצד הבטיחו לנו עד הרגע האחרון שתתאפשר כניסה של אלפים חסידים. אותי הורידו מהמטוס ארבע פעמים. רק כאלפיים חסידים שיצאו מהארץ בשלהי אב הצליחו להגיע לציון בדרך לא דרך.
מה תעשו השנה?
"במקביל למגעים האינטנסיביים, יש משפחות רבות שמתכוונות לנסוע כבר עתה לאומן. הן יישארו שם עד ראש חודש אלול, ואז יחזרו לארץ הנשים והילדים והגברים יישארו עד ראש השנה. באומן נפתחת אכסניה כל שבוע, יש מלונות ברמה של חמישה כוכבים, ואין כל מניעה להעביר לשם את 'בין הזמנים'.
"גם בישיבות חסידות ברסלב יש דיבורים על פתיחת 'זמן אלול' באומן, כדי לא להיתקע ברגע האחרון ללא פתרון. מדובר ברמת החלטה של כל ראש ישיבה וכל קהילה, אבל הרעיון עומד על הפרק".
חיים ויצהנדלר, חסיד ברסלב, טוען שאין כרגע על הפרק אפשרות שהמסורת של העלייה לאומן תיפסק אחרי 204 שנים. "רבי נתן מברסלב אמר שגם אם הדרך לציון תהיה מחופה בסכינים וחרבות – לא נוותר. אנחנו לא מוכנים שגם השנה ישקרו לנו".
להערכתו, המתווה המסתמן דומה למה שהיה אשתקד, והוא כולל רווחים בין הקבוצות. "אנשים חושבים שכל הציבור מתרכז בשש מאות מטרים סביב הציון, אבל המציאות היא שכל קבוצה נמצאת במקום אחר, ברדיוס של קילומטר מהציון. כל אחד מתפלל בנוסח שלו, ואין כמעט מגעים.
הפתרון המסתמן כרגע הוא שרוב הישיבות – הקטנות וגם הגדולות – ייסעו לאומן בימים הקרובים ממש. מדובר במאות רבות של בחורים שייסעו יחד עם הצוותים בישיבה ויקפידו על סדרי הישיבה הרגילים. הישיבות לא יתרכזו בשטח של העיר אומן אלא יתפזרו ברחבי אוקראינה, בעיקר במתחמים סביב ציוני האדמו"רים, שם יש תשתית ענפה של הכנסת אורחים. "למרות שאנחנו חרדים, גם לנו החיים חשובים. אף אחד לא רוצה לחזור מאוקראינה חולה", אומרים בני שיחנו.
